השופר
השופר עשוי מקרן נבובה של איל או מכל בהמה וחיה טהורה, זכר או נקבה (-כבש, עז, תיש, יעל, אילה) חוץ משל שור שאינו נקרא שופר אלא קרן.
צידו האחד צר ומשמש לנשיפה וצידו האחר רחב.
רמז לדבר "מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה" (תהלים קיח)
המובחר ביותר הוא מקרן של איל זכר, כי הוא זכר לאיל שנאחז בסבך קרניו ונעקד תחת יצחק
ומצווה שיהיה כפוף לרמז: שיכפפו ישראל לבותיהם לאביהם שבשמים.
יש מקומות ש לא היה שם שופר של איל (כמו בתימן) ותקעו בשופר של יעל, שהוא מפותל וארוך מאוד, וקולו חזק ומרעיד.
השופר צריך להיות שלם בלי סדק או נקב ואסור להוסיף עליו דבר בצד מפתחיו ולא יצפנו ולא יצבענו ולא יצייר עליו ובפרט לא במקום הנשיפה.
אמר הקב"ה: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקדת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני. (מסכת ראש השנה)
