א. בעל ואשה - כשהאיש מחמיר על עצמו ביציאת השבת
כדעת רבינו תם מותר לו לומר לאשתו לעשות מלאכות בעבורו,
ואשה הרוצה להחמיר על עצמה ביציאת השבת
חייבת לקבל הסכמת בעלה לכך 1.
ב. ברוך המבדיל - כשיצאה שבת ועדיין לא הבדילו אומר
ברוך המבדיל בין קודש לחול ואפילו שמותרים לעשות
מלאכה אסור לאכול עד לאחר ההבדלה על היין 2.
ג. אכילה ושתיה - אין לאכול לפני הבדלה ואפילו
שממתינים זמן רב, אבל שתיית מים בלבד (ללא טעם)
מותרת אפילו ללא הבדלה 3.
ד. יהי רצון - יש חשיבות גדולה לאמירת יהי רצון שתפתח
'לנו בזה השבוע ובכל שבוע שערי אורה שערי ברכה וכו
שכך מתחילים את השבוע בפתיחת שערי שמיים 4.
ה. אשה חייבת בהבדלה - כשם שחייבת בקידוש, כך
חייבת בהבדלה ולכן אם אין מי שיבדיל בשבילה תעשה הבדלה
לעצמה ויכולה להבדיל ולהוציא ידי חובה את
בעלה וילדיה והמבדילה לעצמה חייבת לשתות מהיין 5.
ו. המאריכים בסעודה שלישית -
אם יצאה השבת מותר לעשות הבדלה בתוך סעודה שלישית
אפילו כשלא התפלל ערבית 6.
ז. נר הבדלה - לכתחילה הנר צריך להיות מורכב משתי פתילות
אבל בדיעבד אפילו פתילה אחת מספיקה 7.
ח.
ברכת מאורי האש - כששומעים
הברכה, יש להיות קרוב לנר בשיעור שאפשר ליהנות מהאור.
ובדיעבד כשהמברך על הנר נהנה מאור הנר, הרחוקים גם יצאו ידי חובה 8.
ט. בשמים - אדם מצונן ואינו מריח, אינו מברך ברכת הבשמים
אבל יכול לשמוע הברכה מאשתו והיא תריח וכן יכול לברך בשביל ילדיו הקטנים כדי לחנכם בברכת
הבשמים והם יריחו על סמך ברכתו 9.
י. אין בשמים - כשלא מצאו בשמים אפשר לברך על בושם
בורא מיני בשמים ובדיעבד אפילו לא מצאו בשמים יצאו
ידי חובת הבדלה אפילו שלא ברכו על הבשמים 10.
יא. הבדלה על היין או על בירה - לכתחילה יש להבדיל על
היין אבל כשאין אפשרות לשתות מחמת חולי או מסיבה
אחרת אפשר להבדיל על בירה לבנה 11.
יב. שיעור שתיה מהיין - לכתחילה יש לשתות רביעית יין
או לפחות לטעום מהיין ואדם אחר ישתה רביעית
(או קטן שהגיע לגיל חינוך) כדי שהברכה לא תהיה לבטלה 12.
יג. שתייה מהיין - נהגו נשים שלא לשתות מיין ההבדלה משום טעמים שונים
וכן יש לנהוג אבל כשאין מי שיבדיל לה והיא האשה המבדילה
וחייבת לשתות כדין קידוש לא תחשוש שזכות המצוה שומרת ומגנה ולעולם מצוה
לא גורמת לנזק 13.
יד.
דיבור בין הברכות - השומע הבדלה והפסיק בדיבור
בין הברכות של ההבדלה אינו צריך להבדיל שוב, אבל
בברכות ההבדלה חייב להאזין היטב ולא להסיח הדעת
כדי שלא להיכנס לספק אם יצא ידי חובה 14.
טו. נשפך יין -
אין לכעוס או לריב אם נשפך יין במוצאי
שבת שכבר אמרו חז"ל שכל בית שנשפך בו יין זה סימן
לברכה 15.
טז. שיורי מצוה - יש סגולה להשתמש בשאריות של היין
ויש לרפואה כסגולה כואבים מקומות על למריחה
אומרים גם פסוקי פרנסה 16.
יז. פסוקים בהבדלה - יש אומרים פסוקים "אור זרוע לצדיק
ולישרי לב שמחה" וכן "שובי נפשי למנוחייכי" וכולי בין
להאזין אלא פסוקים לומר אין ולכתחילה הברכות
לברכות בשקט ולכוין לצאת ידי חובה 17.
יח. שכח להבדיל -
כשלא הבדיל במוצאי שבת, רק אם לא אכל או שתה
רשאי להבדיל ביום ראשון אבל אם אכל אכל או שתה
אינו יכול להבדיל 18.
1. כתב הרמ"א בס"ס רס"ג מי שמאחר להתפלל במוצ"ש או שממשיך סעודתו בלילה מותר לומר לחבירו ישראל שכבר התפלל והבדיל לעשו"ת לו מלאכתו להדליק לו נרות ולבשל לו, ומותר ליהנות ולאכול ממלאכתו, ובמשנה ברורה שם ס"ק סה וכ"ש במוצ"ש דכל שעה ושעה אם רוצה מתפלל ומבדיל מכ"ש דמותר לומר, שמירת שבת כהלכתה פרק נ"ט ס"ה ילקוט יוסף רצ"ד סעיף ט. ומש"כ לגבי האשה שאינה יכולה להחמיר על עצמה כדין שאר מצוות שפטורה כגון כיבוד הורים או הסבה בליל פסח וכו' כיון שמשועבדת לבעלה, וע"ע בשו"ת אגרות משה חלק או"ח א סימן קנח אשה צריכה לנהוג במנהגי בעלה שו"ת יביע אומר חלק ה או"ח סימן לז אות ד' כתב שיש . לאשה להתנהג כמנהג בעלה לכל דבר. ואין לחלק בזה בין מנהגי אשכנזים וספרדים
2. בשו"ע או"ח בסוף סימן רצ"ט וכן נשים שאינן מבדילות בתפלה יש ללמדן שיאמרו המבדיל בין קודש לחול קודם שיעשו מלאכה וכן במשנ"ב שם ס"ק לו לענין טעימה .'אסור אפילו הבדילה בתפלה שש"כ פרק נ"ט ס"ג ילקוט יוסף סי' רצ"ט סעיף י
3. שולחן ערוך אורח חיים סימן רצט סעיף א' אסור לאכול שום דבר, או אפילו לשתות .יין או שאר משקין חוץ ממים, משתחשך עד שיבדיל. וכ"כ באחרונים
4. טור סימן רצט וכן הובא במשנה ברורה סוף סימן רצה וראוי ליזהר לומר רבש"ע וכו החל את וכו' כי הוא בירושלמי וטור סימן רצ"ט עכ"ל
5. שם סימן רצו סעיף ח,ובשו"ת יביע אומר חלק ד או"ח סימן כג כתב למסקנא דדינא שהעיקר להלכה שנשים חייבות בהבדלה לכן יכולה להוציאו כשאינו יכול להבדיל שלכתחילה מצוה שהוא יבדיל בעצמו ע"ע בהליכות ביתה סימן ט"ו סעיף ל"ג. וכיון שמברכת בורא פרי הגפן חייבת לשתות ואם לא תשתה ברכתה לבטלה, ומנהג שנהגו שאשה לא תישתה אין בכוחו לעבור על איסור של לא תישא את שם ה' לשוא וחלילה לעשו"ת כך, אלא תשתה ותצא ידי חובתה, וכן במשנה ברורה סימן רצו ס"ק לה .כשאין לה ממי לצאת תבדיל לעצמה ותשתה כדי שלא לבטל מצות הבדלה
6. . כשיצאה השבת מותר להבדיל ואחר כך להתפלל תפילת ערבית ולומר אתה חוננתנו
7. כתב בשו"ע או"ח סימן רצח סעיף ב מצוה מן המובחר לברך על אבוקה. וכתב שם .במשנ"ב שכל זה הוא רק למצוה בעלמא ולא לעיכובא
8. כתב בשו"ע סימן רצ"ח סעיף ד' אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו, דהיינו שיהיה סמוך לו בכדי שיוכל להכיר בין מטבע מדינה זו למטבע מדינה אחרת. במשנ"ב שם . ס"ק י"ג צריך ליהנות מאור הנר כדי לצאת בברכת בורא מאורי האש
9. שו"ע או"ח סימן רצז סעיף ה מי שאינו מריח אינו מברך על הבשמים אא"כ נתכוין להוציא בני ביתו הקטנים שהגיעו לחינוך או להוציא מי שאינו יודע. אולם הט"ז ומג"א חולקים בזה דאין בשמים נקרא מברכת המצות שנאמר על זה אע"פ שיצא מוציא שאין הבשמים עיקר בהבדלה שאינן אלא להשיב את הנפש ואע"פ שעכ"פ תקנו בשמים בהבדלה מ"מ הא הרבה מברכין בלא בשמים כלל ופשיטא שהמבדיל לאחרים והוא אינו רוצה להריח עתה שכבר הריח לא יברך ברכת בשמים אלא השומעים יברכו ומיהו אם רוצה להריח יכול לברך דהא יכול להריח כמה פעמים שירצה ודע כי ברכת בשמים לא נהגו השומעים לצאת בברכת המברך אלא מברכין . לעצמם וכן בברכת הנר כן בערוך השולחן שם ס"ז
10. כיון שאין הבשמים מעיקרי דיני הבדלה שו"ע או"ח סימן רצז סעיף א מברך על הבשמים אם יש לו, ואם אין לו א"צ לחזור אחריהם. ערוך השולחן שם. ומש"כ לעניין הברכה על בושם כן כתב באורל"צ ח"ב פרק יד אות לח וכן בברכת ה' חלק ג .עמ' תקכה וכן פסק הרה"ג עובדיה יוסף שליט"א בספרו על ברכות וטו בשבט
11. עיין בערוך השולחן אורח חיים סימן רעב סעיף יד ובשו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן . טז בשו"ת יביע אומר חלק ג או"ח סימן יט אור לציון ח"ב עמ' קפז
12. כתב בשו"ע או"ח סי' רע"א סעיף יד אם לא טעם המקדש, וטעם אחד מהמסובין 'כמלא לוגמיו יצא ידי חובה וה"ה בהבדלה ואפשר להטעימו לקטן כמובא בשו"ע סי . רס"ט סעיף א
13. מ"א סימן רצ"ו ס"ק ד, והשל"ה הקדוש מסכת שבת פרק תורה אור (מ) אין הנשים טועמות יין של הבדלה ע"כ וילדה קטנה הרוצה מאוד לשתות מיין ההבדלה אפשר . להקל לה כיון שאין איסור בשתיה ובפרט לפי הטעמים שהובאו שם
14. כיון שהברכות אינן מעכבות זו את זו ואין אחת תלויה בשניה לכן אפילו הפסיקו בדיבור יצאו ידי חובה אבל אם הפסיקו בדיבור בתוך ברכת המבדיל והחסירו את חתימת הברכה לא יצאו ידי חובת הברכה ויש לשמוע או לברך את הברכה בשלמות
15. עירובין סה, א אמר רבי חנין בר פפא כל שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים אינו בכלל ברכה, כתב הרמ"א בשו"ע או"ח סימן רצו סעיף א טעם השפיכה, דאמרינן כל בית שלא נשפך בו יין כמים אין בו סימן ברכה, ועושין כן לסימן טוב בתחלת השבוע. גם . שופכין מן הכוס לאחר הבדלה ומכבין בו הנר ורוחצים בו עיניו, לחיבוב המצוה
16. סגולה זו מובאת בספר סגולות ישראל מכיון שכל דבר שהוא שאריות של מצוה יש .' בו סגולה מסויימת כגון שאריות מאפיקומן שאריות מסעודות מצוה וכד
17. אבל בדיעבד כשדברו אינם צריכים להבדיל שוב.כמו שכתב בעולת יצחק חלק א .סימן קכד וכן בשו"ע המקוצר עמוד קמ הערה ס
18. שו"ע או"ח סימן רצט סעיף ו שכח ולא הבדיל במו"ש, מבדיל עד סוף יום ג'. וי"א , שאינו מבדיל אלא כל יום ראשון ולא יותר, ודוקא בפה"ג והמבדיל בין קודש לחול אבל על הנר ובשמים אינו מברך אלא במו"ש. ויש מי שאומר דהא דקי"ל טעם מבדיל ה"מ היכא דהבדיל בליל מו"ש, אבל אם לא הבדיל בלילה כיון שטעם שוב אינו .מבדיל