סיפורים לכבוד שבת

תורה מחזרת אחר אכסניה / שוקי דגן

תורה מחזרת אחר אכסניה / שוקי דגן

בשנת ה'תרנ"ח החליטה הזקנה עמאם ששון, תושבת העיר בומבי שבהודו, כי הגיע הזמן לקום ולעשות מעשה. בגילה המתקדם עלה בדעתה כי מוטב לה להקדיש ספר תורה שזכותו תעמוד לה לאורך ימים, וכך גם יוותר לה שם ושארית לדורות הבאים.

סכום כסף הגון נשלח איפוא מבומבי לבגדד ונמסר לידי סופר הגון ירא שמים יהודי העיר על מנת שיכתוב ספר משובח ומדוקדק לפי כל כללי ההידור. לאחר שהסתיימה כתיבת הספר, התקינו עבורו תיבה נאה מצופה בעיטורי כסף וקטיפה רקומה ושלחו אותו לארץ ישראל, לירושלים שבין החומות.. ספר התורה הוכנס בתהלוכה חגיגית להיכלה של ישיבת "פורת יוסף" ושם נותר במשך עשרות השנים הבאות.

זמנים באו וזמנים חלפו. השלטון העותמני חלף מהעולם ואת מקומו תפס המנדט הבריטי. בשנת תש"ח הסתלקו אחרוני החיילים של הוד מלכותה. הרובע היהודי הושם במצור ותותחי הלגיון הערבי הרעישו אותו יומם וליל. בי"ט באיר נכנע הרובע. תושביו גורשו או נלקחו לשבי. הצבא הירדני נכנס פנימה. עשרות ישיבות ובתי כנסת נבזזו, נשרפו ונהרסו עד היסוד. מרבית תשמישי הקדושה שהיו בהם אבדו לצמיתות.

חודשים אחדים לאחר מכן נקלע איש משרד החוץ הישראלי, אליהו ששון, לארמונו של המלך עבדאללה בעמאן. בימים ההם התקיים מו"מ חשאי בין הירדים לישראלים. מסרים סודיים הועברו מצד לצד ונציגים ישראליים הוברחו לתחומי הממלכה על מנת לעמוד בקשר עם המלך ההאשמי. עבדאללה שביקש להרשים את האורח הישראלי לקח אותו לסיור בין חדרי ארמונו המרווח. באחד החדרים הבחין ששון בפריט יוצא דופן: ספר תורה הדור, סגור בתיבה מצופה כסף וקטיפה.

מה עושה ספר תורה בארמון המלוכה הירדני?

המלך סיפר לששון כי שניים מחייליו מצאו את הספר באחד מבתי הכנסת בירושלים העתיקה. הם ביקשו ליטול אותו לעצמם, אבל קצין בכיר שתפס אותם בשעת מעשה קבע כי פריט כה מיוחד ונאה מקומו יכירנו רק בארמונו של המלך. ששון שקע בהרהורים. הוא אימץ את מוחו בנסיון למצוא דרך דיפלומטית לגאול את ספר התורה מהשבי. לבסוף פנה למלך והעיר לו בנימה אגבית כי על פי המסורת היהודית ספר תורה שאינו מונח במקומו הראוי מביא מזל רע על יושבי הבית. עבדאללה שמע ושתק.

בסיום הביקור הדיפלומטי התיישב ששון במכונית שהיתה אמורה להחזיר אותו למעבר מנדלבאום. מה רבה היתה הפתעתו כאשר גילה פריט מוכר המונח במושב האחורי של הרכב – ספר התורה מארמון המלך - - -

ששון השתמש בגרביים כדי לעטוף את פעמוני הכתר של ספר התורה על מנת שלא ירעישו וימשכו תשומת לב מיותרת. בשתיים לפנות בוקר הוא חצה בשלום את הגבול כשהשלל הגדול מוחזק בידו. בשבת הקרובה כבר היה ספר התורה מונח בארון הקודש בבית הכנסת של הרב הרצוג זצ"ל בירושלים.

רק אז הבחין ששון בשמה של האלמנה שתרמה את הספר שנים כה רבות קודם לכן – זו היתה סבתו-זקנתו.