אמרו בזוהר הקדוש: לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, שבא להזהיר על הכעס והמחלוקת בשבת שהם כהבערת אש, ועל ידי השבת כולן באחדות שאין בהם כעס ומחלוקת. והנה כתוב בפרשת כי תשא לא, טו וביום השביעי שבת שבתון, ופירש רש"י מנוחת מרגוע ולא מנוחת ארעי.

וביאר הגר"ח שמואלביץ זצ"ל (שיחות מוסר שנה א' מאמר יב) שמנוחת ארעי הכוונה שמדותיו לא השתנו מיסודם, ונשאר בעצמו כמות שהוא, כעסן מבוהל ובעל מחלוקת, אלא שבפועל הוא נח כרגע מצד רוממות השבת והנשמה היתירה, זה אינו קרוי שבת שבתון, אלא רצתה התורה מנוחה של קבע, כלומר שייטיב דרכו ומדותיו לגמרי, ויעקור את מידת הכעס והמחלוקת מלבו, שלא יהיו בו אפילו בכח, זהו שבת שבתון, וכלפי זה אנו אומריעם בתפילת מנחה בשבת מנוחת אהבה ונדבה מנוחת שלום ושלוה, מנוחה שלימה שאתה רוצה בה.