פרטים

קטגוריה: הכנת מאכלים

פורסם ב15 פברואר 2021

כניסות: 259

א) אסור בשבת לסחוט פירות וירקות על מנת ליהנות מהמיץ
שבהם ויש פירות שאיסור הסחיטה הוא מהתורה ויש שאיסור הסחיטה הוא מדרבנן 1.

ב) חצי אשכולית - יש אומרים שאסור לאכול חצי אשכולית
בכפית ויש מתירים בכך כיון שאינו מתכוון לסחוט ולהלכה אפשר להקל בכך 2.

ג) מציצת פרי בפה - מותר למצוץ פרי בפה אבל בענבים יש
.3להחמיר ולאוכלם כמו שהם

ד) סחיטה על גבי מאכל -  מותר לסחוט מעט פירות לתוך
מאכל או תבשיל, כגון לימון לתוך סלט, או תפוז לתוך בננה
.4מרוסקת

ה) סחיטה לכלי ריק -  אסורה כל סחיטה לתוך כלי ריק אפילו
.5שרוצים אחר כך להניח בתוכו מאכל

ו) סחיטת לימון - ראוי להחמיר ולא לסחוט לימון לתוך כלי 
ריק או שיש בו משקה כגון  לתוך מרק או למשקה  לימונדה
.6אבל להטעים מאכל כגון על סלט או דג מותר

ז) ריסוק קרח ביד  או בכפית -
אסור  לשבור  או לרסק
לחתיכות קטנות קוביות קרח או ארטיק קרח ביד אבל דרך
.7אכילה מותר

ח) הנחת קוביות קרח בכוס - מותר להניח קוביות קרח בכוס
שתיה אבל אסור לערבב את הקוביות אלא יש להניחם
שימסו מעצמן בלבד, כיון שאין לערבב מאכל קפוא על מנת
.8 לגרום לו שימס מהר

ט) מילק שייק - אסור בשבת לקחת גלידה בין עם קוביות קרח
.9ובין בלי קוביות ולערבבה על מנת שתהיה נוזלית

י) שקיות קרח - מותר להכניס מים להקפאה על מנת שיהפכו
לקרח אבל צריך להזהר שלא לקשור את השקיות וכן לא למעך
שקית שיש בה קרח קפוא על  מנת לגרום לקרח
.10 להינמס

יא) לשבור קרח -  מותר לשבור קרחון על מנת ליצור ממנו
קוביות קרח קטנות בתנאי שאינו עושה כן כדי שיצאו ממנו
.11מים

תמיד זה קורה על שולחן שבת...
הוא מושך את המפה הכוס נופלת המשקה נשפך
האגרטל נפל
לכלך את החולצה
החליטה לקרוא ספר
האוכל התקרר
לחינם טרחתי ואתם לא אוכלים
נעצום עיניים ונתפלל רבש"ע
שלא אכשל
תן לי כח שלא אכעס
ולא אתרעם

1. שו"ע או"ח סימן שכ סעיף א זיתים וענבים, אסור לסחטן (ע"ל סי' רנ"ב ס"ה), ואם יצאו , מעצמן, אסורים אפילו לא היו עומדים אלא לאכילה. ותותים ורמונים, אסור לסחטן ואם יצאו מעצמן, אם עומדים לאכילה, מותר, ואם עומדים למשקים, אסור. ושאר כל הפירות, מותר לסחטן וכתב שם הרמ"א ובמקום שנהגו לסחוט איזה פירות לשתות מימיו מחמת צמא או תענוג, דינו כתותים ורמונים. וכיום רוב ככל הפירות עושים מהם . מיצים ולכן יש להחמיר בכל סוגי הפירות

2. עיין באג"מ או"ח ח"ד סוף סימן ט"ז בח"ה ה סימן כד שכתב באשכולית שאסור לסוחטה בשבת על מקום שיש שם סוכר, אף לאכול תיכף, ובשמירת שבת כהלכתה חלק א פרק ה סעיפ יב פסק להקל שם בשם הגרש"ז והובא בילקוי סימן שכ הערה י והביא שם דברי . מרן הרב עובדיה שליט"א להקל בדין זה

3. שו"ע או"ח סימן שכ מותר למצוץ בפיו מן הענבים המשקה שבהן וכ"ש בשאר דברים. ויש אוסרין למצוץ בפה ענבים. כתב הבא"ח פרשת יתרו אות ח מותר למצוץ בפיו המשקה מן , הפירות, מפני דאין דרך סחיטה בכך, ואף על גב דיש אוסרין, העיקר כסברת המתירין ורק בזיתים וענבים נכון להחמיר במציצה. וכתב שם במשנה ברורה ס"ק יב אם משימם לתוך פיו ומוצץ המשקה ומשליך החרצנים לחוץ לכו"ע דרך מאכל הוא ומותר אפילו .לדעת המחמירים וכן בילקו"י סימן שכ סעיף י

4. שו"ע או"ח סימן שכ סעיף ד מותר לסחוט אשכול ענבים לתוך קדירה שיש בה תבשיל כדי .לתקן האוכל, דהוה ליה משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי, אבל אם אין בה תבשיל אסור . ועיין שם בביאור הלכה שלתוך כלי שיש בה משקה אסור

5. שו"ע או"ח סימן שכ סעיף ד מותר לסחוט אשכול ענבים לתוך קדירה שיש בה תבשיל כדי לתקן האוכל, דהוה ליה משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי, אבל אם אין בה תבשיל אסור וכתב במשנה ברורה שם ס"ק יח ואפילו דעתו ליתנו אח"כ לתבשיל ג"כ אסור דבעינן . שיסחטנו לתוך התבשיל

6. אע"פ שכתב בשו"ע שם סעיף ו מותר לסחוט לימוני"ש. וכבר כתבו האחרונים שם שכיום סוחטים לימון למשקה לכן אין להקל בכך אלא כשסוחטים על גבי מאכל או סוכר ולכן אין להקל בכך. החזון איש (סי' נו אות ז) שאסור לסחוט לימון על סוכר כשדעתו להוסיף עליו מים, שמכיון שדעתו למשקה חשיב סוחט למשקה שאסור. ע"ש. אמנם כתב להתיר . בלוית חן (עמוד פג), שו"ת יביע אומר ח"ח אורח חיים סימן לו

7. שו"ע או"ח סימן שכ סעיף ט השלג והברד, אין מרסקין אותם, דהיינו לשברם לחתיכות דקות כדי שיזובו מימיו, וכתב שם במשנ"ב ס"ק לג דדמי למלאכה שבורא המים הללו .ואסור מדרבנן א"נ גזירה שמא יסחוט פירות העומדין למשקין

8. כיון שיש איסור לעשו"ת מעשה של המסה בידיים כמובא לעיל מכל מקום הנחה בלבד מותרת כשאינו עושה מעשה בידיים וכן בילקו"י שם עמוד ש"ס. אבל נראה שמותר לרסק בידיים טחינה או חילבה קפואה ושאר מאכלים קפואים כיוון שאינם הופכים למשקה כלל ואין כאן חשש של בורא המים שהרי אין יוצאים מים ואין חשש נולד שאין כאן שינוי .תכונת המאכל

9. כתב בשו"ע או"ח סימן שכ סעיף ט השלג והברד, אין מרסקין אותם, דהיינו לשברם לחתיכות דקות כדי שיזובו מימיו, וכתב שם במשנה ברורה סימן שכ ס"ק לג דדמי למלאכה שבורא המים הללו ואסור מדרבנן א"נ גזירה שמא יסחוט פירות העומדין . למשקין

10. כתב בשו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך א או"ח סימן יב מותר להשתמש בשבת בשקיות המיוחדים לעשיית קרח, וליכא למיחש לגבי מילואם במים והנחתם בתא ההקפאה שיקרשו ויהיו קוביות קטנות, לא למתקן מנא ולא למידי. רק שיש להזהר שכשבא לקשור ' את הרצועות שבפי השקית, לאחר שמילאם במים, שלא יעשה כדרכו בחול לקשור בב קשרים אפילו ע"ד להתירם בו ביום. אלא רק יקשור ע"י עניבה, או בקשר אחד במקום שיכול וכן בענין הקריעה, שכשרוצה להוציא את הקרח וצריך לקרוע מתבניות הניילון ג"כ שרי וליכא ביה משום קורע, ואמנם מהיות טוב, שבעת שקורע את התבנית, לא יקפיד לקורעה במיתון לפי מידתה כדי שלא לפגוע בזו שלידה, אלא יקרע בלא שום הקפדה ע"ד .שיוכל רק להוציא את הקרח מתוכה

11. משנה ברורה סימן שכ ס"ק לו דשבירת הקרח אינה מלאכה כלל ולא אסרו בריסוק אלא .אם הוא עושה כדי שיזובו מימיו

פרטים

קטגוריה: הכנת מאכלים

פורסם ב15 פברואר 2021

כניסות: 226

א) סלט ירקות - מותר להכין סלט ירקות לצורך סעודה בחצי
השעה הקרובה ויש להשתדל  לחתוך  חתיכות גדולות יותר
.12מהרגיל בימי השבוע

ב) קוצץ ירקות ופירות -
 אין להשתמש בכלי המיוחד לעשיית סלט אפילו שאינו חשמלי ועושה כן סמוך
.13לסעודה אסור להשתמש בו לעשיית סלט

ג) מגרדת (פומפייה) - אפילו לצורך ילד קטן אסור להשתמש
במגרדת לטחינה ולכן תפוחי אדמה ושאר ירקות אסור 
לרסק במגרדת או במכשיר המיוחד לריסוק שאין לרסק
.14בכלי בשבת כלל

ד) סכין המיוחדת לעשבי תיבול - אין להשתמש בסכין
.15המיוחדת לעשבי תיבול הבנויה כקשת עם ידיות

ו) בשר מבושל או ביצים או סרדינים -  ושאר מאכלים שאינם
גידולי קרקע  מותר לרסק דק דק במזלג או בסכין לצורך 
.17תינוקות על מנת להאכילם לאלתר

ז) הכנת סלט פירות -  מותר לחתוך פירות לחתיכות כדי
לערבבם ולעשותם סלט פירות ובתנאי שיכינו זאת סמוך
.18לאכילה

ח) ריסוק בננה - מותר לרסק בננה בכף לצורך תינוק שאוכל זו
,מיד ויש המחמירים להפוך את הכף על מנת לרסק בשינוי
.19וכן מותר לסחוט לתוכה מעט מיץ תפוזים כדי לרככה

ט) כתישת שום - אסור בשבת לכתוש שום או שאר תבלינים
בכלי שנועד לכתישה אבל מותר למעכו בשינוי כלומר על
.20ידי כוס

י) מועך תפוחי אדמה - אסור להשתמש במועך תפוחי אדמה
.21משום טוחן בכלי שאסור מהתורה

יא) מעיכת אבוקדו - מותר למעוך אבוקדו רך במזלג או בכף
ומותר לתבל בתבלינים אך בהוספת ירקות או ביצים יש
.22להזהר משום מגבל ולכן מערבבים לאט ובשינוי

יב) פורס לחם - מותר לפרוס לחם במכונה המיוחדת לחיתוך
.23לחם שאינה חשמלית וכן מותר לכוין עובי הפרוסות

יג) פורס ביצים -  מותר להשתמש בשבת בפורס ביצים בין
.24 שפורס לארבע חתיכות ובין שפורס לפרוסות דקות

יד) טחינה אחר טחינה - דבר שהוא טחון ומרוסק מותר לחזור
ולטחנו בשבת כיון שאין טוחן אחר טוחן ולכן דייסת תינוק
או בכפית וכן  שנעשו בה גושים מותר לפררם ולמעכם ביד
.25הדין באבקת שוקו לשתיה שנעשתה גושים מותר לפררם

טו) פיצוח אגוזים ושקדים - מותר לפצח אגוזים במפצח אבל
 יש להקפיד שלא לפצח הרבה אלא רק לצורך האכילה
26באותו רגע ולא להשאיר לאחר זמן

טז) מלח על סלט ירקות -  אין למלוח סלט ירקות במלח
ולהשאירו כך כדי שיקבל הטעם של המלח אלא יש לערבבו
בשמן ולמלוח סמוך לאכילה ולכתחילה יש לשפוך השמן
.27בתחילה ואחר כך המלח

יז) מליחת צנון - אין  למלוח חתיכות צנון יחד אלא יש למלוח
אחד אחד  ולאוכלו מיד  ולא להשאירו   במלח לסעודה    
.28השניה

בשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן כז כתב ומותר גם כן לעשו"ת סלט בשבת, ולחתוך הירקות דק דק, על מנת לאכול לאלתר. ויש נוהגים ממדת חסידות לחתוך הירק של הסלט .חתיכות גדולות קצת. ואף על פי שאין זה מן הדין, מכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה . בא"ח שנה שניה פר' משפטים אם אוכל לאלתר או תוך שעה אחת, מותר לחתוך דק דק דכיון שהכלי מיוחד לכך הוי כשחיקת תבלין במכתשת דאסור וכן נפסק בשו"ע לעניין גבינה סימן שכא סעיף י אסור לגרור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקורין . ראליי"ו. ע"ע במגן אברהם ס"ק יב ובמשנ"ב שם שו"ע סימן שכ"א ס"י אסור לברור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקורין כאליין" במשנ"ב ס"ק ל"ו הרי זה דמי לחול ודמי לשחיקת תבלין במכתשת ואפילו" . לאכול מיד אסור, ומנוחת אהבה ח"ב עמ‘ רס"ב. שו"ת תבואות שמש או"ח סימן ע"ד כיון שהוא כלי המיוחד לכך יש להחמיר ולא להשתמש בו בשבת אלא בסכין אחרת .שאינה נחשבת לכלי המיוחד לכך כנז"ל לגבי גבינה

12. בשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן כז כתב ומותר גם כן לעשו"ת סלט בשבת, ולחתוך הירקות דק דק, על מנת לאכול לאלתר. ויש נוהגים ממדת חסידות לחתוך הירק של הסלט .חתיכות גדולות קצת. ואף על פי שאין זה מן הדין, מכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה . בא"ח שנה שניה פר' משפטים אם אוכל לאלתר או תוך שעה אחת, מותר לחתוך דק דק

13. דכיון שהכלי מיוחד לכך הוי כשחיקת תבלין במכתשת דאסור וכן נפסק בשו"ע לעניין גבינה סימן שכא סעיף י אסור לגרור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקורין . ראליי"ו. ע"ע במגן אברהם ס"ק יב ובמשנ"ב שם

14. שו"ע סימן שכ"א ס"י אסור לברור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקורין כאליין" במשנ"ב ס"ק ל"ו הרי זה דמי לחול ודמי לשחיקת תבלין במכתשת ואפילו" . לאכול מיד אסור, ומנוחת אהבה ח"ב עמ‘ רס"ב. שו"ת תבואות שמש או"ח סימן ע"ד

15. כיון שהוא כלי המיוחד לכך יש להחמיר ולא להשתמש בו בשבת אלא בסכין אחרת .שאינה נחשבת לכלי המיוחד לכך כנז"ל לגבי גבינה

16. עייין בשו"ת תפילה למשה ח"א סמ"ז, וכ"כ בשו"ת יחוה דעת ח"ה, סימן כ"ז וכ"כ בשו"ת אור לציון ח"א סימן כ"ח. ועיין בשמירת שבת כהלכתה ח"א עמ‘ ע"ב ס"ח, התיר . רק ע"י שינוי לרסק בננה

17. בשולחן ערוך אורח חיים סימן שכא סעיף ט' כתב מותר לחתוך בשר מבושל או צלי, דק דק בסכין ובמגן אברהם שם ס"ק י בשר דאין גדולו מן הארץ לא שייך בו טחינה. וכן במשנה ברורה שם ס"ק ל"א מותר לחתוך אפילו דעתו להניחו לאחר זמן. ובמנוח"א מותר לרסק סרדינים וביצים בשיני מזלג כדי לאוכלן מיד. ואין כאן חשש גיבול כיון שלא נעשה כולו לבלילה אחת אלא חתיכות מרוסקות.ע"ע במנוחת אהבה ח"ב עמ‘ רפ"א ובשו"ת תפילה למשה ח"א סמ"ח, ועיין בשמירת שבת כהלכתה פ"ו סי"ד. וכן בשאר האחרונים

18. שו"ת יחו"ד ח"ה סימן כ"ז בא"ח משפטים ב שו"ת אג"מ ח"ד או"ח סע"ד שו"ת אור . לציון ח"א סימן כ"ח

19. כן בשו"ת יחווה דעת חלק ה סימן כז מותר לכתחלה לרסק בננה או ירקות מבושלים בשיני המזלג לצורך תינוק, וכיוצא בו, כדי להאכילו לאלתר. ובשו"ת תפילה למשה חלק .א' סימן מז

20. עיין באור לציון חלק א סימן כח ובחלק ב פרק מז סעיף כו וכן ביחוה דעת חלק ב שם שבשינוי אחד כלומר על ידי מזלג או כוס מותר לרסק תפוחי אדמה או בננות או אבוקדו ויש מחמירים לפי שיטת החזון איש להפוך את המזלג ועיין במנוחת אהבה חלק ב עמוד .רסה מה שכתב לעניין שחיקת שום והצריך שם לכתחילה שני שינויים

21. כיון שנחשב לכלי והוי דרך מלאכה שאסורה בשבת

22. באור לציון הנ"ל וכן בשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן כז מותר לכתחלה לרסק בננה או ירקות מבושלים בשיני המזלג לצורך תינוק, וכיוצא בו, כדי להאכילו לאלתר. ועיין להלן .בהלכות מגבל

23. שו"ת אגרות משה חלק או"ח ד סימן ע"ד, משנ"ה ח"ה סנ"ג שש"כ פי"א סי"א

24. כיון שאין טחינה אלא בגידולי קרקע וביצה אינה גידולי קרקע לכן מותר לתכה אפילו לפרוסות דקות בכלי המיוחד לכך וכן פסק בשמירת שבת כהלכתה חלק א פרק ו סעיף ג ובילקו"י סימן שכא סעיף יז. וכן ברבבות אפרים ח"א סימן רמח. שו"ת אגרות משה חלק .או"ח ד סימן ע"ד

25. .ועיין בשמירת שבת כהלכתה פע"ד סי"ג, במנוחת אהבה ח"ב פ"ט סט"ז

26. . אורחות שבת עמוד קסד וכן בתפילה למשה סימן מב ילקו"י שי"ט שעיף שכ

27. משנה ברורה סימן שכא ס"ק י"ג וי"ד וה"ה כל ירק שצריך מליחה וצריך לשפוך שמן כיון . שתכונת השמן להחליש כח המלח עיין בהליכות עולם ח"ד עמ' ס"ה שש"כ עמ' ק"ב

28. כתב בשו"ע או"ח סי' שכ"א סע' ג' אסור למלוח חתיכות צנון, ד' או ה' ביחד, מפני שנראה .ככובש כבשים, והכובש אסור מפני שהוא כמבשל, אלא מטבל כל אחת לבדה, ואוכלה אבל ביצים, מותר למולחן. משנה ברורה סימן שכא ס"ק יד דכשכל חתיכה מונחת לבדה אין בזה משום כובש כבשים וגם לא מיחזי כמעבד אבל כשמולחם ביחד אפילו דעתו לאכלם תיכף ולא להשהותם במלחם עד שיצא מרירותם מזיעה כדרכם ג"כ אסור. וכן .בהליכות עולם ח"ד עמ' ס"ד