- פרטים
-
קטגוריה: פרשת מקץ
-
פורסם בשישי, 19 דצמבר 2025 06:29
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 407
פרשת מקץ - נסים ונפלאות - המתכון - היום?
מאת: אהובה קליין
פרשה זו היא המשכה של פרשת "וישב" בה נאמרו דברי יוסף לשר המשקים:
"כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל ־פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן הַבַּיִת הַזֶּה. ,,,".[מ', י"ד- ט"ו] [כך ביקש יוסף ממנו. ועוד נאמר בסוף פרשת :"וישב" - "וְלֹא־זָכַר שַׂר־ הַמַּשְׁקִים אֶת־ יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ".[מ' כ"ג]
בפרשתנו התורה מתארת את מצוקת פרעה בשל ב' חלומותיו שאותו הטרידו מאד ולא היה מישהו חכם שיצליח לפתור אותם.
חלום א] פרעה עומד על שפת היאור והנה משם עולות שבע פרות יפות ובריאות בשר אחריהן –מגיעות שבע פרות רעות מראה ודקות בשר –אוכלות את שבע הפרות יפות המראה .
חלום ב] שבע שיבולים בריאות וטובות- אחריהן צומחות שבע שיבולים דקות שדופות קדים - הבולעות את השיבולים הבריאות והמלאות.
תגובת פרעה הייתה:
"וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ, וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה." [להלן: מ"א, ח']
השאלות הן:
א] מה היו מעלותיו של יוסף ומה חסרונותיו ?
ב] מהי המסקנה מהתנהגות שר המשקים-כלפי יוסף –אז וגם בימינו?
תשובות.
יוסף - מעלותיו וחסרונותיו.
יוסף הצטיין ביראת שמים – הוא זכה ללמוד תורה עם יעקב אביו והיה מכבדו. הסכים למלא אחר בקשתו ,ללכת לחפש את אחיו בשכם –- לראות את שלומם ואת שלום הצאן, וזאת למרות שידע כי אחיו מקנאים בו ועלולים לפגוע בו חלילה.
למרות שהביא את דיבתם רעה ליעקב אביו - רוב הפרשנים טוענים - כי לא הייתה זו כוונה רעה - אלא הוא דאג להם גם בעניין הרוחני – שמא הם לא נוהגים כשורה בהתנהגותם..
כאשר היה יעקב בבית פוטיפר הכתוב מציין: כי הוא היה איש מצליח- כנאמר:
"וַיְהִי ה’ אֶת־יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ; וַיְהִי, בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי. וַיַּרְא אֲדֹנָיו, כִּי ה’ אִתּוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה, ה’ מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו, וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ; וַיַּפְקִדֵהוּ, עַל־בֵּיתוֹ, וְכָל־יֶשׁ־לוֹ, נָתַן בְּיָדוֹ. וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ, וְעַל כָּל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ, וַיְבָרֶךְ ה’ אֶת־בֵּית הַמִּצְרִי, בִּגְלַל יוֹסֵף; וַיְהִי בִּרְכַּת ה’, בְּכָל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ--בַּבַּיִת, וּבַשָּׂדֶה. וַיַּעֲזֹב כָּל־ אֲשֶׁר־לוֹ, בְּיַד־ יוֹסֵף, וְלֹא־ יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם־ הַלֶּחֶם אֲשֶׁר־ הוּא אוֹכֵל.." [בראשית ל"ט, ב'-ז']
מכאן שהצליח להתגבר על יצרו – בתוך הבית של המצרי כי היה דבוק בה'
רש"ר מסביר: כי דווקא היות ויוסף היה מרוחק מביתו, היה זקוק לשמירתו של ה' - לכן זכה להיות איש מצליח -כי הוא היה עם ה' ומחובר אליו ולכן ה' השגיח עליו ועזר לו בהשגת מטרותיו.
מטעם זה: לא עלה בידה של אשת פוטיפר להחטיא אותו. וכאשר הושב יוסף בבית האסורים במצרים בעבור עלילת אשת פוטיפר גם כאן ה' היה בעזרתו ככתוב: "וַיְהִי ה’ אֶת־ יוֹסֵף, וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד; וַיִּתֵּן חִנּוֹ, בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית־ הַסֹּהַר-
וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית ־ הַסֹּהַר, בְּיַד יוֹסֵף, אֵת כָּל הָאֲסִירִים, אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר; וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם, הוּא הָיָה עֹשֶׂה".[להלן. ל"ט, כ"א- כ"ג]
מכאן: שיוסף היה מפקד על האסירים -כי שר בית הסוהר סמך עליו. לכן אין זה פלא- כי יוסף הצליח, בסייעתא דשמיא, לפתור את חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים.
על שר המשקים – אמר יוסף: כי יחזור לשרת את פרעה כעבור שלושה ימים ואילו לשר האופים אמר – כי בעוד שלושה ימים פרעה יתלה אותו על עץ והוא ימות.
בנוסף פנה יוסף לשר המשקים בבקשה:
"כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל ־פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן הַבַּיִת הַזֶּה כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים; וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר".[להלן: מ' י"ד- ט"ז]
וכאן יוסף עשה טעות גדולה שבטח בשר המשקים - אדם בשר ודם! בהמשך התוצאה הייתה אכזבה גדולה כנאמר: "וְלֹא־זָכַר שַׂר־ הַמַּשְׁקִים אֶת־ יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ".[מ' כ"ג]
לעומת זאת הביטחון והאמונה של יוסף בה' גרמו לו להרבה ניסים!
המסקנות לגבי שר המשקים כלפי יוסף.
בתחילת הפרשה נאמר: "וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם,..,"
ה"נתיבות שלום" ,מביא מדרש חשוב: נאמר: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר-- אֲשֶׁר שָׂם ה’, מִבְטַחוֹ ;ְלֹא־ פָנָה אֶל רְהָבִים", [תהלים מ' ,ה'] על פנייתו של יוסף לשר המשקים: "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ,.."- נוספו ליוסף עוד שנתיים - לשבת בבית האסורים - הדבר חמור מאד לגבי יוסף ,דווקא,. בהשוואה לאנשים אחרים - כי הוא היה בדרגה רוחנית גבוהה מאד ולכן לא היה צריך להגיד מילים אלה והרי תמיד יוסף היה שם את מבטחו באלוקים ,הוא היה בתכלית השלמות בביטחונו בה' לכן הפגם הזה של הנפילה באמונה- מיוחס רק אל יוסף וידוע שכאשר אדם בוטח בה' נפתחים לפניו שערי שמים,
ולגבי פרעה מלך מצרים- אחרי חלומותיו - הוא לא היה רגוע כנאמר: "וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ,,,,"
על פי רש"י: רוחו פעמה כפעמונים.
לאחר שהתייעץ עם חרטומי מצרים- ללא הצלחה, הציע ,לפתע ,שר המשקים את עזרתו של יוסף- וצריכים אנו לראות כמה כפוי טובה היה וכיצד התייחס אליו בביזיון לעיני כול באומרו לפרעה:
"וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, וַנְּסַפֶּר לוֹ, וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹומֹותֵינוּ: אִישׁ כַּחֲלֹומוֹ, פָּתָר. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ, כֵּן הָיָה: אֹתִי הֵשִׁיב עַל ־כַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה" [להלן מ"א, י"ב]
מסתבר, שארורים הם הרשעים שאין טובתם שלמה. המילה: "נער" הכוונה: למי שהוא: שוטה ואינו ראוי לגדולה.
"עברי"- אפילו את השפה אינו מכיר, "עבד": מוכיח: כי בנימוסי מצרים- אין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים- היינו בגדים מכובדים.[מפי השמועה]
ומנגד כאשר יוסף מגיע אל פרעה ופותר נכונה את החלומות- פרעה מתפעל אבל כאן נראה שיוסף שוב מתחזק באמונה בה' ואומר:
"חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא: אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹקִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה".[מ"א, כ"ה]
בהמשך אומר יוסף:
"וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה, פַּעֲמָיִם—כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹקִים, וּמְמַהֵר הָאֱלֹקִים לַעֲשֹׂתוֹ" [מ"א, ל"ב]
בתום הפתרון של שני החלומות תגובתו של פרעה מאד חיובית ומכובדת כנאמר:
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל ־ עֲבָדָיו: הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ? וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹקִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת, אֵין נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ. אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ"
נראה שבזכות הדבקות של יוסף בה' - גם בפני פרעה זכה לסייעתא דשמיא גדולה וקיבל שבחים וכבוד מפרעה :
" אמר רבי חיא בר אבא,אמר ר' יוחנן: בשעה שאמר פרעה ליוסף: ובלעדיך לא ירים איש את ידיו ואת רגליו" אמרו לו הרואים בכוכבים: אתה לוקח עבד שקנו אותו בעשרים כסף – ותמשיל אותו עלינו? ענה להם פרעה: גינוני מלכות אני רואה בו, אמרו לו: אם כן נראה שהוא יודע לדבר שבעים שפות!
ענה להם פרעה: מחר אבדוק את העניין, בלילה בא גבריאל המלאך ולימד את יוסף שבעים שפות ולמחרת בבוקר כל שפה שפרעה היה מדבר יוסף ענה לו לבסוף יוסף עבר לשפת הקודש ופרעה לא הבין מה הוא סח? אמר לו פרעה: תלמד אותי את השפה הזו, יוסף לימד את פרעה את שפת הקודש וכמה שלימד אותו- פרעה לא הבין ואז ביקש מיוסף שישבע לו:
כשאמר יוסף לפרעה:" אבי השביעני לאמור: בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני" אמר לו פרעה: לך ושאל על שבועתך אמר לו יוסף: אם כן אשאל גם על אותה שבועה שנשבעתי לך- ועל כרחו אמר פרעה ליוסף: "עלה וקבור את אביך כאשר השביעך.." [מסכת סוטה, ב']
המסקנות לגבי התנהגות יוסף: כאשר היה דבק לאורך כל הדרך בה' הוא היה מצליח ואף פרעה מלך מצרים העריך אותו וכיבד אותו וכך יוסף זכה לעלות מהצלחה להצלחה.
בתנ"ך יש לנו דוגמת דוד וגוליית- המאבק שהיה ביניהם, גוליית היה גאוותן וזלזל בדוד:
"וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו". [שמואל-א, י"ז, מ"ג]
דוד בא עם כמה אבנים קטנות והצליח לגבור על גוליית והכריז:
".......אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם ה’ צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ. הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ ה’ בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ, וַהֲסִרֹתִי אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ; וְיֵדְעוּ, כָּל-הָאָרֶץ, כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים, לְיִשְׂרָאֵל. וְיֵדְעוּ כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה, כִּי-לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה’: כִּי לַיהוָה הַמִּלְחָמָה, וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ" [שמואל- א, י"ז,. מ"ה- מ"ח]
לסיכום, לאור האמור לעיל - אנו חייבים –להתעורר לפקוח עיניים - כי המלחמה עדיין נמשכת בינינו ובין האויבים, וגרוע מאד כי בתוכנו עדיין העם מפולג ואינו ער כלפי כל הסכנות סביב- וצריכים אנו לדעת כי מי שהביא עלינו את המלחמה- הוא: אלוקים בכבודו ובעצמו- עבור ההתרחקות מהתורה הקדושה! כדברי ישעיהו הנביא:
"מִי בָכֶם, יַאֲזִין זֹאת; יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע, לְאָחוֹר. מִי נָתַן למשוסה לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים, הֲלוֹא ה’: זוּ, חָטָאנוּ לוֹ, וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ. וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ, וֶעֱזוּז מִלְחָמָה; וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע, וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא־יָשִׂים עַל לֵב".[ישעיהו מ"ב, כ"ג- כ"ה]
לכן צו השעה:" שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר ה’ צְבָאוֹת.." [מלאכי ג' ז']
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת מקץ
-
פורסם בחמישי, 26 דצמבר 2024 16:48
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 961
פרשת מקץ - כיצד רומזת הפרשה לנסי חנוכה בשליטת ה'?
מאת: אהובה קליין
בפרשה זו אנחנו נחשפים לירידת אחי יוסף למצרים בציווי אביהם –משום הרעב ששרר בארץ. כפי הכתוב: "וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ. וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, עֲשָׂרָה, לִשְׁבֹּר בָּר, מִמִּצְרָיִם. וְאֶת-בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף, לֹא-שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת-אֶחָיו: כִּי אָמַר, פֶּן – יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן. וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים: כִּי-הָיָה הָרָעָב, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל-הָאָרֶץ--הוּא הַמַּשְׁבִּיר, לְכָל-עַם הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף, וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה........ [בראשית מ"ב, א'- ח']
השאלות הן:
א] מה ראה יעקב בזמן הרעב בארץ וכיצד נכנסו בניו למצרים ?
ב] מה הקשר בין הפרשה לנסי חנוכה ?
תשובות.
ראייתו של יעקב בזמן הרעב וירידת בניו למצרים..
נאמר: "וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאו "
רש"י שואל: איך ראה יעקב שיש שֶׁבֶר במצרים והלוא לא היה יכול לראות בעיניו , אלא רק לשמוע?
כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם" [להלן: [מ"ב, ב'] אם כן מדוע נאמר: "וַיַּרְא יַעֲקֹב?
תשובת רש"י: הכתוב מרמז שיעקב ראה באספקלריא - ברוח הקודש שעדיין יש לו שֶׁבֶר = תקווה במצרים [המילה שבר- שפירושה: מזון לקנות]מנוקדת: "שֶׁבֶר"- שפירושה תקווה.] הוא אומנם לא ראה ברוח הקודש ממש שהשֶׁבֶר הזה הוא בנו יוסף - אלא ראה שיש לו תקווה בלי לדעת מהי?
רבינו בחיי מסביר: אין זה ראיית עין, אלא ראיית הלב. לכן אמר: "שמעתי" ולא אמר: "הנה ראיתי"
רש"ר מבאר: "וַיַּרְא יַעֲקֹב": כנראה שיעקב הבין יותר את המצב מאשר בניו, הוא שמע כי יש שֶׁבֶר במצרים - שימכרו רק לבודדים בכמויות קטנות, והבנים לא האמינו לשמועה זו, והיו מתבוננים איש באחיו בצפייה - שאחד האחים ייטול על עצמו את הנסיעה עבור כולם. אך יעקב האמין לשמועה כי המצב קשה וילך ויחמיר, לכן אמר להם: "לָמָּה תִּתְרָאוּ" מדוע אתם מביטים זה בזה אתם חייבים כולכם לרדת למצרים.
יעקב אומר לבניו: "....הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. "
רש"י מבאר: יעקב נקט בלשון:" רְדו" ולא אמר להם: "לכו" המילה: "רדו" :היא - בגימטרייה: רמז למאתיים ועשר השנים שהשתעבדו בני ישראל במצרים.
על כך מוסיפים חכמים אחרונים: יעקב השתמש בכוונה במילה: "רדו" רוצה כאן לרמוז: כי ברגע שיוצאים את גבולות הארץ – זו בבחינת ירידה גם לצאצאי יעקב, היות ואין לחפש אחר רווחה כלכלית ושפע חומרי המצוי בגולה - בשעה שאפשר לחיות באופן צנוע מבחינה חומרית בארצנו הקדושה.
חז"ל כבר אמרו: "מוטב ללון במדבריות – של ארץ ישראל [מקומות שוממים בתוך גבולות הארץ ולא ללון בפלטריות [בארמונות – מפוארים של חוץ לארץ" [בראשית רבה, ל"ט, י].
נאמר על אחי יוסף וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים:
רש"י מסביר: בני יעקב היו מטמינים עצמם - מסתירים עצמם בין ההמון שבאו לקנות אוכל כדי שלא יהיו ניכרים, מהטעם שלא יזהו אותם שהם אחים ההולכים יחדיו ,לפי שיעקב ציווה אותם שלא יופיעו ויכנסו כל האחים בפתח אחד, אלא שיכנס כל אחד בפתח אחר כדי שלא תשלוט בהם עין רעה - העלולה להזיק להם אם יבחינו בהם שהם אחים - מאחר שכולם נאים וכולם גיבורים.
נס חנוכה – יציאה מאפלה לאורה-
בדרך כלל פרשת מקץ נקראת בשבת חנוכה וחז"ל מצאו קשר בין תוכן הפרשה לבין חג חנוכה ולמאורעות היסטוריים הקשורים לחנוכה.
הפרשה מתחילה במילים: "וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַייִם יָמִים" [להלן : מ"א, א']
על פי חז"ל: המילה: "וַיְהִי" - היא לשון צער הקורא את הפרשה מראשיתה עד סופה - מבחין שהפרשה מתחילה ,במצב שאינו שמח כלל, יעקב מתגעגע ליוסף בנו , יוסף עצמו יושב בבית האסורים וסובל מאד.
גם האחים שרויים בעצבות - מפני צערו של אביהם יעקב הזקן, אך סופה של הפרשה מתאר שינוי לטובה - יוסף יוצא מהכלא, פותר את חלומות פרעה באופן נפלא. יוסף מסב עם אחיו במשתה מפואר ובו מחלק לכל אחד מהם תשורות נאות, והמילים המופיעות בסוף הפרשה: "וְאַתֶּם, עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל-אֲבִיכֶם".[להלן: מ"ד,- י"ז]פסוק זה רומז לבאות.
האירועים האלה מזכירים לנו את הנסים שה' חולל למכבים. הכול החל עם גזרות קשות – מהיוונים במטרה להשכיח מהם את התורה.
אך בהמשך מרד החשמונאים זוכה לניצחון כנגד האויבים והם שבים לחיות בעצמאות בארצם.
ניתן גם למצוא קשר בין חלומות פרעה המופיעות בתחילת הפרשה: בחלום הראשון : הפרות הרזות אכלו את שבע הפרות יפות המראה .
בחלום השני: השיבולים הדקות בלעו את שבע השיבולים הבריאות והמלאות"
בדומה לכך אירע לעם ישראל בימי מתתיהו החשמונאי ובניו כשנמסרו בחסדי ה' "גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים".
"קץ" רומז על סוף ואחרית - ורומז גם על תקופה חדשה בתום תקופה שחלפה.
מעניין מה גרם ליוסף להצליח בשליטתו על כלכלת מצרים?
להלן כמה סיבות:
א] יוסף היה צדיק וישר,
כמו שנאמר:" אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר -- אֲשֶׁר-שָׂם יְהוָה, מִבְטַחוֹ;
וְלֹא-פָנָה אֶל-רְהָבִים, וְשָׂטֵי כָזָב", [תהלים מ' ה']
זהו יוסף למרות שטעה ובטח בשר המשקים שיספר עליו לפרעה – על יכולתו לפתור חלומות, על כך נענש וישב בכלא שנתיים נוספות.
אצל אדם רגיל הנמצא בסכנה מחויב לעשות השתדלות כדי להינצל, אלא שאצל יוסף שאמר לשר המשקים: "זכרתני והזכרתני" היות והיה במדרגה רוחנית גבוהה מאד, זה נחשב לפגם.
ב] כל מה שפעל יוסף לא היה למענו ,
על פי המדרש: לא היה יוסף טועם מהמזון - טרם קיבל האחרון הסועדים את מנתו באותו יום.
לסיכום, לאור האמור לעיל - ניתן לראות כיצד בסייעתא דשמיא - מופיעים נסים גדולים בפרשתנו – בדומה למאורעות של עם ישראל בעבר בתקופת החשמונאים - אך ניתן לראות איך התוכנית האלוקית שזורה בפרשת מקץ:
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה".[בראשית ט"ו, י"ג]
גם שם הפרשה רומז על הנאמר: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" [איוב כ"ח ,ג]
