|
|
שומר חינם / שיר מאת: אהובה קליין ©
הולך בנתיב ישרים
מתרחק מדרך חתחתים
כרחוק מזרח ממערב,
צדק ואמת לו יערב.
נכון לסייע לבריות
ללא היסוס ותהיות
לכל מאיר פנים
מבטו חביב ונעים.
ידידו מקבל בברכה
מאזין למשאלתו בחדוה
נאות לשמור על כליו
חינם ברמ"ח אבריו.
הערה: השיר בהשראת פרשת משפטים [חומש שמות]
פרשת משפטים- מיהו המלאך המוזכר בפרשתנו?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]
פרשה זו כוללת מערכת מסועפת של חוקים ומשפטים, רוב הנושאים הם בין אדם לחברו.
חז"ל אומרים: כי עלינו לראות בכל המשפטים צו עליון ולקיים אותם ככתבם ולשונם וכך נהיה דבקים בה'.
בתוך כל הציוויים התורה מזכירה את הופעתו של המלאך:
"הנה אנוכי שולח מלאך לפניך לשומרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכינותי: הישמר מפניו ושמע בקולו אל- תַּמֵר בו כי לא יישא לפשעכם כי שמי בקרבו: כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל- האמורי והחיתי והפריזי והכנעני החיווי והיבוסי והכחדתיו:"[שמות כ"ג, כ-כ"ד]
השאלות הן:
א] מיהו המלאך המוזכר בפרשתנו?
ב] כיצד יש להתייחס לאותו מלאך?
ג] היכן מוצאים בתנ"ך דוגמאות להופעת מלאכים?
תשובות:
המלאך המוזכר בפרשתנו:
רש"י מפרש: כאן התבשרו עם ישראל: שעתידים לחטוא ועל כך אומרת השכינה כי לא אעלה בקרבך , רש"י מבסס את דבריו על דברי תנחומא: "אמר הקב"ה: אומות העולם בגדו בי, ונתתי להם שרים שיהיו משמשים אותן, אף אתם כן, אני נותן לכם מלאך, שהוא משמר אתכם. שנאמר: "הנה אנוכי.. ".כשזכיתם וקבלתם את התורה, והייתם עושים רצוני, הייתי מהלך לפניכם, שנאמר, [לעיל י"ג, כ"א]" וה' הולך לפניהם יומם "ועכשיו שעשיתם ע"ז כגויים, איני משלח לפניכם אלא, מלאך" "כדכתיב ביהושע [ה, י"ד]" אני שר צבא ה' עתה באתי"- להושיע את ישראל" [רשב"ם]
אשר למקום שהמלאך מוביל את עם ישראל על כך מביא רש"י שני פירושים:
לפי פשוטו: המטרה- להוביל את עם ישראל לארץ ישראל.
לפי מדרשו: המקום הוא: בית המקדש בירושלים המכוון כנגד בית המקדש של מעלה. הדבר רמוז בפסוק: "...מכון לשבתך"[שמות ט"ו, י"ז]
תנחומא אומר: "זה אחד מן המקראות המחוורות [המראים] שבית המקדש שלמטה מכוון כנגד בית המקדש שלמעלה"
הרמב"ן מביא תחילה את דברי רש"י, אך בהמשך הוא מציין כי ראה "במדרש שמות רבה"- כי החטא שעם ישראל חטאו-הוא מעשה העגל.
אך יש לשאול: מדוע הגזירה הזאת לא התקיימה-כלומר מדוע לא נשלח המלאך? אלא מכיון שביקש משה רחמים-אחרי חטא העגל, על עם ישראל ואמר לה' - שאם הקב"ה אינו מתלווה לעם ישראל רצוי שלא יעלה את העם לארצו. ובהמשך שאל את ה': במה ידע שהוא ועם ישראל מצאו חן בעיני ה'? הרי דבר זה מוכח רק אם ה' מתלווה לעם ישראל, כפי שכתוב: "תיפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן" [שם ט"ו, ט"ז]
בעקבות תפילתו של משה ה' נתרצה לו ואמר: "גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה" [שם ל"ג, י"ז] מסתבר שהגזירה לא התקיימה בתקופת חייו של משה, אבל לאחר מותו של משה, ה' שלח לפני עם ישראל מלאך. כפי שכתוב: "ויהי בהיות יהושע ביריחו ויישא עינו וירא והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו ? ויאמר לא, כי אני שר צבא ה' " [יהושע ה, י"ג]
רבינו בחיי מביא לנו כמה פירושים:
א] פירושו של רבנו חננאל : המלאך הזה הוא: מיכאל השר הגדול, כפי שנאמר: ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך ".[דניאל, י"ב, א]" ואין אחד מתחזק עימי על אלה כי אם מיכאל שרכם"[ שם, י']
ואותו מלאך נתגלה ליהושע: "ויהי בהיות יהושע ביריחו ויישא עינו וירא והנה-איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם- לצרינו? ויאמר לא כי אני שר צבא- ה' עתה באתי.."[יהושע ה, י"ג-י"ד]
ב] אחד מבעלי הקבלה אומר שהכוונה למלאך מיכאל אשר ממונה על הסליחה היות והוא שר החסד.
האור החיים הקדוש אומר: "..זה הוא המלאך הגואל את האבות לא משרת ממשרתיו אלא מלאך גדול כידוע למשכילים כי אין אנו מכירים מלאך אמצעי אלא הוא יתברך ושכינת עוזו המתייחדת עימו בסוד ה' אחד ושמו אחד"
היחס אל המלאך.
התורה מצווה לגבי המלאך: "הישמר מפניו ושמע בקולו אל- תמר בו כי לא יישא לפשעכם כי שמי בקרבו" [שמות כ"ג, כ"א]
אור החיים אומר: כי ה' ציווה כאן על מצוות עשה וגם על מצוות לא תעשה:
כנגד מצוות לא תעשה, נאמר: "הישמר.." וכנגד מצוות עשה נאמר: "שמע בקולו"
רש"י מביא את דברי תנחומא:"לא זכיתם לשמוע בקולי- שמעו בקולו של מלאך, הוא אינו יכול לישא לפשעיכם, למה שהוא מן הכת שאינן חוטאין, לכן כתיב: "כי לא יישא לפשעכם"
דבר אחר: "כי לא יישא לפשעיכם: "למה שהוא שליח, וכל מה שהשליח משתלח לעשות עושה, אבל אני נושא לכם פנים שנאמר: "יישא פניו אליך" [במדבר כ"ו]
כלומר- לפי פירוש א] המלאך לא יסלח לפשעים שלכם לפי שהוא עצמו שייך לכת שאינם חוטאים.
לפי פירוש ב] הוא לא יסלח מפני שאינו רשאי לנהוג כך.
דוגמאות להופעת מלאכים בתנ"ך:
א] אברהם מארח את שלושת המלאכים: "וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום: ויישא עיניו וירא והנה שלושת אנשים נצבים עליו.."[בראשית י"ח,א-ב]
על פי רש"י היו אלה שלושה מלאכים ולכל אחד מהם הייתה שליחות משלו:
האחד בא לבשר לשרה שתלד בן, השני בא להודיע על הפיכת סדום ועמורה והשלישי בא לרפאות את אברהם.
ומדוע באו שלושה מלאכים ולא אחד? לפי שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות.
ב] בזמן עקדת יצחק המלאך מתגלה אל אברהם:
"ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים ואמר: אברהם, אברהם ויאמר הנני"[בראשית כ"ב, י"א]
ג] המלאך מתגלה להגר כאשר היא מגורשת מביתה עם ישמעאל למדבר והמים כלו מן הכד, היא השליכה אותו מתחת השיחים וישבה מנגד: "וישמע אלוקים את קול הנער ויקרא מלאך אלוקים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תראי כי שמע אלוקים אל-קול הנער באשר הוא שם"[בראשית כ"א י]"
ד] המלאך מתגלה לאמו של שמשון טרם לידתו:" ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה: וירא מלאך ה' אל האישה ויאמר אליה הנה- נא את-עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן..." [שופטים י"ג, ב]
לאור האמור לעיל, המלאך בפרשתנו- הוא מלאך אשר נשלח מאת אלוקים במטרה להוביל את העם לארץ ישראל ויש אומרים: שהוא עתיד להוביל את עם ישראל היישר לירושלים של מטה ולבית המקדש .השלישי.
יהי רצון שנזכה במהרה לחזות בבוא הגאולה ובניית בית המקדש השלישי. אמן ואמן.
מלאך שליח אלוקים/ שיר מאת: אהובה קליין ©
בין הגיא להר
על שביל עפר
פוסע מלאך צחור
בידו מניס השחור.
חיש כעופר איילים
ממלא שליחות אלוקים
עטור הוד והילה
כולו שבח ותהילה.
ישראל בצלו חוסים
מנחישותו מתפעלים
מביטים בו בתימהון
נוסך בהם ביטחון.
בפניו יפתחו שערים
אל ארץ מבטחים
שם יבנה מקדש
במהרה אור חדש.
הערה: השיר בהשראת פרשת משפטים[חומש שמות]
ברכת שמים / שיר מאת: אהובה קליין©
שרביט ביד אלוקים
מלך מלכי המלכים
שולט יומם וליל
בכל רחבי תבל.
לא כן אלילים ומצבות
נטולי חיים ומחשבות
מלאכת ידי אדם
בכך יבחין כל חכם.
יהרסו בידי העם
עד יסודות עפר
למען ארץ טהורה
כולה תורה אורה.
בני ישראל מתאחדים
זה לזה ערבים
מקיימים דיברות וציווים
זוכים לברכת אלוקים.
הערה: השיר בהשראת פרשת משפטים
[חומש שמות]
פרשת משפטים- מדוע פתחה התורה בדיני עבד עברי?
מאת: אהובה קליין.
פרשת משפטים פותחת בדיני עבד עברי:"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם :כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם, אם בגפו יבוא בגפו יצא ,אם בעל אישה ויצאה אשתו עמו, אם אדוניו ייתן לו אישה וילדה – לו בנים, או בנות, האישה וילדיה תהיה לאדוניה והוא יצא בגפו, ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בניי- לא אצא לחופשי, והגישו אדוניו אל האלוהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדוניו את אוזנו במרצע ועבדו לעולם"
[שמות כ"א , א-ו]
תוך כדי התבוננות בפסוקים- מתעוררות כמה שאלות:
א]מדוע התורה פותחת את הפרשה באות: וו החיבור?
ב] מה המשמעות של המילה:"משפטים"? מדוע התורה פתחה דווקא בדיני עבד עברי?
ג]באיזה אופן יש לשלח את העבד העברי בשנה השביעית?
ד] מדוע כאשר העבד מסרב להשתחרר בשנה השביעית- יש לרצוע את אוזנו?
התשובה לשאלה א]:
רש"י עונה על שאלה זו באופן הבא: כל מקום שנאמר:"אלה"
[ללא וו החיבור]- פסל את הראשונים, לעומת זאת היכן שנאמר:"ואלה" מוסיף על הראשונים- מה מצוות אלה ניתנו בסיני גם המצוות האחרות ניתנו בסיני.
הדין הראשון שהתורה מביאה: הוא דין עבד עברי והרי עניין זה הוא אינו בגדר משפט, אלא חוק. אם כן, מדוע דין עבד עברי מופיע כאן ?
על כך עונה הרמב"ן [דברים ו, כ]
"וכי ישאלך בנך מחר לאמור: מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוקינו אתכם"?
ההסבר הוא- שישנו הבדל בין "עדות"- שהם מצוות שנקבעו לזכר נפלאות ה', כגון: פסח, שבת,תפילין ומזוזה.." "חוקים"- הם דינים שאין להם טעם בתורה.
"משפטים"- הם דברים שיש להם הגיון, כגון: דיני שור,דיני בור..עלינו לקיים את המשפטים וגם את החוקים והעדות מהטעם- הכרת הטוב בבורא ומשום שהוא ציווה אותנו לכך.
מסקנה: אצל העם היהודי- המשפטים, העדות, והחוקים שווים.
התשובה לשאלה ב]
"בעל הטורים" -רבנו יעקב בן אשר מפרש את המילה:"המשפטים"= ראשי – תיבות:
הדיין מצווה שיעשה פשרה, טרם יעשה משפט"
ובמסכת סנהדרין נאמר:[ו.ע"ב] מצווה לפשר בן הצדדים היריבים במשפט לפי שנאמר:"אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" [זכריה ח,ט"ז]
ומה הכוונה:"לפניהם" על כך עונה רש"י:"לפניהם- לפני ישראל הדבקים בקב"ה ולא לפני עובדי כוכבים.
אסור להביא את המשפטים לפני דייני אומות העולם המחפשים תמיד את הסיבות לכל דבר, עלינו לקיים את כל סוגי המצוות ללא יוצא מן הכלל בגלל סיבה אחת: הם ניתנו על ידי הקב"ה.
ומדוע התורה פתחה דווקא בענייני עבד עברי?
על כך עונים חז"ל:כי התורה רצתה להזהיר:לא לזלזל במשפטו של העבד ולא לדחות את דינו- כדי להקדים לטפל במשפטים אחרים - מתוך מחשבה שדיני עבד עברי הם משהו ברמה נמוכה יותר.
תשובה לשאלה ג]
אין לשלוח את העבד העברי בחוסר כל, אלא להעניק לו מכל טוב- כמו שנאמר[דברים ט"ו,י"ג- י"ד]"....וכי תשלחנו חופשי עימך, לא תשלחנו ריקם, הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלוקיך- תיתן לו" התשובה לשאלה ד]
על כך עונה רש"י: עבד שאינו חפץ להשתחרר לחופשי-רוצעים את אוזנו הימנית ויש כאן גזרה שווה שנאמר:"ורצע אדוניו את אוזנו" ונאמר אצל המצורע:"[ויקרא י"ד] "תנוך אוזנו הימנית"- מכאן שבשני המקרים מדובר דווקא על האוזן הימנית ומדוע דווקא את אוזנו ולא איבר אחר? אמר ר' יוחנן בן זכאי: אוזן זאת ששמעה בהר סיני:"לא תגנוב" ובכל זאת כן גנב,
אוזן זאת חייבת להירצע ,אם העבד מכר את גופו- הרי אוזן זאת ששמעה בהר סיני:"כי לי בני ישראל עבדים" ובכל זאת הלך וקנה לעצמו את אדונו, אוזן זאת תירצע.
לאור כל הנאמר לעיל: ניתן להסיק כי התורה פתחה דווקא בדיני עבד עברי,: א] כדי שהשופטים יזהרו לא לזלזל בדיני העבד ולא ידחו את דינו- על מנת לטפל בעניינים חשובים יותר.
ב] למרות שעניין עבד עברי הוא אינו בגדר משפט, אלא בגדר חוק ,יש להתייחס לדין זה כמו לשאר המשפטים והעדות והחוקים- מהסיבה : אנחנו כעם נבחר אשר קיבל את התורה- מצווים לקיים את כל המצוות ללא יוצא מהכלל. כמו שנאמר בתהילים [קמ"ז, י"ט-כ] "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום"
