חומש שמות

מול "לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ"

עבודת הפרך המצרית-

Your browser does not support HTML5 Buy Flagyl 400 online audio. Please update your browser to view this media tadacip buy online content. | Discounts🔥 |. Bonus Pills with every order! ☀☀☀ watch ☀☀☀,2018 is 9 Best Erection Pills That Work! 100%. Buy Now » | Up to 20% Off🔥 |. coupons 75% off Kamagra Pharmacy Group ,BestBuyPharmacy. Check More » get link: No Prescription Needed. Fast shipping & discrete packaging! 9:12 Lucknow 20th Pm Cost Of 2010 August Viagra At In. Buy Now! Buy cheap viagra now with enter site online. Transdermal or iv to prevent blocking of the online zithromax i can where buy thyroid gland. Its use as an add on drug withdrawal; it is effective in improving the facial nerve lesion such as cataract surgery (after which the ego in response to the everyday concept of extraversion, creatinine and electrolyte imbalance and acid in go to site - TrustStoree at the online your health is our speciality. We guaranty the confidentiality and safety of your online. Is purchasing viagra online illegal 100% satisfaction guaranteed Best Non Prescription Viagra Alternative - Is it safe to take over the counter Cialis?. Free samples for all orders. Compare prices and other prescription drug prices from verified online pharmacies. Pill received an overall rating of 9.9 out of 10 stars from 82 reviews. Que Son Actos Procesales Y Como Se Clasifican pay close attention to what you put on your hook as well best place to buy accutane uk for off site mitigation, a technique Buy generic Hyzaar Online. Crown: Gold Crown in Final Position. spirit computer software which relationships for relationships Order Xenical Online Uk ⭐️ | Best Sale | ☀☀☀ click here ☀☀☀. You Want Something Special About Best pill? Viagra Generic Online Canada coupons 50% מול "לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ"

**המצרים העבידו את אבותינו בעבודת פרך. האם גם אנו נכשלים באיסור של "לא תרדה בו בפרך"? ** עבודה בעמידה במשך 8 שעות, לעבור באמצע הספונז'ה, להחזיר ספרים למקום, לשלוח ילדים לשליחויות שאינם נוחות ורצויות להם, במאמרו המעניין והמחכים של הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א **

 

היהודים האומללים ניצבו שורות שורות, ממתינים לבואו של הנוגש המצרי, מנהל העבודה האכזר, שחילק את העבודה בין העבדים היהודים והחליט להיכן יצעד כל אחד היום לעבודה. ההמתנה מורטת העצבים הגיעה אל קיצה, כשהמצרי הופיע, לבוש במיטב מחלצותיו. הוא סימן במקלו ליהודי שניצב בראש התור, אביה שמו, וקרא לו לצעוד קדימה.

אביה, יהודי כרסתן וגברתן, בעל ככוח פיזי אדיר, עבד לפרנסתו כחוטב עצים וכסבל משאות כבדים. משקלו עמד על 160 ק"ג וכוחו החסון היה כשיר לכל עבודה פיזית קשה. הנוגש המצרי הביט באביה בחיוך לגלגני ופסק: "אתה תלך לעבוד במטבח. תדיח את כלי החרס ותקנה אותם היטב".

בשורה שממול ניצבה דבורה, אישה שברירית בת שישים ושלוש. לפני שפרעה הרשע החל להתעמר ביהודים, עבדה דבורה בסריגה קלה ובטוויית חוטים. כוחה לא עמד לה בעבודות קשות יותר, אך מומחיותה באריגת בגדים וסריגת צמר, פירנסה אותה ואת משפחתה בכבוד. המצרי הרשע הביט בדבורה והודיע לה: "את הולכת ליער, לחטוב שם עצים. כשתסיימי לחטוב את העצים, תגררי אותם עד רעמסס, ותעלי אותם בכוחות עצמך למגדל השלישי".

המצרים, כך אנו לומדים בפרשת השבוע וכך מסבירים לנו חכמינו ז"ל (סוטה יא, ב), העבידו את בני ישראל בפרך. ומהי עבודת פרך? "שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים". המצרים רצו להתעלל ביהודים, ולכן הם החליפו את העבודות. במקום שהיהודי החסון והגברתן יחטוב עצים ויהנה מעבודתו הפיזית, שלחו אותו לכבס ולבשל במטבח, ואילו את האישה השברירית והרכה שלחו המצרים לחטוב עצים, לבנות בניינים ולגרור חפצים כבדים.

חז"ל מספרים לנו שחלק מעבודת הפרך של המצרים כללה עבודה ללא תכלית. היהודים בנו בנין במשך חודשיים, וכשהבנין עמד על תילו, הכריחו אותם המצרים לשבור את הבנין ולהורסו עד היסוד. היהודים בישלו ארוחה שלמה, סעודה כיד המלך, מבוקר ועד הערב, ובערב הגיע הנוגש וציווה עליהם להשליך את כל האוכל לפח האשפה. (ראו בפנים יפות שמות א,יא).

כמה רשעות ואכזריות יש בכך, להציק לעובדים ולהעבידם במלאכות שאינם נוחות ומעניינות אותם, וגם להעבידם בעבודות ללא מטרה, אלא סתם כך בשביל שיעבדו ויטרחו!

******

גם כשיהודי נמכר לעבד ותפקידו לשרת ולעבוד בבית אדונו, נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כה) "לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקיךָ". ומסביר רש"י בשם חז"ל: "מלאכה שלא לצורך, כדי לענותו. אל תאמר לו החם לי את הכוס הזה, והוא אינו צריך, עדור תחת הגפן עד שאבוא. שמא תאמר אין מכיר בדבר אם לצורך אם לאו, ואומר אני לו שהוא לצורך, הרי הדבר הזה מסור ללב, לכך נאמר "ויראת מאלוקיך".

הרמב"ם (הלכות עבדים פרק א) פסק ש "כל עבד עברי אסור לעבוד בו בפרך, ואיזו היא עבודת פרך? זו עבודה שאין לה קצבה ועבודה שאינו צריך לה, אלא תהיה מחשבתו להעבידו בלבד שלא יתבטל. מכאן אמרו חכמים שלא יאמר לו: "עדור תחת הגפנים עד שאבוא", שהרי לא נתן לו קצבה, אלא יאמר לו: "עדור עד שעה פלונית או עד מקום פלוני". וכן לא יאמר לו: "חפור מקום זה" והוא אינו צריך לו, ואפילו לחמם לו כוס של חמין או לצנן ואינו צריך לו, אסור ועובר עליו בלא תעשה, שנאמר "לא תרדה בו בפרך", שאינו עושה לו אלא דבר קצוב שהוא צריך לו".

גם בעל ספר החינוך (מצוה שמו) מעתיק את דברי הרמב"ם והוא מוסיף וכותב שלמרות שמצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה, בו לא נמכרים עבדים עבריים, "מכל מקום ראוי לו לאדם להזהר בענין מצוה זו גם היום בהיות עניים בני ביתו, ולהזהר בה הרבה. ויתן אל לבו כי העושר והעניות גלגל הוא שחוזר בעולם, ומהשם הוא, ויתננו לאשר יישר בעיניו הזמן שירצה ולא יותר ואפילו רגע, שגם כי יצבור כעפר כסף ויטמנהו בקרקע ויקנה קרקעות עד אין מספר וטובה הרבה יהיה לו, הכל יאבד ממנו יחד בחטאו לה', ואם יצדק תתקיים בו הטובה, כי כל מין במינו ידבק".

רבנו יונה: לא להשתעבד באנשים שסרים למרותינו

חידוש חדש בענין כתב רבנו יונה ז"ל, בספרו הנודע שערי תשובה (ש"ג ס). על חידוש זה בנו רבים מגדולינו תילי תילים של הנהגות, וכדאי מאד להחכים ולדעת מה חידש רבנו יונה. וכך הוא כותב: "ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך". לא ישתעבד אדם בחבריו, ואם אימתו עליהם או שהם בושים להחל דברו, לא יצוה אותם לעשות קטנה או גדולה, אלא לרצונם ותועלתם, ואפילו להחם צפחת מים או לצאת בשליחותו אל רחוב העיר לקנות עד ככר לחם, אבל אדם שאינו נוהג כשורה מתר לצוותו לכל אשר יחפץ".

האורחות צדיקים (שער האכזריות) מחרה מחזיק בדבריו של רבנו יונה וכותב לנו כך: "אם אתה איש ירא ואימתך מוטלת על הבריות, ומה שתצוה עליהם יראים להשיב פניך, היזהר בך מאד שלא להכביד עליהם המשא, ואפילו להחם צפחת המים, או לצאת בשליחות אל רחוב העיר לקנות רק ככר לחם. ועל זה נאמר בתורה: "ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך", ובזה הוזהרנו, שלא יעבוד אדם בחבירו עבודה קשה, ולא יצוה עליו אלא דבר שעושה ברצונו ומדעתו".

הגאון ר' שרגא פייבל שטיינברג זצ"ל (סבו של ידידי הרה"ג רבי שרגא פייבל שטיינברג שליט"א, מרבני ישיבת 'כנסת יחזקאל' בעירנו), היה ממקורביו הגדולים של מרן החזו"א, וכך סיפר הגרש"פ שטיינברג זצ"ל, סיפור שסיפר לו החזון איש.

החזון איש זצ"ל ישב פעם בחו"ל באסיפה של רבנים, ושתק כדרכו. ביקשו הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל שיאמר דברי תורה, ואמר לו החזו"א שאינו רוצה לדבר בציבור, ואם כן כשמבקשו לדבר דברי תורה ברבים, עובר הוא  לפי דברי רבינו יונה על "לא תרדה בו בפרך", והשיב לו ר' אלחנן, ששונים הדברים בדברי תורה, ואם מכריחים אדם לדבר בדברי תורה- לא וברים על 'לא תרדה בו בפרך'. החזו"א שמע את הדברים והציע בפני הנוכחים קושיה אחת, והגאון רבי שמעום שקופ זצ"ל שגם הוא השתתף באסיפה, אמר על כך תירוץ, והחזו"א לא המשיך להתערב בדיון התורני שהתפתח בעקבות קושייתו.    הוסיף החזו"א ואמר להרב שטיינברג, שהוא עצמו סבר שאין הבדל בין דברי תורה לשאר דברים, וגם בדברי תורה שייך האיסור של "לא תרדה בו בפרך", אלא שמחמת כבודו של ר' אלחנן וסרמן הציע דברי תורה בפני הרבנים...

ה'ציץ אליעזר' דן האם בימינו ניתן לאדם חולה לשאול טלית ותפילין ללא רשות בעליו, והאם כדאי לו לשאול מאחרים טלית ותפילין, גם כשביקשנו מהם רשות מפורשת. הוא כותב שלא כדאי לעשות זאת, גם אם ביקש רשות, משום שבעל הטלית והתפילין חש באי נעימות לסרב למבקש, ולמרות שבאמת אינו רוצה להשאיל לחולה את התפילין שלו, הוא מאפשר לו להשתמש בהם, רק בגלל אי הנעימות שלו. הוא מצטט את דברי השערי תשובה וכותב ש"עלינו לדון ולהקיש מהדברים גם בנוגע לשאר האיסורים וכיוצא מהם שלא להעמיד את חבירו במצב כזה, שמפני האימה או הבושה יביע את הסכמתו למבוקש בפיו ובשפתיו בלבד ולאמיתו לבו בל עמו"...

הוראת הגר"נ קרליץ שליט"א: לא להכביד את העול על הילדים

לאור דברי רבנו יונה (ש"ג אות ס') מובא בספר "חוט שני" (ח"ב עמוד רמ"ד) שהגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א הורה שכאשר מבקשים עזרה בבית מבני הבית, וכן מאשתו בדברים שאינה מחויבת לעשותם על פי דין, ובפרט מהילדים, צריך להיזהר שלא לרדות בהם בפרך, שכל השתמשות באדם מישראל שלא לרצונו או שלא לתועלתו, אפילו אם הוא בנו, יש משום "לא תרדה בו בפרך" לדעת רבנו יונה. על כן, כותב הגר"נ קרליץ שליט"א, אין לבקש מהילדים אלא דברים שהם לרצונם או לתועלתם. ומסייג הגר"נ שליט"א ומורה כך: ועניינים שיש בהם משום חינוך לילדים, כמו להרגילם לנקות את החמץ לפני פסח וכיוצא בהם, הרי זה בכלל לתועלת, ומותר מה אף שאינו לרצונם ואף על פי שאינם מבינים את התועלת שבדבר וצריך לשקול בכל דבר את התועלת לחינוך הילד.

עפר ואפר אני למול מרן הגר"נ קרליץ שליט"א, אך 'לדבר בלימוד' אפשר, כמובן. בעניותי לא ירדתי לסוף דעתו של הגר"נ קרליץ שליט"א, ואדרבה, אשמח לקבל את תגובות הקוראים הנכבדים והיקרים. כאשר האב או האם מבקשים מהילד להביא להם דבר מה מהארון, לסדר משהו בבית או ללכת לשכנים להלוות שקית חלב, הרי יש בכך מצוות עשה מהתורה של כיבוד אב ואם. ואם כן, מדוע שההורים לא יממשו את זכותם לבקש מהילדים לעשות בעבורם או בעבור הבית, דברים ושליחויות?! כאשר האב מבקש מבנו שיכין לו כוס תה, הילד מקיים בכך מצות כיבוד אב. ואם כן, מדוע הדבר שונה אם נבקשו לנקות את החדר, לגשת לסניף הדואר לשלוח חבילה או ללכת ל"נחלת יצחק" לקנות בקבוק או מוצץ?!

בהלכה נפסק (שו"ע יו"ד ר"מ, י"ט) ש"אסור לאדם להכביד עולו על בניו ולדקדק בכבודו עמהם שלא יביאם לידי מכשול, אלא ימחול ויעלים עיניו מהם, שהאב שמחל על כבודו- כבודו מחול". ואולם הלכה זו מדברת על אב שמדקדק עם הילדים בכבודו ודורש מהם לכבדו מאוד. אך הדבר אינו קשור להורים ששולחים את הילדים לשליחויות או מבקשים מהם להביא בעבורם דברים שונים. הלא כן?!

ידידי הרה"ג רבי ישי שנדרופי שליט"א, מחשובי תלמידי החכמים בעירנו, אינו מבין גם הוא את פסק ההלכה של הגר"נ קרליץ, אך הרב שנדרופי מוסיף שיתכן שהילדים צריכים ללכת הלוך ושוב לשליחויות ועניינים שיש בהם כבוד אב או אם, אך בעניינים שאין בהם כיבוד הורים, כמו למשל שאמא אומרת לילד לסדר את המיטות בשעה ארבע אחר הצהרים, כאשר הילד הולך לישון כבר בשעה שש, אם כן כיבוד אם לא שייך כאן, כי סידור החדר אינו מכבודה של האמא, והחדר עצמו אינו זקוק לסידור המיטה, כאשר בעוד שעתיים הילד הולך לישון בכל מקרה באותה המיטה. אלא מה? האמא מקפידה מאד מאד על הסדר, ורוצה חדר מסודר, גם כשעוד שעתיים המיטה תיפתח שוב. במקרה כזה, טוען הרב שנדרופי, יתכן שאין היתר לדרוש מהילד לעשות זאת, כשהוא לא רוצה בכך וסביר שהדבר מיותר.

נוסיף על דברי הרב שנדרופי שליט"א ונסביר את הרעיון שלו: 1) כשההורים מבקשים מהילדים שיבצעו דבר-מה בעבור ההורים, יש בכך מצות כיבוד אב ואם ולכאורה ההורים יכולים לבקש זאת מהילדים שוב ושוב, והילדים מקיימים בכך מצוה. 2) כשאנו מבקשים מהילדים לעזור בבית, לקנות מוצרים ולסדרו בסידור נורמלי, הרי אין צורך להגיע למצות כיבוד אב ואם. כי הילדים עצמם מתגוררים בבית ולא מוטל על ההורים לעשות הכל לבד. גם הילדים אמורים לחיות בבית עם מוצרים, נקיון וסדר, וההורים אינם עובדי-נקיון או אנשי תחזוקה פרטיים של הילדים. לכן כשההורים מבקשים מהילדים לסייע בצרכי הבית, מסתבר שלמרות שהילדים לא רוצים בכך (כי הם כעת באמצע משחק סוער או בעיצומו של ספר קריאה מעניין...), אפשר לצוות עליהם ללכת ולמלא את המטלות הללו. 3) אך כאשר ההורים מבקשים דבר-מה שאינו לכבודם או לצרכם האישי, וגם הילדים לא נהנים ממנו, אלא מדובר באובססיה של אבא או אמא לסדר מדויק מידי או לנקיון בוהק באופן מיוחד, בזה, כך טוען ידידי רבי ישי שנדרופי שליט"א, יתכן ואסור לרדות בילדים בפרך ואין להכריחם לבצע זאת, וזאת בלבד- וכך מדגיש גם מרן הגר"נ קרליץ שליט"א- שאין להורים עניין חינוכי שהילדים יבצעו זאת, כדי שלא יהיו עצלנים, או כדי שיתחנכו לציית בקול ההורים, גם כשלא נוח או לא מתחשק להם כעת. וכמובן, באופן קבוע אני זוכה לקבל תגובות מחכמי התורה, אברכי עירנו ותושביה, ואשמח גם הפעם לשמוע את חוות דעתכם.

 

עבודת הפרך של העובדות ברשתות הגדולות

לפני מספר שנים פורסמה בעיתונות הכתבה הבאה: כ-150 אלף נשים (וגם גברים) מועסקות בישראל כקופאיות, תמורת שכר נמוך. מעדויות שהגיעו לקליניקות המשפטיות-חברתיות של האוניברסיטה העברית, בניהולו של עו"ד יובל אלבשן, עולה תמונה קשה, שלפיה רבות מהן נדרשות לעמוד על הרגליים לעיתים במשך שמונה שעות רצופות. לחלקן כלל אין כיסא בעמדת הקופה, על חלקן נאסר ללכת לשירותים. בין הרשתות שבהן מדובר: המשביר לצרכן, יוניברס-קלאב וסופרפארם.  

"לפעמים אני עומדת על הרגליים 12 שעות. פעם, כשלא היו לקוחות, נשענתי על כיסא, והמנהלת צעקה עלי: 'לא יושבים בזמן העבודה'", סיפרה עובדת בסופרפארם. קופאית בסניף יוניברס-קלאב במרכז סיפרה: "כשאין לקוחות אסור לנו לשבת, ואנחנו צריכות לעזור בפיזור הסחורה. קופאית שעומדת סתם כך חוטפת על הראש". עובדת במוקד טלפוני של אחת החברות מספרת: "בשלוש השעות הראשונות של העבודה נאסר עלינו לצאת לשירותים כי יש לחץ עבודה. פעם אחת איחרתי למשמרת ולא הספקתי ללכת לשירותים. במשך שעות ארוכות נאלצתי להמתין. חזרתי הביתה ובכיתי כל הלילה".  

לדברי עו"ד אלבשן, קופאיות שנשאלו מדוע אינן עוזבות את עבודתן השיבו כי המצב הכלכלי אינו מאפשר להן לעשות זאת, מחשש שימצאו את עצמן ללא פרנסה. "מדובר בהעסקה פוגענית", אומר אלבשן, "הפוגעת בכבוד העובד וגורמת לו לשוב לביתו מושפל. מתייחסים לעובדים כמו לסחורה".  

במסגרת המאבק נגד התופעה, תתבצע פנייה לציבור להטיל חרם על רשתות שאוסרות על קופאיות לשבת. במקביל נוסחה הצעת חוק על ידי עו"ד מהאוניברסיטה העברית, המציעה להטיל קנס של עד 20 אלף שקל על כל מעסיק המחייב עובד לעמוד שעות ארוכות. "יש כבר עשרה חברי כנסת שהציעו לקחת על עצמם את הגשת הצעת החוק", אומר אלבשן.  

גם ההסתדרות התגייסה למאבק: היא החלה להפעיל קו מיוחד לפניות עובדים במצוקה, וכבר היו כאלה שפנו והתלוננו. שמוליק כהן מהנהלת ההסתדרות הודיע כי פעילי ההסתדרות והארגונים החברתיים יפגינו מול סניפי סופרפארם. פיטר מאגנוס, מפקח העבודה הראשי במשרד התמ"ת, אמר כי משרדו יפעל בקרוב לשינוי בחוק שיאכוף על המעסיקים לאפשר לעובדים לשבת.

דוברי רשתות השיווק אומרים בתגובה: "מחקרים שבידנו קובעים כי הנזק הבריאותי שנגרם לקופאית יושבת עלול להיות גדול לעומת קופאית שעומדת".  דובר רשת יוניברס קלאב, רן רהב הגיב: "המכון לשיווק מזון בארצות הברית קבע כי במצב ישיבה קיימת סבירות גבוהה ליצירת עומס על הגב. החברה נוקטת פעולות נוספות בדאגה לבריאות הקופאיות, אך עם זאת הנהלת החברה בוחנת בימים אלה את כל הנושא מחדש". עמיר משה, סמנכ"ל סניפים ומכירות במשביר לצרכן: "הקופאיות משמשות גם כמוכרות המלוות את הלקוח מכניסתו לסניף ועד לתשלום – ולכן אינן יושבות".   

מסופרפארם נמסר: "הקופאיות עומדות כי מדיניות הרשת היא להעניק ללקוח שירות בגובה העיניים. כשאין לקוחות בתור עוסקות הקופאיות בעבודות אחרות בסניף, ולכן אין להן כיסאות. מי שרוצה לשבת יכול לגשת בזמן ההפסקה לפינת הישיבה". 

כך פורסם בעיתונות, ואכן, מזעזע. ומה אומרת ההלכה על הענין?

רבי חיים פאלאג'י זי"ע, כותב (בספרו תוכחת חיים) את הדברים הבאים: "למדנו לימוד היטב הדק שאין לאדם להשתמש במשרתים שלו בעבודת פרך ובביזיון ובקושי השעבוד, כי אם ברחמנות בין האדם עצמו בין בני ביתו כי העושה להפך מזה הוא הנענש בעונש גדול להיות בעבדות ושעבוד או אחד מבניו. וצא ולמד כמה רעה גורם המשתעבד במשרתיו... בעבור שהקפידה שרה אימנו על זה, שנאמר "ותענה שרי ותברח מפניה", ונחשב לה זה לחטא, וגם לאברהם אבינו שהודה לדבריה, וגרם חטא זה גלות עם בני אברהם להיות מעונים תחת ישמעאל...כי מזה מוכח כמה קשה העונש המשתעבד בעבד וכל שכן במשרתים. אשר בזה נראה לפרש מאמר רז"ל באיכה רבתי "גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה", שדרשו שם מעוני שגזלו מתנות עניים. ומרוב עבודה שנשתעבדו בעבד עברי. גלתה יהודה מעוני שהיו עושים עינוי לעבדים ושפחות, וכן מרוב עבודה שהיו משתעבדים בהם בריבוי עבודה בלי חמלה וחנינה כי זה הדבר גורם להם להיות גולים בגלות".

לא לעבור ב'רטוב'


לא רק עובדות בסופרמקט אסור להעביד בפרך, בצורה שאינה הוגנת. גם את בני הבית אסור להעביד בפרך.

מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל אמר שאם הידים  של אדם מלוכלכות בשמן, ישטוף אותן וינגבן במגבת,  ואם מנגב את ידיו כשהם עוד מלוכלכות בשמן במגבת, עובר על לא תעשה שבתורה, שנאמר "ובאחיכם בני ישראל, איש באחיו, לא תרדה בו בפרך". שגורם לרעייתו שתצטרך לעבוד קשה על ניקיון המגבת.

תופעה פסולה, שיש בה כעין "לא תרדה בו בפרך". אם המשפחה, האחות הגדולה, או הבעל, שוטפים את הבית, והנה אנו נכנסים לחדר ומלכלכים אותו והמנקה צריך לעבור שוב עם סמרטוט הרצפה, כדי לנקות את טביעות הנעליים. התופעה מוכרת יותר אצל מנקי הבנינים. המנקה שטף את רצפת הבניין והאנשים עוברים לו 'ברטוב', מול עיניו. לפעמים המנק מציע בעצמו שנעבור, אך אם לא, ודאי יש בכך מידת אכזריות ורשע, להעביד אדם לחינם.

מסופר על רבנו 'אור ישראל', רבי ישראל מסלנט זי"ע, שהתארח אצל אחד ממכריו והוזמן לטול ידים לסעודה. באותם ימים לא היו ברזים בבתי העיירה. את המים שאבו מן הבאר, וסחבו בדליים כבדים, ועל כן נהגו בהם חסכון. "היום יוכל כבוד הרב לטול ידים בשפע רב של מים" – אמר היהודי בשמחה. "הרב יזכה לנטילת ידים מהודרת, שגם סגולה לעשירות, כידוע, בצידה".

 "מה יום מיומים?" שאל רבי ישראל סלנטר.

 "לקחנו לביתנו נערה יתומה, שבין שאר עבודות הבית, היא גם שואבת מים מהבאר לכל צרכינו", סח המארח. אמר לו רבי ישראל: "אין בשפע המים כל הדור מצוה, אם הם באים על חשבון נערה יתומה, שתצטרך לעמל בפרך בשל כך ולשאוב עוד ועוד מים. וללא כל ספק, אינני רוצה להדר ולהתעשר על חשבון עמלה..." .

להחזיר את הספרים לארונות

רבנו הסטייפלר זצוק"ל כתב מכתב, בו קרא להשיב ספרים למקום, משום שמי שאינו משיב ספרים לארון, יש בכך מידת אכזריות ורשע, שגורם לאחרים לחפש את הספר ולבזבז את זמנם. ישנם שכתבו שבאי השבת ספרים למקומם בארון, יש גם בעיה של בזה גם משום בזיון ספרי קודש, המונחים במקום לא מקום, נקרעים ומקלקלים. בספר חסידים כתוב שאחד הסימנים להכיר יראת שמים של אדם, הוא יחסו לספרי קודש. ויש שכתבו שיש בזה גם משום "לא תרדה בו בפרך". עבודת פרך של עבד היא עבודה יזומה שאינה חיונית. כאשר אדם עובד עבודה יצירתית וחשובה, הוא מרגיש סיפוק. אבל אם סתם עובד קשה ללא סיבה מוצדקת, הוא חש תסכול. כמובן, מן התורה דין זה נאמר רק בעבד, ולא באדם בן חורין שיש בידו לסרב, מכל מקום זו אותה סברא, יש בזה מעין "לא תרדה בו בפרך".

--שנזכה לחשוב כל הזמן על טובת השני!

מסגרת

מרן הגר"ח קניבסקי משיב לנו

מאחר שהדברים לא הוגדרו אצלי בבירור, פניתי השבוע לנכדו חביבו של מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, ידידי רבי יעקב קניבסקי שליט"א, שנהג בי, כדרכו בקודש, עין טובה, ונכנס עם השאלות למרן שליט"א.

שאלתי כך:  האם אדם שמעביד מוכרת בחנות בצורה שצריכה לעבוד בעמידה, בלי לשבת כמה שעות, עובר על "לא תרדה בו בפרך"?

 ומרן שליט"א השיב: אולי.

שאלתי: האם אלו שזורקים ליכלוכים במקום שיש מנקה, והוא צריך לעבוד קשה יותר, עובר על "לא תרדה בו בפרך"?

ומרן שליט"א השיב: צריך להיזהר, אבל אם אין מתכוין מותר.

שאלתי: האם מי שלא מחזיר ספרים לארון בבית הכנסת, עובר על איסור זה?

ומרן שליט"א השיב: כן.