דלג לתוכן העיקרי

חזון ישעיהו

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא

מֶסֶר אֱלֹוקִים  מֵבִיא

מַבִּיט  בְּעַם תֹּעֵי  לֵבָב

כֻּלּוֹ נִסְעָר,  עַל הבָּמָה נִיצָּב.

 

 יוֹשְׁבִים זֶה לְצַד זֶה

 תּוֹהִים מָה בְּפִי הַחוֹזֶה

 שֶׁמָּא לָהֶם  רָז יְגַלֶּה

יְרוֹמֵם רוּחָם וְאַף תִּתְעַלֶּה?

 

לְפֶתַע , הַנָּבִיא מֵרְצִין פָּנָיו

כְּלַפֵּי שָׁמַיִם מֵרִים יָדָיו

נוֹשֵׂא נְאוּם חוֹצֵב לֶהָבוֹת

מַשְׁמִיעַ מִלִּים – כְּדָרְבָּנוֹת

 

 אוֹי לְאוֹתוֹ בִּזָּיוֹן

שִׁכְחַת מֶלֶךְ עֶלְיוֹן

עַם נִבְחַר זוֹכֶה נִסִּים

לְעֻמַּת שׁוֹר וַחֲמוֹר דַּרְכָּם מְזַהִים.

 

יֵשׁ מוֹצָא לַחִדָּלוֹן

לְהַרְבּוֹת חֲרָטָה וְנִקָּיוֹן

לִפְנוֹת לִנְתִיב הָאֱמוּנָה

לִזְכּוֹת לְעִיר צֶּדֶק – קִרְיָה נֶאֱמָנָה.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת [פָּרָשַׁת דְּבָרִים, חֻמַּשׁ דְּבָרִים וְהַהַפְטָרָה- יְשַׁעְיָהוּ [ א']

שיעור בענין ימי בין המצרים
שנאת חנם
הסיפור עם קמצא ובר קמצא,
מדוע בר קמצא עשה מום דווקא בעין ובפה.