הדפסה
קטגוריה: ההכנות לקראת שבת
כניסות: 99

ז. שנים מקרא ואחד תרגום (שמו"ת) - מצוה בכל יום שישי לקרוא את הפרשה פעמיים מקרא ופעם אחת תרגום ואפשר לקרוא גם בשבת וכל המשלים פרשיותיו שמו"ת מאריכים לו ימיו ושנותיו 32.

ח. קריאה ללא הפסקה בדיבור - חסידים ואנשי מעשה קוראים את כל הפרשה מיד אחר תפילת שחרית של יום שישי ללא הפסקה בדיבור 33.

ט. שמו"ת בכל יום - יש אפשרות לקרוא בכל יום קטעים מהפרשה ועד יום השבת לסיים את כל הפרשה פעמיים מקרא ואחד תרגום ויש הנוהגים לקראה בפעם אחת ללא הפסקה מיד לאחר סעודת שבת 34.

י. טבילה אחר שמו"ת - כתבו המקובלים שלאחר קריאת .35שמו"ת יכול לטבול מיד אפילו לפני חצות יום 35.

יא. כשלא קרא שמו"ת - מי שלא הספיק לקרוא את הפרשה של אותה שבוע יכול להשלימה בשבוע שלאחריו עד שמחת תורה של אותה השנה 36.

יב. קריאה בזמן שמיעת הספר תורה - אע"פ שיש מתירים מכל מקום יש להמנע מלקרוא שנים מקרא ואחד תרגום בזמן קריאת התורה 37.

יג. שבת ויו"ט או שבת חול המועד - אין צריך לקרוא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום ביום טוב שחל בשבת או בשבת בחול המועד 38.

יד. הפטרה - המנהג לקרוא את ההפטרה מיד אחר הפרשה מכל מקום אינו חיוב כל כך כמו קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום 39.

חשוב מאוד לשתף את הילדים בהכנות לשבת
להרים מוקצה המפוזר בבית ולהכין את שולחן שבת
לטאטא ולקפל כביסה.
כך הילדים לומדים שלשבת צריך להתכונן...

צריך לעשות חלוקת תפקידים מסודרת ...
לדוגמא האיש מקלח את הבנים מסדר נרות ומכין פלאטה
האישה מכינה מטעמים לשבת ואחראית על סידור השולחן
הילדים מסדרים את הבית
וכל אחד בתפקידו רשאי לעזור לשני.

32. בברכות ח, ע"ב מובא שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכים לו ימיו ושנותיו וכתב בשו"ע או"ח סימן רפה סעיף א אע"פ שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בצבור, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע שנים מקרא ואחד תרגום אפילו עטרות ודיבן.

33.  וכתבו חכמי המקובלים שלא להפסיק בקריאת שמות בשום דבר רק יקרא הכל בפעם אחת במעמד אחד ויש טעם נכון וכמוס בדבר הזה אבל אם הוא צמא למים הרבה מותר להפסיק בתוך הפרשה לשתות ולברך תחילה וסוף וצריך לקרוא כסדר . ואם דילג או טעה צריך לחזור ולקרוא כסדר ראה בכף החיים סימן רפה ס"ק טו

34. משנה ברורה סימן רפה ס"ק ב ובענין הקריאה יש דעות בזה בין אחרונים י"א שיקרא כל פסוק ב"פ ותרגום עליו וי"א שיקרא כל פרשה ב"פ ואח"כ התרגום היינו שיקרא כל פרשה פתוחה או סתומה ב"פ ואח"כ התרגום ובמ"א ובשע"ת מצדדים כדעה ראשונה ובספר מעשה רב איתא שהגר"א נהג לומר התרגום אחר כל פרשה
פתוחה או סתומה או אחר מקום שנראה יותר הפסק ענין ודעביד כמר עביד ודעביד .כמר עביד. ומי שהוא בקי בטעם ובנקודות בע"פ טוב להדר לקרות בס"ת גופא ,

35. כתבו המקובלים בשם רבינו האר"י אחר קריאת הפרשה, היה טובל בערב שבת . והיה אומר כי אחר שקרא הפרשה של שבת, כבר יש יכולת לקבל תוספות שבת אמנם קודם קריאת הפרשה, לא היה טובל, עיין בספר פע"ח שער השבת פרק ג.כף .החיים סימן רס ס"ק ז אורל"צ ח"ב עמוד שיב ,

36. שו"ע או"ח סימן רפה סעיף ד מצוה מן המובחר שישלים אותה קודם שיאכל בשבת ואם לא השלים קודם אכילה ישלים אחר אכילה עד המנחה וי"א עד רביעי בשבת .וי"א עד שמיני עצרת דהיינו בשמחת תורה, שאז משלימים הצבור

37. אע"פ שכתב בשו"ע או"ח סימן רפה סעיף ה יכול לקרות הפרשה שמו"ת בשעת קריאת התורה מכל מקום עיין בביאור הלכה ד"ה יכול לקרות ובמ"ב בשם השל"ה .והגר"א שסוברים שיש ליזהר שלא לעשו"ת כן

38. כיון שקוראים את פרשת יום טוב או פרשיות המיוחדות לחול המועד וקריאות אלו אין צריך להשלים שמו"ת כש"כ בשו"ע או"ח סימן רפה סעיף ז א"צ לקרות פרשת
יו"ט. וכתב שם במגן אברהם ובמשנ"ב כיון שכבר קרא את הפרשיות מידי שבת .בשבתו, לכן אינו צריך לחזור וה"ה חול המועד .

39. כ"כ בהגהה שם