א.
כיבוס בגדים הוא אחד מאיסורי שבת והגדרת כיבוס הוא
ניקוי בגד מכתם כל ניקוי אסור בין על ידי מים סבון או
פיזור אבקת טאלק או מלח ואפילו ניקוי ברוק גם כן אסור
משום כיבוס בשבת. 1

ב. ניקוי במעט מים - אין הבדל אם מנקים את הכתם בהרבה
מים או במעט מים  ואפילו ניקוי ביד לחה או טפטוף טיפות
בודדות של מים אסור משום כיבוס 2

ג. שריית בגד במים -  אסור להשרות בגד מלוכלך במים וזוהי
מלאכת הכיבוס האסורה אפילו שאין הכוונה לנקות את
הבגד אלא רק לרכך את הכתם או למנוע ריח רע. 3

ד. נקוי ללא מים - נקוי על ידי שפשוף במטלית יבשה גם כן
אסור משום כבוס אבל מותר להניח את הבגד כנגד השמש
על מנת שהכתם ידהה. 4

ה. שפשוף הבגד מבפנים - מותר לשפשף שני חלקי הבגד זה
בזה כלומר לוקח חלקי הבגד מבפנים  ומשפשפם זה בזה
אבל לא מבחוץ. 5

ו. ניעור בגד -  אפשר להקל ולנער בגד מאבק או נוצות או
משלג ויש המחמירים בכך. 6

ז.
כתם בבגד -  תבשיל שנפל על בגד מותר להסירו בנייר
טישו או במטלית יבשה או בציפורן ללא שפשוף וללא מים
או סבון , בתנאי שנשאר רושם של הלכלוך בבגד. 7

ח. נקוי במגבון - אין לנקות בגד או כל דבר במטלית לחה או
במגבון משום איסור כיבוס. 8

ט. ניקוי שטיח - כשיש חול ואבק על השטיח שפוגם בכבוד
השבת מותר לטאטא במטאטא ביתי או במברשת אבל לא
במכונה ידנית לניקוי שטיחים. 9

י. נגוב ידיים - מותר לנגב ידיים במגבת קטנה או גדולה או
במפית נייר מגבת תלוש המוכן לפני שבת ויש המחמירים
לנער טיפות המים מהידיים לפני הניגוב. 10

יא. בגדים במקלחת או באמבטיה - אין להניח בגדים במקום
שעלולים להירטב כגון באמבטיה או במקלחת כי כך גורמים
לרוחץ שם שירטיבם. 11

יב. בגד ספוג במים - כל בגד או מפה  שספוגים במים  אסורים
בהרמה ובטלטול משום חשש של שמא יסחוט אבל שניים
שמחזיקים את הבגד ונזהרים שלא לסחוט מותר. 12

יג. נרטבו הגרביים בדרך - כשנרטבו הגרביים מהגשמים אפשר
להמשיך ללכת הביתה, ומיד כשמגיעים יש חיוב להוריד את
הגרבים ולא לדרוך עליהן כשהן רטובות. 13

יד.
סחבה  שבכיור -
מטלית שנמצאת  בכיור  ואינו  מקפיד  על
כך  שיש  בה  מים  והדרך  שיש  בה  מים  כל  הזמן  מותר
להרימה  ולהניחה  על  השיש  כשאינו  סוחט  את  המים
שבתוכה. 14

טו.
כובע או כפפת ניילון -  כשיש צורך לכסות את השיער,
מותר להשתמש בכובע נילון וכן מותר להשתמש בכפפת
ניילון אפילו שנשפכים עליו מים רבים אין בכך איסור. 15

טז. מחטות לחות  (מגבונים) -
יש  להוציאם מהאריזה ביום  שישי  לפני  כניסת  שבת
ולהשאירם  להתייבש  מעט, או לסוחטם לפני שבת על מנת שלא להכשל באיסור סחיטה. 16

יז.
צחצוח נעליים - אין לצחצח או להבריק נעליים אפילו בלי
משחה, אבל מותר לנגב את האבק במטלית יבשה. 17

יח.
בישום בגדים  ואריגים -  אסור בשבת לבשם בגדים או
אריגים בין על ידי בושם נוזלי או תרסיסי  ריח . 18

 

 

 

 

 

 



1. כלכלת שבת ערך המלבן וכן במנחת חינוך מוסך השבת ערך המלבן בשו"ע סימן שב ס"ט ובמשנ"ב ס"ק לט שש"כ פרק טו סעיף כד באורחות שבת פיג סעיף כ ובשולחן שלמה .סימן שב עמוד תסו

2. . כל ניקוי בגד על ידי מים אסור אפילו במים מועטים עיי"ש"

3. הגמרא בזבחים צד ע"ב בגד שרייתו זהו כיבוסו, וכן במשנה ברורה סימן שב ס"ק מה כתב שבגד שרייתו זהו כיבוסו והוי בכלל מלבן וחייב אע"פ שאינו עושה שום פעולה של .כיבוס וכשיש עליו לכלוך הוי כיבוס טפי

4. כתב בשו"ע או"ח סי' שב סעיף ז טיט שעל בגדו משפשפו מבפנים דלא מוכחא מלתא לאתחזויי כמלבן, אבל לא בחוץ דדמי למלבן ומגררו בצפורן. ומה שכתבנו שמותר להניח את הבגד מול השמש כיון שאין בכך ליבון או כיבוס במים או בשאר חומרים אלא רק .הנחה מול השמש שבזה לא נאסר אפילו שכתם דוהה

5. . כך כתב בהליכות עולם פרשת ויחי אות ט

6. כתב בשו"ע או"ח סי' שב סעיף א המנער טלית חדשה, שחורה, מן הטל שעליה, חייב שהניעור יפה לה כמו כיבוס. והוא שמקפיד עליה שלא ללבשו בלא ניעור. וכתב שם הרמ"א י"א דאסור לנער בגד מן האבק שעליו, אם מקפיד עליו, וטוב לחוש לדבריו. ע"ע . בשו"ת תפילה למשה חלק א סי"ג אות ט שש"כ פרק טו סל"ז

7. באוה"ל סימן שב ד"ה דהוי טוחן, ובהליכות עולם פרשת ויחי אות ט. אבל אסור לגרר את . התבשיל עד שלא ישאר שום רושם בבגד ע"ע באורחות שבת פרק יג סעיף כג

8. שכל ניקוי בגד נחשב לכיבוס ואסור בשבת אפילו על ידי מטלית לחה מאוד שיש בה רק . מעט מים מכיון שמסירה את הכתם הוי כיבוס שאסור בשבת

9. שדין זה דומה לנקוי בגד מנוצות או עפר כמובא בשו"ע סימן שב ס"א וכן ראיתי שכתב בשו"ת אז נדברו ח"י ס"ס ד ומש"כ שלא על ידי כלי ידני משום שנראה כעין זילותא .דשבת

10. שו"ע או"ח סימן שב סעיף י הרוחץ ידיו, טוב לנגבם בכח זו בזו ולהסיר מהם המים כפי יכלתו קודם שיקנחם במפה. וכתב שם המגן אברהם שמדינא שרי לנגב ללא ניעור הידים כיון שאין במגבת ליכלוך ואינו מתכון לנקות את המגבת במעט טיפות מים שבידיו וכן .במשנ"ב שם

11. כשאדם רוחץ באמבטיה יש ודאות שהוא ישטוף את הבגדים במים ואפילו ירטיבם מעט . וכל שריית בגד במים אסורה משום ליבון

12. שו"ע או"ח סימן שא בגדים השרוים במים, אסור לנגבם סמוך לאש. וכתב הרמ"א שם ואסור לטלטלם שמא יבא לידי סחיטה, והוא שמקפיד על מימיו וע"ע במנוחת אהבה פרק . יב הלכה יא וכן בילקו"י שבת ב עמוד סד שש"כ פרק טו הערה נג

13. שו"ע או"ח סימן שא סעיף מה מי שנשרו כליו במים, הולך בהם ואינו חושש שמא יבא לידי סחיטה וכתב שם במשנה ברורה ס"ק קסב שלא אסרו על האדם הבגדים שלובש אותן ואפילו אם נשרו כליו לבד הוא לובשן מתחלה ומהלך בהם ומסתבר דהיינו דוקא אם אין לו בגדים אחרים ולכן בבית כשיש אפשרות אחרת יש להחליף ולא לעבור על .סחיטה של הבגד

14. כ"כ במשנה ברורה סימן שא ס"ק קעב היינו שאין רוצה שיהיה בהם מים אבל המטלניות . ששרוים תמיד במים אין לחוש ומותר בטלטול עכ"ל

15. אפשר לדמות ניילון לעור כיון שאינו בולע מהמים הנשפכים עליו וכתב בשו"ע או"ח סימן .שב סעיף ט מותר ליתן מים ע"ג מנעל לשכשכו אבל אסור לשפשפו על מנת לנקותו

16. כיון שספוגים במים ובכל לחיצה דקה יוצאים מים והמציאות מוכיחה שאין אפשרות להשתמש במגבונים בנחת ללא סחיטה ולכן אין להשתמש בהם וכבר כתבו אחרוני זמננו שקשה להתיר במגבונים הללו כי הם עשויים מבד ואמנם יש שכתבו שאפשר להשתמש בהם ללא שיסחט אבל המציאות מוכיחה שאין אפשרות כזו כלל ולכן עדיף לייבשן לפני . שבת או לרחוץ את התינוק במים

17. כיון שיש איסור הברקת הנעליים בשבת וכן ראיתי שכתב בשו"ת תורת חיים (גרי"ח זוננפלד) סימן לח וכן בשו"ת ציץ אליעזר חלק יח סימן כא כתב שמותר לנקות את . הנעלים מהאבק באופן קל ושטחי. ע"ע בשו"ת יבי"א ח"ד או"ח סימן כח

18. במסכת ביצה (דף כ"ג ע"א), מבואר איסור מוליד ריח בבגדיו. וכן פסק הרמ"א בהג"ה .או"ח סימן תקי"א סעיף ד', וכן במשנ"ב שם ע"ע בשו"ת יחווה דעת חלק א סימן לא

יט.
תליית כביסה - אסור לתלות בגדים בשבת אפילו במקלחת
כשאין מי שרואה, אבל מותר לתלות ביום שישי לפני כניסת
שבת, אפילו שמתייבשים בשבת 19.

כ. בגדים יבשים על הרדיאטור - בימי החורף מותר להניח בגדים יבשים
על  רדיאטור  חם  על  מנת  שיתחממו  ויש
להניחם ללא פריסה ושטיחה 20.

כא.
תליית בגדים יבשים -  בשבת אין לתלות בגדים יבשים
לאוורור וכדומה אבל אפשר להניחם על החבל ללא פריסה
ושטיחה 21.

כב.
בגדים רטובים - אסור להניח בגדים רטובים ליד תנור או רדיאטור על מנת שיתייבשו 22.

כג.
פריסת בגד רטוב -  בגד שיש עליו מים או זיעה אפילו
מועטים, אין לתלותו על חבל, או לשטחו על כסא, או שולחן
כדי לייבשו או לאווררו 23.

כד.
תליית בגדים בשוגג - אם תלו בגדים בשבת או פרסו בגדים
ליבוש יש לברר אם תלו את הבגד בשוגג אז בשעת הדחק
 אפשר ללבשו אבל אם תלו במזיד בשבת
בגד רטוב אסור ללובשו באותה השבת 24.


כה.
הורדת כביסה מהחבל - שצריכים את הבגדים ללבישתם
כשיש חשש שהבגדים ינזקו מהשמש, אבק או בשבת או מהגשמים מותר להוריד כביסה מהחבל אפילו שהכביסה
היתה רטובה בין השמשות 25.

כו.
קיפול בגדים - משום כבוד השבת עדיף שלא לקפל בגדים
אלא להניחם במקום שאינם מפריעים לקדושת השבת ומותר
להוציא בגד מהערימת בגדים על מנת ללבשו בשבת. 26

כז.
אוורור מצעים - אפשר להניח מצעים על אדן החלון לאוורור
באופן שברור שלא נראו שכבסום בשבת והמיקלים להניח
על חבלי כביסה יקפידו שלא לפרוס את המצעים. 27

כח. הכנסת בגדים למכונת כביסה -  הכנסת בגדים למכונת הכביסה מותרת
לכבוד השבת כגון שבגדי התינוקות  מדיפים ריח רע, או שכך נהוג אצלם
בימי השבוע להניחם במכונת כביסה ואין פעולה חשמלית בפתיחת המכונה ובסגירתה. 28

כט.
 הוצאת  בגדים  מהמייבש  כביסה    -
כשפתיחת  מכונת   הייבוש  אינה  מפעילה  או  מכבה  נורה  חשמלית 
(כגון שהחשמל מנותק על ידי שעון שבת) מותר להוציא את הבגדים
היבשים על מנת להשתמש בהם בשבת. 29

ל. הוצאת בגדים  ממכונת כביסה  -  בגדים  שעברו  סחיטה
יסודית במכונת כביסה עד שאין בהם מים אלא רק לחות אם המכונה מנותקת מהחשמל ואין פעולה חשמלית בפתיחת דלת המכונה, מותר להוציאם מהמכונה ולהניחם בערימה
בגיגית על מנת שלא יתעפשו במשך השבת. 30

לא. הורדת כביסה יבשה  - כשיש גשם או אבק אפשר  להוריד
בשבת אפילו שהבגדים היו רטובים בין השמשות ומותר
להורידם ולקפלם בשינוי ולהכניסם לארון כדי לשמור על
הסדר וכבוד השבת. 31

 

 

 


 



19. כתב בשו"ע או"ח סימן שא סעיף מה מי שנשרו כליו במים, הולך בהם ואינו חושש שמא . יבא לידי סחיטה ולא ישטחם לנגבם, מפני מראית העין, שלא יחשדוהו שכבסן בשבת ואפילו בחדרי חדרים, שאין שם רואים, אסור. ולא אסרו אלא לשטחן בשבת, אבל אם .שטח מע"ש כלים המכובסים, אינו חייב לסלקן בשבת

20. כדין תליה של בגדים יבשים על החבל בשבת שאפשר להקל בתנאי שאינו פורס את הבגד . אלא מניחו

21. משנה ברורה סימן שא ס"ק קסג כתב שהמ"א שמצדד לומר דדוקא כשנשרה במים אבל אם נפלו מים מועטים עליהם מותר לשטחן דליכא למיחש בזה שיחשדוהו שכבסן בשבת . ע"ע בהליכות עולם ח"ג פרשת ויחי

22. שו"ע או"ח סימן שא סעיף מו בגדים השרוים במים, אסור לנגבם סמוך לאש. וכתב שם במשנה ברורה ס"ק קע אסור להניחן על התנור במקום שהיד סולדת בהם והעולם נכשלין בזה בעו"ה שמניחין בחורף בגדים לחים על תנור חם לנגבן. ובמקום שאין היד סולדת בהם מותר לנגבן והוא שלא יניחם דרך שטיחה דאם שוטחם כדרכם אסור בכל גווני וכן .באחרונים

23. כ"כ בשו"ע או"ח סימן שא סעיף מה מי שנשרו כליו במים, הולך בהם ואינו חושש שמא . יבא לידי סחיטה. ולא ישטחם לנגבם, מפני מראית העין, שלא יחשדוהו שכבסן בשבת ואפילו בחדרי חדרים, שאין שם רואים, אסור. ולא אסרו אלא לשטחן בשבת, אבל אם שטח מע"ש כלים המכובסים, אינו חייב לסלקן בשבת. עיין מ"א שמצדד לומר דדוקא כשנשרה במים אבל אם נפלו מים מועטים עליהם מותר לשטחן דליכא למיחש בזה שיחשדוהו שכבסן אבל הרבה אחרונים סוברים דאין לחלק בזה כן במשנה ברורה ס"ק . קסג ובשה"צ שם

24. כדין כל איסור בשבת שאסור להינות ממנו באותה שבת ומכיון שאיסור זה דרבנן לכן . בשעת הדחק כשעשו כן בשוגג אפשר להינות מזה וכל זה כשלא כובס בשבת

25. כיון שעושה כן למנוע נזק אין כאן הכנה משבת לחול ולא גזרו חז"ל על הורדת כביסה אלא רק על תליית כביסה ע"ע בהליכות עולם ח"ג עמוד רכ וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק חלק .א סימן פא שו"ת שבט הלוי חא סימן סב שש"כ חלק א עמוד קסה

26. אע"פ שלפי השו"ע יש תנאים שאפשר, מכל מקום מכיון שיש בזה פגם בכבוד השבת שטורחים ומקפלים כביסה וכן ממיינים כל בגד למקומו ויש חשש לברירה בשבת לכן עדיף להניח במקום שאינו מפריע, אבל במקום הצורך כגון שאין מקום להניחם מותר . לקפלם בסדר קיפול שונה שלא כסדר קיפולו הרגיל

27. כיון שאין הדרך ליבש בגדים על אדן החלון וכולם יודעים שההנחה על החלון היא לצורך אוורור בלבד ולא ליבוש שאין מכבסים מצעים ומניחים על החלון לכן אפשר אפילו להניח . על חבלי כביסה באופן כזה שלא יראה שכיבסם בשבת

28. אע"פ שיש איסור הכנה משבת לחול מכל מקום כשמכניסים למכונת כביסה בגדים מעורבים כגון צבעונים ולבנים לא נכשלו בהכנה משבת לחול. כיון שאין כאן הכנה שבמוצאי שבת צריכים למיין שוב את הבגדים על מנת לכבסם שו"ת משנה הלכות חלק ד סימן מד כתב מותר לשום הבגדים במכונת כביסה אם דרכו בחול כן שו"ת באר משה ח"א סימן ל"ב, ובחלק ו' סימן פ"א, שו"ת אגרות משה חלק או"ח ד' סימן ע"ד כתב לגבי מדיח כלים שמותר ואין בזה משום הכנה לחול אלא צורך היום הוא שטוב לאנשי הבית שלא יראו כלים מלוכלכים במקום שבאים שם. ע"כ וה"ה לענין כביסה עיי"ש, ילק"י שבת ד'/ב'. עמ' רכ"ה. שש"כ פרק ט"ו סכ"ב. ע"ע בשו"ת רבבות אפרים ח"ג סימן רמה .שגם כן כתב להתיר

29. כיון שאין מסיחים את הדעת מהבגדים וכוונתם שיתיבשו במשך השבת לכן אין דינם כמוקצה ואפילו אם נאמר שאסור לפתוח את המכונה כל זמן בין השמשו"ת מכל מקום הבגדים עצמם מותרים בטלטול ולכן אם אין פעולה חשמלית הנגרמת בפיחת הדלת יהיה . מותר להוציא את הבגדים היבשים מהמייבש לצורך השבת

30. כל בגד שאינו רטוב באופן כזה שיש בו טופח על מנת להטפיח כלומר שאינו נוטף מים ולא יצאו ממנו מים אין בו איסור סחיטה ואינו נחשב למוקצה ולכן בגדים שבמכונה שכבר נסחטו ואין בהם מים כשהמכונה הפסיקה לפעול ומנותקת מהחשמל מותר להוציא את . הבגדים הלחים על מנת שלא יתעפשו במשך השבת

31. לוית חן סימן ל"ז שו"ת מנחת יצחק חלק א' סימן פ"א שדן בזה להיתרא, שו"ת שבט . הלוי חלק א' סימן ס"ב שכתב בימי הקיץ בפרט בא"י דודאי יתייבש פשוט דאיכא להקל שש"כ פרק ט"ו סעיף י"ז ובהערה שם, ילקו"י שבת ב' עמ' ס"ט, מנוחת אהבה ח"ב פי"ב .סכ"ה, וע"ע מש"כ לעיל לענין קיפול בגדים

א. הדחת  כלים   - בשבת  מותר  להדיח  כלים  שצריכים
להשתמש בהם בשבת כגון מסעודה שניה לסעודה שלישית
אבל הדחת כלים שאין בהם צורך בשבת אסורה ליום חול. 45

ב. כשיש סט נוסף -  אין לשטוף כלים שלא לצורך השבת אבל מותר לשטוף כלים כדי להשתמש בכלים אלו בשבת, אפילו
שיש סט כלים נוסף או כלי חד פעמי. 46

ג. שטיפת כוסות - מותר לשטוף כוסות לשתיה כשיש סבירות
שישתמשו בהן בשבת אפילו שישתמשו בכוס אחת בלבד. 47

ד. כבוד השבת -
כשהמטבח  קטן (כגון  שיש  כיור  אחד  ואין מקום  להשאיר  כלים  מלוכלכים)
אפשר  לשטוף  הכלים   באופן המותר כפי שיבואר להלן על מנת לשמור על כבוד השבת
ללא כוונה להכין משבת ליום חול. 48

ה. מברשת  לנקוי  כלים  -  מותר  לנקות  כלים  וכן  בקבוקי
התינוקות במברשת לנקוי כלים העשויה מסיבים סינטטים. 49

ו. משחת כלים -  לכתחילה אין להשתמש בשבת במשחת
כלים כדי לשטוף כלים אלא עדיף בסבון כלים נוזלי. 50

ז. כפפות גומי - כשמדיחים כלים לצורך השבת באופן המותר
אפשר ללבוש כפפות גומי ולשטוף כלים בעזרתן. 51

ח. הדחת  כלים  במים  חמים  -  כשהמים  התחממו  מהשמש
אפשר להשתמש בהם להדחת כלים אבל כשהדליקו ביום שישי את הבויילר החשמלי לחימום המים אין להשתמש בהם להדחת כלים רק לאחר שיעור זמן שהמים שבדוד
התקררו מחום של יד סולדת. 52

ט. יבוש כלים או בקבוקי תינוקות - אין לייבש כלים בספוג
יבש או במטלית אבל כשיש צורך לכלים בשבת המקילים בשעת הדחק שיש כמות מועטת מאוד של מים ואין חשש כלל לסחיטה יש להם על מי לסמוך. 53


י. מברשת כלים לניקוי בקבוקי תינוקות - כל ששערותיה אינן
צפופות ורכות, מותר להשתמש בה לניקוי בקבוקים וגם
לניקוי כלים שצריכים להם בשבת. 54

יא. מדיח כלים - אין לשטוף כלים על ידי מדיח כלים המופעל
על ידי שעון שבת אבל כשאין מקום במטבח והמדיח מנותק
מהחשמל אפשר להניח כלים מלוכלכים בתוך המדיח. 55

יב. מטלית בכיור -  מטלית או סקוצ' המונחים בכיור אפילו
ספוגים בהרבה מים, מותר להוציאם מהכיור על מנת שלא
ישפכו עליהם מים או משקים. 56

יג. מיון סכו"ם - יש מתירים למיין את הסכו"ם למקומו לאחר
שהדיחו אותו בהיתר ויש בזה צורך השבת כגון לסעודה
הסמוכה. 57

יד. ספוג  לשטיפת כלים -  או לניקוי השולחן אין להשתמש בו
בשבת כלל, שהרי סופג וסוחט המים  אבל המשתמש במגב
עם ספוג יש לו על מי לסמוך. 58

טו. סקוצ' לכלים - צמר פלדה או ליפה סינטטית לניקוי כלים
לכן  ,סחיטה איסור משום ,בשבת בהם להשתמש  אין
ישתמש בליפה סינטטית קשה שאינה צפופה. 59

טז. סקוצ' פלסטיק  לכלים (ללא ספוג)- העשוי סלילי מתכת או
פלסטיק כרשת, רק אם הוא קשה ויש בו רווחים, מותר להשתמש בו
אבל אם הם צפופים או רכים אין להשתמש בהם בשבת
משום איסור סחיטה אפילו שעשויים ממתכת או
ניילון ועדיף להדיח כלים ביד עם סבון נוזלי. 60

יז. סקוצ' בשקית - מותר להכניס בערב שבת סקוצ' יבש לתוך
שקית  ניילון  אטומה  ללא  אפשרות  שיחדרו  מים  לתוכה
ולהשתמש בה לניקיון כלים. 61

יט. נוזל לפתיחת סתימות - אם המים עוד זורמים ואין סתימה
מוחלטת  אפשר  להשתמש בנוזל  לפתיחת  סתימות  שכל
פעולתו נעשית על ידי שפיכתו לתוך הכיור. 63

כ. משאבת גומי ("פומפה") - רק אם הסתימה אינה מוחלטת
ועדיין המים עוברים מותר להשתמש במשאבת גומי. 64

כא. מתקן יבוש כלים  - כאשר הדיחו כלים באופן המותר
ולצורך השבת, להניחם אחר השטיפה במייבש וכן
להניחם בארון אחר שהתייבשו. 65
 
כב. הנחת הכלים בכיור - כשהרגילות  בימי  השבוע  להניח  את
הכלים בתוך הכיור במטבח , גם בשבת יהיה  מותר להניחם
בכיור אפילו שרוחצים שם ידיים ויתמלאו במים. 66

 

 



45. שבת ד' קי"ח ע"א ת"ר קערות שאכל בהן ערבית מדיחן לאכול בהן בצהרים, בצהרים מדיחן לאכול בהן במנחה, מן המנחה ואילך שוב אינו מדיח וכו' רש"י מפרש שטעם האיסור בזה הוא משום הכנה שמדיחן בשבת לצורך החול. ופסק בשו"ע באו"ח סימן שכ"ג סעיף ו' דלאחר סעודה שלישית אין מדיחין כלים. והמג"א בסק"ט מוסיף דאם יודע שלא יצטרכו עוד אסור להדיח אפילו לפני כן והמשנ"ב בס"ק כ"ח מנמק שהאיסור הוא . משום טורח, ע"ע בשו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן לז

46. שטיפה לצורך אין בה משום הכנה משבת לחול ואפילו שיש לו סט כלים אחר אינו חייב להוציאו כיון שאיסור הכנה משבת לחול לא קיים כשמשתמש בכלים לצורך שבת. שו"ת משנ"ה ח"ג סימן מ' וראיתי שיש מחמירים שלא להדיח כלים כשיש סט כלים נוסף כן בשו"ת בצל החכמה חלק ד סימן קל שלא הותרה הדחת כלים בשבת רק לצורך אותה שבת, ממילא כל שיש לו כלים נקיים כדי צורך שבת לא הותרה הדחת המלוכלכים מסעודה הקודמת. וכ"כ בס' ערוך השלחן (סי' שכ"ג סעי' ז') שאם יש לו כלים או כוסות בריוח אינו נכון להדיח כלל בשבת וכן פסק בהליכות עולם מכל מקום לענ"ד נראה שאפשר להקל בכך כל שמתשמש בזה בשבת צורך שבת מקרי ואינו צריך להתשמש בכלי . חד פעמי או בכלים אחרים שיש ברשותו

47. אין קבע לשתיה ולכן מותר לשטוף הכוסות אפילו כל היום, שולחן ערוך או"ח סימן שכג סעיף ו' מדיחים כלים לצורך היום, כגון שנשאר לו עדיין סעודה לאכול אבל לאחר סעודה שלישית אין מדיחין וכלי שתייה, מדיחין כל היום שכל היום ראוי לשתייה. וכתב במשנ"ב .ס"ק כ"ט ואם ברור שלא ישתמשו עוד בכוס אסור להדיחה

48. בשו"ת אגרות משה חלק או"ח ד בסימן ע כתב אם צריכין לשולחן או שאינו דרך כבוד יכולין לנקות. ובסימן ע"ד נשאל על כלים המלוכלכים מסעודת שבת האם מותר להניחם במדיח הכלים וענה שמותר ואין בזה משום הכנה שכל שעושה זאת לשם נקיות ומניעת בזיון בשבת שרי, ובשו"ת צי"א חלק יד סימן לז כתב מצאתי בספר שו"ת מהרש"ג (גרינפעלד) ח"א חאו"ח סימן ס"א שכתב שאם רוצה להציע המטות או להדיח כלים בשבת בשביל שהבית נאה יותר אם המטות מוצעות בה והכלים מודחים בה כי הם קישוט להבית אזי באמת מותר להדיח ולהציע גם בשבת עכ"ל. הרי דפשיטא ליה להגאון המהרש"ג ז"ל דכשכוונתו בהדחת הכלים משום קישוט הבית מותר הגם שאין לו כבר צורך שימוש בהם לאכילה, וא"כ סייעתא גם מזה לדברינו האמורים. והכלל בזה הוא . דכל שהכוונה לשם אותו היום בעצמו ולא לצורך החול מותר

49. יש כמה סיבות להתיר זאת א משום ששערותיה אינן צפופות ולא נראה בזה סחיטה וכן עשוי מחומר סינטטי ובשו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן נ כתב שנראה להקל, אם אין חשש אחר, שיעשו מברשת מיוחדת לשבת, בשינוי מהמברשת שמשתמשים בחול, וכתב בשו"ת משנה הלכות חלק יא סימן רפד הנה המברשת העשוי' מפלאסטיק וכיוצא בו מחומר סינטטי ואין שערותיה דבוקות וצפופות זו לזו מותר לנקות בו ואין דין סחיטה כלל בזה ובפרט כיון שהמברשת יש לו בית אחיזה הו"ל כספוג שיש לו בית אחיזה עיין סי' ש"כ סי"ז וגדולה מזו ועיין אגרות משה א"ח סי' קי"ב ושו"ת יבי"א ח"ד סי' ל'. ועכ"פ לפענ"ד . אין להחמיר בזה כלל

50. כיון שיש כאן חשש של ממרח ולכן עדיף שלא להשתמש במשחה ואע"פ שראיתי שיש מתירים משום שלא נשארת שכבה דקה של מירוח ולכן אפשר להקל מכל מקום כיון שאפשר בקל יש להחמיר בזה עיין באור לציון ח"ב עמוד רנ סימן ג ושש"כ עמוד קמט .הערה מט ובאוצר דינים לאשה שנג

51. כיון שעשויות מחומר סינטטי שאינו סופג או בולע מים ולכן דינם ככלי עור. וכ"כ באורחות שבת פרק י"ג סעיף ו' שש"כ פרק י"ד סעיף י"ג. שאין בזה איסור של מכבס את . הניילון כיון שדינו כעור ובפרט שאינו מתכוון לכבסו אלא לנקות את הכלים

52. בשו"ת יבי"א חלק ד או"ח סימן לה והוכיח באורך לאסור מפני שע"י פתיחת הברז חודרים מים צוננים אל המיכל ואל הכיור ומתבשלים במים החמים שבתוכם, והוי בישול . בתולדות האור שאסור מן התורה.בסימן שלפניו התיר שימוש בדוד שמש

53. כתב המשנ"ב סי' ש"ב ס"ק נ"א בשם הפמ"ג נתינת מים על בגד דרך לכלוך שרי ואע"פ שאין אנו בקיאים מהם מועטים מ"מ במים מועטים ובדרך לכלוך לא חישינן לסחיטה כלל וכן בס"ק נ"ט. אבל בשו"ע או"ח סימן שב סעיף יב כתב אסור לנגב כוס שהיה בו מים או יין, במפה, משום דאתי לידי סחיטה. ביאור הלכה ד"ה משום וכו' כתב שדבריו של השו"ע לכאורה סותרים את ההלכה הקודמת שכתב שמותר לנגב ידיים והביא שם את דברי הרדב"ז וכתב שם שבשעת הדחק אין למחותביד המיקל לנגב כוס צר ובלבד שיהיה בדבר שאינו מקפיד עליו לסחטו אחר הקינוח ויראה מתחלה לשפוך כל המים מן הכלי

54. שמירת שבת כהלכתה פי"ב ס"י, ובמנוחת אהבה ח"ב עמ‘ קפ"ט כתב ויש להקפיד שהסיבים לא יהיו צפופות ומחומר פלסטי קשה שאינו בולע. ובפרט שיש לה בית אחיזה , שאפשר להקל יותר, וכן בשו"ת שרידי אש חלק א סימן ל עמוד ע"ג כתב שיש להתיר ושו"ת מנחת יצחק חלק ג' סימן נ' כתב להתיר במברשת לניקוי כלים, ובשו"ת משנ"ה חי"א סי' רפד כתב כיון שהמברשת עשויה מפלאסטיק וכיוצא בו מחומר סינטטי ואין . שערותיה דבוקות וצפופות מותר לנקות בו ואין דין סחיטה כלל בזה

55. כשמכניסים כלים למכונה שלא כסדרן אין זה נראה כהכנה משבת לחול אלא דרך הנחה ובפרט שלא מניחים אותם כסדר, וכן פסק באג"מ חלק ו ס"ס עד שו"ת באר משה חלק ג . סימן מח וחלק ז סימן סא הובאו בילקוט יוסף אוצר דינים לאשה ולבת עמוד שנז

56. כיון שהמטליות שרויות במים כל הזמן לכן אין בהם חשש של סחיטה כמו שכתב במשנ"ב סימן שא ס"ק קעב מטלניות ששרוים תמיד במים אין לחוש ומותר בטלטול וכן מותר לשטוף ידים כשהמים נשפכים על המטלית כיון שדרכו להיות תמיד במים אינו מקפיד . עליו לסוחטו ואין כאן דרך ליבון אלא דרך ליכלוך

57. כתב בשו"ת יבי"א חלק ה או"ח סימן לא להקל להתיר לברור סכינים כפות ומזלגות .וליתנם במקום המתאים להם לצורך סעודה שלאחר מכן

58. מסכת שבת דף קמ"ג עמוד א' ספוג, אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו, ואם לאו אין מקנחין בו. ובשו"ע או"ח סימן שכ סי"ז פסק שספוג, אין מקנחין בו אא"כ יש בו בית אחיזה, גזירה שמא יסחוט, ובשו"ת שרידי אש ח"א ס"ל כתב וכן גם במברשת. ובשו"ת ציץ אליעזר חלק טז סימן ט כתב כדי לא להיכנס למחלוקת לא יסחוט בחזקה, ולכן כאן .שכל רצונו שלא לסחוט אלא לספוג המשקים ואין ודאי שיסחט יכול להקל

59. . ילק"י שכ"ג סי"א ועיין בשמירת שבת כהלכתה פי"ב ס"י

60. מנוחת אהבה פרק ו' סעיף כ"ז אורחות שבת פרק י"ג סעיף נ"ט שמירת שבת כהלכתה . פרק י"ב סעיף י' ילק"י סימן שכ"ג סי"א

61. כיון שאין מגע של מים בליפה אין כאן ליבון ואין כאן כיבוס וגם השקית דינה ככפפת .גומי וניילון שמותר להדיח בהם כלים כשהם על הידיים

62. שו"ע סימן ש"ב ס"ט כתב שיש איסור לשפשף עור ודין הניילון דומה לעור וכן בשש"כ . פט"ו סל"ד, מנוחת אהבה ח"ב עמ' תי"ב הערה 47. ילקו"י סוף סימן ש"ב

63. כיון שאין כאן תיקון מנא שלם שעדיין המים עוברים והוא רק מרחיב את הנקב של המים

64. עיין באורך בשו"ת יבי"א חלק ה או"ח סימן לג שהכריע לאסור לפתוח סתימת הכיור ע"י . משאבת גומי וכן בהליכות עולם ח"ד עמ' רנד שהתיר כאשר יש זרימה איטית

65. כיון שזוהי הרגילות שלהם בפרט כשעושים כן לשם סדר הבית ואין כאן כוונה לשם הכנה . למוצאי שבת לכן מותר

66. כיון שאין כאן כוונה של הכנה משבת לחול אלא זהו מקומם ובפרט שהכלים לא נעשים נקיים על ידי שפיכת המים אלא רק מונחים שם אין כאן הנכה לצורך ימות החול שאין .כאן שום דבר שמוכן ויש צורך במוצאי שבת לנקותם היטב

כשיש צורך לנקות  את  הבית לכבוד  שבת כגון  שנשפך משקה
או שיש חול בבית יש לדעת איך מותר על פי ההלכה לנקות את
הבית בשבת ויש להזהר מאיסור סחיטה כיבוס
כפי שיבואר להלן.

א. ספוג לנקוי  - אין לנקות השולחן או השיש בספוג או סקוצ
אפילו העשוי מחומר סנטטי 32.

ב. ניגוב במגב - מותר לנגב במגב משקים שנשפכו על השולחן
או על הרצפה בין במגב גדול או מגב קטן. 33

ג. מגב עם ספוג - לכתחילה  אין  להשתמש  עם  מגב  שיש  לו ספוג
ומכל מקום, כיון שיש המתירים בכך, המקלים להשתמש במגב עם ספוג, יש להם על מי לסמוך. 34

ד. כתם דביק בכסא פלסטיק - כשאין אפשרות אחרת, מותר
לשפוך מעט מים על הכסא או רהיט אחר שאינו עשוי מבד
ולנגב בטישו ואח"כ להעביר סחבה יבשה כדי להסיר את
הלכלוך הדבוק מהרהיט כשיש צורך בזה בשבת. 35

ה. מותר להשתמש בה כדי לנקות - מברשת ניקוי לשירותים
את הטינוף וכן לשטוף המברשת במים ואפילו להוסיף חומר
חיטוי. 36

ו. סבון אסלה בשירותים -  סבון בשירותים המפריש צבע
שצובע ומחטא את המים אפשר להשאירו בתוך האסלה או
בניאגרה. 37

ז. שטיפת הרצפה במים -  אסור בשבת לשטוף את הבית
במים והאיסור גם במגב וללא סבון. 38

ח. ניקוי הרצפה - כשיש כתמים על הרצפה ממשקה או מאכל
דביק, מותר לשפוך מעט מים כדי להעביר הדביקות או ריח
רע שדבק ברצפה ולנגבם  במגב,  ואח"כ  לספוג  הטיפות
שנשארו במטלית או במגבת יבשה. 39

ט. טאטוא  במטאטא - מותר  לטאטא  רק  במקום  מרוצף
במטאטא כשיש צורך לשמור על הנקיון לכבוד שבת. 40

י. החלפת מצעים -  כשיש צורך מותר להציע מצעים  נקיים
ואת המצעים המלוכלכים להניח בסל הכביסה. 41

יא. ניגוב בנייר מגבת -  וכן בנייר טישו החתוך מלפני
שבת מותר להשתמש בו כדי לנגב משקים שנשפכו או
ידיים  רטובות וכן מותר להרימו ולהשליכו לאשפה. 42

יב. ניקוי רהיטים מאבק - מותר לנגב בעדינות אבק מרהיטים
או תמונות במטלית יבשה כשיש בזה צורך השבת אבל ללא
הברקה ורק במטלית יבשה משום חשש סחיטה. 43

יג. נגוב מפת ניילון או פלסטיק -  אסור לשפשף מפת ניילון
במים על מנת להוריד כתמים שייש בה אבל מותר לנגב
במטלית יבשה ללא חומרי ניקוי.44

שירי שבת
כדאי ללמד את הילדים שירי שבת בימי השבוע על מנת שידעו לשיר גם בשבת
ואפשר ללמוד בכל שבת רק שיר אחד ואותו שרים בכל סעודה
אחרי הכל השירים נשארים לאורך שנים
...ואיתם הזכרונות המתוקים של שולחן שבת

 

 


 



32. כיון שנעשית בו פעולת הספיגה והסחיטה האסורה אפילו בחומר סינטטי

33. כיון שאינו סופג את המשקים ואין בזה משום חשש של סחיטה או ליבון לכן מותר. ומה שכתבנו שמותר לגרור את המים מהרצפה כיון שאין דרך שטיפת הבית בכך וכל מה .שנאסר בשבת הוא שטיפת הבית על ידי מים ולא גרירת המים ממקום מסוים

34. במס' שבת ד' קמ"ג ע"א ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו, ואם לאו אין מקנחין בו, וכך היא ההלכה הפסוקה, אלא שנחלקו הראשונים בטעם ההיתר היכא שיש לו בית אחיזה. הרמב"ם והראב"ד בפרק כ"ב מה' שבת הט"ו ובשו"ע או"ח סי' ש"כ סעיף י"ז פסק ספוג אין מקנחין בו אא"כ יש בו בית אחיזה גזירה שמא יסחוט עכ"ל. והמשנה ברורה בס"ק מ"ז מ"ח הביא הטעמים של הרמב"ם והראב"ד החיי אדם בה' שבת כלל י"ד סעיף ט"ז מכריע בהדיא כהרמב"ם ושטעם ההיתר ביש לו בית אחיזה מפני דאז אפשר בלא סחיטה ע"ש. שולחן ערוך הרב או"ח סימן שכ ספוג אם יש לו בית אחיזה של עור שיאחזנו בו מקנחין בו וכן בערוך השולחן או"ח סימן שכ ואין מקנחין בספוג אא"כ יש לו בית אחיזה שלא יסחוט שו"ת אורל"צ ח"ב עמ' רח הערה ח, מנוח"א חלק ב עמוד .קפז. תורת השבת עמ' קפה

35. אמנם יש איסור של הדחת הריצפה בשבת אבל רהיטים אפשר לנקות

36. עיין לעיל בדין ספוג שיש לו ידית אחיזה וכאן קל יותר כיון ששערותיה עשויות מפלאסטיק וכן אינן צפופות לכן אין בזה חשש של סחיטה ובפרט שאינו מקפיד על המים . שנמצאים בה ואינו מתכוון לסוחטה וכל שכן במקום כבוד הבריות אפשר להקל

37. אור לציון חלק א סימן כט, בשו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן מז כתב שמותר בשבת למשוך את המים מהמיכל שהחומר הכחול המחטה נמצא שם אל האסלה, ואין לחוש לא לצביעה ולא למוליד ריחא. ובמנוחא אהבה פרק יס סעיף ג החמיר כשהמים באסלה . נצבעים אבל בתוך המיכל מותר

38. שו"ע או"ח סימן שלז סעיף ג אין סכין את הקרקע, ולא מדיחים אותו, אפילו הוא מרוצף.אבל כשההדחה היא מועטת רק לצורך הוצאת כתם דביק מהרצפה אפשר להקל כיון שאיסור שטיפת הרצפה הוא גזרה אטו שאינן מרוצפין וכאן כשהרצפה מרוצפת ומעט מים אפשר להקל כיון שאין דרך שטיפת הרצפה בכך ואם יש סכנת חולי והדבקות מותר לפזר עליו מעט חומר ניקוי על מנת לחטא את המקום

39. ונראה לומר שדווקא להדיח את הקרקע באופן שנראה כמדיח בימי החול יש איסור אבל כששופך מעט מים על מנת לנקות כתם שנשפך אין בכך איסור וגם לנגבם במגב אפשר כשאין בזה חשש סחיטה כיון שאין בכך כיבוס במעט מים ובפרט שזהו דרך לכלוך בכך לכן אפשר להקל אבל לשפוך סבון נראה קשה להתיר רק כשיש חשש של הידבקות או . זיהום כגון על הקאה אבל על כתמי בוץ או משקה רק במים בלבד

40. כתב בשו"ע או"ח סימן שלז סעיף ב אסור לכבד הבית, אלא אם כן הקרקע מרוצף. ויש מתירין אפי' אינו מרוצף. כיון שבזמן הזה כל הבתים שבעיר מרוצפים אין לגזור בית . מרוצף אטו שאינו מרוצף. אורל"צ ח"ב עמ' שיז, ילקו"י ח"ה עמ' ס"ב

41. כיון שנעשה לכבוד השבת ואין כאן הכנה משבת לחול כיון שכך היא הדרך בימי השבוע . להניח את הכביסה בסל

42. לא שייך בזה שרייתו זהו כיבוסו כאשר משליכים לאשפה ומחשש סחיטה אין כאן כיון שאינו צריך את המשקים שיוצאים ורוצה לספגם על מנת להשליכם וכן ראיתי בשו"ת הר צבי או"ח א סימן קצ, שו"ת אגרות משה או"ח חלק ב סימן ע, שכתבו שאין לאסור דלא שייך מלבן בנייר ההולך לאיבוד, רבבות אפרים חלק ד סימן קצד אות ג. וכן בשו"ת משנה הלכות חלק יא סימן רנ לא שייך איסור סחיטה בנייר כיון שאינו בר כיבוס והביא דברי .שערים המצויינים בהלכה סי' פ"ח סקכ"ב שכתב וכל שאין דרך לכבסו אין בו ענין כיבוס

43. נגוב רהיט מאבק אינו אסור משום כיבוס או ליבון ולכן מותר להסיר אבק מעל שולחן שרוצים להשתמש בו בשבת אבל להבריקו על ידי חומר ניקוי יש לאסור משום מריחת .החומר שיש בזה משום ממרח ואם החומר נוזלי יש חשש של עובדין דחול וכולי

44. כיון שניילון דומה בתכונותיו לעור וכבר כתבו אחרוני זמננו שמכיון שבגד עור אסור לנקותו על ידי שפשוף כמו שכתב בשו"ע או"ח סימן שב סעיף ט מותר ליתן מים ע"ג מנעל לשכשכו; אבל לכבסו, דהיינו שמשפשף צדו זה על זה, אסור.וראיתי שכתב בשו"ת אור .לציון להקל בכך