חומש דברים
דבר החסידות – פרשת תצא – פרקי אבות פ"א
- פרטים
- קטגוריה: פרשת כי תצא
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 13:38
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 502
ב"ה
דבר החסידות – פרשת תצא – פרקי אבות פ"א
בדרכו של הלל
השבת אנו מתחילים בפעם הרביעית (והאחרונה לשנה זו) את פרק א' של פרקי אבות (למנהג אשכנז).
בפרק זה (משנה י"ב) מופיעה האימרה הידועה "הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", ולאחר מכן (במשנה י"ד): "הוא היה אומר: אם אין אני לי – מי לי, וכשאני לעצמי – מה אני, ואם לא עכשיו – אימתי?".
אומר הרבי: שלושת ההוראות שבמשנה זו, באות בהמשך לאזהרתו של הלל לקרב גם את ה"בריות" לתורה –
א) אם אין אני לי מי לי – החובה על כל אחד ואחת לקרב את הבריות לתורה! ואמנם ייתכן שגם בלעדיו יסתדרו העניינים, אבל הוא יאבד את הזכות. וכפי שמרדכי אמר לאסתר "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת – רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו", ונשאלת השאלה, מדוע מגיע לה עונש כזה כבד על כך שאיננה מוסרת נפשה? ופירש אדמו"ר מהר"ש "תאבדו – יאבדו הזכות!" כלומר, העניינים יסתדרו בלעדייך אבל את תאבדי את הזכות!
ב) וכשאני לעצמי מה אני – אף על פי שהוא בעצמו חייב לעסוק בזה, אבל לא יסמוך רק על שיקול דעתו לבד, אלא יתייעץ גם עם אחרים.
ג) ואם לא עכשיו אימתי – את העבודה הזו של קירוב הזולת אין לדחות לזמן אחר, כשיתפנה מעסקיו, כי ייתכן שעד שיתפנה כבר יהיה מאוחר מדאי לעזור לאותו אדם.
וזו היא הדרך שסלל לנו הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, שיום הולדתם (ח"י אלול) חל בשבוע הקרוב: לקרב כל יהודי, גם אנשים פשוטים, כדברי הלל "אוהב את הבריות" אבל באופן של "ומקרבן לתורה" – ולא חלילה 'לקרב' את התורה אליו, ולאורם נסע ונלך עד לביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה!
מבוסס על: שיחת ש"פ שמיני תשל"ז. נדפס בלה"ק (בעיבוד ותימצות קל) ב"ביאורים לפרקי אבות" ח"א עמ' 73. אימרתו של אדמו"ר מהר"ש נדפסה בספר התולדות שלו עמ' 61. דברי הסיומת – הוספה שלי.