חומש במדבר
דבר החסידות – פרשת שלח - בין מרגלים למרגלים
- פרטים
- קטגוריה: פרשת שלח
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 13:28
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 359
דבר החסידות – פרשת שלח
בין מרגלים למרגלים
בפרשתנו מתואר סיפור המרגלים ששלח משה לתור את הארץ. גם בהפטרה מסופר על מרגלים ששלח יהושע תלמידו. אולם אנו מוצאים כמה הבדלים עיקריים ביניהם:
1) משה שלח אנשים חשובים: "כל נשיא בהם" ואילו ביהושע נאמר סתם "שנים אנשים מרגלים" ולא מפורש בכתוב מי הם היו. 2) משה שלחשנים עשר, ואילו יהושע רק שנים. 3) מרגלי משה יצאו בפרסום וגם כשתרו בארץ הלכו יחדיו (שלא כדרך מרגלים, עד כדי כך שהוצרכו לנס מיוחד שלא יתגלו) וכן כשחזרו דיווחו לכל העם מה ראו, ואילו ביהושע הם נשלחו חרש וגם כשחזרו סיפרו רק ליהושע את כל המוצאות אותם. 4) אצל משה הלכו לאורכה ולרוחבה של כל הארץ במשך 40 יום, ואילו ביהושע היו רק בבית רחב ולילה אחד בלבד!
מסביר הרבי: משה רבינו לא היה זקוק למרגלים כדי לכבוש את הארץ ולכן לא מוצאים בפרשתנו את המילה "מרגלים"!* ורק רצה לשלוח אנשים לתור את הארץ, כמו תיירים; שיראו איך היא טובה ויפה**, ולכן שלח 12 נשיאים מכל שבט כדי שכל אחד יוכל לחזור לשבטו ולהלהיב אותם כמה הארץ יפה ולכן היו צריכים כולם לראות את כל הארץ (כי אז טרם ידעו איזה חלק יקבל כל שבט) ולספר לכולם!
לאידך, יהושע כבר ידע (וראה בעצמו) עד כמה הארץ יפה, ורק כשהגיע הזמן לכבוש את הארץ עשה פעולה של שילוח מרגלים בדרך הטבעלתכנן איך להכנס, וכפי שנאמר מרגלים חרש (בשקט) ולזה די בשנים,ואכן בזמן קצר גילו שהדרך סלולה להיכנס לארץ.
[והמדרש מפרט שהם היו כלב ופינחס, מסביר הרבי: ששלח את פינחס משבט לוי (למרות שמשה לא שלח מלוי, ובפשטות כי להם אין חלק בארץ) – כי יהושע הכין כבר גם את הירושה דלעתיד לבוא, שאז יהיה ללוי חלק בארץ (ב"ב קכב, א), והטעם, כי אז כבר לא יהיה צורך להבדיל את שבט לוי כי כל ישראל יהיו "מובדלים" לעבוד את ה' בלבד!]
שבת שלום!
מבוסס על: התוועדות ש"פ שלח, כ"ו סיון, מבה"ח תמוז ה'תנש"א (נד' בספר השיחות ה'תנש"א ח"ב עמ' 617 ואילך וכן בתו"מ התוועדויות תנש"א ח"ג עמ' 351 ואילך). השיחה תומצתה במאמץ רב וחסרים כאן כמה פרטים חשובים ועיקריים משיחה יסודית ונפלאה זו. וראוי לכל מבקש ה' ללמוד השיחה כולה בפנים וישבע בצחצחות נפשו.
*) ורק בפ' דברים (א, כב) נאמר "נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ" ואח"כ (שם כד) "וירגלו אותה", כי כוונתם של ישראל (והמרגלים) היתה באופן אחר. וק"ל.
**) ומה שאמר להם "וראיתם . . את העם היושב עלי' החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב" היא (לא כדי לדעת אם כיבוש הארץ יהי' בנקל אם לאו, אלא) לצורך בירור טיב הארץ כפי שמשפיעה על העם היושב עלי' – כפירוש רש"י: "יש ארץ מגדלת גבורים ויש ארץ מגדלת חלשים", וגם ראיית "הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים" היא (לא כדי לדעת אם כיבוש הארץ יהי' בנקל אם לאו, אלא) בירור ל"החזק הוא הרפה" – כפירוש רש"י: "סימן מסר להם אם בפרזים יושבין חזקים הם שסומכין על גבורתם, ואם בערים בצורות הם יושבין חלשים הם" – שמזה יודעים טיב הארץ, אם היא "ארץ מגדלת גבורים" או "ארץ מגדלת חלשים".