שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט
האם הקב"ה מקפיד עלינו בשמיעת אזעקה באמצע עשיית דבר מצוה?
- פרטים
- קטגוריה: שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשלישי, 15 ספטמבר 2020 13:25
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 443
ב"ה
להגאון האדיר והנפלא מו"ה רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
הסתפקתי אדם שלומד או מתפלל או עוסק במצוה או יושב בסוכה וכדומה ובאמצע
שומע אזעקה וצריך להפסיק וללכת למקלט או לחדר מוגן וכדומה,
האם זה דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו רבו קיתון על פניו, ?
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח"ס "גם אני אודך"
ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.
להגאון מח"ס נודעים מו"ה רבי גמליאל הכהן שליט"א
שוכט"ס
הנושא של עבד שבא למזוג כוס לרבו וכו' הוא לא הפרעה שמיימית בדבר מצוה, אלא שכיון שבגדרי סוכה נאמר שאין לישב בסוכה כשיורד גשמים והסוכה אינה מקום ראוי, א"כ הקב"ה מראה שאינו חפץ בסוכתו.
משא"כ בשמיעת אזעקה, אין זה סתירה לעצם דין אמירת קדיש או קדושה או שאר קיום המצוה, שהרי לכתחילה היה יכול להתאסף לדבר המצוה בחדר המוגן עצמו וללמוד או להתפלל שם בעשרה, א"כ זוהי הפרעה צדדית שאינה בעסק המצוה גופא ולא שייך לנידו"ד.
זאת מלבד כל דברי הגמ' ריש תענית והו"ד ברע"ב שם בענין זה, דגשמים בחג הם סימן קללה בעצם, ודברי המקובלים דגשמים בחג הם נגד המתקת הדינים וכו', שאינו שייך לכאן.
והקב"ה עושה לנו המלחמה להראות שאל לנו לסמוך על הצבא וכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, דווקא בימים שלפני 'יום העצמאות', בו מרבים ראשי השלטון לדבר דברי רהב וגאווה שהם קובעים והם שולטים וצה"ל מנצח וצה"ל ישמור ויציל ויגן ויושיע, ומראה להם- ולנו, אנשי התורה השבויים גם כן בכך שהצבא הישראלי המהולל ינצח את האויבים- כיצד יתוש ישמעאלי קטן יכול להכניס מדינה שלמה להיסטריה נוראית ולהרוג יהודים ללא רחם. ואין לנו אל מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
ומאחר שכבר התעוררתי בשעת בוקר כה מוקדמת, קודם הנץ החמה, מרוב התרגשות לפני פתיחת זמן קיץ בישיבתינו הקדושה הבוקר, בעוד כמה שעות, ותחילת לימוד פרק מרובה בס"ד, אזי עוד אדבר בענין בקצרה:
רבינו רבי חיים ויטאל זי"ע, תלמיד רבנו האר"י הקדוש זי"ע, בספרו 'עץ הדעת טוב', מסביר את מזמור התהילים "לולא ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם", במילים הבאות: "כבר ידעת כי הגלויות אינם אלא ד', בבל ומדי ויון ואדום. אבל עוד עתידין ישראל להיות באחרית הימים בגלות ישמעאל... וקשה מכולם הוא גלות ישמעאל... ולכן נקרא שמו ישמעאל, על שעתידין ישראל לצעוק צעקות גדולות בימי גלותו, ואז ישמעם א-ל ויענם". הרח"ו האריך שם בדברים מופלאים, המתאימים מאד לימינו, וכדאי לעיין בדבריו הקדושים.
ונודעו דברי האריז"ל, המגלה עמוקות ועוד, שהגדירו את בני עשיו כ"קליפת שור" שור הוא אדום, ואדום הוא עשיו. ישמעאל מוגדר כ"קליפת חמור", שאברהם אמר לישמעאל "שבו לכם פה עם החמור", ודרשו חז"ל: "עם הדומה לחמור". הגר היתה בתו של מלך מצרים וגם אשתו של ישמעאל היתה מצרית ("ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים") ועל המצרים נאמר (בספר יחזקאל) "אשר בשר חמורים בשרם". האריז"ל כותב שמחיבור פנימיותם של ה"חמור" וה"שור", מהאות הפנימית של השור (האות ו') ומהאותיות הפנימיות של ה"חמור" (האותיות מ"ו) נוצר ה"כלב", (ו+מו=נב, שהוא בגימטריא "כלב"). כשעשיו וישמעאל נפגשים ומחברים, יוצא מהם הכלב, הוא סמלו של עמלק ובניו בכל דברי חז"ל וקדמונינו.
ומה הקשר בין ישמעאל לעמלק? על כך נאמר ב"פרקי דרבי אליעזר" כי "כשבא סנחריב לארץ ראו כל העמים שסביבות ארץ ישראל מחנה סנחריב ונתייראו הרבה מאד וברחו איש ממקומו... ועמלק נכנס למדבר ונתערבו עם בני ישמעאל, וכלם היו עשרה עמים, שנאמר "אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים גבל ועמון ועמלק פלשת עם יושבי צור גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה", וכלם עתידים לנפול ביד בן דוד כאש להבה".
ומובא בזוהר הקדוש ובדברי הקדוש הארי ז"ל, שהמלחמות המתרחשות כאן, בעולם הזה, שורשם במלחמות המתנהלות בעולמות העליונים. שם, למעלה, מתרחשות המלחמות האמיתיות, כאשר שרי כוחות הרשע מנסים לקעקע את קדושת נשמת ישראל. רק שכאשר המלחמה העזה ניתשת שם למעלה, אנחנו מגלים אותה כאן, בעולמנו השפל, במלחמות בין הגופים. אך המלחמה כאן היא משל ובבואה לכל דבר שמתרחש בעולמות העליונים.
הקב"ה מנווט את ראשי המדינות ונשיאיו כחוטים התלויים על בובות משחק. הילדים שצופים בהצגות הבובות, מתרגשים ומתמוגגים מכך שהבובות זזות ,הולכות, שרות ורוקדות. אך אנחנו המבוגרים, יודעים שישנה דמות אחת שיושבת מאחורי קופסת הבובות ומושכת בחוטיהם כרצונה, והבובות עצמם הם רק כלי במהלכיו של האוחז בחוטים. נאמר במשלי (כא,א): "פלגי מים לב מלך, כל אשר יחפוץ יטנו", ו"לב מלכים ושרים ביד ה'". אובאמה מחליט, מורסי הציע פשרה, נתניהו תיכנן וברק הסכים? כל אלו הינם בובות בכלי משחק בידי מעלה. ליבם אינו ברשותם, הכל בידי הקב"ה.
ההשתלשלות הנראית לעינינו , במלחמה הגופנית שבין ישראל לחמאס ויתר הישמעאלים, הינה עוד גילוי להשתלשלות המלחמה הרוחנית העליונה, עליה נאבקים שרי עשיו וישמעאל ויתר אומות העולם, להרחיק את הנשמה היהודית מצור מחצבתה ולמנוע ממנה להתקרב יותר ויותר אל הקב"ה, אל שורשה העליון. כאשר נצליח לנצח שם, למעלה, את המלחמה. כאשר נשמות ישראל יתקרבו ויתדבקו בבוראם יתברך, ממילא תסתיים לה המלחמה כאן, בעולם הזה
וכאשר מתחדשת לה המלחמה בעולם הזה, בין הגופים, לצד מטווחי הטילים ופצצות המרגמה, אנו מבינים שהמלחמה העליונה ניטשת כעת במלוא עוזה.
וכה שמעתי מצדיק אחד, המוסר מאיש נאמן אשר שמע בעצמו מפי כ"ק ה'בית ישראל' מגור זצ"ל, שעל כך אמר המלאך להגר: "קומי שאי את הנער והחזיקי ידך בו", מנעי מקליפת ישמעאל להזיק כל כך לעם ישראל, "כי לגוי גדול אשימנו" – ואכן הועילה בקשת המלאך למנוע מישמעאל עוד הרג בישראל רח"ל. (והתאונן אז ה'בית ישראל' באזני שומעיו ואמר בשברון לב: "ולמה לא יסייעו בעדי להתפלל על מפלת הערבים הבאים מקליפת ישמעאל".)
זמן קיץ מתחיל הבוקר ובס"ד כח עסק התוה"ק הנשמע מפי רבבות לומדי התורה, אברכי הכוללים ובני הישיבות, יעשה בוודאי שלא יהיה שוד ושבר, ותורה מגנא ומצלא, והקב"ה יצילנו מחמור, זוהי קליפת ישמעאל, בקרוב בס"ד.
ידידו המברכו בלו"נ
שמואל ברוך גנוט