א) משחה רכה - כגון קרם ידיים או וולוטה ושאר תחליבי
גוף וכד'. אם אין סדקים של יובש והמשחה נבלעת בגוף יש
.1מתירים כשעושה זאת לשם תענוג ולא לשם רפואה
ב) קרם לחות לפנים - שנועד למנוע יובש ומזין את העור
ולעיתים מסנן קרינה מותר רק בתנאי שניספג בעור ואינו
.2משאיר שכבה של משחה ואינו מרפא חולי מסוים
ג) שמן גוף - מותר למרוח את הגוף בשמן אפילו שיש בו ריח
טוב. כשעושה זאת לשם עונג ותחושת רעננות ואינו מרפא
.3יובש . אבל אם יש סדקים ועושה כן לריפוי אסור
ד) חלב / מי פנים - תחליב דליל הנבלע בפנים ונועד לנקות
העור משומנים ושאר לכלוך, מותר להשתמש בו בשבת כדי
לנקות הפנים בעזרת צמר גפן המוכן מלפני שבת ויש
.4להיזהר שלא לסחוט את הצמר גפן
ה) סבוני מלח - מותר לשטוף ולנקות את הפנים בסבוני מלח
.5כאשר עושה זאת לניקוי הפנים ולא לרפואה
כדין סבון רגיל כש"כ בשו"ת יחווה דעת חלק ב סימן נ שהספרדים
שהולכים בעקבות הוראות הרמב"ם ומרן השלחן ערוך, יכולים להקל ברחיצת
הסבון בשבת, אבל אחינו בני אשכנז היוצאים ביד רמ"א, ראוי להם להחמיר,
אלא אם כן יש צורך בדבר, כגון רופא שצריך לרחוץ ידיו בסבון אחר בדיקת חולה מטעמי בריאות.
ו) פילינג" קרם או גרגרי קרם - שעשוי כדי להוציא נקודות"
שחורות (קומודונים) ע"י פעולת מריחה ושהיה של כמה
.6דקות ושפשוף אסור בשבת על כל סוגיו
ז) מסיכה - כל סוגי המסיכות אסורים בשבת בין מסיכה
.7רפואית ובין לשם רענון
ח) מלפפון /תמצית תה - אין להניח על העיניים תמצית תה או
.8מלפפון חתוך וכד' כדי להרגיע כאב או לרפואה
ט) כל סוגי המשחות שנועדו להעביר ולייבש - פיצעי בגרות
פיצעי בגרות (אקנה) אפילו שמניחים המשחה ללא מריחה
.9אסורות בשבת משום רפואה
י) אלכוהול - חיטוי הפנים או פצעונים באלכוהול מותר בשבת
.10כיון שאינו גורם לריפוי אלא לשם ניקיון בלבד
יא) שיש זיעה ונועד למנוע במקומות הנמרח חלבלין - קרם
.11ריחות אין להשתמש בו בשבת כלל
יב) מיקאפ נוזלי על בסיס מים סטיק וכו' -
מריחת שכבת מיקאפ אסורה בשבת, בין שנעשה בצבע העור ובין שנעשה
.12בגוונים שניבלעים בעור
יג) מסקרה ומסרק ריסים ללא צבע - שנועדו לעגל ריסים
מותרים בשבת כשהיא יבשה ללא חומר שקוף המבריק, ואין
.13חשש תלישת שערות מהריסים
יד) פודרה - העשויה כאבקה בעלת גוון, בהיר או כהה
ושימושה ע"י ספוגית או צמר גפן, ותפקידה לקבע
המיקאפ אסורה בשבת אבל אם מניחה על העור
ללא משחה או קרם
ולאחר זמן מתנדפת ברוח ואינה מתקיימת
.14מותרת בשבת
טו) ,צבעי פנים - כגון : צלליות, סומק, צללית משי, אודם
'איילנר, עיפרון שפתיים, וצבעי עיניים, מסקרה צבעונית וכו
.15אסורים בשבת משום צובע
טז) אפילו שפתונים - משמן, נוזלים, או משחה על כל סוגיהם
שנועדו רק להרטיב את השפתיים או לעבותם אסורים משום
.16צובע ומשום ממרח
יז) מקבע - העשוי כנוזל בבקבוק תרסיס שמתיזה על ספריי
ומקבעת האיפור לזמן רב אם עשוי כנוזל ומתאדה איפור
מותר לרסס על האיפור כדי לשמרו ובתנאי
שאינה .17מתאפרת בשבת
יח) "נצנצים" - על בסיס משחה או אבן, אין למרח בשבת על
העור כלל משום חשש ממרח, אך על בסיס אבקה שהדרך
להניחם בעדינות על הפנים או על השיער ללא משחה
.18ובמשך היום נעלמים עם הזיעה והרוח מותרים בשבת
יט) בושם - מותר לפזר על הגוף בושם או תרסיס דאודורנט
למניעת ריח רע של זיעה ובתנאי שלא מבשמת את הבגדים
.19ואין בכוונתה לבשמם
כ) אודם - המורחת אודם לפני כניסת שבת צריכה להיזהר
.20שלא לקרב שפתיה לסידור שהאודם לא ימרח על הנייר
כא) להסיר איפור בין במים ובין בחומר הסרת איפור - מותר
אחר ויכולה להשתמש בצמר גפן הטבול במעט חומר המסיר
.21איפור
כב) הסרת לק - לכתחילה בנות ישראל לא מורחות לק על
אפשר הציפורניים אבל כשיש צורך להסיר את הלק
להסירו בעזרת אציטון ולא להשתמש במגבונים להסרת לק
.22כיון שיש בהם חשש סחיטה
כג) הדבקת או הסרת הדבקות - ריסים, אבנים, זרקורים
יהלומים, וכו' כל שאינו נדבק על ידי משחה אלא על ידי
שמן או נוזל מימי מותר להדביקו בשבת כשדרכה להסירו
.23באותו היום וכן מותר להורידן בשבת
כד) פצעונים - אין ללחוץ על פצעונים על מנת לנקות אותם
אלא רק אם בוודאי לא ירד דם וכן אסור לשים עליהם
.24משחה משום רפואה בשבת
כה) דוחה יתושים - מותר להתיז על הגוף ספריי או להשתמש
בכל חומר נוזלי שנועד להרחיק יתושים אבל לא למרוח
.25משחה
כו) נתפס הגב או הצוואר - כשאינו יכול לקום מהמיטה בגלל
שנתפס הצוואר או הגב מותר לעשות לו עיסוי אפילו בשמן
.26על מנת לשחרר את השריר התפוס
כז) צחצוח שיניים- יש מתירים לצחצח שיניים
כשאין רגילים לראות דם מהחניכיים, ועדיף להשתמש במי פה ולא במשחה.
כ) מתזית - מותר להשתמש ב"מתזית" שהוא כלי צינור דק
ששוטף את השיניים במים, אבל אסור לחבר את המתזית בשבת.
עצה טובה
לקנות משחקים המיוחדים רק לשבת
כדי שבשבת הילדים לא ירגישו חסרון
וידעו שגם בשבת אפשר להינות
1. כדין מריחת משחה רכה כשנבלעת בגוף ואינה לרפואה אלא מרענננת ובמשחה רכה אין איסור ממרח מדאורייתא, שו"ת יבי"א ח"ד או"ח סכ"ז כתב בשם המ"א שלא שייך מירוח היכא שמיתכוון להבליע ע"ש ובמנוחת אהבה ח"ג פ"כ ס"ו, וכ"כ בשו"ע המקוצר .לרה"ג יצחק רצאבי ח"ב עמ' רל"ה הערה ד', ובשמירת שבת כהלכתה פל"ג י"ד .
2. כדין משחה רכה שמותרת כשניבלעת בגוף כנ"ל
3. שולחן ערוך אורח חיים סימן שכז סעיף ב, מותר לסוך לשם תענוג אבל לשם רפואה אסור .ע"ע ילק"י ד/ה עמ' ע"ט
4. בעור יבש ופנים רגישות לסבון רגיל משתמשים בחומר ניקוי ורענון עדין שכל פעולתו , היא ניקוי הפנים כסבון ואינו יוצר שכבה על העור וניבלע בעור ונימחה בניקוי בצמר גפן וחשש של רפואה ג"כ אין כאן כיון שאינו מרפא אלא מנקה בלבד כסבון רגיל רק צריך .להזהר שלא לסחוט את הצמר גפן הספוג בחומר
5. כדין סבון רגיל כש"כ בשו"ת יחווה דעת חלק ב סימן נ שהספרדים שהולכים בעקבות הוראות הרמב"ם ומרן השלחן ערוך, יכולים להקל ברחיצת הסבון בשבת, אבל אחינו בני אשכנז היוצאים ביד רמ"א, ראוי להם להחמיר, אלא אם כן יש צורך בדבר, כגון רופא . שצריך לרחוץ ידיו בסבון אחר בדיקת חולה מטעמי בריאות
6. אפילו שמטרת הפילניג לקלף כל השחור ולא לעקור מהשורש אלא רק מהשכבה החיצונית ואינו פנימי. לכן יש איסור למרוח המשחה על העור כיון שמסיר שומנים ותאי עור מתים ותולשים שערות קטנות הנמצאות על העור ויש חשש של גוזז ממרח ועוד, לכן .אין להקל בזה כלל .
7. מסיכה שואבת שומן מהפנים, ויש מסכות שמיבשו"ת הפנים ויש שנותנות לחות לעור . וכיון שנעשו"ת על ידי פעולת מריחה ולרוב נועדו לרפא פצעונים ויובש אסורה בשבת
8. משום רפואה בשבת שכל שנועד לרפא חולי אסור בשבת אפילו בשאר תכשירי קוסמטיקה .ורפואות טבעיות .
9. משום רפואה בשבת. כנ"ל
10. . שו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן טו קונטרס משיבת נפש פרק יד אות כ"ג
11. חלאבלין היא משחה קשה שנשארת זמן רב ומונעת ריחות לכן אין להישתמש בה בשבת .כלל אבל ביום שישי לפני כניסת השבת מותרת במריחה .
12. בין מריחה ובין בשפשוף ואפילו שנספג בעור אין להתיר בשבת משום צובע
13. כשיבשים אין כאן צביעה ואין כאן חשש של בונה, שאינה מדביקה השיער אלא מפרידה .השערות כבמסרק ואין דרכו לתלישת שיער שאינו נעשה בחוזקה
14. שאין בזה גדר צביעה, מאחר שהאבקה יבשה ואינה נדבקת בפנים, וכשנושרת לא ישאר ממנה שום רושם כלל כ"כ בשו"ת יביע אומר חלק ו או"ח סימן לז. והביא שם דברי הגרא"ח נאה ז"ל בס' קצות השלחן חלק ח' בבדה"ש דל"ג ע"א להתיר גם באבקה .צבעונית מטעם האמור. ע"ש. וכן בשו"ת אגרות משה חלק או"ח א סימן קיד
15. ,שולחן ערוך אורח חיים סימן שג סעיף כה אסור לאשה שתעביר בשבת סרק על פניה . משום צובע. שו"ת אג"מ חלק או"ח ח"א סימן קי"ד, וח"ה סכ"ז, ובשאר האחרונים
16. שש"כ ח"א פי"ד סנ"ח, מנוח"א ח"ג פי"ג ס"ו וכתב שם הואיל ונעשה ברק בשפתיים על . ידי משיחת השפתון השקוף יש בזה משום צובע עכ"ל
17. כיון שכל תפקידו לשמר את האיפור מהתאדות או כניסת גורמים חיצונים המאבדים את אפקט האיפור כלומר משמר מצב קיים ואין בזה איסור משום צובע כיון שאין בו צבע והוא חומר שקוף ואינו מבריק ועשוי כנוזל מימי ובפרט אין כאן בונה שאינו מחבר ואינו . מדבק אלא מונח על האיפור כניילון דקיק על הפנים נלע"ד שאין בזה איסור בשבת שאין
18. כאן מדבק או פעולת מריחת צבע אלא מניחה ניירות דקים וצבעונין על פניה כדי להתיפות ואינם מתקיימים לאורך זמן אלא מתנדפים ברוח ובזיעה ובמים ועל פי המבואר בשו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי' לז לענין פודרא צבעונית גם כאן אינו מתקיים .ומותר לענ"ד
19. עיין במשנ"ב סימן שכא ס"ק כה, ובשו"ע בסימן תקיא סעיף ד, ובשו"ת צי"א חלק ג סימן . טז פרק ב ס"ח, ילקו"י שבת ג' עמ ת"י, שאפילו אם אחר כך הריח נדבק בבגדים מותר
20. ואין איסור לנשק תינוק אפילו אם נמרח על פניו האודם כיון שזוהי דרך לכלוך ואינה מתכוונת לצבוע ואפילו אם נאמר פסיק רישא אפשר להקל בדרבנן כשלא ניחא ליה וכן . אין כאן דרך צביעה בכך
21. אין בהסרת איפור משום ממחק כשאינה מחליקה כדי למרח וכוונתה רק להסיר הטינוף מעל פניה או ידיה, ואין בכל כגון דא משום ממחק, וכן אין לאסור משום צובע הנייר או הצמר גפן שאין כאן צביעה כל עיקר, שאינו אלא לכלוך בעלמא. ומכיון שאין דרך צביעה בכך, אין כאן אלא איסור דרבנן, ופ"ר דלא ניח"ל באיסור דרבנן מותר. ובפרט שכאן הנייר מתקלקל ונזרק עיין בשו"ת הרדב"ז ח"ד סי' קלא, משנה ברורה סימן שכ ס"ק נט 'אורחות שבת עמ' תנ"ב, מנוח"א ח"ג פכ"ב סל"א עמ' קנ"ד. שו"ת ציץ אליעזר ח"ח סי . טו קונ' משיבת נפש פרק יד, שו"ת יבי"א ח"ה או"ח סימן כח
22. כיון שלא מצינו איסור של ניקוי מצבע ולא כמו מוחק על מנת לכתוב שאסור אורחות .שבת עמוד תנב, שמירת שבת כהלכתה עמוד קנט וע"ע בהערה הקודמת
23. כדין הדבקת שינים תותבות בפה שכאן זהו בנין עראי שאינו יכול להתקיים יותר מכמה שעות עיין בשו"ת הר צבי ט"ל הרים בונה סימן א בנין לשעה לא הוי בנין, שו"ת אגרות משה חלק או"ח ב' סימן פ"א שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן כה אבני נזר חאו"ח סימן רט"ו שכותב לומר שעצם הדין הזה דיש בנין באדם הוא במחלוקת שנויה ולדעת הגאונים והרמב"ם אין בנין באדם כמו בכלים, ורק מדרבנן מיהת אסור עיי"ש, וא"כ לפי"ז ' כשעשוי לסותרו גם בו ביום שאין בכה"ג אפי' איסור מדרבנן. ובשו"ע הרב סי' שי"ג סעי כ"א שכתב לענין כלי של פרקים שאם הדקם בחוזק בענין שצריך לזה גבורה ואומנות אע"ג שהוא בנין גמור וחייב משום בונה, היינו דוקא "אם עשוי להתקיים הרבה ואם אינו עשוי להתקיים הרבה הרי זה בנין עראי ואסור מדברי סופרים אא"כ אינו עשוי לקיום כלל" היינו שרגילים לסותרו בשבת עצמה. דשרי גם מדרבנן, וכאן במדבקות שאינו עשוי לקיום שדרכם להורידם אחר שעות אחדות. קיל טפי ואין טעם לאסור משום בונה ומשום מדבק תולדה דתופר ג"כ לא שייך לאסור שזהו קל יותר מטיטולים שהתירו הדבקתן בשבת שזהו זמני ולא נועד לקיום וכל שכן כאן שמותר הואיל ונועד להדבקה ארעית . ולהסרה אחר זמן מה כנלע"ד
24. שו"ע או"ח סימן שכח סעיף כח המפיס שחין בשבת כדי להרחיב פי המכה, כדרך שהרופאים עושים שהם מתכוונים ברפואה להרחיב פי המכה, הרי זה חייב משום מכה בפטיש שזו היא מלאכת הרופא, ואם הפיסה כדי להוציא ממנה הליחה שבה, הרי זה מותר. ואפילו אם יש דם ג"כ שמה עם הליחה, המגן אברהם וגם האליה רבה והחיי אדם כתבו דמותר דאותו הדם והליחה שכנוס שם אין בו משום חבורה ורק יזהר שלא ידחוק .המכה להוציא דם מחדש משנה ברורה ס"ק פט שער הציון שם
25. כיון שאינו רפואה אלא להרחיק יתושים לכן אין איסור כשלא עובר על ממרח וכן בחוט .השני עמ' ריד, אורחות שבת פרק יז סעיף כד .
26. כ"כ להתיר בילקו"י סימן שכז סעיף ה
27. שו"ת יבי"א ח"ד סימן כ"ז, שו"ת ציץ אליעזר ח"ז ס"ל, מנוח"א ח"ג פ"כ ס"י. שש"כ .פי"ד סל"ד, ילק"י שבת ד' סימן שכ"ו סי"ג. עיי"ש שהאריכו בנושא זה בפרוטרוט .
28. כ"כ באורחות שבת פרק יז סעיף לא