א) משחה רכה - כגון קרם ידיים או וולוטה ושאר תחליבי
גוף וכד'. אם אין סדקים של יובש והמשחה נבלעת בגוף יש
.1מתירים כשעושה זאת לשם תענוג ולא לשם רפואה

ב) קרם לחות לפנים -  שנועד למנוע יובש ומזין את העור
ולעיתים מסנן קרינה מותר רק בתנאי שניספג בעור ואינו
.2משאיר שכבה של משחה ואינו מרפא חולי מסוים

ג) שמן גוף - מותר למרוח את הגוף בשמן אפילו שיש בו ריח
טוב. כשעושה זאת לשם עונג ותחושת רעננות ואינו מרפא
.3יובש . אבל אם יש סדקים ועושה כן לריפוי אסור

ד) חלב / מי פנים - תחליב דליל הנבלע בפנים ונועד לנקות
העור משומנים ושאר לכלוך, מותר להשתמש בו בשבת כדי
לנקות  הפנים  בעזרת  צמר  גפן  המוכן  מלפני  שבת  ויש
.4להיזהר שלא לסחוט את הצמר גפן

ה) סבוני מלח - מותר לשטוף ולנקות את הפנים  בסבוני מלח
.5כאשר עושה זאת לניקוי הפנים ולא לרפואה

כדין סבון רגיל כש"כ בשו"ת יחווה דעת חלק ב סימן נ שהספרדים
שהולכים בעקבות הוראות הרמב"ם ומרן השלחן ערוך, יכולים להקל ברחיצת
הסבון בשבת, אבל אחינו בני אשכנז היוצאים ביד רמ"א, ראוי להם להחמיר,
אלא אם כן יש צורך בדבר, כגון רופא שצריך לרחוץ ידיו בסבון אחר בדיקת חולה מטעמי בריאות.

ו) פילינג" קרם או גרגרי קרם - שעשוי כדי להוציא נקודות"
שחורות (קומודונים) ע"י פעולת מריחה ושהיה של כמה
.6דקות ושפשוף אסור בשבת על כל סוגיו

ז) מסיכה - כל סוגי המסיכות אסורים בשבת בין מסיכה
.7רפואית ובין לשם רענון

ח) מלפפון /תמצית תה - אין להניח על העיניים תמצית תה או
.8מלפפון חתוך וכד' כדי להרגיע כאב או לרפואה

ט) כל סוגי המשחות שנועדו להעביר ולייבש - פיצעי בגרות
פיצעי בגרות (אקנה) אפילו שמניחים המשחה ללא מריחה
.9אסורות בשבת משום רפואה

י) אלכוהול - חיטוי הפנים או פצעונים באלכוהול מותר בשבת
.10כיון שאינו גורם לריפוי אלא לשם ניקיון בלבד

יא) שיש זיעה ונועד למנוע במקומות הנמרח חלבלין - קרם
.11ריחות אין להשתמש בו בשבת כלל

יב) מיקאפ נוזלי על בסיס מים סטיק וכו' -
מריחת שכבת מיקאפ אסורה בשבת, בין שנעשה בצבע העור ובין שנעשה
.12בגוונים שניבלעים בעור

יג) מסקרה ומסרק ריסים ללא צבע  - שנועדו לעגל ריסים
מותרים בשבת כשהיא יבשה ללא חומר שקוף המבריק, ואין
.13חשש תלישת שערות מהריסים

יד) פודרה - העשויה כאבקה  בעלת גוון, בהיר או כהה
ושימושה ע"י  ספוגית או צמר גפן, ותפקידה לקבע
המיקאפ  אסורה בשבת אבל אם מניחה על העור
ללא משחה או קרם
ולאחר זמן מתנדפת ברוח ואינה מתקיימת
.14מותרת בשבת

טו) ,צבעי פנים -  כגון : צלליות, סומק, צללית משי, אודם
'איילנר, עיפרון שפתיים, וצבעי עיניים, מסקרה צבעונית וכו
.15אסורים בשבת משום צובע

טז) אפילו שפתונים - משמן, נוזלים, או משחה על כל סוגיהם
שנועדו רק להרטיב את השפתיים או לעבותם אסורים משום
.16צובע ומשום ממרח

יז) מקבע - העשוי כנוזל בבקבוק תרסיס שמתיזה על ספריי
ומקבעת האיפור לזמן רב אם עשוי כנוזל ומתאדה איפור
מותר לרסס על  האיפור כדי לשמרו ובתנאי  
שאינה .17מתאפרת בשבת

יח) "נצנצים" - על בסיס משחה או אבן,   אין למרח בשבת על
העור כלל משום חשש ממרח, אך על  בסיס אבקה שהדרך
להניחם  בעדינות  על  הפנים  או  על השיער  ללא  משחה
.18ובמשך היום נעלמים עם הזיעה והרוח מותרים בשבת

יט) בושם -  מותר לפזר על הגוף בושם או תרסיס דאודורנט
למניעת ריח רע של זיעה ובתנאי שלא מבשמת את הבגדים
.19ואין בכוונתה לבשמם

כ) אודם -  המורחת אודם לפני כניסת שבת צריכה להיזהר
.20שלא לקרב שפתיה לסידור שהאודם לא ימרח על הנייר

כא) להסיר איפור בין במים ובין בחומר הסרת איפור - מותר
אחר ויכולה להשתמש בצמר גפן הטבול במעט חומר המסיר
.21איפור

כב) הסרת לק - לכתחילה בנות ישראל לא מורחות לק על
אפשר הציפורניים  אבל  כשיש  צורך  להסיר  את  הלק
להסירו בעזרת אציטון ולא להשתמש במגבונים להסרת לק
.22כיון שיש בהם חשש סחיטה

כג) הדבקת  או  הסרת  הדבקות  -  ריסים,  אבנים,  זרקורים
יהלומים, וכו' כל שאינו נדבק על ידי משחה אלא על ידי
שמן או נוזל מימי מותר להדביקו בשבת כשדרכה להסירו
.23באותו היום וכן מותר להורידן בשבת

כד) פצעונים -  אין ללחוץ על פצעונים על מנת לנקות אותם
אלא רק אם בוודאי לא ירד דם וכן אסור לשים עליהם
.24משחה משום רפואה בשבת

כה) דוחה יתושים - מותר להתיז על הגוף ספריי או להשתמש
בכל חומר נוזלי שנועד להרחיק יתושים אבל לא למרוח
.25משחה

כו) נתפס הגב או הצוואר - כשאינו יכול לקום מהמיטה בגלל
שנתפס הצוואר או הגב מותר לעשות לו עיסוי אפילו בשמן
.26על מנת לשחרר את השריר התפוס

כז) צחצוח שיניים-  יש מתירים לצחצח שיניים 
כשאין רגילים לראות דם  מהחניכיים, ועדיף להשתמש במי פה ולא במשחה.

כ) מתזית  - מותר להשתמש ב"מתזית" שהוא כלי צינור דק

 ששוטף את השיניים במים, אבל אסור לחבר את המתזית בשבת.


עצה טובה
לקנות משחקים המיוחדים רק לשבת
כדי שבשבת הילדים לא ירגישו חסרון
וידעו שגם בשבת אפשר להינות

 

 


 



1. כדין מריחת משחה רכה כשנבלעת בגוף ואינה לרפואה אלא מרענננת ובמשחה רכה אין איסור ממרח מדאורייתא, שו"ת יבי"א ח"ד או"ח סכ"ז כתב בשם המ"א שלא שייך מירוח היכא שמיתכוון להבליע ע"ש ובמנוחת אהבה ח"ג פ"כ ס"ו, וכ"כ בשו"ע המקוצר .לרה"ג יצחק רצאבי ח"ב עמ' רל"ה הערה ד', ובשמירת שבת כהלכתה פל"ג י"ד .

2. כדין משחה רכה שמותרת כשניבלעת בגוף כנ"ל

3. שולחן ערוך אורח חיים סימן שכז סעיף ב, מותר לסוך לשם תענוג אבל לשם רפואה אסור .ע"ע ילק"י ד/ה עמ' ע"ט

4. בעור יבש ופנים רגישות לסבון רגיל משתמשים בחומר ניקוי ורענון עדין שכל פעולתו , היא ניקוי הפנים כסבון ואינו יוצר שכבה על העור וניבלע בעור ונימחה בניקוי בצמר גפן וחשש של רפואה ג"כ אין כאן כיון שאינו מרפא אלא מנקה בלבד כסבון רגיל רק צריך .להזהר שלא לסחוט את הצמר גפן הספוג בחומר

5. כדין סבון רגיל כש"כ בשו"ת יחווה דעת חלק ב סימן נ שהספרדים שהולכים בעקבות הוראות הרמב"ם ומרן השלחן ערוך, יכולים להקל ברחיצת הסבון בשבת, אבל אחינו בני אשכנז היוצאים ביד רמ"א, ראוי להם להחמיר, אלא אם כן יש צורך בדבר, כגון רופא . שצריך לרחוץ ידיו בסבון אחר בדיקת חולה מטעמי בריאות

6. אפילו שמטרת הפילניג לקלף כל השחור ולא לעקור מהשורש אלא רק מהשכבה החיצונית ואינו פנימי. לכן יש איסור למרוח המשחה על העור כיון שמסיר שומנים ותאי עור מתים ותולשים שערות קטנות הנמצאות על העור ויש חשש של גוזז ממרח ועוד, לכן .אין להקל בזה כלל .

7. מסיכה שואבת שומן מהפנים, ויש מסכות שמיבשו"ת הפנים ויש שנותנות לחות לעור . וכיון שנעשו"ת על ידי פעולת מריחה ולרוב נועדו לרפא פצעונים ויובש אסורה בשבת

8. משום רפואה בשבת שכל שנועד לרפא חולי אסור בשבת אפילו בשאר תכשירי קוסמטיקה .ורפואות טבעיות .

9. משום רפואה בשבת. כנ"ל

10. . שו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן טו קונטרס משיבת נפש פרק יד אות כ"ג

11. חלאבלין היא משחה קשה שנשארת זמן רב ומונעת ריחות לכן אין להישתמש בה בשבת .כלל אבל ביום שישי לפני כניסת השבת מותרת במריחה .

12. בין מריחה ובין בשפשוף ואפילו שנספג בעור אין להתיר בשבת משום צובע

13. כשיבשים אין כאן צביעה ואין כאן חשש של בונה, שאינה מדביקה השיער אלא מפרידה .השערות כבמסרק ואין דרכו לתלישת שיער שאינו נעשה בחוזקה

14. שאין בזה גדר צביעה, מאחר שהאבקה יבשה ואינה נדבקת בפנים, וכשנושרת לא ישאר ממנה שום רושם כלל כ"כ בשו"ת יביע אומר חלק ו או"ח סימן לז. והביא שם דברי הגרא"ח נאה ז"ל בס' קצות השלחן חלק ח' בבדה"ש דל"ג ע"א להתיר גם באבקה .צבעונית מטעם האמור. ע"ש. וכן בשו"ת אגרות משה חלק או"ח א סימן קיד

15. ,שולחן ערוך אורח חיים סימן שג סעיף כה אסור לאשה שתעביר בשבת סרק על פניה . משום צובע. שו"ת אג"מ חלק או"ח ח"א סימן קי"ד, וח"ה סכ"ז, ובשאר האחרונים

16. שש"כ ח"א פי"ד סנ"ח, מנוח"א ח"ג פי"ג ס"ו וכתב שם הואיל ונעשה ברק בשפתיים על . ידי משיחת השפתון השקוף יש בזה משום צובע עכ"ל

17.  כיון שכל תפקידו לשמר את האיפור מהתאדות או כניסת גורמים חיצונים המאבדים את אפקט האיפור כלומר משמר מצב קיים ואין בזה איסור משום צובע כיון שאין בו צבע והוא חומר שקוף ואינו מבריק ועשוי כנוזל מימי ובפרט אין כאן בונה שאינו מחבר ואינו . מדבק אלא מונח על האיפור כניילון דקיק על הפנים נלע"ד שאין בזה איסור בשבת שאין

18. כאן מדבק או פעולת מריחת צבע אלא מניחה ניירות דקים וצבעונין על פניה כדי להתיפות ואינם מתקיימים לאורך זמן אלא מתנדפים ברוח ובזיעה ובמים ועל פי המבואר בשו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי' לז לענין פודרא צבעונית גם כאן אינו מתקיים .ומותר לענ"ד

19. עיין במשנ"ב סימן שכא ס"ק כה, ובשו"ע בסימן תקיא סעיף ד, ובשו"ת צי"א חלק ג סימן . טז פרק ב ס"ח, ילקו"י שבת ג' עמ ת"י, שאפילו אם אחר כך הריח נדבק בבגדים מותר

20. ואין איסור לנשק תינוק אפילו אם נמרח על פניו האודם כיון שזוהי דרך לכלוך ואינה מתכוונת לצבוע ואפילו אם נאמר פסיק רישא אפשר להקל בדרבנן כשלא ניחא ליה וכן . אין כאן דרך צביעה בכך

21. אין בהסרת איפור משום ממחק כשאינה מחליקה כדי למרח וכוונתה רק להסיר הטינוף מעל פניה או ידיה, ואין בכל כגון דא משום ממחק, וכן אין לאסור משום צובע הנייר או הצמר גפן שאין כאן צביעה כל עיקר, שאינו אלא לכלוך בעלמא. ומכיון שאין דרך צביעה בכך, אין כאן אלא איסור דרבנן, ופ"ר דלא ניח"ל באיסור דרבנן מותר. ובפרט שכאן הנייר מתקלקל ונזרק עיין בשו"ת הרדב"ז ח"ד סי' קלא, משנה ברורה סימן שכ ס"ק נט 'אורחות שבת עמ' תנ"ב, מנוח"א ח"ג פכ"ב סל"א עמ' קנ"ד. שו"ת ציץ אליעזר ח"ח סי . טו קונ' משיבת נפש פרק יד, שו"ת יבי"א ח"ה או"ח סימן כח

22. כיון שלא מצינו איסור של ניקוי מצבע ולא כמו מוחק על מנת לכתוב שאסור אורחות .שבת עמוד תנב, שמירת שבת כהלכתה עמוד קנט וע"ע בהערה הקודמת

23. כדין הדבקת שינים תותבות בפה שכאן זהו בנין עראי שאינו יכול להתקיים יותר מכמה שעות עיין בשו"ת הר צבי ט"ל הרים בונה סימן א בנין לשעה לא הוי בנין, שו"ת אגרות משה חלק או"ח ב' סימן פ"א שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן כה אבני נזר חאו"ח סימן רט"ו שכותב לומר שעצם הדין הזה דיש בנין באדם הוא במחלוקת שנויה ולדעת הגאונים והרמב"ם אין בנין באדם כמו בכלים, ורק מדרבנן מיהת אסור עיי"ש, וא"כ לפי"ז ' כשעשוי לסותרו גם בו ביום שאין בכה"ג אפי' איסור מדרבנן. ובשו"ע הרב סי' שי"ג סעי כ"א שכתב לענין כלי של פרקים שאם הדקם בחוזק בענין שצריך לזה גבורה ואומנות אע"ג שהוא בנין גמור וחייב משום בונה, היינו דוקא "אם עשוי להתקיים הרבה ואם אינו עשוי להתקיים הרבה הרי זה בנין עראי ואסור מדברי סופרים אא"כ אינו עשוי לקיום כלל" היינו שרגילים לסותרו בשבת עצמה. דשרי גם מדרבנן, וכאן במדבקות שאינו עשוי לקיום שדרכם להורידם אחר שעות אחדות. קיל טפי ואין טעם לאסור משום בונה ומשום מדבק תולדה דתופר ג"כ לא שייך לאסור שזהו קל יותר מטיטולים שהתירו הדבקתן בשבת שזהו זמני ולא נועד לקיום וכל שכן כאן שמותר הואיל ונועד להדבקה ארעית . ולהסרה אחר זמן מה כנלע"ד

24. שו"ע או"ח סימן שכח סעיף כח המפיס שחין בשבת כדי להרחיב פי המכה, כדרך שהרופאים עושים שהם מתכוונים ברפואה להרחיב פי המכה, הרי זה חייב משום מכה בפטיש שזו היא מלאכת הרופא, ואם הפיסה כדי להוציא ממנה הליחה שבה, הרי זה מותר. ואפילו אם יש דם ג"כ שמה עם הליחה, המגן אברהם וגם האליה רבה והחיי אדם כתבו דמותר דאותו הדם והליחה שכנוס שם אין בו משום חבורה ורק יזהר שלא ידחוק .המכה להוציא דם מחדש משנה ברורה ס"ק פט שער הציון שם

25. כיון שאינו רפואה אלא להרחיק יתושים לכן אין איסור כשלא עובר על ממרח וכן בחוט .השני עמ' ריד, אורחות שבת פרק יז סעיף כד .

26. כ"כ להתיר בילקו"י סימן שכז סעיף ה

27. שו"ת יבי"א ח"ד סימן כ"ז, שו"ת ציץ אליעזר ח"ז ס"ל, מנוח"א ח"ג פ"כ ס"י. שש"כ .פי"ד סל"ד, ילק"י שבת ד' סימן שכ"ו סי"ג. עיי"ש שהאריכו בנושא זה בפרוטרוט .

28. כ"כ באורחות שבת פרק יז סעיף לא

כט) בטיפול בשערות  בשבת, אפשר לעבור בנקל על איסורים
שונים כגון: איסור תלישת שערות, בנית וסתירת שיער
.29ואיסור סחיטה

ל) איסוף השיער  - מותר לאסוף השיער ע"י גומיות,
קליפסים, סיכות שיער וכו' כשכל כוונתה לאיסוף השיער
ולא לבנייתו  ועיצובו, וכן מותרת להתיר שיער האסוף, ואין
כאן בניה וסתירה אבל להתיר צמה אסור כפי שיבואר
.30להלן

לא) קליעה ופירוק צמות - אין לקלוע צמות וכן אין לפרקם
שדומה לבונה וסותר אבל מותר להסיר הגומיות מהצמות
.31כשרוצה לישון וכד' אפילו שהצמה מתפרקת מאליה

לב) גומיית שיער - מותר לאסוף שיער בגומייה והורדת גומיה מותרת 
בעדינות  שאין  תלישת שערות וכן  מותר לנקות
גומיית שיער מהשערות הסבוכות בה כדי להשתמש בה
.32בשבת

לג) וכן בכל "סיכות לשיער "רולים" - אין להשתמש ב"רולים
.33כלי אחר שנועד לבניה או תילתול ועיצוב השיער

לה) מסרק או מברשת - אין לסרק שערות הראש במסרק בשבת
שבודאי נתלשות שערות וכן לא במברשת שיער שעלולה לתלוש שיער,
אלא רק במברשת רכה מאוד כמו של
.35תינוקות

לו) חמצון שיער או צביעתו - אפילו צביעה של שערה קטנה וכן
.36צביעה בכל מקום בגוף בכל דרך אסורה משום צובע

לז) מסטיק שנדבק בשיער - מותר להפרידו לאט לאט ובזהירות
שלא יתלשו שיערות ואם בלי כוונה נתלשו שערות כיון
.37שאינה רוצה בתלישת שיערה לא עברה איסור

לח) ניגוב שיערות במגבת - מותר לנגב שיערות הראש במגבת
גדולה שיכולה לספוג את כל המים שבשיער ואין בה חשש
.38של סחיטה

לט) ספרי מעצב שיער - ושאר תכשירים שנועדו להבריק שיער
.39או לעצבו אסורים משום חשש בונה

מ) פיאות ילדים  -  אין לסלסל ולעצב  פיאות  ראשיהם של
הילדים, משום בונה, ויש שכתבו להתיר להשתמש במים
.40כשהפאות יבשות ומסולסלות מעט

מא) קרם, ג'ל, מוס לשיער - וכן ספריי עיצוב שיער בין שעשויים
כמשחה ובין שעשויים כנוזל, אם מיועדים לעצב השיער
.41ולשמור על מבנהו אסורים בשבת

מב) שיער תלתלים - אין לסלסל ולעצב את תלתלי השיער -
.42אפילו במים משום בונה

מג) שמן לשיער - יש מתירים למרוח מעט שמן על השיער
ויש המחמירים שלא להשתמש בשמן לשיער כשהוא מבושם
.43ולכתחילה לא תשתמש בשמן לשיער בשבת

 


 



29. עיין שולחן ערוך אורח חיים סימן ש"ג סעיף כ"ו וכ"ז ולענין איסור סחיטה עיין ב"י סימן .'של ס"א ומגן אברהם ס"ק ג ,

30. שכל האיסור של דמי לבנין הוא לקלוע שיער ולחבר השערות בשזירה ולא רק לאספו ,וכאן היא רק אוספת השיער מבלי לעצבו או לבנותו, וכ"כ ילקו"י שם סימן ש"ג סט"ו . שש"כ ח"א פי"ד סנ"ב

31. שו"ע ש"ג סכ"ו, משנ"ב ס"ק פ"ב, מנוח"א ח"ג פכ"ג סמ"ה, שמירת שבת כהלכתה פי"ד סנ"ב. כיון שהצמה עדיין תפוסה ואינה מתפרקת מיד עם שחרור הגומיה, ויש ספק אם תתפרק, כיון שיש פעמים שנשארות קלועות, וזה ספק בגרמא ובדבר שאינו פסיק רישא .ואיסור דרבנן, לכן אפשר להקל בזה

32. איסוף גומייה מותר בשבת משום שאין כאן בונה או מעצב שיער אבל הורדת גומיה יש כאן חשש של תלישת שערות וכאשר אין וודאות שיתלשו שערות יהא מותר כדין דבר שאינו מתכוון, וניקוי הגומייה מהשיער הדבוק בה מותר כיון שאין כאן ברירה אלא פעולת נקיון כדין נקיון כלים שהותר בשבת וכדין הסרת נוצות מהבגד, עיין אורחות שבת . פרק ג' הערה קל"ב

33. מהטעם שנכתב לעיל משום בונה השיער שאסור בשבת ועיי"ש במקורות הנ"ל, ובילקו"י . שבת ד' ח"ב עמ' ק"ה

34. שולחן ערוך אורח חיים סימן ש"מ סעיף א' אסור ליטול שערו או צפרניו, בין ביד בין .בכלי, בין לעצמו בין לאחרים, וע"ע במשנה ברורה שם וה"ה בשיניו

35. שולחן ערוך אורח חיים סימן ש"ג סעיף כ"ז כתב אסור לסרוק במסרק בשבת, משנ"ב ס"ק פה כתב משום תלישת שיער הגוף דהוי תולדה דגוזז וכ"כ האחרונים.ומש"כ לעניין מברשת שיער כיון שהמציאות מוכיחה שהיא אכן תולשת שערות ורק במברשת רכה .מאוד אפשר להקל

36. אפילו שהצביעה היא בדבר שאינו מתקיים לאורך זמן ועל גוף האדם אין היתר לצבוע . שיער בשבת או להתאפר כפי שכתבנו לעיל בהלכות איפור בשבת

37. כיון שאינה מתכוונת לתלוש שיער וכל רצונה הוא לנקותו מהמסטיק שנדבק ואפילו אם תתלוש שערות דבר שאינו מתכוון הוא ואיסור תלישת שיער ביד אסורה מדרבנן ופסיק רישא בדרבנן ושלא ניחא לה יכולה להקל ופרט אם אינו פסיק רישא, ע"ע בשו"ת יביע אומר ח"ט סק"ח אות ט"ו וכיון שגוזז בידיים דרבנן הוא ולא ניחא ליה בשערות שנתלשו"ת פסיק רישא דלא ניחא ליה הוא ובדרבנן אפשר להקל, וכן כתב שש"כ פי"ד . סמ"ב

38. בשו"ת אבני נזר קנ"ז, כתב שלא שייך בשערות כיבוס וסחיטה, אבל כתב הבא"ח שנה שניה פרשת פקודי אות ח' בין איש בין אשה לא יסחטו השערות שלהם, אלא יביא מטפחת גדולה המיוחדת לניגוב ויתנגבו בה ויקנחו בה פניהם וראשם, ואף על גב דעל ידי , הקנוח נסחט השער הוי סחיטה כלאחר יד. וכיון דסחיטת שער דרבנן התירו בכהאי גוונא משום דהוי כלאחר יד והמים הנסחטין הולכין לאיבוד. ועם כל זה לא יקנח בכח אלא , בנחת לאט לאט, עד שיבלעו המים שבשער במטפחת. ע"ע בכף החיים ש"כ אות קי"א מנוח"א ח"ב פי"ב סכ"א, שש"כ פי"ד ס"כ. שמכיון שסחיטת שיער מדרבנן שהסחיטה .לאחר יד והמים הולכים לאיבוד לכן מותר לנגב שיער הראש .

39. שש"כ פי"ד ס"נ, פסקי תשובות ש"ג אות י"א

40. שש"כ פי"ד סנ"ג, ילק"י שבת ד' עמ' ק"ו סי"ז, וכן בשו"ת מנחת יצחק ח"א ס"פ ובשו"ת . באר משה ח"א סי"ט אות ו', ובמנוח"א ח"ג עמ' רכ"ט

41. משום ממרח וחשש איסור בונה כיון שהחומר משמש כמעצב ומחזיק השיער ובמשנה ברורה סימן שג ס"ק פ"א כתב בשם מאמר מרדכי ויש שנוהגין מנהג של איסור להחליק שערותיהם בחלב מהותך ומעורב במיני בשמים שקורין בלשוננו פומאד"ה וחוששני להם מחטאת דנראה שיש בזה משום ממרח. ויש שכתבו להתיר במים בלבד ובתנאי שתלתלי השיער יבשים ומסולסלים מעט ורק מסדרת התלתלים ע"ע באה"ל ד"ה לחוץ ולפספס . ביד. שש"כ פי"ד ס"נ פסקי תשובות ש"ג אות י"א

42. רמב"ם הלכות שבת פרק כב הלכה כו אין גודלין את שער הראש ואין פוקסין אותו מפני שנראה כבונה, שו"ע או"ח סימן שג סעיף כו אסור לאשה לקלוע שערה בשבת, ולא להתיר קליעתה, אבל יכולה לחלוק שערה. משנ"ב ס"ק פ"ב שש"כ פי"ד סנ"ג, ילק"י שבת ד' ח"ב עמ' ק"ו סי"ז, שו"ת מנחת יצחק ח"א ס"פ, שו"ת באר משה ח"א סי"ט אות ו', מנוח"א .ח"ג עמ' רכ"ט. וכאשר השיער מתולתל אין כאן בניה ממש אלא הוספה על הקיים ,

43. מפני שאין בו פעולת בניה ועיצוב שיער וגם אינו מבושם. ועיין בשו"ת יחו"ד ח"א סל"א ושו"ת יבי"א ח"ו או"ח סל"ו, שו"ת גינת ורדים, סימן ט"ז כלל ג' ד"ה כללא דמילתא .שכתב שגם בשערות יש להקל ואין בהם משום מוליד ריח שאין מוליד ריח בשיער אדם .(ובשש"כ פי"ד סמ"ח. שו"ת באר משה ח"א סי"ט, שולחן שלמה סי' שכ"ו א (ג