סיפורים לכבוד שבת

כוחה של תפילה

כוחה של תפילה
באדיבות שבועון מרוה לצמא

ערב שבת קודש. רכבת העושה את דרכה על מסילת הברזל ישבו הגאון רבי מרדכי פוגרמנסקי זצוק"ל ומלוהו, רבי יצחק, שהיה יהודי תלמיד חכם ושימש גם כמוהל.
ישבו השניים על הספסל ודיברו בלימוד. מדי פעם בפעם העיפו מבט החוצה לבדוק אם הרכבת הגיעה למחוז חפצם. אך עד מהרה שקעו בלימודים ושכחו את כל הנעשה סביבם. 

הרכבת המשיכה בנסיעתה, עצרה בתחנות, אנשים עלו וירדו, והשנים כלל לא שמו לב לנעשה. לפתע התנערו וגילו כי הרכבת כבר עברה את התחנה שבה היו צריכים לרדת. מבוהלים מיהרו השניים לרדת מן הרכבת, הביטו סביבם וראו כי הגיעו לעירה נידחת. הם ידעו שיהיה עליהם לשהות בעירה זו בשבת, ולא ידעו מה יעשו. מסביב היו כולם גויים, והם לא ידעו היכן ישבתו, מנין יהיה להם מנין, איפה יאכלו סעודות שבת.

החלו השניים להלך ברחובות, שאלו אנשים, ושמעו כי יש יהודי אחד שחי בעירה זו שכולה גויים. השניים פנו לביתו. בדרך אמר רבי מרדכי: "דע לך, יהודי לעולם אינו תועה בדרך. יהודי מגיע לכל מקום שהוא בהשגחה פרטית של הקב"ה".
משהגיעו לבית, פגשו בבעל הבית עומד בחוץ וממתין כשהוא מתבונן לכל עבר. כשראה אותם, קרנו פניו. הוא קיבל את פניהם בשמחה רבה ובהתרגשות עצומה.

"הייתי בטוח שתגיעו", אמר כשדמעות זולגות מעיניו.

לתמיהת אורחיו הסביר: "בשבוע שעבר נולד לי בן. היום הוא היום השמיני. התפללתי לה' שישלח אלי הביתה מוהל. כשראיתי אתכם, בטוח הייתי שתפילתי התקבלה. אין לי ספק שאחד מכם הוא מוהל..."

הברית התקיימה בזמנה. רבי יצחק היה המוהל, והרב פורמנסקי היה הסנדק...