יהדות
סיפורו וספרו של פרופסור פיין
- פרטים
- קטגוריה: תורה ומדע
- פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 11:40
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 346
אוה הכימיאן / הידברות סופשבוע
"עבודה זרה היא שיוך של שלמות לדבר יחסי. היא הקדשה מוחלטת של דבר נטול קדושה ומוחלטות. לשום דבר חוץ מאלוהים אין טוב מוחלט וערך מוחלט. העבודה הזרה מסיחה את דעתו של האדם מעבודת השם. האדם המודרני מייחס לטבע ולחוקיו את תכונותיו של אלוהים, ובכך הוא מאבד את הקשר עמו... אפשר לסכם שהחילוניות היא עבודה זרה בת זמננו..." ( דלות הכפירה, פרופסור בנימין פיין).
מילים אלו מובאות בפרק המסכם של הספר "דלות הכפירה", אשר יצא לאור לאחרונה על ידי פרופסור בנימין פיין, מדען בעל שם עולמי בתחום הפיזיקה, המומחה לפיזיקת לייזרים, ופרופסור אמריטוס מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת תל אביב.
הספר חושף את דלותן של תיאוריות חילוניות המתבססות על כפירה בקדושה, ושאין להן שום קשר רציני למדע. כמדען וכאיש אמונה, החליט פרופ פיין להרים את הכפפה ולכתוב ספר, שלישי במספר, בנושאים שבין דת ומדע.
פרופ פיין, יליד ברית המועצות, לא גדל כילד שומר תורה ומצוות, והאמת היא שהרבה יותר רחוק מזה. הוא אמנם שימש כפעיל בתקופה העלייה המאסיבית לארץ ישראל, אך המהפך באורח חייו קרה מעט מאוחר יותר. כפעיל עליה ואסיר ציון נאבק רבות בשלטונות, דבר שגרר מעצרים, מעקבים וחקירות. בעקבות מחלה שהסתבכה הוא נאלץ לשהות בבידוד כשבוע ימים, בתנאים של ברה"מ דאז. "היה זה זמן של התבודדות והתבוננות", מציין הפרופ כשהוא ממהר להוסיף כי השינוי שעשה בחייו, מאוחר יותר, הוא תוצר של התבוננות פנימית מתמשכת, ולא של קליק אחד פתאומי.
בשנת 1977 קיבל היתר עליה ועלה לישראל, התחתן והמשיך לפעול לטובת יהודים ברית המועצות. במקביל התקדם גם בתחומו המקצועי שכלל אלקטרוניקה קוונטית, פיזיקת לייזרים וסביבות רציפות.
פרופסור פיין, יש הרבה אנשים שחושבים שהמדע הוא נאור, מתקדם עדכני ומודרני ואילו התורה עתיקה, קדומה ומיושנת. האם התורה והמדע סותרים זה את זה?
"בהחלט לא. לא יכולות להיות סתירות בין תורה ומדע, פשוט בגלל שמדובר בשני מישורים שונים. מה שכן יכול להיות זה סתירה בין פרשנות מסוימת בתורה לבין פילוסופיה מסוימת במדע - כלומר סתירה בין אמונה לאמונה, אבל לא בין התורה עצמה למדע, כי כאמור אלו שני מישורים שונים לגמרי".
מה הניע אותך לכתיבת הספר?
"פשוט מאוד: דעה קדומה בקרב אנשי הדיוטות, אבל גם ובעיקר בקרב מדענים והוגי דעות, שחושבים שמדע זה חזות הכל, זאת אומרת שניתן להסביר הכל על ידי המדע. זה כל כך לא נכון, שזה למעשה סיפק לי את אתגר הכתיבה".
בספר אה מזכיר את החילוניות שעוסקת בהאללת הטבע. מה הכוונה?
"אם אדם יתבונן הוא יבין שצריך להיות משהו מושלם שממנו הכל נובע. אמונתנו של אתאיסט שונה, ואני מצטט את המורה שלי למדע, יוסף גינצבורג, שאמר האמונה שלי נובעת מזה שלא קיים דבר חוץ מטבע וחוקי טבע, ומכך נובע שזה מקור הכל. ובאמת יש תיאורה כזו של שפינוזה, שבמקרה היה גם כן יהודי, שגרס שטבע ואלוקים זה אותו דבר. יחס זה כלפי הטבע מקורו במורשת הפגאנית".
אילו "חורים" יש באמונה המוחלטת הזו בטבע כאלוהים?
"במשך דורות ניסו הוגי עולם להבין את תופעת הניסים, בד בבד עם הדטרמיניזם המדעי. ניסים הם הרי שינוי של סדרי בראשית, והתבוננות פשוטה במבנה המדע המודרני מביאה לתמיהה על תופעת הניסים - משמע שאין דטרמיניזם. גם את חופש הבחירה, היצירתיות והנשמה של האדם, אי אפשר להסביר לפי הגישה החילונית, בה הטבע הוא האלוהים. מכאן החורים שבה".
אז מהו המבט הנכון שצריך להיות לנו על מדע המודרני?
"קיום המדע זה הסוד הכי גדול של העולם, ואת זה לא אני אמרתי אלא אלברט איינשטיין ורבים אחרים. המדע הוא רק התגלות אלוקית. בלי אלוהים המדע לא יכול להתקיים. אני לא בא לשלול את המדע - להיפך, הרי אני בא מתוכו. אבל כשאומרים שהמדע מסביר את הכל - זה לא מדעי".
ומה בין מדע ליהדות ואנטי יהדות?
"מדע נותן ידע. יהדות עוסקת בהשקפת עולם הפתוח לאלוקים. כאשר גישה חילונית אתאיסטית יוצאת מנקודת יסוד שחומר זה כל מה שיש, ושוללת עולם רוחני - זה כבר משהו שיושב על בסיס אמונה פגאנית שאין לו קשר למדע".
מסיום הספר: "לא פעם אנו שומעים את השאלה: איך אדם משכיל, בן המאה ה-21, יכול להאמין בדברים כמו השגחה עליונה?". פרופסור פיין עונה לכך בסוף ספרו עם התשובה המתבקשת שממנה משתמע: "איך לא?". וכך הוא חותם: "האדם המשכיל בימינו באמת אינו יכול להאמין שהטבע בעצמו יצר את חוקיו, את החיים ואת האדם עצמו. רק בתוך בערות אפשר להאמין בסיפורים שכאלה".