א) סלט ירקות - מותר להכין סלט ירקות לצורך סעודה בחצי
השעה הקרובה ויש להשתדל  לחתוך  חתיכות גדולות יותר
.12מהרגיל בימי השבוע

ב) קוצץ ירקות ופירות -
 אין להשתמש בכלי המיוחד לעשיית סלט אפילו שאינו חשמלי ועושה כן סמוך
.13לסעודה אסור להשתמש בו לעשיית סלט

ג) מגרדת (פומפייה) - אפילו לצורך ילד קטן אסור להשתמש
במגרדת לטחינה ולכן תפוחי אדמה ושאר ירקות אסור 
לרסק במגרדת או במכשיר המיוחד לריסוק שאין לרסק
.14בכלי בשבת כלל

ד) סכין המיוחדת לעשבי תיבול - אין להשתמש בסכין
.15המיוחדת לעשבי תיבול הבנויה כקשת עם ידיות

ו) בשר מבושל או ביצים או סרדינים -  ושאר מאכלים שאינם
גידולי קרקע  מותר לרסק דק דק במזלג או בסכין לצורך 
.17תינוקות על מנת להאכילם לאלתר

ז) הכנת סלט פירות -  מותר לחתוך פירות לחתיכות כדי
לערבבם ולעשותם סלט פירות ובתנאי שיכינו זאת סמוך
.18לאכילה

ח) ריסוק בננה - מותר לרסק בננה בכף לצורך תינוק שאוכל זו
,מיד ויש המחמירים להפוך את הכף על מנת לרסק בשינוי
.19וכן מותר לסחוט לתוכה מעט מיץ תפוזים כדי לרככה

ט) כתישת שום - אסור בשבת לכתוש שום או שאר תבלינים
בכלי שנועד לכתישה אבל מותר למעכו בשינוי כלומר על
.20ידי כוס

י) מועך תפוחי אדמה - אסור להשתמש במועך תפוחי אדמה
.21משום טוחן בכלי שאסור מהתורה

יא) מעיכת אבוקדו - מותר למעוך אבוקדו רך במזלג או בכף
ומותר לתבל בתבלינים אך בהוספת ירקות או ביצים יש
.22להזהר משום מגבל ולכן מערבבים לאט ובשינוי

יב) פורס לחם - מותר לפרוס לחם במכונה המיוחדת לחיתוך
.23לחם שאינה חשמלית וכן מותר לכוין עובי הפרוסות

יג) פורס ביצים -  מותר להשתמש בשבת בפורס ביצים בין
.24 שפורס לארבע חתיכות ובין שפורס לפרוסות דקות

יד) טחינה אחר טחינה - דבר שהוא טחון ומרוסק מותר לחזור
ולטחנו בשבת כיון שאין טוחן אחר טוחן ולכן דייסת תינוק
או בכפית וכן  שנעשו בה גושים מותר לפררם ולמעכם ביד
.25הדין באבקת שוקו לשתיה שנעשתה גושים מותר לפררם

טו) פיצוח אגוזים ושקדים - מותר לפצח אגוזים במפצח אבל
 יש להקפיד שלא לפצח הרבה אלא רק לצורך האכילה
26באותו רגע ולא להשאיר לאחר זמן

טז) מלח על סלט ירקות -  אין למלוח סלט ירקות במלח
ולהשאירו כך כדי שיקבל הטעם של המלח אלא יש לערבבו
בשמן ולמלוח סמוך לאכילה ולכתחילה יש לשפוך השמן
.27בתחילה ואחר כך המלח

יז) מליחת צנון - אין  למלוח חתיכות צנון יחד אלא יש למלוח
אחד אחד  ולאוכלו מיד  ולא להשאירו   במלח לסעודה    
.28השניה

 


 



בשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן כז כתב ומותר גם כן לעשו"ת סלט בשבת, ולחתוך הירקות דק דק, על מנת לאכול לאלתר. ויש נוהגים ממדת חסידות לחתוך הירק של הסלט .חתיכות גדולות קצת. ואף על פי שאין זה מן הדין, מכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה . בא"ח שנה שניה פר' משפטים אם אוכל לאלתר או תוך שעה אחת, מותר לחתוך דק דק דכיון שהכלי מיוחד לכך הוי כשחיקת תבלין במכתשת דאסור וכן נפסק בשו"ע לעניין גבינה סימן שכא סעיף י אסור לגרור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקורין . ראליי"ו. ע"ע במגן אברהם ס"ק יב ובמשנ"ב שם שו"ע סימן שכ"א ס"י אסור לברור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקורין כאליין" במשנ"ב ס"ק ל"ו הרי זה דמי לחול ודמי לשחיקת תבלין במכתשת ואפילו" . לאכול מיד אסור, ומנוחת אהבה ח"ב עמ‘ רס"ב. שו"ת תבואות שמש או"ח סימן ע"ד כיון שהוא כלי המיוחד לכך יש להחמיר ולא להשתמש בו בשבת אלא בסכין אחרת .שאינה נחשבת לכלי המיוחד לכך כנז"ל לגבי גבינה

12. בשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן כז כתב ומותר גם כן לעשו"ת סלט בשבת, ולחתוך הירקות דק דק, על מנת לאכול לאלתר. ויש נוהגים ממדת חסידות לחתוך הירק של הסלט .חתיכות גדולות קצת. ואף על פי שאין זה מן הדין, מכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה . בא"ח שנה שניה פר' משפטים אם אוכל לאלתר או תוך שעה אחת, מותר לחתוך דק דק

13. דכיון שהכלי מיוחד לכך הוי כשחיקת תבלין במכתשת דאסור וכן נפסק בשו"ע לעניין גבינה סימן שכא סעיף י אסור לגרור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקורין . ראליי"ו. ע"ע במגן אברהם ס"ק יב ובמשנ"ב שם

14. שו"ע סימן שכ"א ס"י אסור לברור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקורין כאליין" במשנ"ב ס"ק ל"ו הרי זה דמי לחול ודמי לשחיקת תבלין במכתשת ואפילו" . לאכול מיד אסור, ומנוחת אהבה ח"ב עמ‘ רס"ב. שו"ת תבואות שמש או"ח סימן ע"ד

15. כיון שהוא כלי המיוחד לכך יש להחמיר ולא להשתמש בו בשבת אלא בסכין אחרת .שאינה נחשבת לכלי המיוחד לכך כנז"ל לגבי גבינה

16. עייין בשו"ת תפילה למשה ח"א סמ"ז, וכ"כ בשו"ת יחוה דעת ח"ה, סימן כ"ז וכ"כ בשו"ת אור לציון ח"א סימן כ"ח. ועיין בשמירת שבת כהלכתה ח"א עמ‘ ע"ב ס"ח, התיר . רק ע"י שינוי לרסק בננה

17. בשולחן ערוך אורח חיים סימן שכא סעיף ט' כתב מותר לחתוך בשר מבושל או צלי, דק דק בסכין ובמגן אברהם שם ס"ק י בשר דאין גדולו מן הארץ לא שייך בו טחינה. וכן במשנה ברורה שם ס"ק ל"א מותר לחתוך אפילו דעתו להניחו לאחר זמן. ובמנוח"א מותר לרסק סרדינים וביצים בשיני מזלג כדי לאוכלן מיד. ואין כאן חשש גיבול כיון שלא נעשה כולו לבלילה אחת אלא חתיכות מרוסקות.ע"ע במנוחת אהבה ח"ב עמ‘ רפ"א ובשו"ת תפילה למשה ח"א סמ"ח, ועיין בשמירת שבת כהלכתה פ"ו סי"ד. וכן בשאר האחרונים

18. שו"ת יחו"ד ח"ה סימן כ"ז בא"ח משפטים ב שו"ת אג"מ ח"ד או"ח סע"ד שו"ת אור . לציון ח"א סימן כ"ח

19. כן בשו"ת יחווה דעת חלק ה סימן כז מותר לכתחלה לרסק בננה או ירקות מבושלים בשיני המזלג לצורך תינוק, וכיוצא בו, כדי להאכילו לאלתר. ובשו"ת תפילה למשה חלק .א' סימן מז

20. עיין באור לציון חלק א סימן כח ובחלק ב פרק מז סעיף כו וכן ביחוה דעת חלק ב שם שבשינוי אחד כלומר על ידי מזלג או כוס מותר לרסק תפוחי אדמה או בננות או אבוקדו ויש מחמירים לפי שיטת החזון איש להפוך את המזלג ועיין במנוחת אהבה חלק ב עמוד .רסה מה שכתב לעניין שחיקת שום והצריך שם לכתחילה שני שינויים


21. כיון שנחשב לכלי והוי דרך מלאכה שאסורה בשבת

22. באור לציון הנ"ל וכן בשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן כז מותר לכתחלה לרסק בננה או ירקות מבושלים בשיני המזלג לצורך תינוק, וכיוצא בו, כדי להאכילו לאלתר. ועיין להלן .בהלכות מגבל

23. שו"ת אגרות משה חלק או"ח ד סימן ע"ד, משנ"ה ח"ה סנ"ג שש"כ פי"א סי"א

24. כיון שאין טחינה אלא בגידולי קרקע וביצה אינה גידולי קרקע לכן מותר לתכה אפילו לפרוסות דקות בכלי המיוחד לכך וכן פסק בשמירת שבת כהלכתה חלק א פרק ו סעיף ג ובילקו"י סימן שכא סעיף יז. וכן ברבבות אפרים ח"א סימן רמח. שו"ת אגרות משה חלק .או"ח ד סימן ע"ד

25. .ועיין בשמירת שבת כהלכתה פע"ד סי"ג, במנוחת אהבה ח"ב פ"ט סט"ז

26. . אורחות שבת עמוד קסד וכן בתפילה למשה סימן מב ילקו"י שי"ט שעיף שכ

27. משנה ברורה סימן שכא ס"ק י"ג וי"ד וה"ה כל ירק שצריך מליחה וצריך לשפוך שמן כיון . שתכונת השמן להחליש כח המלח עיין בהליכות עולם ח"ד עמ' ס"ה שש"כ עמ' ק"ב

28. כתב בשו"ע או"ח סי' שכ"א סע' ג' אסור למלוח חתיכות צנון, ד' או ה' ביחד, מפני שנראה .ככובש כבשים, והכובש אסור מפני שהוא כמבשל, אלא מטבל כל אחת לבדה, ואוכלה אבל ביצים, מותר למולחן. משנה ברורה סימן שכא ס"ק יד דכשכל חתיכה מונחת לבדה אין בזה משום כובש כבשים וגם לא מיחזי כמעבד אבל כשמולחם ביחד אפילו דעתו לאכלם תיכף ולא להשהותם במלחם עד שיצא מרירותם מזיעה כדרכם ג"כ אסור. וכן .בהליכות עולם ח"ד עמ' ס"ד