דוד המלך שהיה אחד משבעת הרועים, מגדולי הנביאים, מעובדי ה' בכל הדורות, ואותו אחד שהיה קם בחצות הלילה ''להודות לך על משפטי צדקך'' וחיבר את התהילים שיהודים אמרו ואומרים בכל הדורות.
ביקש ברוח הקודש: ''ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה'' - אם אזכה להימנות עם השפחות שהזכרת, יהיה לי לכבוד.
על הפסוק הזה אומרים חז''ל דברים מדהימים:דוד המלך אומר ''הלואי יהא לי חלק עימהם (עם האמהות) לעתיד לבוא."
דוד המלך המרומם מכל אדם ,ידיד ה', חש כי האם היהודיה מייצגת את הדרגה הנעלה ביותר אליה יכול אדם להגיע,
וכי היא זוכה לשכר הגבוה ביותר בעולם הבא.לכן, אמהות ובנות ישראל החשובות שמורנה על האוצר היקר שהופקד בידיכן הבית היהודי.
שמורנה על קדושת הדורות, ובזכות זה נזכה להעמיד לגיונות של חיילים לקב''ה שיצעידו ויצעדו איתנו לקראת משיח בקרוב.
אישה אחת עבדה בבנק, שם היה לה נסיון גדול מאוד - והיא התלבשה בלבוש שלא הולם את בת ישראל.
נכנס יהודי חרדי לאותו בנק, ראה אותה ואמר לה שזה מאד מפריע שהיא יושבת כך ומכשילה את הרבים, ובבקשה אם תוכל להתלבש בבגדים צנועים.
היא ענתה לו שכאן זה דמוקרטיה וכל אחת מתלבשת איך שנראה לה.
אך כשהיהודי עזב את המקום היא עשתה חשבון, שבעצם, למה להבריח את החרדים וחשבה לקבל על עצמה ללבוש חולצה יותר צנועה וכך יבואו יותר חרדים לבנק.
אחרי זמן מה ארע האסון באולמי "ורסאי".
אותה בחורה הייתה שם בין המוזמנים ופתאום היא הרגישה חום מאד חזק ורצתה להוריד את הז'קט שהיה עליה (מה שקיבלה על עצמה)
אך הרגש הטוב שהיה לה לא נתן לה להוריד את הז'קט, כי הנשמה יודעת את האמת.... היא יצאה למרפסת לנשום אויר, ואז קרס האולם והיא ניצלה וחזרה בתשובה שלמה.
אולי מוכר?
אבל תמיד מחזק!
קבוצת אברכים יראים באה לפני הגאון האדיר רבן של ישראל מרן ר' שלמה זלמן אויערבאך זצוקללה"ה, ושאלה בפיהם:
רצונם להתעלות בעבודת הבורא, להתקרב אל ה' ולהדר במצוותיו, והם לא יודעים במה להתחיל להחמיר ולדקדק?
השיב להם הרב לאלתר:
"למה לכם חומרות וחששות, אין בהם כל צורך. העיקר הוא שתקבלו עליכם לקיים כראוי את עיקר ההלכה באופן ראוי לכתחילה ולא בדיעבד"
האברכים לא הרפו והתעקשו לבקש דרך לדקדק יותר בהלכה ולהתעלות בקרבת אלקים. שמע הרב, התרצה לבקשתם, וכך אמר להם:
"כל החומרות וההידורים לא ישוו להידור אחד קטן בצניעות."
בענייני קדושה וצניעות יש לכל הידור קטן משמעות לאין שיעור,
המצוה הזו, היא המרוממת ומקדשת את האדם לבוראו.
מי שנפשו צמאה לרוחניות - העיקר הן הצניעות והקדושה">.פ?
"שלום לכולן.
קוראים לי ליז, אני חיילת באוגדת עזה ורציתי לספר לכן את הסיפור שלי.
לפני חודשיים החלטתי שאני מקבלת על עצמי לזרוק לפח את כל המכנסיים הקצרים שלי, את כל החולצות הקצרות שהיו לי והייתה לי מחשבה חזקה גם כן להתחיל לשמור שבת, אבל ניסיתי כמה זמן ולא הצלחתי.
לאט לאט התחלתי להתלבש קצת יותר צנוע ולאחר מכן גם הצלחתי לשמור את השבת כמו שהיא.
וכפי שאמרתי אני חיילת באוגדת עזה, ליד המקום שהיתה בו המסיבה.
אמי מאד רצתה שאהיה בסוכות בבית, אז בראש השנה נשארתי בבסיס, כדי שזה יתאפשר. באותה שבת המדוברת שלמרבה הצער בטח כולכן שמעתן עליה חדרו המחבלים לבסיס שלי, איפה שכל החברים שלי...
50 מהחברים שלי נרצחו בדם קר, 10 מחברי נלקחו לשבי בעזה. אני מכירה את כל הבנות ואת כל הנרצחים, אני יושבת ובוכה עד היום.
כשהבנתי מה עברו החברים שלי, הבנתי שבזכות שקיבלתי על עצמי קבלות לשנה החדשה לשפר את הלבוש שלי, ללבוש יותר חצאיות ארוכות, לשים חולצה ולא גופיה והתחלתי לשמור את השבת, אין לי ספק שה' שמר עלי, שה' הקדים לי תרופה למכה!
אני רוצה שבאמת תלמדו מזה שברגע שאנחנו שומרים את השבת, השבת שומרת עלינו! וזה מה שהסקתי מהמקרה הנוראי שקרה לי. אני רוצה להודות לה', תודה לבורא עולם ששמר עלי והציל אותי בזכות הצניעות ובזכות השבת!"
(סופר ע"י בעלת המעשה)
◇ הבטחתי לפרסם ואני מתרגשת לקיים.
אחי נמצא תורם מתאים למח עצם (סיכוי של אחד למיליון!).
התרומה הייתה בהרדמה מלאה ולקח לו זמן להתעורר מעבר למה שהרופאה אמרה. התחלנו קצת להלחץ, אמרתי לעצמי אני אשמע קו הישועות ובעז"ה אפרסם את הישועה. כעבור 2 דקות נפתחה הדלת ואחי יצא כשהוא ערני וב"ה הכל עבר בהצלחה! תודה לה' ולכם על הקו המדהים!! ❤️
♧ רציתי לספר את סיפור הישועה שזכינו לה, הבן שלי היה צריך לנסוע לצפת מתל אביב כדי לקחת את כל החפצים שלו מהדירה ששכר ולעזוב שם. הבן הגדול שלי הסיע אותו ויצאו לדרך, אני ובעלי מאוד חששנו מהנסיעה בגלל המלחמה, כי היו איומים על הצפון. כאשר הבנים הגיעו לחצי הדרך, הודיעו בחדשות שיש חשד לכניסת כלי טייס בצפון ולמחבלים, אני ובעלי מאוד נלחצנו וביקשנו מהם לחזור! כל הצפון נתבקש להכנס למרחב מוגן והבנים החליטו להמשיך ובטחו בהשם שישמור עליהם. אני קיבלתי על עצמי לשמוע סיפורי ישועות, להתחזק בצניעות והבטחתי לפרסם שיחזרו לשלום.. בסופו של דבר כשהם הגיעו לדירה בצפת הודיעו שהיתה תקלה במערכות ואין חדירה של מחבלים וכלי טיס, הודתי להשם על חסדיו, וברוך השם הם חזרו הביתה והכל הסתדר. אין עוד מלבדו 🙏
אנחנו תמיד תופסות את הערבים כמו יצורים נאלחים ושפלים...
המציאות היא שביננו לבין הישמעאלים יש מלחמה מתמדת,
ולצד שלהם יש נצחונות כבירים...
הגיע הזמן להבין את יסודות המלחמה הזו,
ולדעת מה המפתח לניצחון.
נחזור אלפי שנים לאחור:
בין יצחק אבינו לבין ישמעאל יש ויכוח:
"אני עדיף ממך", טוען ישמעאל.
"אני עשיתי ברית מילה בגיל 13,
בגיל בו עמדתי על דעתי ועשיתי זאת מבחירה!"
ויצחק משיב: "אני נימולתי בגיל שמונה ימים.
עליך עברו 13 שנים של ריחוק מהקב"ה!"
אך ישמעאל עדיין עומד על דעתו:"לא היתה לך בחירה,
ולי היה".
ומה נראה לכם?
חז"ל אומרים לנו שיש משהו בדבריו של ישמעאל...
הזוהר כותב שכל הזכות של הערבים לשלוט על ארץ ישראל-
זה הזכות של המילה.
זאת אומרת שעשיית ברית מילה,
שהיא קשה וכואבת מתוך בחירה-
זה מסירות נפש כפשוטו ממש!
ואת פירות המסירות נפש הזו כולנו אוכלים עכשיו...
מייד קם יצחק בתפילה וביקש מהקב"ה,
שיזכה להקריב איבר מגופו מתוך בחירה לכבוד הקב"ה.
ואת ההמשך אתן מבינות לבד...
הקב"ה הביא את נסיון העקידה,
כהתגשמות התפילה של יצחק.
אם נתבונן מה הכוח שיש לערבים-
נמצא נקודה חזקה ובולטת:
הכח להתגבר.
לערבים יש כוחות אדירים לעשות דברים כנגד רצון הטבע שלהם.
הם מוכנים למות עבור מצוות הג'יהד- נקיון העולם מכופרים.
ואיך נוכל להשיב מלחמה?
בדיוק כמו יצחק אבינו שהטווה את דרך המלחמה עבורנו:
להקריב.
לעמוד מול התאוות והרצונות האנושיים שלך-
ולבחור בקשה ובנכון.
ללכת נגד הטבע האנושי,
נגד הרצונות שלנו-
ותמיד לבחור במה שהקב"ה רוצה.
לחיות על קידוש השם...
יצחק ביקש להקריב את גופו ממש-
אנחנו נבקש למסור את הנפש.
כל מעשה טוב, כל התגברות-
שנעשת ההפך מהרצון האנושי שלך-
זהו כדור בלב האויב.
ככה נלחמים!
ובעז"ה - ננצח.
♡ *בראש ובראשונה רוצה לאמר משהו ברמה האישית. אנחנו המתגוררות בחו"ל לקחנו על עצמינו בראש ובראשונה לעשות הפרשת חלה לבריאותם של הפצועים, השבתם של השבויים ובטחונם של החיילים. כמו כן לוקחת על על עצמי בלי נדר לשמור על אישור לשון הרע וקריאת שלוש הלכות לפחות בכל יום כשאני מכוונת לאחדות עם ישראל.*
שנית, היום הייתי בבית חולים בשל בעיה מסובכת שיש לי ורצו לאשפז אותי.
תודה לבורא עולם אין עוד מלבדו לקחתי על עצמי לשמוע עוד מספר ספורי ישועות מעבר למה שאני שומעת, שמירת על איסור לשון הרע במשך מספר שעות ביום. הצטרפתי לקו במיזם ולא להיכנס לרשתות החברתיות בתקופה הזו.
וכל זאת ועוד שאזכה לישועה בנושא הבריאותי ושלא יאשפזו אותי היום. שבתי עכשיו מבית החולים הביתה, ישתבח שמו לעד!! אני זקוקה אמנם לחסדי שמיים ולישועה הגדולה, מודה לבורא עולם על הכל כל היום.
ממשיכה להתפלל לשלומם של החטופים, בריאותם של הפצועים ולבטחונם של החיילים. תודה למארגנת הקו, לכן בנות יקרות תמשיכו להתחזק ולהתפלל לאחדותינו. אמן ואמן.
_עשרות סיפורי ישועות מדהימים ניתן לשמוע בקו הישועות בטלפון! ניתן להתחבר לקו באופן עצמאי תוך 10 שניות!! חייגי לקו: 0733834050, הקישי סיסמא: 2448#, ולאחר מכן 5. שלוחה 72 לנשים. שלוחה 73 לבנות. מפתח לישועות!_ 🗝️🗝️
☆ ☆ ☆ ☆ ☆ ☆
*סגולה עצומה ללמוד כל יום ברציפות את הלכות קו הצניעות ולבקש לאחר מכן בקשה אחת עד לישועה*
*_"תדעו ששמענו מפי צדיקים נסתרים שבדור שהגאולה בעז"ה קרובה מאוד וכל לימוד והתחזקות הנשים דווקא בנושא הצניעות מבטלת גזרות מעל עם ישראל!"_*
💎💎💎💎💎💎💎💎
באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
הקב"ה נתן לנו חן טבעי ורצון להראות יפה.
הוא לא עשה את זה סתם.ויש לכך סיבות טובות.
אסור לנו לחשוב שבגדים צנועים סותרים את היופי.
לא רק שזה לא סותר, אלא שיש לנו חובה להקפיד תמיד על הופעה יפה, נעימה ומכבדת:
לבוש חינני מטפח שלום בית: הופעתה הנעימה של האשה מסייעת ליצירת האווירה
הנעימה הקיימת בבית של תורה.
כאשר אשה דואגת להופעתה, בעלה שם לב עד כמה אכפת לה שיהיה מרוצה.
הפיוט אשת חיל מתאר את שבחי האישה. (כמובן בדרך הפשט.)
בין כל השבחים הרבים בפסוקים נפלאים אלו אודות הדאגה החסד והחינוך שהיא מתאמצת להעניק, ועוד ועוד,
משבחים אותה על ההופעה שלה!
"מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה"
היא מהוללת על-כך שדאגה לרפד את רהיטי ביתה בבדים נאים, ודאגה לעצמה לבגדים צבעוניים ואסתטיים.
זהו שבח גדול עבורה, כאשר ביתה נראה נאה ומזמין, ובגדיה חינניים ואיכותיים.
הקפדתה על כך שביתה ובגדיה יגרמו תחושה נעימה לבעלה, מתאימה ליחודיותה כאשת חיל.
לתשומת לבנו!
באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
בשיר השירים מתאר שלמה המלך את בת ישראל
"כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות"
השושנה היא פרח יפהפה, ועלי כותרתו עדינים ומלאי חן מיוחד.
מדהים לראות כיצד שורד פרח כה ענוג וחינני בעודו מוקף בקוציו החדים של שיח השושנים.
לכאורה, היו צריכים הקוצים לקרוע את עלי הכותרת של הפרח לגזרים, מבלי להותיר לו כל סכויי הישרדות.
אך, סוד הישרדותו של הפרח טמון בצמיחתו גבוה מעל הענפים הקוצניים או
מחוץ להם, כך שלא נוצר ביניהם שום מגע.
הפרח עומד כה נפרד משאר הענפים, עד שאפילו רוח עזה שתנשב, לא תטה אותו כנגד הקוצים.
גם אנחנו מצויות לפעמים בנסיון...
הקוצים האלו שמבלבלים אותנו פתאום.
קרה לך אולי פעם ששאלת את עצמך;
מה רע לנהוג כמו...?
מי אמר שצריך כך....?
ואולי מספיק אחרת...?
מה, הרי זו לא חובה, יש רבים וטובים שלא נוהגים כך...?
איך נדע שכל ה'קוצים' האלו לא יזיקו לנו?
כי יש לנו את הכח!
לנקוט באותו תכסיס של פרח השושנה -
אם נחוש גאוה וזכות במורשת שלנו -
נישאר בעז"ה ללא פגע.
בואי נזכור: אנחנו זכינו להיוולד על ההר!
נשמח שאנחנו במקום גבוה יותר!
נבחר להמשיך את השושלת בגאון!
ונודה לה’ על כך מעומק הלב!
באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
דאעש וכל ארגון טרור שתוסיפו לרשימה -
לעולם לא יגעו לגודל של הצבא היווני.
המשוואה בין שני צדדי המלחמה היתה מגוכחת:
החשמונאים, אנשים לא צעירים, ובכמות קטנה מאד מאד מאד,
כנגד הצבא שהיה אז הכי חזק בעולם.
לא היה סיכוי בדרך הטבע להינצל.
אבל כולנו יודעות -
שהקב"ה עשה נס עצום.
הניצחון של המכבים היה מעל לטבע,
וכולנו מבינות שמאת השם היתה זאת.
נס!!!
ואילו היום -
אנחנו נלחמים רבים מול מעטים.
כמה כח אדם יש לחמאס?
(נכון לעכשיו:) באזור ה30 אלף.
הצבא הישראלי גדול פי עשרת אלפים...
ולכאורה,
הגיוני שעם ישראל ינצח. נכון?
ואנחנו חייבות לזכור את זה:
אותו הקב"ה שהושיע את המכבים,
הוא זה שמושיע אותנו!!!
זה שעכשיו ההיגיון משחק בסיכויי ניצחון -
זה רק ניסיון באמונה*!!!
הקב"ה רוצה לראות האם אנחנו מאמינות בו,
או שאנחנו חלילה בוטחות בנדיבים.
דיברנו על זה כבר -
השם ילחם לנו, רק אם נחריש.
אסור לנו להתבלבל ולחשוב שלישות ארצית כלשהי יש כח.
הכל זה הקב"ה.
ההיגיון והמספרים נועדו לבחון אותנו,
במי אנחנו מאמינים ובוטחים.
וכשאנחנו נאמין בהקב"ה ללא סייג -
הישועה תבוא!
"קרוב השם למייחלים לחסדו".
ככל שאנחנו נשים את ההיגיון ואת הטבע בצד -
כך הקב"ה יתנהג איתנו לפנים מהטבע,
ובהנהגה של נס.
ושוב נזכיר מה המלחמה האמתית,
ושוב נזכיר שהנשק האמיתי הוא התפילות שלך,
המעשים שלך, הקבלות שלך...
זמן של מלחמה זה זמן שהקב"ה קרוב אלינו יותר,
הוא נמצא איתנו פה ונלחם איתנו.
בתפילת "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה,
העומדים בין בים ובין ביבשה.
המקום ירחם עליהם ויוצאם מצרה לרווחה,
ומאפלה לאורה,
ומשיעבוד לגאולה.
אשתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן".
* על פי שיחה של הרב ש"ך בזמן מלחמת יום הכיפורים.
באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
אנחנו תמיד תופסות את הערבים כמו יצורים נאלחים ושפלים...
המציאות היא שביננו לבין הישמעאלים יש מלחמה מתמדת,
ולצד שלהם יש נצחונות כבירים...
הגיע הזמן להבין את יסודות המלחמה הזו,
ולדעת מה המפתח לניצחון.
נחזור אלפי שנים לאחור:
בין יצחק אבינו לבין ישמעאל יש ויכוח:
"אני עדיף ממך", טוען ישמעאל.
"אני עשיתי ברית מילה בגיל 13,
בגיל בו עמדתי על דעתי ועשיתי זאת מבחירה!"
ויצחק משיב: "אני נימולתי בגיל שמונה ימים.
עליך עברו 13 שנים של ריחוק מהקב"ה!"
אך ישמעאל עדיין עומד על דעתו:"לא היתה לך בחירה,
ולי היה".
ומה נראה לכם?
חז"ל אומרים לנו שיש משהו בדבריו של ישמעאל...
הזוהר כותב שכל הזכות של הערבים לשלוט על ארץ ישראל-
זה הזכות של המילה.
זאת אומרת שעשיית ברית מילה,
שהיא קשה וכואבת מתוך בחירה-
זה מסירות נפש כפשוטו ממש!
ואת פירות המסירות נפש הזו כולנו אוכלים עכשיו...
מייד קם יצחק בתפילה וביקש מהקב"ה,
שיזכה להקריב איבר מגופו מתוך בחירה לכבוד הקב"ה.
ואת ההמשך אתן מבינות לבד...
הקב"ה הביא את נסיון העקידה,
כהתגשמות התפילה של יצחק.
אם נתבונן מה הכוח שיש לערבים-
נמצא נקודה חזקה ובולטת:
הכח להתגבר.
לערבים יש כוחות אדירים לעשות דברים כנגד רצון הטבע שלהם.
הם מוכנים למות עבור מצוות הג'יהד- נקיון העולם מכופרים.
ואיך נוכל להשיב מלחמה?
בדיוק כמו יצחק אבינו שהטווה את דרך המלחמה עבורנו:
להקריב.
לעמוד מול התאוות והרצונות האנושיים שלך-
ולבחור בקשה ובנכון.
ללכת נגד הטבע האנושי,
נגד הרצונות שלנו-
ותמיד לבחור במה שהקב"ה רוצה.
לחיות על קידוש השם...
יצחק ביקש להקריב את גופו ממש-
אנחנו נבקש למסור את הנפש.
כל מעשה טוב, כל התגברות-
שנעשת ההפך מהרצון האנושי שלך-
זהו כדור בלב האויב.
ככה נלחמים!
ובעז"ה - ננצח.
באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
מחמם את הלב לקרוא אודות הישגיה ועדינותה של שרה שנירר ע"ה מתוך הספר Daughters of Destiny - בתרגום חופשי:
"טקס הנחת אבן הפינה לסמינר בית יעקב בקראקא עמד להתקיים.
מנהיגי הדור, גדולי התורה וראשי הקהל, סופרים, הוגי דעות וקהל עצום של המון העם – כולם התאספו יחדיו להשתתף במאורע.
היתה זו שמחה של ממש - מוזיקה התנגנה לה ברקע, נואמים הוזמנו לשאת את דבריהם בפני הציבור.
בתוך כל החגיגה הזאת היכן היתה שרה שנירר? -
המייסדת והרוח החיה שמאחורי הכל?
לא יאומן.
היא עמדה בקצה הקהל, יחד עם הנשים, חברותיה ושכנותיה, עיניה זולגות דמעות ושפתיה רוחשות תפילה."
גם את בטח תלמידת בית יעקב של שרה שנירר!
הנה מה שהיא מלמדת אותנו:
אישה צנועה לא סותרת מפעלים גדולים!
אין זה אומר שאישה צנועה לא יכולה להגיע להישגים עצומים.
אפילו בלתי רגילים.
להיפך.
אישה גדולה היא אישה צנועה!
אם נביט סביבנו, נראה שאישה רבת פעלים וגדולה באמת, היא זאת שהצניעות היא נר לרגליה.
הלואי ויהיו לנו את הזכויות שלה! הרי כולנו בנותיה...!
להצטרפות לקבלת החיזוקים (הנ"ל) בצניעות
http://englishspeakers.co.il/Chizuk%20Yomi
באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
דבורה הנביאה מהווה דוגמא מצויינת לאשה שעשתה מעשים גדולים,
אך כדי שלא להתבלט,
זקפה את כל זכויותיה לשם בעלה.
היא מכונה בפסוק "דבורה אשת לפידות"
חז"ל מסבירים כי בעלה היה עם הארץ, ולא היתה לו זכות להמנות בין הכשרים ולבוא לחיי העולם הבא, משום שחייו היו חסרים את אור התורה.
דבורה, ברצונה לתקן זאת, טרחה והכינה עבור המנורה במשכן פתילות עבות במיוחד שהפיצו אור יפה ובהיר.
כאשר היו הפתילות מוכנות, נתנה אותן לבעלה שיעבירן למשכן בשילה,
ומכאן כינויו "לפידות" (על אף ששמו היה ברק) – שהביא למשכן פתילות עבות כלפידים.
לפידות, שהביא אור מיוחד לעולם באמצעות אותן פתילות מקודשות, זכה דרכן למקום של כבוד בעולם הבא.
חז"ל מסיימים במילים: "מי זיכה לו ללפידות שיהא חלקו עם הכשרים ויבא לעולם הבא?
הוי אומר דבורה אשתו, עליה נאמר חכמת נשים בנתה ביתה.
בתמורה לכך שעשתה הכל בעצמה –
ואחר כך זקפה הכל לזכות בעלה, כדי שלא להתבלט –
נבחרה דבורה בידי הקב"ה להיות נביאה.
מעמד כה מרומם ונכבד היה עלול להביא אשה ממוצעת לידי גאוה ויהירות.
אך לא כן דבורה.
היא הרי, כבר הוכיחה את מידותיה המעולות ואת ענותנותה האמיתית!!!
להצטרפות לקבלת החיזוקים
http://englishspeakers.co.il/Chizuk%20Yomi
באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
בסיפוריה של נערה אמריקאית, לימים חוה פינקוס ע''ה שנסעה מארה''ב לקראקא כדי ללמוד ב'בית יעקב' בשנת 1932. היא מתארת בספר שלה את פגישתה הראשונה עם שרה שנירר ע''ה
חוה מספרת:
"המעשה הבא במהלך פגישתנו הראשונה הותיר בי רושם בל ימחה. הייתי לבושה שמלה מבד קליל בצבע חום בהיר, באורך שכיסה את הברכיים. גם פתח הצוואר, היה לדעתי בסדר.
אבל תוך זמן קצר התברר לי ששמלתי אינה עומדת בדרישות של שרה שנירר.
היא קידמה את פני בחמימות פונה אלי באידיש הגליצינית שלה.
על אף שלא הבנתי הכל, הרגשתי כי אני מתקבלת בברכה ובשמחה.
עודה מחייכת, היא ניגשה אלי, ובעזרת סיכה גדולה סגרה את פתח הצוואר ששמלתי, תוך שהיא מסבירה לי כי בבית יעקב אנו מקפידות על צניעות מלאה, ואיננו יכולות להתפשר בשום אופן שהוא.
חלק מהבנות - חברותי החדשות, עמדו המומות.
ובקשר אלי - מוזר מאד, אך לא הרגשתי שום תרעומת או מבוכה.
בודאי היה זה בזכות פשטותה המצטנעת וכנותה הברורה שגרמו למעשה שלה להתקבל כדבר טבעי ונכון.
לא הרגשתי כל מבוכה (!) פסעתי בעקבותיה לחדר והתיישבתי לצידה לקרוא את שיר השירים לראשונה בקראקא..."
סיפור מדורות קודמים... אה?
אני לא יודעת את מי מהן להעריך יותר: שרה שנירר על האומץ לעשות את הדבר הנכון בלי להתחשב שזו כרגע קבלת פנים לילדה שהגיעה מאמריקה...
או את התלמידה שלא מרגישה שום רגש שלילי כלפי המורה, להיפך! היא מקבלת בשמחה ובהבנה את ההערה...
אני לא מגיעה לקרסוליים של אף אחת מהן... אבל בכל אופן... מושגים.
איתך בהערכה על מה שאת, בדור שלנו!
באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
בפסוקים המסיימים את ספר משלי, מתאר שלמה המלך את תכונותיה של אשת החיל.
בבואו לתאר את בגדיה, הוא כותב: "עוז והדר לבושה"
מה הקשר בין עוז- חוזק ללבוש האישה?
מילא הדר, הרי אישה אוהבת להתלבש יפה...
חז"ל אומרים: "אין עוז אלא תורה" – העוז האמיתי הוא בקיום דרישות התורה.
בגדיה של אשת החיל זכו לתואר "עוז", משום שהם מבטאים את חוסנה ויציבותה, בהיותם נאמנים להלכות הצניעות ולדרישות התורה.
לא תמיד קל לנו לשמור על הצניעות שלנו...
לפעמים נדרשת מאיתנו גבורה אמיתית תעוזה והתגברות כדי לעמוד במה שבאמת מתאים לערכינו.
בטח גם לך יצא פעם לעמוד מול המראה ולהתלבט...
כמה כוח אנחנו צריכות כדי ללהחליף או לשנות כשזה על הגבול??
רק ה' יודע כמה קשה!!
בשביל זה צריך כוחות ועוז בכמות גבוהה!
בו בזמן, לבושה הוא בבחינת "הדר" –
כשאישה לבושה בצניעות הדבר מכבד אותה ומוסיף לה חן ואצילות.
הפסוק מעיד על שני מאפיינים שונים, המשתלבים בהתמזגות מושלמת באשת חיל זו.
מצד אחד בגדיה הינם התגלמות העוז, במלאם בשלמות אחר דרישות התורה. מאידך, בגדיה הנאים לעין בטוב-טעם, מוסיפים הדר לדמותה.
ומי שאמר שצנוע = לא יפה טעה!
צניעות ויופי לא סותרים אחד את השני
אלא משלימים זה את זה בצורה מדהימה!!
כפי שאומרים חז"ל: "אמר ר' ישמעאל בנות ישראל יפות הן"
את גיבורה!!
באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
לפני 40 שנה בהלווית הצדיק הקדוש רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי" זצ"ל
ארע אסון בקטיפת ארבעה נפשות אברכים קדושים וטהורים בחזרתם מהלוויה.
בזמנו, נכנסו לגאון בעל "אבי עזרי" קבוצת אברכים ושאלה בפיהם:
"מה הקב"ה דורש מאתנו?
מה עלינו לתקן?
אנו לא יודעים מה...?"
נענה - "התשובה לשאלתכם כתובה במפורש בדברי חז"ל במסכת שבת:
בעוון גילוי עריות צרות רבות וגזרות קשות מתחדשות, וכו',
והוסיף ואמר:
בדורות עברו, היו הדברים הללו ידועים ופשוטים, כאשר באה צרה, מיד בדקו את הצניעות!!
בדקו אם אין ערות דבר, שמסלקת השכינה!
מזעזע ומעורר לאחריות גבוהה!
ההתחזקות במצות הצניעות היא בדיוק התרופה מצידינו לכל מה שקורה בתקופה שלנו...
בקרוב בגאולה השלימה! אמן!
באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
הסטייפלר זצ''ל הקפיד על כך שבנותיו הצעירות תלבשנה חצאיות שמכסות את הברכיים. הוא אחז שיש בכך חיוב הלכתי.
היה זה זמן קצר לאחר שהגיע לארץ ישראל ובנותיו נראו חריגות בקרב תושבות המקום בו התגורר באותה תקופה.
אנשים אפילו העירו לרבנית ע''ה כי בנותיה נראות שונות ומיושנות... הרבנית נפגעה מתגובתם, ופנתה לאחיה, החזון איש, כדי להשיח בפניו את ליבה.
ענה לה החזון איש בזו הלשון: "מה אכפת לך מה שאומרים עליהן? והרי את יודעת את האמת, שבנותייך הן אלה שהולכות כמו שצריך ללכת. ואילו אלה שלא הולכות כך, הן המשונות. ממילא אין מה להתחשב במה ש'המשונות' אומרות עליהן...''
החזון איש לימד את אחותו (שהייתה צדקת גדולה בפני עצמה) כי תחושת גאווה על דבקות בדרכי התורה נותנת לאדם כוח לעמוד בניסיון.
בזכות כוח זה הוא לא יפגע ולא יושפע מהערות מוטעות והשקפות של אחרים.
מה דעתך על הגאוה בדרך הצניעות? במיוחד בדור שלנו, שבהרבה מצבים פוגשים גם כאלה שהן לא ממש באותה רמה?
או בקיצור. איך להישאר חזקה בדרך שלך?
באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
רות המואבייה התנהגה בשדה בצניעות מופתית, כדי שהקוצרים לא יימשכו אליה, ולא ינסו להתחבר איתה.
אולם, חז"ל מציינים שמה שתפש את עיניו של בעז היתה דווקא צניעותה של רות:
"אלא כיון שראה אותה נעימה ומעשיה נאים התחיל שואל עליה... כל הנשים משחקות עם הקוצרים וזו מצנעת עצמה..." (רות רבה ד,ט)
דווקא ההתנהגות המיוחדת הזאת, היא זו שמשכה את תשומת ליבו של בועז, שהיה גדול הדור. הוא נדהם מהאצילות שלה והחליט להשתדך איתה!
לאיזה שידוך מיוחד היא זכתה!!!
הצניעות של רות זיכתה אותה להתעלות מהמצב של גרת-צדק מואבייה, לזכות שממנה יצא דוד מלך ישראל, ולקנות לעצמה מקום נכבד בדברי ימי עם ישראל!
בזכות הצניעות זכתה למצוא את 'הבאשערטער' שלה.
באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
הכלי יקר כותב כי יש בכח מעלת הצניעות לזכות את האישה בילדים.
כתוב כי מסיבה זו המלאכים שהגיעו לבית אברהם ושרה לבשר להם שהם עומדים להתברך בבן שאלו את אברהם:"איה שרה אשתך?" ונענו כי היא בצניעותה נמצאת בתוך האוהל.
מלכים רצו להזכיר את צניעותה של שרה אמנו בהקשר לשליחותם ובכך לרמוז להם שכתוצאה מהצניעות המופלגת של שרה, עמדו הם להתברך בבן, שבדרך הטבע כבר לא היה הדבר אפשרי.
הרעיון המובא בכלי יקר שצניעות היא סגולה לזכות בילדים, מוזכרת למעשה בתנא דבי אליהו.
כתוב "אשתך כגפן פוריה" מתי תהיה אישתך כגפן שהוא עושה פירות?
כל זמן שאישתך תהיה בירכתי ביתך.
יש מנהג נפוץ שלפני החופה, אחרי שכיסו את הכלה, מברכים אותה:
אחותינו את היי לאלפי רבבה.
לפי מה שהבנו, מנהג זה מתאים בצורה נפלאה.
אכן, ברכה זו לבנים ונכדים צדיקים מתאימה וראויה אחרי שכיסו את הכלה כביטוי מיוחד לצניעות.
באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
החפץ חיים בליל "כל נדרי" של שנתו האחרונה השתפך מאד באמירת "כל נדרי",
הוא היה חלש מאד אבל אעפ"כ הוא דפק על הבימה לאחר "כל נדרי"
ובדמעות שליש ממש החל לומר דברי התעוררות.
ואלו היו דבריו – "מי שרוצה קרבת אלקים, מי שרוצה השראת השכינה בביתו, מי שרוצה כפרת עוונות, צריך דבר אחד : צניעות בבית"!
וכך דיבר שעה שלימה בבכיות נוראות על דבר אחד ויחיד – "צניעות"!
ושגם בבית צריך ללכת בצניעות, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר בחוץ לעיני אחרים.
בתוך דבריו הזכיר את דברי רבי יהונתן אייבשיץ בעל "יערות דבש"
שתהיה האשה צנועה אף בביתה
ובזה תינצל ממלאך המוות.
לאחר שהרגיש החפץ חיים כי דבריו עשו פרי בלב השומעים נחה דעתו והורה לחזן להתחיל בתפילת ערבית של יום הקדוש יום הכיפורים.
באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
ספר מלכים אנו לומדות כי מלכת שבא שמעה אודות חוכמתו המופלאה של שלמה המלך והחליטה לעמוד בעצמה על טיב חוכמתו.
היא בחנה אותו על ידי חידות.
במדרש שוחר טוב מוזכרת אחת מהן;
המלכה הביאה בפני המלך שלמה בנים ובנות כולם לבושים בלבוש של זהה כולם בגובה זהה ופני כולם דומים.
היא ביקשה מהמלך שיאמר לה מי הם זכרים ומי נקבות.
שלמה המלך פקד על אחד ממשרתיו להניח קערת אגוזים וזרעונים קלויים לפני הילדים ולהרשות להם להתכבד במנה מכובדת.
כל הבנים הרימו את שולי גלימתם לצורת כיס גדול ומילאו אותו באגוזים.
הבנות לעומתם לא עשו כך, משום הצניעות הטבועה בנפשן, שכן הרמת שולי הגלימה תחשוף חלק מרגליהן,
במקום זה הן הוציאו מכיסן מטפחת ומילאו אותה אגוזים.
כך יכול היה המלך לדעת במדויק מי הם הבנים ומי הם הבנות ללא טעות.
מלכת שבא התרשמה מאוד.
מהסיפור ניכר כי אף נערה אחת (!) לא הרימה את שולי גלימתה!
כך מוכח כי הצניעות והצורך להתכסות והוא עמוק בנפש האישה ובצורה מוחלטת. הצניעות חרוטה באופיה ותופסת מקום טבעי בכל מערכת מחשבותיה ורגשותיה.
לכן בת ישראל אינה צריכה לרכוש את מידת הצניעות
כל שעלינו לעשות הוא להתרחק מהשפעות שליליות,
ולשמור על הנטייה הטבעית שלנו,
ומיד נרגיש רגש עמוק לצניעות!
את שומעת?
יש לך את זה בטבעי שלך!
אנחנו לא יוצרות כאן יש מאין!
זה נמצא בנו כבר ואנחנו רק נפַתח את זה יותר ויותר!