חגים ומועדים וימים מיוחדים

דבר החסידות – פרשת זכור

ב"ה

דבר החסידות – פרשת זכור

 

למה 'זכור' דווקא את עמלק?

בקשר לפרשת זכור שקוראים השבת, הקשה במגן-אברהם (סימן ס' ססק"ב) מה נשתנה זכירת עמלק מכל שאר הזכירות, שדווקא אותה צריך לקרוא בציבור? והוא עונה שלזכירת מתן-תורה קבעו את חג-השבועות, ולזכירת שבת יש את השבת! וזכירות מרים והעגל יש בהם הזכרת 'גנותן של ישראל'.

אבל, מקשה הרבי, עדיין לא מובן; שהרי גם לזכירת עמלק יש לנו את פורים! כדברי הגמרא (מגילה ל, א) שהטעם שקוראים זכור קודם פורים הוא "כי היכי דלא תיקדום עשיה לזכירה" [=שלא להקדים עשיה לזכירה] – כלומר, שפורים הוא ה'עשיה' של זכירת עמלק ומדוע קבעו לה שבת מיוחדת "שבת זכור"?

ויתרה מזו, לכאורה, אדרבה: יש מעלה בשאר הזכירות שיש בהם תזכורת מעשית: אמונה בה', שמירת שבת, זהירות מלשון-הרע וכדומה. בניגוד לכך עיקר זכירת עמלק היא כדי שנמחה אותו, כדברי הרמב"ם בספר המצוות (מ"ע קפט) "צונו לזכור מה שעשה לנו עמלק . . ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו" ואם כן אין לזה השלכה מעשית לימינו, כפסק הרמב"ם שמצוה זו היא דווקא כשישראל שרויים על אדמתם במנוחה ("בהניח ה' אלוקיך וגו'"), ועוד, שאין אנו יודעים מיהועמלק כיון ש"כבר עלה סנחריב ובלבל את העולם וכל דפריש מרובא פריש" (מנחת חינוך מצוה תרד)!

אלא, מבואר בחסידות שזכירת עמלק הרי היא מצווה בפני עצמה (בנוסף ל""תמחה את זכר עמלק") והיא מצוה תמידית בכל מקום ובכל זמן (רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ה), ומהי זכירה זו? כותב אדמו"ר הזקן, שפירוש "זכור את אשר עשה לך עמלק" הוא שעמלק זרע את קליפתו וטומאתו בתוך עם ישראל ו"זרע עמלק" פירושו "הזריעה שלו שזרעה בישראל להיות להם בחינה זו" (תורה אור ד"ה זכור).

ומהי קליפת עמלק? עמלק ידע וראה את כל הניסים שנעשו לישראל (בניגוד לפרעה שאמר "לא ידעתי את ה'") ואעפ"כ מלאו לבו לצאת נגדם למלחמה, שאין זו אלא חוצפה בלי טעם ודעת. כך יש קליפה זו בנפש; שגם כאשר לבבו יבין שכך יאתה לו לעבוד את ה' – לא די שאינו מכריח את לבו לכופו ולהטותו לאהבת ה' אלא עושה את ההיפך לגמרי, נגד הדעת!

והעצה לבטל קליפה זו היא ע"י קריאת (ושמיעת) פרשת עמלקבתורה: כי גדול כוחה של תורה, דאורייתא וקוב"ה כולא חד, לבטל קליפת עמלק ובלשון אדמו"ר הרש"ב "ע"י הקריאה שקורא פ' מחיית עמלק בתורה – מתבטל עי"ז קליפת עמלק".

 

שבת שלום ופורים שמח!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כא, פ' זכור (עמ' 190 ואילך. ובמתורגם ללה"ק: עמ' 211 ואילך). הרעיון לעיבוד מספר "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' רח-ט.