א) לכתחילה לא מבקרים את החולה בשבת כדי שלא לבוא
.1לידי צער אבל כשלא היה זמן בימי השבוע אפשר להקל

ב) חולה שמבקש שיבואו לבקרו בשבת - אם יש לחולה סכנה
והוא מרגיש הכרח שיבואו לבקרו לצורך רפואתו מותר
.2לבקרו

ג) הליכה לתועלת החולה - אדם שיודע שבזה שהוא יבקר את
החולה הוא יועיל לו מותר לכתחילה לבקר חולה אפילו
.3בשבת בתנאי שלא יגרום לו טורח בביקורו

ד) שבת היא מלזעוק - המבקר את החולה בשבת יאמר לו:
"שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא".

ה) לשבת ליד חולה - מותר לשבת ליד חולה על מנת לטפל בו
.5ולסעדו אפילו בשבת

ו) גרימת צער - אסור לגרום צער בשבת ולכן לא מבשרים
בשורות רעות ביום שבת ולא להודיע על אדם חולה או על
אדם שנפטר וידוע שגם בימי השבוע ראוי להמנע מכך שעל
.6זה נאמר מוציא דיבה הוא כסיל

ז) מי שברך -  כשנותנים מי שברך לחולה מוסיפים בסוף
.7הברכה שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא

ח) מתנה לחולה  - לא נותנים מתנות בשבת ואם יש הכרח ליתן
מתנה אז יש להקנות לחולה את המתנה לפני שבת עיין
.8בהערה

ט) ברכת  המזון -  יש  הנוהגים לברך חולים בברכת המזון
במשך ימי השבוע אבל ביום שבת אין לעשון כן אלא אם כן
.9החולה הוא בסכנת חיים

י) ניחום אבלים -  אע"פ שמעיקר הדין מותר לנחם אבלים
בשבת אבל  בקושי  התירו  לנחם ולכן  יש  ללכת בימי
.10החול

יא) השכבה - מותר לומר השכבה בשבת אחר קריאת התורה
ועדיף לומר את הנוסח המקוצר אל מלא רחמים הוא יחוס
ויחמול על נפש רוח נשמה של כל מתי ישראל ובכללן...
.11ללא כל תשבחות על הנפטר

הלכה היא
לא ללמד בשבת דברים שיגרמו לילד להיות עצוב
 צריך להאהיב את השבת

אמר רבה
בעלי בתים יורדים מנכסיהם
מפני שמסיירים ובודקים נכסיהם
בשבת מסכת גיטין לח ע"ב

1. אומרת הגמרא בשבת יב, ב ואמר רבי חנינא: בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת. וכתב בשערי תשובה סימן רפז בשם חכמי המוסר דמי שסיפק בידו לא יפה עושה לבקר חולה בשבת וילך בחול לבקר עניים חולים ויראה עניים וצרכם וירחם עליהם כפי אשר תשיג ידו והוא מצות ב"ח כתקנה כו' ע"ש, ונראה מי שבימות החול טריד במילי דשמיא או דעלמא ובשבת שיש לו פנאי הולך לחולה אוהבו שיודע בו שיש לו נחת מזה שהוא בא אליו לבקרו מצוה קעביד ואין לו למנוע מללכת בשבת וי"ט ומי שהוא רך הלבב .ומיצר על יסורי החולה אין לו לילך בשבת לבקר דלעונג ניתן ולא לצער

2. . כיון שיש כאן צורך החולה מותר לבקרו בשבת

3. כל דבר שאפשר לעשו"ת לתועלת החולה ראוי לעשו"ת וזהו בכלל גמילות חסדים ולכן אדם שיודע שהוא יועיל לחולה בזמן שהוא אצלו ראוי לו ללכת אבל אם הוא גורם לטורח . ולנזק עדיף שלא ילך כיון שאסור להטריח את החולה כמובא בהלכה

4. שו"ע יו"ד סימן שלה סעיף ו יכלול אותו בתוך חולי ישראל, שיאמר: המקום ירחם עליך .בתוך חולי ישראל. ובשבת אומר: שבת היא מלזעוק, ורפואה קרובה לבא

5. כיון שזהו צורכו ומצוה יש בזה לכן מותר

6. שו"ע יו"ד סימן תב סעיף יב מי שמת לו מת ולא נודע לו, אינו חובה שיאמרו לו, ואפילו . באביו ואמו, ועל זה נאמר: מוציא דיבה הוא כסיל

7. משנה ברורה סימן רפח ס"ק כח כתב כשעושין מי שבירך לחולה שאין בו סכנה אומר .שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא

8. כיון שיש איסור להקנות מתנה בשבת לכן יש להקנות לו את המתנה לפני שבת על ידי כך שנותן את המתנה לאדם אחר והוא יגביה את המתנה בשביל אדם אחר וכך הוא מעביר .לו את הבעלות על המתנה לפני שבת

9. .כיון שהאזכרה על החולה מביאה לידי צער לכן לא יתפלל עליו בשבת קודש

10. משנה ברורה סימן רפז ס"ק א אמרינן בגמרא בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים . בשבת וע"כ לא יפה עושין אותן שכל ימי השבוע אין הולכין רק בשבת

11. כיון שכל תשבחות שמשבחים את האדם גורמים לכך שבשמיים בודקים את מצבו האמיתי ואם הדברים אינם נכונים יש בזה חשש קטרוג על הנפטר לכן ראוי למעט ולומר .את הנוסח המקוצר