יהדות
הטבע לא יכול לברוא את עצמו , המדע והדת לא עונים על אותן שאלות .
- פרטים
- קטגוריה: תורה ומדע
- פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 09:39
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 197
הטבע לא יכול לברוא את עצמו , המדע והדת לא עונים על אותן שאלות .
ראיון עם פרופ' דורון אורבך, פרופסור לכימיה באוניברסיטת בר אילן / מאת: מ. אבני
הטבע לא יכול לברוא את עצמו , המדע והדת לא עונים על אותן שאלות. רק עם שחווה חוויות כבירות יכול לקבל את התורה. לא תיתכן שום סתירה בין דת ומדע. בורא עולם הוא כל יכול! מעבר לחומר ולטבע יש מציאות רוחנית חזקה מאוד. אין אפשרות כלל שדומם יהפוך במקרה לחי או לצומח! רוב המדענים מודים שהחיים לא יכולים להיווצר במקרה!
מי אתה, פרופ' אורבך?
נולדתי בבית עם חינוך מסורתי, הוריי עברו את כל השואה וחוו על בשרם את מוראותיה, מוצאו של אבי ממשפחה דתית לאומית, ואילו אמי ממשפחה חסידית. הזוועות שחוו בשואה גרמו להם משבר עמוק שבעקבותיו קשה היה להם להמשיך לשמור תורה ומצוות כפי שהתרגלו בבית הוריהם לפני השואה.
מסלול החיים שלהם לאחר השואה כלל תנועת נוער, וכפועל יוצא- אורח חיים לא דתי. למרות זאת, שמרו הוריי על חינוך מסורתי, שכלל שמירה על כשרות ועל מסגרות בסיסיות של שבתות ומועדים, בלי קיום מצוות. אני אישית למדתי בביס ממלכתי, ואחכ בבית ספר תיכון ברג, שהנחיל לתלמידיו דעות כפרניות. לימודי התנך בו היו מסולפים בעיקרם, וכל ההסתכלות על הדת הייתה מוטעית מיסודה, מובילי הדת צוירו כאנשים השייכים לתקופות שעברו, שהתנך וכל שאר כתבי הקודש אולי נכתבו עי אנשים חכמים, אולם ללא שום הכוונה משמיים. עם חינוך זה הגעתי לצבא, שירתתי בו בסיירת גולני, הדרכתי בבית ספר לקצינים, ובמלחמת יום הכיפורים הייתי בחזית תעלת סואץ, בצד המערבי שלה. את השירות הצבאי סיימתי במרומי החרמון הסורי חזרה בחטיבת גולני במלחמת ההתשה שאחרי מלחמת יום הכיפורים. אחרי הצבא הלכתי ללמוד כימיה באוניברסיטת בר אילן.
מה גרם לך לשינוי הדרך?
מה שהביא אותי להרהורים שניים בנושא יחסי לדת משה וישראל היו למעשה שני תהליכים מקבילים, לימודי כימיה באוני' בר אילן, ולימוד מקיף ומעמיק של היסטוריית עם ישראל. במסגרת אותו לימוד פרק בכימיה הקרוי הכימיה של החיים, למדתי על תהליכים שקורים בעולם החי והצומח, תהליכים שבהם הגופים השונים מקיימים מה שנקרא חיים. לימודים אלה גרמו לי להרבה הרהורים. העובדה השנייה הייתה שכדי להתפרנס חיפשתי תחום מעניין, ולאור שירותי בסיירת גולני, פניתי לרקע של הדרכת טיולים ברחבי הארץ. התחתנתי מיד אחרי הצבא ועוד במהלך הלימודים לתואר ראשון כבר היו לנו שני ילדים, כך שהייתי חייב לפרנס את משפחתי. עכ התחלתי ללמוד היסטוריה במרץ רב. כדאי שיהיה ברור: מקצוע זה אף פעם לא היה אהוב עלי אלא הלימוד מתוך רצון ולא מתוך כפייה, בלי מבחנים ובלי ציונים, בצורה שהראתה לי תולדות עם ישראל בפרספקטיבה רחבה השפיע עלי מאוד, ראיתי שהדברים מתכנסים ומורים על משהו נפלא.
בהזדמנות זו ברצוני להדגיש את דעתי שצורת הלימוד הרגילה והמקובלת של לימוד היסטוריה במערכת הממלכתית (לפחות בזמן לימודי) ממש מחרידה. תולדות עם ישראל מתוארים כפסיפס מייגע, מערכת בלתי פוסקת של סבל וייסורים כמעט שרירותיים, עינויים וגלות חסרת תכלית, תוחלת ותקווה, ורק הציונות הגואלת האירה סוף סוף בקצה המנהרה, אחריה מגיעה השואה, והמדינה הצעירה מהווה פתרון גואל לעם ישראל החוזר לעצמו, כביכול סוף סוף מחדש ימיו כקדם. כך, כמעט בלי שום קשר למה שנאמר בנביאים ובכתובים, יהודי מתבולל באוסטריה קיבל פתאום שכל (בעקבות משפט דרייפוס) ויצר תנועה שהובילה את עם ישראל לגאולה שלמה בארצו... כך נראים הלימודים המסולפים של ההיסטוריה של עם ישראל.
כיצד הכרת בסילוף?
כשלומדים ברצף, בלי המיסוך, הדברים נראים אחרת, רואים בחוש שיש יד מכוונת, מבינים שעם ישראל לא יצא לגלות סתם, תולדות עם ישראל מקופלים בתורה. פרשות שלמות מזהירות מראש מפני כל מה שעבר עלינו. רואים שמי ששמר על ישראל זה ה', שמיד עם חורבנה של גלות אחת נמצא מקלט בגלות אחרת. אא לעצום עיניים ולהגיד שכל מה שעבר עלינו מקרי ושרירותי. הקשר הנפלא בין קהילות יהודיות מרוחקות אלפי קילומטרים, ובלי כל אמצעי תחבורה מיניליים, כמו גם העברת המסורת מדור לדור, כל אלו אומרים דרשני, והיה ברור לי לחלוטין שאין מקרה בעולם והכל מכוון מלמעלה. כמובן שעובדות אלו השפיעו עלי מאוד ושינו את הלך מחשבתי מקצה לקצה.
מה תרם לך המדע בשלב זה?
אחד הדברים הבסיסיים מאוד שכל איש מדעי הטבע אמור ללמוד במסגרת תואר ראשון אלו הם חוקים בסיסיים, שאחד מהם זה החוק השני הבסיסי של התרמו דינאמיקה, שאומר באופן כללי שכל התגובות הספונטאניות שקורות בעולם אמורות לגרום לאי סדר. התגובות הספונטאניות מובילות עפר חומרים מורכבים להתפרק.
לדוגמא: כשמולקולת דלק מתפרקת למים ודו- תחמוצת הפחמן בתהליך שריפה, הרי זו תגובה ספונטאנית.
אולם תהליכים שבהם חומר מסובך נבנה מחומרים פשוטים זה לא תהליך ספונטאני, אלא דורש התערבות של מערכת חיצונית. על רקע זה, שלמעשה כל חוקי המדע מצביעים על כך שהכיוון הספונטאני של ההוויה הוא הכוון שבו חומרים מתפרקים ומובילים לאי סדר, על רקע זה תופעת החיים היא תופעה מופלאה. כשלומדים את הכימיה של החיים, רואים שעל כל צעד ושעל בכל תהליך ותהליך יש תכנון מקיף ומדוקדק ואתן לכך דוגמאות: פרסי נובל רבים ניתנו לכימאים על סינתזה של חומרי טבע. מה עושה הכימאי המוכשר? עובד במעבדות משוכללות על כלי זכוכית רבים וצנרת מורכבת, מבצע שלבי תגובה רבים ומשאיר אחריו כלים מפויחים והרבה הרבה פסולת. ומה התוצאה- המדען הוביל סינתזה רב- שלבית שנשלמה כשבידו כמה מיליגרמים של חומר שבקושי מספיקים לאנליזה. נו, הוא הצליח לייצר מה שהטבע מייצר באופן טבעי, והוא מקבל פרס נובל- בצדק רב. בהחלט השקיע מאמצים רבים ועבודה קשה. אבל עלה של עץ עושה את כל הדברים האלו,בגאונות רבה, בלי להשאיר קילוגרמים של פסולת.
כל עלה לוקח מהסביבה בדיוק מה שצריך בכמות של מג, ואלפי תגובות בו זמניות מתבצעות בו תוך תגובות שרשרת, בסופו של דבר נוצר אותו חומר טבע בדרגת סלקטיביות יוצאת מן הכלל, בלי להשאיר שום חומר מיותר שיפריע לעוד מאות או אלפי תהליכים מקבילים, ומדובר בתהליך שמתבצע יומם ולילה ביעילות מפלאה וניצולת של 100%, למרות שמדובר בעשרות ומאות שלבים. לשם המחשה- בתהליך מקביל ומורכב שמבצעות ידי אדם שמחוברות למוח האנושי הן מגיעות לניצולות כוללות של תת- אחוזים.
האם במדע הכימיה האמונה המוחשית בולטת יותר מאשר במדעים אחרים?
על כל צעד של הכימיה של החיים רואים תכנון גאוני. מצב שהוא ההפך הגמור מבלגן שאליו מובילות התגובות הספונטאניות האמורות לקרות עפי חוקי הטבע. מה שנפלא הוא שכל מערכת עובדת בצורה מסודרת כדי שתתאים לחוקי הטבע. עלה נושם ומבצע עוד פעולות, כך שכיחידה הוא עובד לפי כללי הטבע, אבל כשמסתכלים על התהליכים בנפרד, השלב של היצירה שבו נוצרים החלבונים ובו הדומם אמור להפוך לחי, הוא בלתי אפשרי לחלוטין לפי חוקי הטבע.
וזאת למודעי, אני פרופ' לכימיה עם מוניטין, ונמצא בחזית המדע, אני עוסק בתחום של צבירה והמרה של אנרגיה. לצידי קבוצות מחקר מהגדולות בארץ בתחומי כימיה פיזיקלית, כימיה של פני שטח ואלקטרוכימיה. ואני בהחלט מרשה לעצמי להגיד בקול, ובצורה שאינה משתמעת לשני פנים: האפשרות דומם יהפך לחי או לצומח במקרה, ללא התערבות כוח שהוא מעבר לטבע, היא בהסתברות של 0.0!!! ואם יבוא מישהו ויטען שכשם שבעבר לא ידענו הרבה דברים, כך גם במקרה זה העתיד יגלה חידושים מרעישים, אשלול גם אותו. אנחנו יודעים היום מספיק על העולם, החוקים שגילינו הם חוקים אוניברסאליים שעובדים בכל מקום ביקום. גם אם נגלה חוקים חדשים הם לא יבטלו את הישנים אלא יכללו אותם. כי זו המציאות. יתירה מזו, לפני 100 שנים, כשהמדע היה עדיין בחיתוליו, המדענים היו מאוד שחצנים. היו תגליות מרעישות, כמו רדיו- אקטיביות, תורת היחסות ועוד. השחצנות של המדענים נבעה מקצב השגת הידיעות שפשוט סחרר אותם, הם היו בטוחים שיגיעו לכלל הבנת המציאות.
ככל שעובר הזמן מתקדם ומתפתח כושר הראייה לשני כיוונים. מבחינת המקרו, ראית היקום, הגלקסיות הרחוקות וכו', וגם מבחינת המיקרו, למשל, אצלי במעבדה ניתן היום לראות אטומים בודדים בשיטות הדמיה, ככל שיורדים יותר לרמת המיקרו, ככל שאנחנו מבינים יותר את הכימיה של החיים ושל העולם בכלל, כך גוברת ההתפעלות שלנו. אני יכול להגיד בפסקנות שהיום המדענים הרבה הרבה פחות שחצנים לעומת המדענים שחיו לפני 100 שנים. ויתרה מזאת: כל מדען שמכבד את עצמו וידחקו אותו לקיר עם השאלה: האם חיים יכולים להיווצר במקרה, הרי במקרה הקיצוני יגמגם, אך רוב המדענים העוסקים באמת במחקר ניסיוני במדעים מדויקים יהיו מספיק ישרים להגיד! לא!!! (מניסיון!!!).
כיצד משרתת הנחת המקריות את בריחת המדענים מהאמת?
כפרופ' לכימיה העומד בחזית המדע אני מכריז: לא ייתכן שהמערכות החיות והצומחות נוצרו במקרה, גם בדומם ולא רק בחי יש תהליכים נפלאים, כדי שהעולם יתקיים צריכים להיות יחסי גומלין והרמוניה בין דומם, חי וצומח. אנו רואים על כל צעד ושעל תכנון גאוני של הקבה. מי שרוצה לברוח מהדת מנופף במקריות, פשוט ממציא תיאוריה של מקרה. וזה פוטר מהצורך הבסיסי להכיר בבורא עולם, כי אם יש בורא שחולל את הבריאה הרי יכול להיות שיש לו דרישות באתנו יצוריו, ומזה מנסים לברוח, וכך נולדות ספקולציות עלובות כמו תיאורית האבולוציה של דרווין וממשיכיו.
יש במדע בלתי מדויק זה הרבה סיפורים מן הסוג של בגדי המלך החדשים, כולם הולכים שבי אחרי תיאורים של בעלי חיים קדמוניים שאפשר לסנטז אותם מכל סט של עצמות בשטח, ואף אחד לא נכנס לעומק ובדק את הדברים. לדוגמה: לשיטתם היה אדם קדמון שהתקיים ללא שינוי מיליוני שנים, ועי סדרה של שינויים גנטיים מקריים צמח האדם המוכר לנו תוך תקופה קצרה בהרבה, כדי להוכיח שלתיאוריה זאת אין כל אחיזה במציאות מספיק שנבין שבמשך כ- 5000 שנים, שבהם אנו מכירים את המין האנושי לפי הכתבים ועדויות היסטוריות, לא השתנה המין האנושי כהוא- זה. האם מישהו מחוקרי העבר למיניהם נתן פעם את הדעת כמה מוטציות צריכות לקרות בו זמנית כדי שיובילו אדם- קוף או קוף- אדם לשיטתם להיות אדם חושב כמונו? זא שאין כל אפשרות להיווצרות שינויים של הפיכת מה שהם קוראים האדם הקדמון, לאדם החושב בפרק הזמן שהם מקציבים לזה לשיטתם, וכל זה עי יחסי גומלין בין מוטציות מקריות והשפעת הסביבה (או ההצלחה), כך שלתיאוריה מסולפת זו אין אחיזה כלל במציאות.
התוכל להוכיח, כמדען, ששום דבר לא נוצר במקרה?
ההכרה בנסי הבריאה הביאה אותי להכרה בריבונו של עולם.
היה ברור לי שאא להבין את העולם בלי להכיר בכוח עליון. הטבע לא יכול לברוא את עצמו, רק ישות עם כושר נפלא ובלתי מוגבל של יכולת יכולה להמציא ולפתח את הדבר הגאוני שקוראים לו הכימיה של החיים. כל תגליות המדע משאירות אותנו מתפעלים ומשתאים, אולם הן אינן מספיקות כדי לחבר אותנו לבורא, עיסוק במדע לבדו יכול להשאיר את המתבונן האובייקטיבי מגיע למסקנה שיש משהו מעבר לטבע ולהסתפק בזה. הגורם החזק האמיתי שיכול להביא אדם להכרה השכלית בהשגחה הפרטית של הבורא ובהכרח לחפש את הקשר איתו הוא המסרים המופלאים שנושא איתו עם ישראל מדורי דורות.
לימודי תולדות עם ישראל הביאו אותי לשאול שאלות ולהגיע למסקנה שהמהות של יהודי זה היכולת להתחבר לבורא עולם. הייתה לי סייעתא דשמיא לפגוש באנשים רבים מהם מדענים שומרי תורה ומצוות ותלמידי חכמים חשובים, שידעו לתת לי תשובות לשאלותיי.
מדוע הכרה בבורא עולם נסתרת מעיני רוב המדענים?
לכאורה, כל המדענים היו צריכים לראות מה שאני ראיתי. אז איפה כל המדענים שחוזים במופלאות הטבע? התשובה העיקרית היא חוסר זמן כרוני להתבוננות עמוקה ומחייבת. היום המערכת בנויה בצורה שהמדען נלחץ כל הזמן לעבוד יותר ולהשקיע יותר, ובסופו של דבר נוצר כאן תהליך של צמצום. הרבה מחמאות מגיעות למדענים רבים בעלי כשרון עצום, שמשקיעים כוח וישרות בחתירה לאמת המדעית. אך מבחינה אישית זה מביא לצמצום חשיבה. מדען צעיר שגמר דוקטורט מתבקש לטוס לחול לעבוד במעבדה מפורסמת שם, והעבודה היא בלחץ עצום, הוא חוזר אחרי שנתיים לארץ, לאוניברסיטת האם, ואז צריך להתאמץ 4 שנים נוספות כדי לקבל קביעות. בקיצור זהו מסע ארוך ומפרך ורק לאחר שנים רבות יש לו הזכות לנוח על זרי הדפנה.
המסקנה הבלתי נמנעת: במשך 15 שנות לימוד ועבודה קשה הייתה למדען הזדמנות מעטה להגיע לחשיבה מעמיקה וכוללת לאן בעצם מובילים אותנו המדעים המדויקים, וההישגים הגדולים בהבנת חוקי הטבע. וקיים גם הצד הפסיכולוגי, להקבה יש דרישות מאיתנו, העולם המודרני יצר אפשרויות רבות לחיות חיים קלים בלי עול והתחייבויות של הכרה בהקבה, זה מרתיע אותם.
ועוד נקודה למחשבה בנושא זה, ההגמוניה בעולם במאות השנים האחרונות נתונה בידי אדום, קרי הארצות הנוצריות, הכנסייה עשתה טעויות רבות ביחסה למדע, ולמעשה זה יצר טראומה אצל הרבה מדענים בראשית המהפכה המדעית לפני כ- 300 שנה ובעצם עד ימינו. הנוגדנים לדת מלווים קבוצות מדענים רבות עד עצם היום הזה. בגלל טעויות הנצרות נוצרה הדעה שיש סתירה בין דת למדע, וזה בפרוש לא נכון, המדע והדת לא עונים על אותן שאלות, המדע עונה על השאלה איך, הדת אמורה לספק תשובות לשאלה למה, ואולי אפילו גם לשאלה מה, (כלומר שאלות באשר למהות החים, תכליתם והצד הרוחני של ההוויה).
איך הגעת להתחברות לבורא?
המקסימום שהמדע המודרני יכול להוביל אותנו הוא להכרה שאא לו לעולם להתקיים בלי כוח עליון, אך המדע לא יכול להביא אותנו לשלב הבא, להתחברות עם הבורא. העוסקים במדעים מדויקים לא משמיעים קולם בגלל שהתקשורת הכלל עולמית נתונה בידי אנשים הבאים מכיוון מדעי החברה והרוח, שהם סובייקטיביים מעצם טבעם, וכל רצונם הטבעי זה לברוח מן הדת- אותה מסגרת היסטורית שעצרה את המדע מלהתקדם וקוראת להטיל על האדם מחויבויות מוסריות המקשות על החיים בתרבות השפע המודרני.
כיצד לימוד תולדות עם ישראל עזר לך?
עם ישראל הוא העם היחידי האינטליגנטי שכותב ומדבר באותה שפה מזה אלפי שנים. כל היסטוריון יסכים ויודה שעם ישראל היה יוצא דופן בסביבתו בכך שרוב אנשיו ידעו במשך כל הדורות לכתוב ולקרוא. במצרים העתיקה ובבבל, היו צורות כתב בלתי נסבלות, זהו כתב המורכב מאלפי סימנים, מסובך מאוד, שרק יחידי סגולה ידעו להשתמש בו, וכל השאר היו פשוט אנאלפביתים. עם עובדות כאלו ברור שאפשר לשכתב היסטוריה בלי סוף פעמים. במצרים למשל רואים כיצד כל שלשלת פרעונית התחילה את ההיסטוריה שם מחדש. לעומתם, לעם ישראל כתב עיצורים, שמקורו בהר סיני (בעצם מבריאת העולם), וכל ילד בן 3 יכול היה ללמוד לקרוא ולכתוב בקלות יחסית, זו מהפכת תקשורת אמיתית זהוא העם הראשון שבו כל פלח ועובד אדמה יכול היה להיות גם איש ספר ויודע קרוא וכתוב. למעשה עובדה זו יצרה רצף העברת מידע אמין של אלפי שנים, שהועבר מדור לדור. בזאת מודים כל ההיסטוריונים למיניהם. התנך מתעד 1000 שנים של נבואה, במשך שנים אלו היה קשר בין בורא עולם לעם ישראל עי ניסים כבירים שחוו אותם מיליוני אנשים.
כיצד מסתכל החילוני על הדת?
לחילוני נדמה שהחיים הדתיים קשים מאוד, הוא פשוט לא מבין איך האדם הדתי יכול להסתובב עם 50 קג על הגב. אולם ההיסטוריה המאוד מדויקת של עם ישראל מוכיחה לנו שהמצוות הן מציאות שהתקבלה על עם ישראל בעקבות אירועים היסטוריים כבירים של התגלות הקבה לכלל עם ישראל. ולא ייתכן כלל להשתיל היסטוריה הכוללת אירועים כאלה, לאור רצף הדורות שלא נקטע לאורך כל השנים לעם שיודע רובו ככולו קרוא וכתוב, ובכוח השתלה מלאכותית מעין זו לחייב אותו לשמור את מצוות התורה שהן כה מחייבות וכוללות את כל פרטי החיים וההוויה האנושית.
האם תיתכן סתירה בין דת ומדע?
אני יכול לומר בוודאות שלא תיתכן שום סתירה בין דת ומדע. לדוגמה: בנושא חישוב גיל העולם לעומת המסורת שלנו, המדענים מודדים תהליכים בקצב שבו הם מתרחשים היום, הקצב האיטי של התהליכים הגיאולוגיים מתחייב מהכרח להעניק יציבות לעולם שבו יש חיים. כשמודדים את התהליכים המתרחשים היום והולכים אחורה עם הזמן עפי הקצב הנוכחי אפשר להגיע לטווחי זמן ארוכים, אבל הרי תהליך הבריאה יכול היה להתרחש כהרף עין, הקבה הוא כל יכול, הוא לא צריך 115 מיליארד שנה כדי להגיש לנו עולם המתאים לחיי אדם, כך שאין שום שאלת זמן אצל הקבה.
אינך רואה סתירה בין היותך איש מדע לאדם מאמין?
לא תיתכן שום סתירה מהותית בין היות יהודי שומר מצוות ומאמין ובין היותו מדען מודרני, הניצב בחזית המדע והטכנולוגיה. זכיתי בה ללמוד תורה שנים ארוכות מאז שהגעתי לאמת, והתמונה שמצטיירת במוחי היא שלדברי חזל יש עומק הרבה יותר גדול מאשר הפשט. ברור שכאשר יש אי התאמה כביכול בין דברי חזל לאמיתות מדעיות מוכרות, זה נובע מכך שאנו לא מכירים את העומק בדברי חזל ואת מלוא המסר שרצו להעביר לנו עי משלים טבעיים (המבוססים על תמונת העולם כפי שהעולם נראה לעיניהם בידע שהיה נחלת המין האנושי בתקופתם).
מעבר לחומר ולטבע יש מציאות רוחנית הרבה יותר חזקה. חזל ידעו דברים שלנו אין כלים לדעת אותם. חלק גדול מהידיעות שהעביר הקבה לנביאים ולחכמי ישראל מצוי אצל יחידי סגולה ולא מיועדים לכלל העם. יש תורת הנגלה ויש נסתר, מי שזוכה ללמוד תורה ולהתייגע בה, וודאי זוכה לראות את עומק דברי חזל על רובדיהם השונים. כך שזה משלים את הקביעה הנחרצת שאין שום סתירה בין דת למדע. כל מדען אמיתי יכול בהחלט להתקרב לבורא מכוח עבודתו המדעית ולחוש בהתאמה הנפלאה בין הבריאה. יש לציין גם שפלאי הטכנולוגיה משרתים ומנעימים את חייו של היהודי הדתי ונותנים לו במקרים רבים אפשרות לשמור תורה ומצוות טוב יותר.
איפה אתה עומד היום?
בעזרת ה' עברתי את כל המשוכות במערכת המדעית והיום אני פרופסור מן המניין. בשעות הבוקר אני לומד תורה בישיבת נתיבות עולם, בטרם אני נפנה לעבודתי המדעית, אך עם כל החינוך המדעי שלי והסיפוק שיש לי מעבודתי, את ילדיי לא חינכתי לעסוק במדע. מה שעושה מדען, קרי לקדם את הידע האנושי, יכולים לעשות גם הגויים, אבל מה שיהודי יכול לעשות, לחזק את הקשר בין האנושות ובין הקבה, את זה גויים לא יכולים לעשות, לכן העדפתי לתת לילדיי חינוך תורני. יש לי 2 בנים שלומדים בישיבות, בתי נשואה לאברך, ואני שמח וגאה שצאצאיי נמצאים במסלול תורני ומפתחים את החלק שהקבה נתן לנו בלבד. הקשר שלנו איתו דרך התורה! את תפיסת עולמם בונים ילדי מלימוד התורה, בלי לשבת שעות רבות ולבצע ניסוי מעבדה מסובכים! זה שכרי מעמלי ואני גאה שבחרתי בדרך זו!
* * *