פרטים

קטגוריה: ההכנות לקראת שבת

פורסם ב15 פברואר 2021

כניסות: 663

טו. כיבוס ביום שישי - חז"ל קבעו שלא לכבס ביום שישי כדי שיהיו פנויים להכנות לשבת ולכן יש להקפיד לכבס את כל הבגדים כבר ביום חמישי 40.

טז. מכונת כביסה - כתבו פוסקי זמננו שכיום שיש מכונות כביסה, מי שלא הספיק לכבס ביום חמישי וצריך את הבגדים לשבת, יש לו על מי לסמוך 41.

יז. כביסה ביד - אע"פ שהתירו כביסה במכונה, מכל מקום יש להימנע מלכבס כביסה ביד 42.

יח. כביסה של תינוקות - בגדי תינוקות שיש צורך לכבסם ביום שישי, אפשר לכבס את הבגדים במכונת כביסה ואפילו ביד 43.

יט. תליית כביסה - מותר לתלות כביסה ביום שישי אפילו שמתיבשת בשבת ואין כאן איסור של מראית עין ואם צריכים את הכביסה בשבת אפשר להורידה מהחבל בשבת 44.

ואין לחדש גזרות מדעתנו ומכיון שמותר לתלות כביסה ביום שישי אין לחשוש שמא יאמרו שכיבס בשבת,
ומותר להוריד כביסה בשבת אם הבגדים לצורך שבת ואין כאן הכנה משבת לחול ויש שרצו לחלק אם הכביסה היתה ראויה להתייבש בשבת ועיין בהליכות עולם חלק ג עמוד רכ שהתיר בכל עניין להוריד כביסה מהחבל ולא אמרינן מגו דאתקצאי בבין השמשות אתקצאי לכולי יומא.

כ. הפעלת מכונה לפני כניסת שבת - כשלא הספיקו לכבס , או ליבש בגדים ויש צורך בבגדים כבר למוצאי שבת, אפשר להפעיל את המכונה סמוך לכניסת שבת אפילו שהיא גומרת פעולתה בשבת 45.

מרן בסימן רנ"ב סעיף ה', כתב שמותר לתת חטים לתוך הריחים של מים סמוך לחשיכה ואין חוששים להשמעת קול שיאמרו ריחים של פלוני טוחנות בשבת. וכתב על זה הרמ"א בהגה, ויש אוסרים בריחים, וכן בכל מקום שיש לחוש להשמעת קול, וכן נוהגים לכתחלה, אבל במקום הפסד יש להקל ע"כ. וכתב הפרי מגדים באשל אברהם ס"ק כ"א, שמעיקר הדין אנו סובים כדעת רבינו תם וסיעתו, שהשמעת קול מותרת בשבת, וכמו שפסק המחבר בשלחן ערוך, אלא שנוהגים להחמיר לכתחלה לחוש לדעת החולקים במקום שאפשר בלי הפסד ע"כ. ומותר לתת בגדים למכונת כביסה אוטומטית סמוך לכניסת השבת, והם מתכבסים מאליהם בשבת. ולדעת הרמ"א, הואיל וכאן יש צורך בדבר, גם כן אפשר להקל עיין כל זה בשו"ת יחווה דעת חלק ג סימן יח.

40. מתקנת עזרא שיהיו מכבסים בגדים בחמישי בשבת, מפני כבוד השבת כן בשו"ע או"ח סימן רמב. ועי"ש באחרונים שהתקנה היא כדי שלא יכבסו בע"ש שיהיו פנוים . לכבוד שבת

41. כיון שכל הגזרה היתה בזמנם כשהיה טורח לכבס אבל כיום אין בכך טורח גדול ופעולת הכיבוס ממש נעשית על ידי מכונה והאדם הוא רק מכניס את הבגדים למכונה והוא אינו מכבס ואפשר שכך לא גזרו לאסור כשאינו מכבס ממש לכן אפשר להקל, עיין בשש"כ פרק מב הערה יג ובשו"ת אורל"צ ח"ב פט"ז שאלה א תלה את . ההיתר רק אם יש מכונת יבוש אפשר להקל כיון שתליית כביסה היא טורח גדול

42. כיון שכך היא תקנת עזרא לא לכבס ביום שישי על מנת שיהיו פנויים ומה שהקילו .במכונת כביסה א"א לבוא ולהקל בכביסה ביד אלא אם כן במקרה בלתי סביר

43. שעליהם לא שייכת הגזרה של עזרא אלא רק על בגדי הגדולים שעוסקים בכבוד שבת אבל בגדי תינוקות אינם בכלל הגזרה ולא יותר חמור מחול המועד שהתירו בגדי . תינוקות וכן ראיתי שכתב בחוט השני בהלכות כביסה בערב שבת

44. ואין לחדש גזרות מדעתנו ומכיון שמותר לתלות כביסה ביום שישי אין לחשוש שמא יאמרו שכיבס בשבת, ומותר להוריד כביסה בשבת אם הבגדים לצורך שבת ואין כאן הכנה משבת לחול ויש שרצו לחלק אם הכביסה היתה ראויה להתייבש בשבת ועיין בהליכות עולם חלק ג עמוד רכ שהתיר בכל עניין להוריד כביסה מהחבל ולא אמרינן . מגו דאתקצאי בבין השמשו"ת אתקצאי לכולי יומא

45. מרן בסימן רנ"ב סעיף ה', כתב שמותר לתת חטים לתוך הריחים של מים סמוך לחשיכה, ואין חוששים להשמעת קול שיאמרו ריחים של פלוני טוחנות בשבת. וכתב , על זה הרמ"א בהגה, ויש אוסרים בריחים, וכן בכל מקום שיש לחוש להשמעת קול וכן נוהגים לכתחלה, אבל במקום הפסד יש להקל ע"כ. וכתב הפרי מגדים באשל אברהם ס"ק כ"א, שמעיקר הדין אנו סוברים כדעת רבינו תם וסיעתו, שהשמעת קול מותרת בשבת, וכמו שפסק המחבר בשלחן ערוך, אלא שנוהגים להחמיר לכתחלה לחוש לדעת החולקים במקום שאפשר בלי הפסד ע"כ. ומותר לתת בגדים למכונת כביסה אוטומטית סמוך לכניסת השבת, והם מתכבסים מאליהם בשבת. ולדעת הרמ"א, הואיל וכאן יש צורך בדבר, גם כן אפשר להקל עיין כל זה בשו"ת יחווה דעת .חלק ג סימן יח

פרטים

קטגוריה: ההכנות לקראת שבת

פורסם ב15 פברואר 2021

כניסות: 490

תנור חשמלי

לכתחילה עדיף שלא להשתמש בתנור לחימום המאכלים בשבת, אפילו שכתוב עליו מצב שבת 49.

א. תנור במצב שבת - יש לחלק בין תנור חשמלי שיש לו מצב של פלאטה שהוא מצב שבת, לבין תנור שנדלק ונכבה על ידי תרמוסטט ויש להשתמש בתנור שאינו נכבה ונדלק על ידי תרמוסטט אלא חום קבוע במצב שבת 50.

ב. שעון שבת לתנור - - תנור שאי אפשר לכוון אותו למצב שבת אפשר להשתמש בו על ידי שמחברים לו שעון שבת ובזמן שהשעון מכבה את התנור מוציאים את המאכלים מתוכו 51.

ג. מנורת סימון כשהתנור דולק - אם אין שעון שבת שמכבה את התנור בשעות קבועות אז בשעת הצורך אפשר לפתוח את התנור כשהמנורה דולקת 52.

ד. תנור ללא מצב שבת - כשאין מצב שבת ואין מקום לחמם את התבשילים אפשר להניח ביום שישי בתנור רגיל שאינו נדלק בפתיחת הדלת ואפשר לפתוח הדלת בשינוי או על ידי ילד קטן וגם הפותחים באופן הרגיל יש להם על מי לסמוך 53.

ה. הכנסת מאכלים לחימום לתנור - בשבת לא מכניסים לתוך התנור אפילו מאכלים מבושלים אלא רק מה שהיה בתנור ועדיין חם ולא הניחו אותו על הרצפה או על השיש אפשר להחזירו לתנור 54.

ו. דלת של התנור פתוחה - בשעת הדחק יש אפשרות להקל ולהכניס לתנור דבר מבושל ויבש כאשר מניחים על רשת נוספת וכן לא סוגרים את דלת התנור עד הסוף 55.

ח. פתיחת דלת התנור - למרות שמותר לפתוח את התנור להוציא מאכלים, אם יש תבשיל שאינו מבושל אסור לסגור את דלת התנור משום איסור בישול 56.

פלאטה חשמלית

ח. הנחה על הפלאטה ביום שישי - פלאטה שיש בה דרגת חום קבועה ללא אפשרות שינוי מותר להניח עליה ביום שישי לפני כניסת שבת כל מאכל בין מבושל ובין שאינו מבושל וכן כל סוגי הבצק אפילו שאינו אפוי כדי שיאפה במשך השבת 57.

ט. כיסוי על הפלאטה - יש המחמירים שלא להניח על הפלאטה ממש אלא מניחים כיסוי, כגון נייר כסף עבה או מגש מתכת, או רשת צליה, ועליהם מניחים את התבשילים 58.

י. שעון שבת לפלאטה - מותר לכוון שעון שבת ביום שישי שכל על הפלאטה שיכבה וידליק בשעה קבועה בתנאי שמה שמונח על הפלטה מבושל 59.

כבר פשט המנהג בעם להקל בשעון שבת ואור לציון חלק ב עמוד רמ כתב להחמיר ולהניח רק ביום שישי
ולא ביום שבת אפילו שהיא כבויה, ואפשר להקל בכך כפי שכתב בשו"ת יבי"א חלק י סימן כו. ומדבריו שם מובן שמותר להרתיח מים ביום שישי ולהניח אותם לפני כניסת שבת על הפלאטה אפיל ששעון שבת מכבה ומדליק את הפלאטה במשך השבת.

יא. מיחמית - ארגז מתקפל העשוי דינו כפלאטה חשמלית ולפני שבת מותר להניח בתוכו כל תבשיל אפילו שאינו מבושל לתוכו להכניס מותר בשבת אבל מאכלים מבושלים בלבד 60.

יב. כשרות המיחמית והפלאטה - יש להשתדל שלא להניח לחם על פלאטה שיש עליה שאריות של רוטב בשרי כיון שהלחם יהפך להיות בשרי ודינו שאסור באכילה עם חלב 61.

אש גלויה

יג. רק ביום שישי מותר להניח על אש גלויה מאכל מבושל או מאכל שהוא לא מבושל שמתבשל במשך השבת אבל בשבת אסור להניח על אש גלויה אפילו מאכל מבושל 62.

יד. מגש או טס מתכת על אש גלויה - כשהניחו ביום שישי מתכת על אש גלויה דינה כפלאטה לכל הלכותיה הנחת טס מתכת על האש הגלויה - מותר להניח בשבת כיסוי של אבן או של טס מתכת על אש גלויה וכן הדין בתא חימום העשוי מפח מותר להניחו בחזרה על האש 63.

טו. כשהגז כבה בשבת - אפשר להעביר את המאכלים בתנאי שהכל מבושל ומוצק ואם הוא נוזלי וחם בחום שהיד סולדת בו, כדין העברה מפלאטה לפלאטה 64.

49. כיון שיש בזה הרבה שאלות הלכתיות כגון פתיחה וסגירה של דלת התנור וכן הכנסת מאכלים לחימום אע"פ שמעיקר הדין אפשר להכניס לתוכו ביום שישי מאכלים שיתחממו לשבת, ראה באורחות שבת פרק שני סעיף טו, ובשו"ת תפילה למשה חלק סימן ב כתב לדון את התנורים שלנו ככירה גרופה וקטומה לכן אפשר להשהות בו . מערב שבת כל סוגי התבשילים

50. יש להמנע מלהשתמש בתנור שנכבה ונדלק על ידי תרמוסטט מכיון שבזמן שהוא כבוי ופותחים את דלת התנור נכנס אויר קר ויש חשש של גרימת הדלקה של גוף .חימום ולכן יש להמנע מלהשתמש בו בשבת

51. וכשהתנור כבוי לא נכשלים בגרימת הבערה או בבישול אבל אם יש בפנים מאכלים שאינם מבושלים יהיה אסור לסגור את דלת התנור משום זירוז הבישול של . המאכלים הלא מבושלים, בזמן שהחשמל יתחדש עם השעון שבת

52. כשיש מנורת סימון דולקת הרי התנור פועל ואין חשש של גרם הבערה ולכן אפשר לפתוח את התנור כדרכו ללא צורך בשינוי כיון שאין כאן גרם הבערה כיון שהוא כבר דולק.

53. כיון שיש כאן כוונה רק להוציא מאכל ויש מתירים גרמא כשאינו מתכוין אפילו שהוא פסיק רישא וכאן אינה מתכוון שהתנור ידלק וכן כתב בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד שאין בזה פסיק רישא והוא דבר שאין מתכוין ואין .לאסור וכן במנוחת אהבה חלק א עמוד נח וכן בילקוט יוסף סימן רנג סעיף ו

54. משום מחזי כמבשל כמובא בשו"ע או"ח סימן רנג סעיף ב כירה שהיא גרופה וקטומה ונטל הקדירה מעליה אפי' בשבת, מותר להחזירה כל זמן שהיא רותחת. ולא הניחה ע"ג קרקע. וכתב הרמ"א שם בהגה ועודה בידו ודעתו להחזירה ודוקא על גבה, אבל לתוכה אסור. ובתנור, אסור להחזיר אפי' הוא גרוף וקטום, עיין בילקו"י סימן רנג ס"ח אבל כשיש תנאי החזרה אפשר להקל ולהחזיר כ"כ בשו"ת שבט הלוי . חלק ג סימן מח דאם הוא גרוף וקטום מן הדין מותר להחזיר לתוכו ע"כ

55. כיון שיש כאן מחזי כמבשל לכן כשמבטל את המחזי אפשר להקל כאשר אינו סוגר את הדלת לחלוטין וכן כשאינו מניח על הקרקעית אלא על רשת נוספת אין כאן חשש .של מחזי באופן כזה אפשר להקל

56. כיון שיש שם מאכלים שאינם מבושלים ועל ידי סגירת התנור המאכלים יתבשלו לכן .אסור לסגור את דלת התנור משום חשש שמבשל בשבת

57. כתבו הפוסקים שדין של הפלאטה הוא דין של גרופה וקטומה ויש כאלה שכתבו שדינה יותר קל מזה ולכן מותר להניח עליה כל מאכל לפני שבת אפילו שאינו מבושל כלל, שו"ת יביע אומר חלק ו אורח חיים סימן לב ובשו"ת יחוה דעת ח"ב סימן מה וכן במנוחת אהבה ח"א עמוד נט אור לציון ח"ב פי"ז שאלה א. אורחות שבת עמוד . סו

58. כדי שיחשב כנגד האש לשיטת האוסרים וכן שיהיה לה דין של גרופה וקטומה לשיטת המחמירים להחשיב את הפלאטה לאש גלויה עיין באור לציון ח"ב פי"ז .שאלה א, אורחות שבת עמוד סו

59. כבר פשט המנהג בעם להקל בשעון שבת ובאור לציון חלק ב עמוד רמ כתב להחמיר ולהניח רק ביום שישי ולא ביום שבת אפילו שהיא כבויה, ואפשר להקל בכך כפי שכתב בשו"ת יבי"א חלק י סימן כו. ומדבריו שם מובן שמותר להרתיח מים ביום שישי ולהניח אותם לפני כניסת שבת על הפלאטה אפילו ששעון שבת מכבה ומדליק .את הפלאטה במשך השבת

60. כיון שאינה עשויה לבישול אלא רק לשבת הרי יש כאן היכר וכן אין חשש של מחזי כמבשל או שמא יבוא יחתה בגחלים וכן אין בה אפשרות לשנות את החום לכן אפשר .להקל בזה כפלאטה חשמלית

61. כ"כ בשו"ע רנ"ג ס"א אין איסור להניח ביום שישי מאכל מבושל על אש גלויה ובפרט שהשעון מכובה.ובמשנ"ב שהטעם שאסור ללהניח משום שיש כאן מחזי כמבשל ויש .טעם נוסף משום שמא יחתה בגחלים כלומר יראה שהתבשיל יצטנן ויגביה את האש .ומותר לכוון ביום שישי שעון גז על מנת שיכבה את הגז בשבת .

62. כיון שאין כאן מחזי כמבשל ודינו כנגד האש שמותר להניח עליו לכתחילה

63. במנוחת אהבה ח"א פרק ג סעיף ו ובהערה שם, וכן במנחת שלמה סימן יא עמוד צב וכתב בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד אש של הגז הוא קטן לגבי החשש להעשו"ת גחלת, דהרי חזינן שלא נעשה גחלת בכל שבת אף שהוא יותר ממעת לעת לכן אין לחוש לאסור בשביל זה עכ"ל. וכן אורחות שבת פרק שני סעיף יב כתב . לחלק שאם הפח מתאדם יהיה אסור להניחו אבל אם הוא לא מתאדם מותר להניחו

64. כדין הנחה לכתחילה שמותרת על גרופה וקטומה ולכן יהיה מותר להחזיר רק דבר מבושל ויבש אפילו שמצטמק ויפה לו. אבל לח אם אינו חם לא יחזיר משום חשש של בישול אחר בישול בלח ומכל מקום אם העבירו גם מאכל נוזלי על אש מכוסה או על .פלאטה מותר ליהנות ממנה כדין דבר מבושל לח שהתחמם בשבת

פרטים

קטגוריה: ההכנות לקראת שבת

פורסם ב15 פברואר 2021

כניסות: 215

סעודה ביום שישי- אין לאכול ביום שישי סעודה גדולה שאינו רגיל בה בימי השבוע, כגון מה שמגישים באולמות וכן כדרך מה שאוכלים בסעודה ראשונה או שניה בשבת וכל היום בכלל האיסור אבל מותר לאכול כל היום כל סוגי המזונות ופירות וירקות 46.

סעודה קלה - סעודה שאין בה ריבוי מאכל ומשתה כגון באופן שרגילים לאכול בימי השבוע מותר לאכול עד שעה שלוש אחה"צ בערך ומשעה זו ואילך יש להמנע 47.

סעודת מילה או פדיון - מותר לאכול סעודת קבע , בסעודת מצוה כגון בסעודת פדיון הבן, או בסעודת מילה אפילו שנעשית אחר חצות היום ויש להמנע מלאכול הרבה 48.

46 סעודת קבע הגדרתה כל סעודה שהיא כמו הסעודות הגדולות שעושים בשמחות וכן כסעודה שאוכלים בליל שבת גם כן נחשבת לסעודת קבע. וכתב בשו"ע או"ח סימן רמט סעיף ב אסור לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול, ואפילו היא סעודת אירוסין, מפני כבוד השבת, שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול. וכל היום . בכלל האיסור. וכן הבא"ח פרשת לך לך אות כא

47 כתב בשו"ע או"ח סימן רמט סעיף ב ולאכול ולשתות בלי קביעות סעודה, אפילו סעודה שרגיל בה בחול, כל היום מותר להתחיל מן הדין, אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול, מט' שעות ולמעלה. ומש"כ שעה שלוש כיון שבדרך כלל בין . בימי החורף ובין בימי הקיץ השעה הזו היא לפני תשע שעות כמובא בשו"ע

48 שו"ע או"ח סימן רמט סעיף ב וסעודה שזמנה ערב שבת, כגון ברית מילה או פדיון הבן, מותר וכן במשנה ברורה שם ס"ק יג דהיא ג"כ סעודת מצוה ואין לדחותה מפני סעודת שבת ומ"מ לכתחלה מצוה להקדימה בשחרית משום כבוד שבת על מנת . להגיע לסעודת שבת שעדיין תאבים לאכול