הדפסה
קטגוריה: כתיבה ומחיקה
כניסות: 129

הכותב והמוחק הן מהמלאכות האסורות בשבת שהעובר
עליהן  חייב  חטאת  לכן  יש  להזהר  שלא  לכתוב  בשבת
.52'בצבעים או בעפרונות וכן לא לצייר ציורים וכד

א)  כתיבה שאינה מתקיימת - אין לצייר או לכתוב באצבע
באבק או במשקים שעל גבי שולחן או חלון או על אדים שעל
,הבקבוק וכד' ואפילו במים או בחול, ובכתב שאינו מתקיים
.53אסור בשבת

ב) אריזות מאכל - לכתחילה יש להשתדל שלא לקרוע במקום
שכתובים אותיות אבל יש מתירים לפתוח אריזות מאכל
.54אפילו כשנקרעים האותיות

ג) טיטול צבעוני -  מותר להלביש הקטנים בטיטול צבעוני
.55אע"פ שהצבע נמחק בשבת

ד) ידיים צבועות - מותר לשטוף ולנקות  
הידיים של ילדים 
קטנים הצבועות בצבעי גואש, עטים וכד' ואין כאן חשש
.56מוחק

ה) כתב שעל הידים - כשיש אותיות הכתובות על היד ושכחו
לנקות את הידים לפני שבת אפשר
ליטול ידיים לסעודה באופן באופן ששופך על הידיים רביעית מים ואינו מנגב את הידיים.

ו) כפית, כוסות, קשי שתיה - המחליפים צבע כשבאים במגע
במים חמים או  קרים  מותר להשתמש בהם בשבת אבל אין
למדוד את חום המים בעזרתם.

ז) כתב על עוגה -  בשבת אסור לכתוב בקרם שוקולד או
.59'בסוכריות על עוגה או על כל דבר מאכל וכד

ח) כתיבה על אדים - אסורה. ילד שכותב על אדי החלון או על אדי 
בקבוק קר יש להפרישו שאין לכתוב על שמשת חלון או
.60זכוכית

ט) לוח כתיבה -  שעל ידי משיכת הלוח או פעולה אחרת
הכתב נמחק אין לכתוב בו בשבת וכן אסור למחוק את
.61הכתוב בו על ידי משיכת הלוח

י)   משקפיים מחליפות  צבע  - מותר להשתמש בשבת .62
במשקפי שמש שצבעם משתנה בין שמש לצל

יא) צביעה באוכלים ובמשקים - אין צביעה בדברי מאכל או שתיה
ולכן מותר להכין משקאות על ידי הוספת תרכיזי
שתיה או לערבב מיני מאכלים זה בזה ולא לחשוש משום
.63צובע
 
יב) ספוג ולוח - מחיקת כתב או ציור גיר שעל הלוח או כל צבע
אחר בספוג או מטלית ואפילו ביד, אסורה מדרבנן שכל .64סוגי הכתב אסור למחוק בכל אופן

יג) עוגה/עוגיות - שכתובים עליהם אותיות או ציורים בסוכריות
או שוקולד וכד', יש אומרים שמותר לחותכם בשבת ויש
אוסרים. לכן יש להשתדל שלא לחתוך במקום שיש
.65אותיות

יד) ציורי מים -  מריחת מים על דף הנצבע מאליו וכן ציורי
.66עופרת או ציורי שמן אסורים בשבת

טו) משחקי כתיבה ומחיקה - אין לשחק בשבת במשחקי לוח
הנמחקים במשיכת הלוח ויש בכך משום מוחק וכותב.

טז) משחקי אותיות -  הנחת אותיות זו ליד זו מותרת בשבת
.68ואפילו שעל ידי כך נוצרות מילים

יז) משחקי פאזל - יש אוסרים לשחק בפאזל אותיות או של
ציורים ויש מקילים בכך ולכן במקום הצורך אפשר להקל אם
אינו מיועד להרכבה קבועה אלא מתפרק מיד בפרט שעושים
.69כן לשם לימוד אותיות

יח) 'אותיות הנדבקות - אותיות הנדבקות על ידי מגנט או סקוצ
מותר לשחק בהם בשבת ולהדביקם על המשטח המיועד להן
אבל  לא לחבר  את  האותיות זה  לזו על ידי מחט או
.70הדבקה

יט) כתיבה על חודי הספר - מותר לפתוח ולסגור ספר שיש בו
.71כתיבה על ראשי דפיו אפילו שהמילים נכתבות ונמחקות

כ) חותמת - אין להשתמש בחותמת לחתימה ואפילו לא לשם
משחק שמלבד שיש לה איסור של מוקצה יש בכך איסור
.72כתיבה

כא) נעליים בחול - אע"פ שכתיבה על החול אסורה בשבת מכל
מקום  מותר  ללכת  על  החול  אפילו  בסוליות  שיש  בהם
.73חותמת או ציור שעובר על גבי החול

כב) הקלטה - אסור בשבת להקליט כל מידע או מוזיקה לתוך
.74מכשיר הקלטה מכל סוג אפילו שעובד על שעון שבת

כג) מצלמת וידאו - כשמותקנת מצלמה המצלמת את עוברים
ושבים מותר לעבור שם אפילו שהאדם מצטלם כיון שאינו
.75מתכוון לכך ולא נוח לו בזה

כד) מנעול מספרים -  מותר לחבר בשבת מנעול מספרים או
אותיות על מנת לפתוח את המנעול כשאינו חשמלי בין על
.76ידי לחיצה ובין על ידי סיבובים

כה) כתיבה על גבי אוכל - שהכתיבה מוטבעת על האוכל והיא
חלק מהמאכל כגון עוגיה שמוטבע בתוכה שם מותר לאכול
.77ממנה ואין כאן משום מוחק

כו) צילום במצלמה - אסור לצלם בשבת במצלמה וכן יש איסור
.78לפתח פילים ויש בכך איסור כותב

כז) סבוניה צבעונית בשירותים - סבוניה המפרישה צבע שצובע
ומחטא את המים לכתחילה יש להסיר את הסבוניה לפני
.79השבת והמשאירים יש להם על מי לסמוך

כח) כתיבה במחשב -  אפילו שהמחשב דלוק מלפני שבת יש
איסור  חמור  לכתוב  עליו  או  לסמן  בו  סימונים  על  ידי
.80המקלדת או הסמן

 

 



52. . גמ' שבת ע"ה, שו"ע ש"מ ס"ג, ס"ד משנ"ב ס"ק כ"ב

53. שולחן ערוך אורח חיים סימן ש"מ סעיף ד' יש ליזהר שלא לכתוב באצבעו במשקין על השלחן או באפר. משנה ברורה שם ס"ק י"ח אף דחיוב חטאת ליכא דבעינן שיכתוב דוקא בדיו או בשאר דבר כיוצא בזה שרישומו מתקיים וכדלקמיה אפ"ה מדרבנן אסור אף באינו מתקיים ובס"ק כ' דאסור לרשום כמין אותיות על החלון זכוכית בימי הקור שהם לחים מן הקור. חיי אדם ח"ב כלל ל"ז דאף על פי שכותב בדבר שאינו מתקיים על דבר .שאינו מתקיים מ"מ מדרבנן אסור .

54. עיין מנוח"א ח"ג עמ' קס"ד ובילקו"י סימן ש"מ .

55. ראה בשו"ת אורל"צ ח"ב פ"מ שאלה ג'. אורחות שבת עמ' ת"נ

56. אין בנקיון צבע מהידיים איסור מוחק עיין בשו"ת הרדב"ז ח"ד סי' קלא, ובמשנה ברורה סימן שכ ס"ק נט וכן באורחות שבת עמ' תנ"ב, מנוח"א ח"ג פכ"ב סל"א. עמ' קנ"ד. וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן טו קונ' משיבת נפש פרק יד, ובשו"ת יביע אומר חלק ה .או"ח סימן כח .

57. כ"כ בהליכות עולם חלק ד עמוד רעג

58.  כיון שלא נעשית כאן שום מלאכה של צביעה או מחיקה וכן הצבע כאן אינו מתקיים אלא משתנה בהתאם לחום או לקור ואין כאן מעשה בידיים ודינו ממש כעין המשקפי שמש שמחלפים צבע בין החמה לצל שכתבו הפוסקים להתיר. עיין בשו"ת משנה הלכות חי"א סש"ז, ובשו"ת אגרות משה א"ח ח"ג סמ"ה, והוא הדין לנד"ד וכ"כ בשו"ת באר משה ח"ו סימן מ"ו. כיון שלא נעשית פעולת צביעה בכפית ואין הוא דבר המתקיים ונעשה . מאליו, לכן מותר, אך מדידה אסורה בשבת וע"ע בשו"ת צי"ץ אליעזר חי"ד סל"א

59. משנה ברורה סימן ש"מ ס"ק י"ט דאפילו אם כתב בהמשקין על דבר שאינו מתקיים כגון על עלה ירקות וכיו"ב אפ"ה מדרבנן אסור שו"ת מנחת יצחק חלק ז סימן י"ג. שו"ת .מנחת שלמה חלק א סימן צ"א אות י"א

60. כתב בשו"ע סי' ש"מ ס"ד ובמשנ"ב ק"ס כ"ו אסור לרשום כמין אותיות על החלון זכוכית . בימי הקור שאם רשם משמע שחייב והוא הדין כשיש אבק על החלון או לצייר או לרשום

61. בשו"ע סי' ש"מ ס"ו במשנ"ב ס"ק כ"ב שאפילו דבר שאינו מתקיים אסור למחקו. וכן כמש"כ בס"ד יש להזהר שלא לכתוב באצבעו במשקין על השולחן או באפר, וכ"כ .בשמירת שבת כהלכתה פט"ז סכ"ב ,

62. כיון שאין זו דרך כתיבה וצביעה לכן מותר כמו שכתבו בשו"ת משנה הלכות חי"א סש"ז שו"ת אגרות משה א"ח ח"ג סמ"ה מש"כ לענין משקפי שמש שמשתנה צבען, וכ"כ בשו"ת .באר משה ח"ו סימן מ"ו. הליכות עולם ח"ד עמוד רפט

63. שו"ע או"ח סימן שכ סעיף יט ליתן כרכום בתבשיל, מותר ואין לחוש לו משום צובע, דאין צביעה באוכלין. וכתב שם במשנה ברורה ס"ק נו וכן מותר ליתן יין אדום בתוך יין לבן ואע"פ שמתאדם ועין בשו"ת יביע אומר חלק ב אורח חיים סימן כ שהביא פוסקים רבים .שסוברים שאין דין צביעה במשקין

64. . שו"ע סי' ש"מ ס"ד שאסור מדרבנן אע"פ שלא נועד לקיום, במשנ"ב ס"ק כ"ב

65. כתב הרמ"א בשם המרדכי בשו"ע או"ח סימן שמ סעיף ג אסור לשבר עוגה שכתב עליה ,כמין אותיות, אע"פ שאינו מכוין רק לאכילה, דהוי מוחק. הליכות עולם ח"ד עמ‘ רע"א . במנוחת אהבה ח"ג עמ‘ קס"ד כתב שהמחמיר תע"ב

66. תולדת כותב משנ"ב ס"ק נ"ב אות ח', כדין שאר כתיבה שאסורה בשבת אע"פ שאינה . מתקיימת

67. שאין הבדל אם הכתב נמחק על ידי משיכת הלוח או על ידי מחק בכל מקרה שכתב אפילו . שאינו מתקיים נמחק הרי יש כאן איסור כתיבה ומחיקה

68. כיון שאין כאן כתיבה האסורה אלא רק קירוב אותיות זה לזה ללא חיבור וכן כתב בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קלה אם אין שום חבור רק שהעמידן אות .זה אצל זה לבד אין לאסור לא מצד כותב ולא מצד מוחק

69. מהמ"א בסימן שמ ס"ק י מובן שאין לחבר אותיות של כסף זו לזו אבל כשאינו מחברם אין בכך איסור עיין בחיי אדם כלל לז סעיף ו ולכן כאן כשמצרף את חלקי הפאזל זה לזה שאינו מחובר אלא נוטה להתפרק אין בכך איסור כותב שש"כ פרק ט"ז סעיף כג וכן . במנוחת אהבה פרק כב אות ט"ז

70. ואין בזה משום כותב כיון שאינו כותב את האותיות אלא מצרף את האותיות זה לזה כדין חודי הספר שדעת הרמ"א בתשובה להקל בזה וכן דעת הרבה אחרונים, וטעמם דכיון דעשוי לנעול ולפתוח תמיד ליכא ביה משום מחיקה וכתיבה והוי כדלת הנסגר ונפתח תמיד דאין בו משום בנין וסתירה והט"ז בשו"ע או"ח סי' שמ אות ב מאריך בדינים אלו ומסיים ושמעתי שרמ"א בתשובה מתיר ג"כ פתיחת ספרים שכתובים עליהם אך ראייתו לא ידענא. ויש צד היתר בנדון זה, דאיכא למימר הואיל ועומד לקרב ולרחק .וקריבה בעלמא דאינו עושה רק שנקרא זה עם זה והכתב כולו כתוב קודם לכן מותר . דהקריבה אינו מעשה כלל. וע"ע בשו"ת הרמ"א סימן קיט עוד צדדים להקל בדין זה

71. משנה ברורה סימן שמ ס"ק יז ספר שכתוב עליו בראשי חודי דפיו אותיות או תיבות יש אוסרין לפתחו ולנעלו בשבת דע"י הפתיחה שובר האותיות והוי כמוחק וכן כשנועלו הוי ככותב אבל דעת הרמ"א בתשובה להקל בזה וכן דעת הרבה אחרונים וביניהם הכנסת הגדולה וט"ז והפרישה והרמ"ע וחות יאיר והאליה רבה ותוספות שבת ועוד פוסקים, וגם כתבו שכן המנהג וטעמם דכיון דעשוי לנעול ולפתוח תמיד ליכא ביה משום מחיקה וכתיבה והוי כדלת הנסגר ונפתח תמיד דאין בו משום בנין וסתירה וכן המנהג. ומ"מ נכון .להחמיר כשיש לו ספר אחר

72. איסור כתיבה בשבת הוא שעושה זאת בכל סוגי המכשירי כתיבה ואפילו בדבר שאינו מתקיים ומלבד שהחותמת נחשבת למוקצה מחמת חסרון כיס כשמקפיד לא להשתמש . בה בשום שימוש מלבד חתימה

73. עיין בשו"ת יביע אומר חלק ה אורח חיים סימן כח שכתב להתיר משום שאין בכך דרך .כתיבה אינו מתכוון לכתוב וכן בדבר שאינו מתקיים ועוד עיי"ש .

74. משום שיש בכך רשימה על גבי הסרט או הדיסק וכ"כ כל האחרונים .

75. כ"כ בשולחן שלמה סימן שמ אות יב ב וכן ביבי"א חלק ט סימן לה

76. בשו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן מד כתב להתיר אפילו כשהמנעולים נפתחים ע"י הכוונת . 'אותיות מסוימות וכן בשו"ת בצל החכמה ח"ב ס' עח וח"א סי' מ

77. כתב המרדכי שבת פ"ז סי' שסט בשם מוהר"ם על העוגות הכתובים עליהן אותיות דאסור לשברם ביו"ט ושבת משום מוחק. ועי' במ"ב הלכות שבת סי' שמ אות טו שכתב ודוקא כשכותבים על העוגות אותיות מדבר אחר אבל שהכתיבה היא מהעוגה עצמה בדפוס או בידים שרי דאין שם כתיבה עליה וממילא לא שייך בזה מחיקה. וכן אם כתב האותיות בדבש המעורב במים או שאר מי פירות ג"כ אין להחמיר ועיין בספר דגול מרבבה שמצדד להקל בעיקר הדין הזה והביאו בשע"ת ויש לסמוך עליו כשאינו שובר במקום האותיות . בידו רק בפיו דרך אכילה

78. כ"כ כל האחרונים שיש בזה איסור כותב וכתב במנוחת אהבה ח"ג עמוד קלט שנראה . שיש בזה איסור מהתורה עיין שם בהערה

79. לכתחילה יש להסירה כיון שצובעת המים שבאסלה. ועיין בשו"ת אורל"צ ח"א סוף סימן .כ"ט ובילקו"י שבת ג סוף סימן שכב שכתבו להתיר .

80. דין זה פשוט