חומש בראשית
דבר החסידות – פרשת ויצא
- פרטים
- קטגוריה: פרשת ויצא
- פורסם ברביעי, 02 דצמבר 2020 19:11
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 419
ב"ה
דבר החסידות – פרשת ויצא
שידוך לצורך תפילה
לכבוד יו"ד כסלו, יום גאולת אדמו"ר רבי דובער, אדמו"ר האמצעי (בנו בכורו ומ"מ של רבינו הזקן בעל התניא והשו"ע):
על שידוכי אדהאמ"צ מסופר:
פעם נכנס לאדמו"ר הזקן ל'יחידות', חסיד מלמד תינוקות מהעיירה ינוביץ', עני מרוד ואב לחמש בנות.
המלמד התאונן על כך שאינו יכול להתפלל בכוונה הראויה. כיון שראשו טרוד.
- שאל אותו הרבי: במה ראשך טרוד?
- במחשבה על שלושת בנותיי המבוגרות, שכבר הגיעו מזמן לפרקן אלא שאין לי לשלם נדוניה עבורן – השיב המלמד.
- אמר לו הרבי: מבת אחת אני יכול לשחרר אותך, אקח אותה לכלה עבור בני. לשתיים האחרות חפש בעצמך מחותנים...
והיא הרבנית שיינא, אשת אדמו"ר האמצעי.
נקל לשער, שעם מחותן כאדמו"ר הזקן מצא המלמד בקלות שני חתנים נוספים...
(נוסח זה הוא מספר "נישואי הנשיאים" (הרש"ז הרצל) ע"פ ספר הזכרונות ח"ג (שלא ניתן לדפוס) פרק טו. בקיצור יותר נד' בספר השיחות תש"ד עמ' 65 (ובמתורגם ללה"ק עמ' ס). וראה סיפור נוסף על שידוך זה ב"דבר החסידות – ויצא תש"פ". ויש לתווך)
~~~
איך למדים הלכות מיעקב?
החתונה הראשונה שמתוארת בתורה (לא רק ההכנות אלא גם סדר החתונה עצמה) היא נישואי יעקב – בחיר האבות.
ושם נאמר (פרשתנו כט, כז): "מלא שבוע זאת, וניתנה לך גם את זאת גו'", כלומר, לבן אמר ליעקב להשלים את שבוע השמחה של לאה, ואז הוא יתן לו גם את רחל.
מפסוק זה נלמדים שני דינים בהלכות נישואין:
א) שבעת ימי המשתה – "מניין אנו למדין שבעת ימי המשתה? מיעקב אבינו, כשנשא את לאה עשה שבעת ימי המשתה, שנאמר מלא שבע זאת" (פרקי דרבי אליעזר פט"ז).
ב) "אין מערבין שמחה בשמחה" – "בחולו של מועד אין נושאים נשים, לפי שאין מערבין שמחה בשמחה, שנאמר מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת" (רמב"ם הל' אישות פ"י הי"ד).
נשאלת השאלה:
יש כלל* ש"אין למדין מקודם מתן תורה" [=אין ללמוד הלכה מהאירועים שקרו לפני מ"ת], וכיצד כאן למדים מאירועי יעקב ולבן?
ואמנם בעניין שבעת ימי המשתה – זו לא דרשה גמורה, כפי שמוצאים בפוסקים שהם רק מדרבנן (ראה מג"א או"ח סי' תקמו, סק"ד. ורק על היום הראשון יש סברא שהוא מדאורייתא) – וזה כנראה מהסיבה הנ"ל, שאין למדין מקודם מ"ת.
אבל הדין ש"אין מערבין שמחה בשמחה" היא (לדעת התוספות**) דרשה גמורה ומדאורייתא. וא"כ קשה: איך יתכן ללמוד מלפני מ"ת?
מבאר הרבי:
הכלל ש"אין למדין מלפני מ"ת" הוא לגבי הלכות דווקא, כי מכיוון ש"ניתנה תורה ונתחדשה הלכה" (ב"ב קי, ב) – שוב אי אפשר ללמוד מההלכה שנהגה לפני מתן תורה, אבל בעניינים של תכונות הנפש, שהם רק בירור המציאות – ניתן ללמוד גם מלפני מ"ת, כי טבעי בני האדם לא השתנו.
ובנוגע לענייננו:
שבעת ימי המשתה הם תקנה הלכתית, ולכן אי אפשר ללמוד חידוש זה מלפני מתן תורה (והם אכן רק מדרבנן).
אבל, השאלה האם מותר לערב שמחה בשמחה היא שאלה בתכונות נפש האדם: כי יש סברא לומר שכשאדם הוא בתנועה של שמחה אז כל סיבה נוספת לשמחה מגבירה את שמחתו עוד יותר, ועל כך מלמד אותנו הפסוק בפרשה – שהטבע הוא הפוך! כאשר שתי שמחות מעורבות יחד אין הוא יכול לשמוח כראוי באף אחת מהן, כי הן מבלבלות אחת את חברתה.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק א, ויצא סעיף ט (עמ' 65 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 56 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' שנו-ז.
______________
*) ירושלמי מועד קטן פ"ג ה"ה, מובא בתוספות מו"ק כ, א, ד"ה מה חג שבעה. ב"ר ק, ז. וראה במראה הפנים לירושלמי שם שמקשה כבפנים – איך למדין הלכות מנישואי יעקב.
**) תוד"ה לפי, מו"ק ח, ב. וראה גם תוד"ה דמסר, כתובות מז, א.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.