- פרטים
-
קטגוריה: פרשת פקודי
-
פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 22:06
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 489
דבר החסידות – פרשת פקודי
הקושי בהקמת המשכן
על הכתוב (פרשתנו מ, יז) "ויהי בחודש הראשון . . באחד לחודש הוקם המשכן" נאמר במדרש תנחומא (הובא ברש"י) "אמר משה לפני הקב"ה, איך אפשר הקמתו ע"י אדם? אמר לו עסוק אתה בידך, נראה כמקימו והוא נזקף וקם מאליו, וזהו שנאמר הוקם המשכן, הוקם מאליו".
וצריך להבין, הלוא בשבעת ימי המילואים היה משה מעמיד ומפרק את המשכן בכל יום (רש"י שמיני ט, כג. מתנחומא), והרי לא היה אדם יכול להקימו, מכובד הקרשים, ואיך הצליח משה להעמידו בכל אותם הימים?
אלא, מבאר הרבי, ודאי יש אפשרות לבני אדם להקים את המשכן (וכפי שמצינו שבנ"א הצליחו לבנות אפילו 'עיר ומגדל וראשו בשמים' – נח יא, ד), אלא הדיוק הוא שלא יכל אדם להקימו – כלומר אדם יחידי! ובציווי מלאכת המשכן נאמר "והקמות את המשכן – בלשון יחיד – כמשפטו אשר הראת (רק למשה) בהר".
אבל כל זה הוא רק ביום הקמת המשכן, שהוא היום השמיני, משא"כ בשבעת הימים שקדמוהו לא היה את הציווי 'והקמות'* ומטרתם היתה רק לחנך את אהרן ובניו לעבודה, וממילא מובן שמשה יכל להקימו בעזרת אנשים נוספים, כשם שהלויים הקימוהו במדבר בכל החניות – ללא צורך בנס.
ההוראה מזה: לפעמים יכול אדם לעבוד את ה' בכח עצמו, אבל כדי שתהיה השראת השכינה – כפי שהיה ביום השמיני – צריך את הסיוע ממשה רבינו; חכמי הדור עיני העדה, כי דוקא להם יש את הכח מלמעלה ל'הקים' את המשכן שבכל אחד ואחד.
שבת שלום וחודש טוב!
*) לדעת רש"י, ודלא כשיטת הרמב"ן (מ, ב) שגם על העמדת המשכן בז' ימי המלואים הי' ציווי מיוחד, ולשיטתו י"ל שגם בימים אלו היתה נתינת כח מהקב"ה, וגם זה נכלל במה ש"הוקם מאליו" וק"ל.
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יא, פקודי ג (ע' 181 ואילך). חלק מהעיבוד בסיוע "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' פא.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת פקודי
-
פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 15:54
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 477
פרשת פקודי- הענן על המשכן- מה תפקידו ?
מאת: אהובה קליין.
פרשת פקודי היא האחרונה בחומש שמות ומסיימת את תיאור הקמת המשכן לפרטי פרטים בנוסף לפרשיות הקודמות: תרומה, תצוה, כי תישא, ויקהל .
חז"ל סוברים כי בני ישראל נצטוו , על הקמת המשכן ממחרת יום הכיפורים, לאחר שובו של משה מהר סיני -עם הלוחות השניים .
סיום מלאכת המשכן מצוין בפרשתינו: "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן". [שמות, מ', י"ז] כל ההכנות וכל חלקי המשכן נמשכו פחות מחצי שנה ומהלך זריז זה מוסבר בהכרת העם שהקמת המשכן -יגרום לתיקון חטא העגל שבעקבותיו נסתלקה השכינה וכעת שוב תשוב השכינה לשכון על עם ישראל.
בסיום הפרשה, התורה מתארת: "וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא- יָכֹול מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכֹל, מַסְעֵיהֶם. וְאִם-לֹא יֵעָלֶה, הֶעָנָן--וְלֹא יִסְעוּ, עַד-יוֹם הֵעָלֹתוֹ. כִּי עֲנַן ה' עַל-הַמִּשְׁכָּן, יוֹמָם, וְאֵשׁ, תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ--לְעֵינֵי כָל-בֵּית-יִשְׂרָאֵל, בְּכָל- מַסְעֵיהֶם". [שמות מ, ל"ד- ל"ח.]
השאלות הן:
א] מה מסמל הענן מעל המשכן?
ב] מדוע משה לא עסק במלאכת המשכן?
תשובות.
משמעות הענן.
נאמר: "ּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכֹל, מַסְעֵיהֶם". ספורנו מסביר: כי השכינה שרתה במשכן באופן קבוע והענן שהיה מכיל את השכינה - לא זז משם אלא כשהיו צריכים ישראל - לנוע לדרכם.
הענן , לא היה במשכן שילה, מימי יהושע עד סוף תקופת השופטים וגם לא בבית ראשון ולא בבית שני, אבל לעתיד לבוא בבית השלישי שיבנה במהרה בימינו , זה אכן יהיה כפי שמתואר בספר זכריה:
"וַאֲנִי אֶהְיֶה-לָּהּ נְאֻם-יְהוָה, חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב; וּלְכָבוֹד, אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ".[זכריה ב, ט]
ראיתי מדרש מעניין האומר: "אמר הקב"ה, בעולם הזה הייתה שכינתי בינכם ולעינכם [ולא בתוככם פנימה] לעתיד לבוא - שכינה אינה זזה מכם לעולם, שנאמר: "וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב, אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל". [מלכים-א, ו, י"ג] [מתוך "פרפראות לתורה/ מנחם בקר"]
הגר"א [הגאון רבנו אליהו מוילנא] אומר: "אף שהלך לפניהם הענן ביציאתם ממצרים, לא היה אלא לשעתו עד הים, וגם לא היה לעיני כל ישראל, רק לפני הנביאים שבהם , מה שאין כן-מתפילת משה ואילך, שהתפלל [בפרשת כי תישא] "ונפלינו אני ועמך" והשיב לו הוא יתברך: "נגד כל עמך אעשה וגו' , וזהו: "לעיני כל ישראל" ועל זה אנחנו מצפים: "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן".[ישעיהו נ"ב, ח]
רבינו בחיי אומר על המילים: "כִּי עֲנַן יְהוָה עַל-הַמִּשְׁכָּן, יוֹמָם, וְאֵשׁ, תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ.."- מן הראוי היה שיהיה כתוב "ענן ביום ואש תהיה בלילה", אלא בפסוק בא הכתוב לרמוז על מידת יום ועל מידת לילה. במקום המילה "יום" נאמר: "יוֹמָם"- ונכפלה האות מ' וזה לרמוז כך מידת הרחמים – מילה כפולה. ועצם המילה: "לַיְלָה" למעשה בא מהמילה: "ליל" ואילו הוספת האות הה"א האחרונה במילה- הוא רמז למידת הדין שהיא שולטת בעיקר בלילה.
מידה זו נמתחה כנגד בכורי מצרים בחצי הלילה, וזה סוד הלשון באותיות המקרא וכן מה שכתוב ביהושע[ א, ח]
"לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" היה ראוי שיהיה כתוב שם: "והגית בו ביום ובלילה", אך הכתוב בא לרמוז לנו: שספר התורה כולל את מידת הדין ואת מידת הרחמים.- הן בתורה שבכתב והן בתורה שבעל פה.
ועוד מוסיף רבינו בחיי: השכינה הייתה מחוברת לעם ישראל במדבר כמו שכתוב: "וְהָיָה, כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה, יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן, וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְדִבֶּר, עִם-מֹשֶׁה. י וְרָאָה כָל-הָעָם אֶת-עַמּוּד הֶעָנָן, עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְקָם כָּל-הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ, אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ..." [שמות ל"ג, ט]
ובמשלו של בלעם על עם ישראל נאמר : "מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל".[ במדבר ,כ"ד, ה]
ענן ה' היה מלווה את עם ישראל במדבר וכמה היה נאה המראה, כאשר בני ישראל חונים במדבר ,כל שבט עם דגלו השייך לו- בסדר מופתי - המחנות הקדושים האלה- היו שקולים- כמחנה מלאכים ותרשישים כשהשכינה הייתה נראית בענן- לכולם- כולל האנשים והגברים.
דרשו רז"ל: על דברי דוד המלך[ תהלים פ"ה, י]
"אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ; לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ". אמר הקב"ה: בעולם הזה השריתי שכינתי ביניכם בבית המקדש, אך בגלל שחטאתם, נסתלקה ממכם השכינה וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם...." אבל בעתיד לבוא- השכינה לא תמוש ממכם., כפי שהכתוב מציין:
"וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם. וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם, וְהָיִיתִי לָכֶם, לֵאלֹהִים; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לִי לְעָם".[ויקרא כ"ו, י"א- י"ב] מכאן, שבעתיד, ישנה הבטחה שתחזור הנבואה לישראל כמו בימים הקדומים והשכינה תשוב ,וכולם ילמדו את דעת ה' בשפע חכמה ולא ילמדו עוד מלחמה. ה' יברא לעמו לב חדש ואילו את לב האבן יסיר ויקרע. לא יהיה יצר הרע ולא שטן וזאת היא הנחמה שלנו בגאולה שלנו הקרובה.
התפארת והכבוד ישובו לעם ישראל כפי שהיה בראשונה ועל כך הבטיח הנביא ישעיהו בחתימת ספרו- במילים:
"קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח". [ישעיהו ס',א']
ואם בגאולה הראשונה- כאשר ה' הוציא את עם ישראל ממצרים ,נראה לנו כבודו מתוך מחיצת ענן במדבר וה' ליווה אותנו לאורך כל הדרך במדבר כפי שנאמר:
"אֲשֶׁר-עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְהוָה, וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵיהֶם, וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה" [במדבר י"ד, י"ד].
הרי שבעתיד לבוא עם ישראל יעלה לדרגה גבוהה יותר,נוכל לראות את השכינה ללא מחיצה נבדלת ובלי ענן – כפי שהבטיח הנביא ישעיהו: "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן" [ישעיהו נ"ב, ח']
משה לא השתתף במלאכת המשכן?
על פי מדרש תנחומא : כיוון שנשלמה מלאכת המשכן, הכול ציפו להשראת השכינה והם הצטערו שלא שרתה השכינה , החליטו ללכת לחכמי הלב- ובקשו מהם שיעמידו את המשכן ואז תשרה השכינה, אך חכמי הלב, לא ידעו ולא יכלו להעמיד את המשכן וכשניסו להעמידו היה מיד נופל.
הלכו מיד אל בצלאל ואהליאב - האומנים, בקשו מהם שיעמידו את המשכן ואמרו להם: אתם הקמתם את המשכן כנראה שעל ידכם ראוי שיעמוד. אך גם הם לא הצליחו במשימה ,מיד היו אנשים מתחילים לרנן על משה: "תראו מה גרם לנו בן עמרם שהטריח אותנו והוציא מאתנו כספים והבטיח שהקב"ה- ירד מהעליונים וישרה את שכינתו במשכן כפי שהבטיח: "..ושכנתי בתוכם"
אולם, הסיבה שעדיין לא שרתה השכינה במשכן- כיוון שמשה היה מצטער שלא זכה להשתתף עם עושי המלאכה- במשכן. מסיבה זו לא הצליחו להקים את המשכן.
הלכו ישראל אצל משה ובקשו ממנו לגשת למשכן אם הכול נעשה כשורה? משה אישר שהכול נבנה בהתאם להוראות, אם כך שאלו אותו- מדוע המשכן אינו עומד? משה היה מצטער על כך עד שאמר לו הקב"ה" לפי שהיית מיצר היה לך עשייה ולא חלק במלאכת המשכן, לפיכך לא יכלו אותם חכמים להעמידו בשבילך, כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד, שוב אינו עומד לעולם..."
ב"עץ יוסף" ,כתב בשם המפרשים: משה לא השתתף במלאכת המשכן, חשב שיתנדבו הציבור תחילה והוא ימלא את החסר בסוף, בדומה לנשיאים אך משה לא נענש כפי שהנשיאים נענשו שהתורה החסירה להם אות מהשם שלהם כפי שכתוב "הנשאם"
אם כן מדוע לא נענש גם משה? התשובה בספר "דעת סופרים" : למשה היה תפקיד למסור את התורה וללמדה את עם ישראל- וכדי שלא יתבטל בשליחות זו - לא עסק במלאכת המשכן.
לסיכום לאור האמור לעיל: הענן מעל המשכן שימש כמחיצה לשכינה- היה מלווה את עם ישראל במדבר לאורך כל הדרך, על פי הנבואה השכינה עתידה לשוב לעם ישראל בגאולה הקרובה ולהגן על העם.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת פקודי
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 14:30
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 474
פרשת פקודי-הקשר בין הכיור במשכן לבריאת העולם,כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[לעילוי נשמת אימי:חיה בת בן- ציון,ז"ל]
אחד הכלים החשובים במשכן היה הכיור,כפי שהוא מוזכר בפרשתנו:
"ונתת את הכיור בין אוהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים"[שמות מ,ז]
ובהמשך מסופר כי משה מצווה למשוח את הכיור בשמן המשחה ולקדש אותו במטרה להשתמש בו בפועל:
"ומשחת את הכיור ואת כנו וקידשת אותו והקרבת את אהרון ואת בניו אל פתח אוהל מועד ורחצת אותם במים":[שם מ,י"ב]
משה מקיים את הציווי הלכה למעשה:"וישם את הכיור בין אוהל מועד ובין המזבח וייתן שמה מים לרחצה:ורחצו ממנו משה ואהרון ובניו את ידיהם ואת רגליהם"[שם מ,ל"א]
השאלות הן:
א] ממה היה עשוי הכיור ומה הייתה מטרתו?
ב] במה הייתה חשיבותו?
ג] באיזה אופן נעשה בו השימוש?
התשובה לשאלה א]
הכיור היה עשוי מנחושת מתרומת –הנשים שהביאו איתן מראות.
הוא היה קבוע בין האולם למזבח מהטעם: כדי שהכוהנים יזכרו כי עליהם לרחוץ ידיהם ורגליהם טרם יעסקו במלאכתם בהיכל ,או במזבח.
תפקיד הכיור- היה בעיקר לטהר את הכוהנים בטרם עבודתם במשכן,והם היו רוחצים את ידיהם ורגליהם,כמות המים הספיקה לארבעה כוהנים,בערך ארבעה ליטרים מים.
המים שימשו גם להשקאת האישה הסוטה.
מקור המים היה בעיקר –מי מעיין,או מי מקווה.
בהעדר מים ממקורות אלה כל סוגי המים היו כשרים.
חשיבותו של הכיור הייתה בכך שבלעדיו לא היה ניתן להקריב קורבנות ולא היה באפשרותם של הכוהנים לעסוק בשאר מלאכות המשכן.
והגמרא מוסיפה:"אפילו שימה מעכבת"- הכוונה שאם הכיור לא היה ממוקם במקומו- לא היה ניתן לקדש ידיים ורגליים.
כל קידוש ידיים ורגליים היה צריך להתבצע באמצעות מי הכיור.
מעניין כי משה חשש להשתמש במראות הצובאות,לפי שהנשים במדבר היו מתייפות באמצעות מראות אלה - במטרה לחזק את התא המשפחתי ולהרבות ילודה-והיו נשים שמביאות בבת אחת שישה ילדים בכרס אחד וכך הצליחו להעמיד ולהגדיל ולהעצים- את צבאות ישראל בזמן שבני ישראל היו עבדים במצרים.
לפיכך, משה היה סבור שאין מן הראוי להשתמש במראות אלה- מחשש אלמנט של תאווה,אך הקב"ה נתן לו אישור לשימוש במראות , ובזכות נשים צדקניות-בסופו של דבר,נגאלו עם ישראל ויצאו מאפלה לאורה.
הכיור היה שונה מיתר כלי המקדש,לפי שהתורה לא קבעה מה יהיו מידותיו וזאת בניגוד לשאר הכלים כדוגמת:המנורה,ארון העדות...,אך הדגישה שהוא חייב להיות עשוי מנחושת.
כמו כן,בניגוד לשאר כלי המקדש ובגדי הכוהנים-הכיור נזכר באופן נפרד לפי שתפקידו היה אך ורק לסייע במלאכות המשכן.
בניגוד לכוהנים-אהרון ובניו,הרי משה השתמש בכיור רק פעם אחת:בשבעת ימי המילואים.
התשובה לשאלה ב]
המשכן כולל הכיור היה שקול כנגד בריאת העולם,כמו שנאמר במדרש תנחומא:
[תנחומא,פרשת פקודי סימן ט']:
"אמר רבי יעקב ברבי אסי,למה הוא אומר:"ה' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך"[תהלים כ"ו,ח]
בשביל ששקול כנגד בריאת עולם,כיצד?
בראשון נאמר:"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ,וכתיב:"נוטה שמים כיריעה"[שם ק"ד,ב]
ובמשכן מה כתיב?"ועשית יריעות עיזים"[שמות כ"ו,ז]
בשני:"יהי רקיע" ואומר בהן הבדלה,שנאמר:
"ויהי מבדיל בין מים למים"ובמשכן כתיב:"והבדילה הפרוכת לכם"[שם,ל"ג]"
בשלישי כתיב:"מים",שנאמר:"יקוו המים" ובמשכן כתיב:"ועשית כיור נחושת וכנו נחושת וגו':" ונתת שמה מים"[שמות ל,י"ח]
התשובה לשאלה ג]
לפי רש"י: היה הכוהן מקדש ידיו ורגליו באופן הבא:
היה מניח את ידו הימנית על גבי רגלו הימנית ושופך עליה מים.
מניח את ידו השמאלית ל רגלו השמאלית ושופך עליה מים,כפי שכתוב בתורת כוהנים:
"כיצד מצוות קידוש? מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית ויד זו השמאלית ע"ג רגלו השמאלית ומקדש"[זבחים י"ט]
לפי רבנו בחיי:רחיצת הידיים והרגלים נועדה לרמוז על עשר ספירות שכן ראשית האדם-עשרה כאשר מגביה את ידיו כלפי מעלה וסופו עשרה.
והוא הטעם לפי חז"ל:"נטילת ידיים בתפילה ולשון נטילה ירמוז לזה שהוא לשון הגבהה כלשון:"שאו ידכם קודש"[תהלים קל"ד] וכן נאמר:"ואשא כפיי אל מצוותיך אשר אהבתי.."[תהלים ק"יט]
ולכן אונקלוס תירגם:כי המילה:"ורחצו" היא מלשון קדושה.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי למרות שהתורה הזכירה את הכיור בסוף לאחר יתר כלי המשכן,
הרי שהכיור היה גורם חשוב במשכן כנגד בריאת העולם ובלעדיו לא יכלו הכוהנים לבצע את מלאכתם בהיכל,או במזבח העולה.
ובאמצעות המים הזכים היו מטהרים ומתקדשים טרם עשיית המלאכות במשכן.
הכיור היה עשוי מנחושת ונתרם על ידי מראות הנשים אשר באמצעותן היו מתייפות בתקופת עבדות מצרים וכך מוצאות חן בעיני בעליהן ומגבירות את הילודה.
בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים ובזכות נשים צדקניות.עתידים ישראל להיגאל בגאולה הקרובה במהרה בימנו,אמן ואמן.
