השופר

​

השופר עשוי מקרן נבובה של איל או מכל בהמה וחיה טהורה, זכר או נקבה (-כבש, עז, תיש, יעל, אילה) חוץ משל שור שאינו נקרא שופר אלא קרן.

​

צידו האחד צר ומשמש לנשיפה וצידו האחר רחב.

רמז לדבר "מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה" (תהלים קיח)

​

המובחר ביותר הוא מקרן של איל זכר, כי הוא זכר לאיל שנאחז בסבך קרניו ונעקד תחת יצחק

​

ומצווה שיהיה כפוף לרמז: שיכפפו ישראל לבותיהם לאביהם שבשמים.

​

יש מקומות ש לא היה שם שופר של איל (כמו בתימן) ותקעו בשופר של יעל, שהוא מפותל וארוך מאוד, וקולו חזק ומרעיד.

​

השופר צריך להיות שלם בלי סדק או נקב ואסור להוסיף עליו דבר בצד מפתחיו ולא יצפנו ולא יצבענו ולא יצייר עליו ובפרט לא במקום הנשיפה.

 

​

       

​

​

​

 

אמר הקב"ה: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקדת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני. (מסכת ראש השנה)