באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
מה שלומך? אוחזת? אם את כאן - כל הכבוד!
מצדיעה לך.
אז שאלת השאלות: מה זו צניעות? למה הכוונה?
אולי גם המורות שלך מהסמינר שאלו את השאלה הזאת???
אז ידעת להגיד שזה לא רק בלבוש... זה גם בדיבור וגם.. וגם.
נו, אז מה זה באמת?
צניעות במובן הנכון זה נקרא לעשות דברים לשם שמים.
זה הכל.
צניעות פירושה כל מה שיש לי - אין לו צורך לבלוט החוצה.
ואין לי צורך שמישהו ידע ממנו.
זה הכל בתוכי ביני לבין הקב''ה.
אז אני יודעת שאת בתור אישה את עושה הרבה דברים, שאף אחד לא יודע עליהם או יידע אי פעם...
את עושה הרבה חסד כשאיש לא רואה,
את נותנת מעצמך גם אם אף אחד לא אמר לך ולא אומר לך על זה כלום...
ואת ממשיכה לעשות אפילו שאף אחד לא מריע לך....
אם זה כך, תדעי שזוהי תמצית הצניעות.
בינך לבינו.
בלתי לבדו.
בשבילו.
אנחנו אורזות את המתנות שלנו טוב...
באדיבות: קבוצת חיזוק יומי
תמיד שאלתי את עצמי: למה שמים דגש על דברים פעוטים בנושא צניעות?
האם ההבדלים הקטנים כל כך משמעותיים, שמשקיעים בזה כל כך הרבה?
אם גם לך עלו לפעמים השאלות:
בהנחה שהכל בגדר מה שמותר על פי הלכה, אז מה זה משנה הסוג, הצורה, צבע כזה, או צבע אחר, קצת יותר ארוך וכו' וכו' ? (כל את עם הדוגמאות שלה)
האם זה מעלה או מוריד משהו?
מה שתקראי כאן היום שינה לי את ההסתכלות.
קבוצת אברכים יראים באה לפני הגאון האדיר רבן של ישראל מרן ר' שלמה זלמן אויערבאך זצוקללה"ה, ושאלה בפיהם:
רצונם להתעלות בעבודת הבורא, להתקרב אל ה' ולהדר במצוותיו, והם לא יודעים במה להתחיל להחמיר ולדקדק?
השיב להם הרב לאלתר:
"למה לכם חומרות וחששות, אין בהם כל צורך. העיקר הוא שתקבלו עליכם לקיים כראוי את עיקר ההלכה באופן ראוי לכתחילה ולא בדיעבד"
האברכים לא הרפו והתעקשו לבקש דרך לדקדק יותר בהלכה ולהתעלות בקרבת אלקים. שמע הרב, התרצה לבקשתם, וכך אמר להם:
"כל החומרות וההידורים לא ישוו להידור אחד קטן בצניעות."
בענייני קדושה וצניעות יש לכל הידור קטן משמעות לאין שיעור,
המצוה הזו, היא המרוממת ומקדשת את האדם לבוראו.
מי שנפשו צמאה לרוחניות - העיקר הן הצניעות והקדושה"
אז המצווה הזו, היא שונה.
הכל משנה מאוד! כל צעד קטן ממש שאנחנו מוסיפות משפיע מאוד ובצורה משמעותית!
מחפשת להתקדם? הנה הדבר הכי שווה:)
כמה קטן, ככה עוצמתי!
צניעות היא היפך הראוותנות. כאשר האדם אינו מבליט את עצמו, את מראהו, את השגיו, הרי הוא חי בצניעות. צניעות בלבוש כוונתה לבוש מכובד השומר שאינו מושך תשומת לב והוא מכסה את המקומות הפרטיים של האישה. צניעות באורח החיים כוונתה חיים בלי עודף מותרו
אתר משיבת נפש
התשובה לכך היא כי צניעות היא חלק של הבריאה, אשר היא מגלה את הקדוש ברוך הוא בעולם. ה' הוא צנוע, כי ה' מוסתר מהעין האנושית. אז אנחנו צריכים להיות צנועים, כי כאשר אנו פועלים צנוע אנו דומים לה', שהוא צנוע מוסתר.
זה גילוי ה' בעולם. כאשר אנו צנועים, אנחנו מסתירים את עצמנו, אשר מראה לאנשים שיש ה' בעולם - וכאשר אנו עושים זאת, אנו ממלאים את מטרת הבריאה, כי אנחנו מגלה ה' על העולם.
אומר בלעם "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל". כל העמים בכל הדורות קינאו בטוהר ובקדושה של הבית היהודי. תכונות אלו מושגות דרך שמירת הצניעות שללו נשמרות דווקא דרך שמירה על הצניעות. על ידי הצניעות, נשמרת כל יחידה משפחתית עם הילה של קדושה מסביבה, אין קנאה, החיים שלווים בהרבה, כל אישה היא מלכה ועיקר הבית, וגם גבר הוא המלך בביתו. בבתים כאלו שורה שכינה, ויש עליהם הגנה רוחנית ושמירה מיוחדת.
כתוב בתורה בפרשת כי תצא:
"כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא־יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"
משמעות הדברים היא שהשראת השכינה בעם ישראל תלויה בצניעות ובקדושה. כאשר יש בעם ישראל קדושה טהרה, שורה שכינה בכל בית בישראל
ובמחנה ישראל כולו, ואז ממילא כשהקדוש ברוך הוא איתנו, המצב הוא כמו מצב של עם ישראל שהיה מוקף בענני הכבוד ואין אויב יכול עלינו כלל.
ואם חלילה לא כך - אם חלילה יש פריצה בהגנה הרוחנית - אז כפי שכתוב בתורה, "ושב מאחריך". ולכן הדרך לניצחון היא שמירה על הערכים הרוחניים שלנו המביאים לשלמות רוחנית ולהשראת שכינה.
הצניעות אינה רק בלבוש אלא גם בהתנהגות ובדיבור. הצניעות היא אורח חיים של דגש על פנימיות ולא על ניראות חיצונית.
כן, ניתן לשלב בין אופנה לצניעות, כל עוד הבגדים עומדים בכללי ההלכה. ישנם בגדים אופנתיים מאוד ששומרים על כללי הצניעות!
שמיר, חברים מקשיבים
הנביא מיכה (פרק ו' פס' ח') אומר: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך". הצנע לכת עם אלוקים, היא אחת משלוש הדרישות שהאדם נדרש בהם. התרגום על הפסוק מסביר, שבעבודת ה' שלו אנו נדרשים לצניעות שהיא היפך ההחצנה, הנהוגה בעולם הרחב. "עשית ולא פרסמת, כאילו לא עשית" אומר העולם, והתורה כמעט ואומרת הפוך "עשית ופרסמת- ספק אם עשית". הגמרא במסכת מכות (כ"ד.) אומרת " והצנע לכת - זה הוצאת המת והכנסת כלה. והלא דברים קל וחומר: ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעא - אמרה תורה: והצנע לכת, דברים שדרכן לעשותן בצנעא - על אחת כמה וכמה". הגמ' מבינה שכוונת הפסוק להורות לנו שאין לנו להבליט מצוות שעשינו אפילו לא כאלה מפורסמות מאליהם, כהוצאת המת והכנסת כלה. "אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת".
תכונת הצניעות היא מקבילה לתכונת הענווה. יש להן צדדים שווים, ואנו נדרשים לעבוד על עצמנו. האדם כיצור חברתי נוהג לחלוק עם חבריו את מחשבותיו ומעשיו, ואין בכך כל פסול. אך יש לדעת את המינון, ומה אין צורך לספר. על שאול המלך מסופר (שמואל א' י' ט"ז) "ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל" ורש"י כותב "ואת דבר המלוכה לא הגיד - דרך צניעות היתה בו" שאול המלך נתמנה למלך על ידי שמואל, אבל לא מספר לאף אחד. אפילו שמחר כל עם ישראל ידע, אבל עכשיו אין סיבה להשוויץ בפני דוד שלו. לא לחינם הנביא מעיד עליו שהוא היה "נחבא אל הכלים".
האמת שהצניעות היא תכונה בסיסית ופשוטה שלולא היתה כתובה בתורה היינו לומדים אותה מעצמנו. "אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול" ישנם דברים שכולם מבינים שצריך להיות בהם צנועים, דברים שאף אחד לא שש לפרסם, דברים שכולם עושים בדלתות סגורות, ויש דברים שהתורה הוסיפה עלינו.
הצניעות היא כח חשוב מאוד בשימור של דברים. דברים שנעשים בצינעא, יש להם קיום לאורך זמן. ודברים שנחשפו לאזנים רבות יש יותר סיכוי שלא יחזיקו מעמד. "אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין". "לוחות ראשונות שניתנו בתשואות וקולות, שלטה בהם עין הרע, לוחות אחרונות שניתנו בצינעא התקיימו, אין לך מידה יפה מן הצניעות".
איך כל זה מגיע למושג "צניעות", כפי שהוא נתפש היום? "צניעות חיצונית" כפי שקראת לה, היא פרט מפרטי הצניעות. יש צורך להצניע את מעשינו, ואת גופינו. האדם לא צריך להחצין את התנהגותו, וגם לא את גופו. וכפי שיש הגדרות הלכתיות לצניעות במעשים יש גם הגדרות הלכתיות לצניעות בלבוש. אך תמיד יש לזכור שהצניעות מתחילה מבפנים, מן הנפש, היא אינה שייכת רק לנשים, ולא נוגעת רק ללבוש. היא גורמת לנו להתמקד בעיקר, במה שבפנים, ולא בחיצוני והטפל. "והצנע לכת עם אלוקיך".
מתי, חברים מקשיבים
המשפט "כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶך פְּנִימָה " לקוח מהפסוק "כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶך פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ", המופיע בתהילים מ"ה.
לפסוק זה יש מספר פרושים, אך הפירוש המרכזי שמופיע גם במדרשים, גם בגמרות, וגם במפרשים הוא צניעותה של בת ישראל.
לדוגמא – מדרש רבא, במדבר א':
" כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה ...אשה שהיא מצנעת עצמה אפי' היא ישראלית ראויה היא שתנשא לכהן ותעמיד כהנים גדולים שנא' ממשבצות זהב לבושה"
ואכן, כך קרה:
"שבעה בנים היו לקמחית וכולן שימשו בכהונה גדולה. נכנסו חכמים אצלה אמר לה מה מעשים טובים יש בידך? אמרה להם כך: יעזרו עלי אם ראו קורות ביתי שערות ראשי... קראו עליה הפסוק הזה: "כל כבודה בת מלך פנימה"
ההסבר למשפט זה הוא שמכיוון שהאישה היהודית היא בת מלך, ולא סתם מלך, אלא בתו של מלך מלכי המלכים, יש לה לשמור על צניעותה, כמו שיש לאדם תכשיט יקר מאוד – הוא איננו מביא אותו לכל מקום ומראה אותו לכל אחד, אלא נזהר עימו ונותן לו מקום מכובד בביתו, כך גם בת ישראל, אל לה להחצין עצמה , אלא להיות צנועה.