הדפסה
קטגוריה: קבלת השבת
כניסות: 184

א. אחת המצוות החשובות ביותר שאשה זכתה בהן היא הדלקת נרות שבת ולכן תקפיד שלא לזלזל ביותר במצווה זו וכן שלא תשכח להדליק נרות שבת וכן שלא תדליק לאחר כניסת השבת 1.

 ב. שעת רצון - סגולה המובאת בספרים הקדושים שבשעה שמדליקה נרות שבת תתפלל על ילדיה שיהיו בני תורה תלמידי חכמים וכן להתפלל על וכן להתפלל על בנותיה שיזכו לשידוך הגון ולהקים בית וכן על עצמה שזוהי שעת רצון ולכן תתפלל ככל יכלתה 2.

ג.צדקה - מנהג נכון הוא שלפני הדלקת נרות תיתן כמה מטבעות לצדקה ואחר כך תדליק נרות שבת נרות שעווה ונרות שמן - כשאין די שמן, שיספיק לכל הנרות אפשר להדליק נר אחד של שמן ונר שני של שעווה 3.

ד. בגדי שבת - ראוי שתלבש בגדי שבת לפני הדלקת נרות על מנת שתקבל את השבת כשהיא כבר מוכנה לשבת 4.

ה. חשש חילול שבת - אם הזמן דחוק ואין לה די שהות להתלבש ולהדליק נרות, תדליק נרות בבגדי חול ולאחר הדלקת נרות תחליף לבגדי שבת 5.

 ו. מספר נרות שצריכה להדליק - מעיקר הדין די בנר אחד וכבר נהגו כולן להדליק לפחות שתי נרות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור 6.

ז. שבעה נרות - יש הנוהגות להדליק שבעה נרות ויש הנוהגות להדליק כמספר הנפשות בבית 7.

ח. משרגילה נרות פחות כשהדליקה - נרות החסירה להדליק בכל שבוע אינה צריכה לקנוס את עצמה 8. 

ט. שמן זית - מצוה מן המובחר להדליק בנרות שמן זית ואין הבדל בין שמן זית שנועד למאור לבין שמן זית לבישול ואכילה, אלא כל שמן זית שאינו של ערלה והופרשו ממנו תרומות ומעשרות ואורו צלול ויפה מצווה להדליק בו 9.

י. שאר שמנים - אם אין שמן זית אפשר להדליק בשמן רגיל כגון שמן סויה חמניות וכו' וכן אפשר להשתמש בשמן שנשאר במחבת או בסיר טיגון בתנאי שדולק יפה וצלול 10.

יא. שמן שנשאר מהנרות - בשבת אסור להשתמש בשמן הנשאר מנרות שבת משום מוקצה אבל במוצאי שבת מותר להשתמש בו 11.

יב. שתי פתילות בצלוחית - צלוחית שמן שיש בה שתי פתילות הנפרדות אחת מהשניה נחשבות לשתי נרות שבת 12 .

יג. בל תשחית - אין להשתמש בנרות יקרים או בכמות גדולה של שמן משום בל תשחית. אלא תשים כמות שמן או נרות שידלקו למשך זמן הלילה בלבד 13.

יד. נרות שעווה - בימינו שנרות השעווה מאירים יפה אין חיוב להדליק בשמן זית ואפשר להדליק בנרות שעווה אפילו לכתחילה 14.

טו. הרוצה לשנות מנהגה ולהדליק נרות שעווה במקום נרות שמן, אם חשבה שיש חיוב להדליק בנרות שמן אינה צריכה התרת נדרים. אבל אם נהגה כן למנהג חסידות, כדאי שתעשה התרת נדרים אצל רב שמבין בהלכות התרת נדרים 15.

טז. נרות שעווה ונרות שמן - כשאין די שמן, שיספיק לכל הנרות אפשר להדליק נר אחד של שמן ונר שני של שעווה 16.

יז. התרת נדרים - אשה שנהגה להדליק שבעה נרות ולאחר זמן רוצה להפחית את מספר הנרות רצוי שתעשה התרת נדרים על כך שלא אמרה בלי נדר 17.

יח. תנאי בהדלקת נרות - רצוי שתתנה פעם אחת בשנה שמספר הנרות שמדליקה הוא בלי נדר ואם תרצה יכולה להדליק פחות נרות מבלי התרת נדרים 18.

יט. כשחסר נרות - כשאין די נרות שרגילה להדליק בכל שבוע, או כשמתארחת והדליקה רק נר אחד אינה צריכה קנס או התרת נדרים כיון שעושה כן באופן חד פעמי 19.

כ. כשבעלת הבית מדליקה רק שתי נרות - המתארחת בבית שמדליקים שם שתי נרות והיא רגילה להדליק יותר נרות אינה חייבת להוסיף נרות 20.

כא. שכחה להדליק נרות שבת - כששכחה להדליק נרות שבת תצטרך להדליק נר נוסף כל ימיה אבל אם השאירה אור חשמל דולק לכבוד שבת (ואפילו המכוון על ידי שעון שבת) אין צריכה להוסיף נר נוסף 21.

כב. כשלא הדליקה מחמת אונס - אם רצתה להדליק נרות שבת ולא יכלה להדליק מסיבות שאינן תלויות בה כגון שהיתה חולה בבית חולים או שהיו אילוצים שמנעו ממנה להדליק נרות שבת וכן כשהבעל הדליק נרות בבית במקומה וכן כשהדליקה אור חשמל לא קנסו אותה חז"ל 22.

כג. הגבהת השמן במים - מותר לשים מים בכוסיות השמן כשבכוונתה במים להגביה הנרות או כשמתכוונת לנוי כגון שהמים מתחת לשמן צבועים בצבע מאכל, אבל אם רצונה כדי שהמים יכבו הנר אסור לשים מים בכוסית השמן ואפילו שעדיין לא נכנסה השבת 23.

כד. אור החשמל - במקום שאי אפשר להשיג נרות שעוה או שמן או שאין אפשרות להדליק כגון בבית חולים אפשר .24להדליק אור החשמל ולברך להדליק נר של שבת 24.

כה. הבהוב הנר - יש נוהגים שהבעל מכין את הנרות, מדליק את הנר ומכבה על מנת שידלוק יפה וזהו הבהוב הנר ומעיקר הדין אין חיוב בכך ומכל מקום אשה שמכינה יש לה מצוה בכך 25.

כו. אופן ההדלקה - יש להדליק באופן כזה שרוב הפתילה תידלק כדי שהאש תעלה יפה בכל הנר 26.

כז. שימוש בנרות - אם כבה הגפרור, ועדיין לא סיימה להדליק את כל הנרות, אין להדליקו מנר שבת אלא תדליק גפרור אחר,ומותר להדליק נר שבת מנר שבת אחר שכבר הודלק לכבוד שבת 27.

כח. שימוש בנרות לפני שהודלקו לכבוד שבת - לפני שהודלקו הנרות לכבוד שבת, מותר להשתמש בנרות לצורך הדבקת הנרות, (לחמם נר בנר) אפילו שהודלקו לשם הבהוב והכנה, ורק אם הודלקו לכבוד שבת קודש אסורים בשימוש כנזכר לעיל כט. כיבוי הגפרור - אם אינה מקבלת שבת בהדלקת נרות , יכולה לכבות הגפרור, וכן להחזיר הגפרורים למקומם אבל אם מקבלת שבת לאחר הדלקת הנרות אין להרים את הגפרורים ואסור לכבות את הגפרור אלא יש להניחו שיכבה מאליו 28.

כט. כיבוי הגפרור - אם אינה מקבלת שבת בהדלקת נרות , יכולה לכבות הגפרור, וכן להחזיר הגפרורים למקומם אבל אם מקבלת שבת לאחר הדלקת הנרות אין להרים את הגפרורים ואסור לכבות את הגפרור אלא יש להניחו שיכבה מאליו 29.

ל. חינוך ילדה להדלקת נרות - ילדה קטנה אינה צריכה להדליק נרות ולכן אין ללמדה להדליק בברכה ואפילו בלא שם ומלכות ומתכוונת לשם חינוך אסור ויכולה להדליק ללא ברכה ולהקשיב לאם המברכת

לא. בנות רווקות - בנות שגרות אצל הוריהן, פטורות מהדלקת נרות שבת, שהכלל הוא שכל שיש מי שידליק  בעבורן פטורות מהדלקת נרות 31.

לב. רווקה שאינה מברכת - בת רווקה שדרה אצל הוריה ורוצה להדליק נרות שבת אין לה לברך על הדלקת נרות אפילו שמדליקה בחדרה אלא תשמע הברכה מהאם המברכת ותדליק ללא ברכה 32.

לג. רווקה שמתארחת - אם מתארחת במקום שמדליקים נרות ידליקו גם בעבורה אבל במקום שלא מדליקים צריכה להדליק בברכה ותדליק במקום הסעודה ואם אינה יכולה להדליק שם, תדליק בחדר שינה 33.

לד. חדר משותף - אם יש מספר בנות הדרות בחדר אחד, תדליק אחת מהבנות בשביל כולן בברכה 34.

לה. המתארחים בשבת - כשמתארחים בשבת ומייחדים להם חדר נפרד, יכולים להדליק בברכה בחדר הפרטי שייחדו להם, אבל לא תברך היכן שמדליקה בעלת הבית 35.

לו. המתארחים רק לסעודת שבת - ידליקו בבית נרות או שמן שידלק למשך זמן רב, עד שיחזרו לביתה ויהנו מאור הנרות. ואפשר להדליק אור החשמל בנוסף כדי שלא תחשב הברכה לבטלה אם הנרות יכבו מוקדם 36.

לז. המתארחים בבית מלון - חייבים בהדלקת נרות שבת ולכתחילה תבקש אישור מהנהלת בית להדליק בחדרה בהתאם להוראות הבטיחות של המלון ויקפידו לחזור לחדר בעוד הנרות דולקים 37.

לח. כשאין אפשרות להדליק בחדר המלון - אם הנהלת המלון אוסרת בכל אופן להדליק בחדרים תקפיד להדליק ( הראשונה בחדר אוכל ותברך, (ואם הדליקו לפניה לא תברך או, שתדליק אור חשמל בחדרה בברכה ויצאה ידי חובה 38.

לט. חדר אוכל - כשמדליקים נרות בחדר אוכל משותף, לפי מנהג עדות המזרח רק אחת מברכת בשביל כולן והשאר מדליקות אחריה ללא ברכה 39.

מ. אורחת שיוצאת ידי חובה - כשמדליקים נרות בשבילה ואינה צריכה להדליק נרות, ראוי שתקשיב לברכה אבל .40אם לא שמעה יצאה ידי חובה 40.

מא. אשה שאינה נשואה - גרושה או אלמנה או רווקה שגרה לבדה חייבת בהדלקת נרות בערב שבת ובערב יום טוב וכן בערב יום כיפור כשאר כל נשים 41.

מב. כשהאמא לא בבית - שהאמא לא נמצאת עדיף שהאבא ידליק את הנרות בברכה, ולא הבת שנמצאת בבית .42אפילו שהיא מעל גיל מצוות 42.

מג. טלטול הנרות לפני קבלת שבת - אשה חולה שאינה יכולה לגשת להדליק נרות, בעלה יכול לקרב את הנרות בעבורה ולאחר שתדליק בברכה יניח את הנרות במקום שאפשר להנות מהם 43.

מד. מקום הנחתם - לכתחילה יש להדליק הנרות במקום האכילה ואם שהודלקו היכן להשאירם ויש צריכה להעבירם למקום אחר כגון יולדת שהביאו לה להדליק נרות סמוך למיטתה או כשיש ילדים קטנים שיכולים להינזק, מותר להניח הנרות אחר ההדלקה במקום גבוה כשנהנים מאורם 44.

מה. אסור לטלטל את הפמוטים - טלטול הפמוטים בשבת אפילו לאחר שכבו הנרות משום שהם מוקצה, אבל כשהפמוטים אינם יקרים, ועשו תנאי לפני הדלקת נרות שיהיה אפשר להרימם, לאחר שיכבו הנרות אפשר להרימם ולהניחם במקום אחר 45.

 

1. כתב הטור או"ח סימן רסג שהנשים מוזהרות בו יותר כדאיתא במדרש מפני שכבתה נרו של עולם פירוש גרמה מיתה לאדם הראשון והרמב"ם ז"ל נתן טעם לדבר מפני .שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית

2. כתב רבינו בחיי על שמות פרק יט פסוק ג ראויה האשה להתפלל לשם יתברך בשעת הדלקת הנר של שבת שהיא מצוה מוטלת עליה שיתן לה ה' בנים מאירים בתורה, כי התפלה יותר נשמעת בשעת עשיית המצוה ובזכות נר שבת שהוא אור תזכה לבנים בעלי תורה הנקראת אור שנאמר כי נר מצוה ותורה אור, וכן דרשו רז"ל האי מאן . דרגיל בשרגי הויין ליה בנים תלמידי חכמים. וכ"כ הכף החיים שם ס"ק לד

3. כ"כ הבא"ח פרשת לך לך אות ו יש נשים נוהגים לתת פרוטות צדקה קודם הפרשת חלה, וקודם הדלקת נרות שבת, וקודם טבילת מצוה, וסימנם חנ"ה, שהוא חלה נדה .הדלקה

4.על מנת לכבד את השבת בבגדי שבת לכן ראוי ללבוש את הבגדים לפני הדלקת נרות . וגם כדי שלא תצטרך להתכונן לאחר הדלקת נרות שבת אלא הכל יהיה מוכן לשבת

5.  הדלקה בבגדי שבת אינה מעיקר הדין ולכן עדיף להדליק בזמן על מנת שלא יעבור . זמן של הדלקת נרות ותפסיד מצוה יקרה זו

6. שו"ע אורח חיים סימן רסג סעיף א יהא זהיר לעשו"ת נר יפה, ויש מכוונים לעשו"ת .ב' פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור

7. כ"כ המגן אברהם רסד ס"ק ב בשם השל"ה הקדוש וכן במשנ"ב ס"ק ו ויש נוהגין להדליק ז' נרות כנגד ז' ימי השבוע ויש עשרה כנגד עשרת הדברות ואין צריכין להיות .כולן על השלחן עכ"ל. מכל מקום כל זה רק מנהג, אבל מעיקר הדין די בנר אחד

8. כתב הפרי מגדים שם ס"ק ג אם מדלקת ב' נרות ופעם אחת רק אחד צריכה להוסיף וכן אם מדלקת הרבה ושכחה פעם אחד וחסר א' תדליק יותר שתהא זהירה בכבוד שבת, אבל הביאור הלכה בד"ה שכחה כתב לחלוק שלא נהירא דכל זה הוא רק מנהג והבו דלא לוסיף עלה וכיום שיש מנורות חשמל בוודאי שאפשר להקל בזה מכל .מקום אם רוצה יכולה להוסיף נר נוסף

9. מסכת שבת דף כג ע"א אמר רבי יהושע בן לוי, כל השמנים כולן יפין לנר, ושמן זית מן המובחר. ובשו"ע רס"ד סעיף ו' שמן זית מצוה מן המובחר, ביאור הלכה שם ד"ה . "חוץ מאלו" כתב ששמן של איסור הנאה כגון של ערלה וכדומה אסור לנר שבת

10. עוד כתב שם בשו"ע שכל השמנים, הנמשכים אחר הפתילה יפה מדליקים בהם וכן במשנה ברורה שם ס"ק כג כתב אם אין שמן זית מצוי מצוה בשאר שמנים שאורן . צלול והם קודמין לנר שעוה

11. כתב בשו"ע אורח חיים סימן רסה ס"ג שאסור להסתפק ממנו בשבת. וראה במשנה ברורה ס"ק ט שכתב שכבר הוקצה השמן בין השמשו"ת ומיגו דאיתקצאי בין השמשו"ת לנר איתקצאי לכולי יומא. וגם הכלי אסור בטלטול ע"י השמן שנעשה בסיס לה ואפילו שהשתמשו בו למצוותו מותר להינות ממנו בין להדלקת נרות שבת ובין לאכילה ולא כמו נרות חנוכה שהשמן הוקצה למצוות ההדלקה ואם כבו בחצי .שעה ראשונה אסורים בהנאה

12. כדין נרות חנוכה שכתב בשו"ע אורח חיים סימן תרעא סעיף גנר שיש לו שתי פיות עולה לו בשביל שתי נרות. ועיי"ש באחרונים שכיון שבמקום הנחתן בפה מינכר שהם .שתים נחשבות כשתיים

13. שו"ת תורה לשמה סי' עו כתב שיש בזה משום בל תשחית. וכן בילקו"י ס' רס"ג הערה צ"ב. ומש"כ כל הלילה משום שתמיד יש חשש של הפסקת חשמל ולכן יש .צורך בנרות וכל שיש צורך אין בזה בל תשחית .

14. עיין במשנ"ב סימן רסד ס"ק כג ומה שכתב בשו"ת משנה הלכות חלק טו סימן פג

15. כל מנהג טוב שנהגו בו שלושה פעמים הרי הוא חשש של נדר ולכן יש לעשו"ת התרת נדר, אבל אם נהגו בו מתוך טעות אין צורך בהתרת נדרים. ואין לחשוש משום התרה של מצוה כיון שהמצוה היא בהדלקת נרות ועדיין מדליקה נרות מנרות שאורם יפה .וצלול, ע"ע בשו"ת משנה הלכות חלק ה סימן פג שדן בנושא

16. ואין לדמות לנרות חנוכה ששם יש איסור להדליק נר שמן ונר שעווה לכתחילה משום הרואים שיחשבו שאת הנר השני הדליק אדם אחר ואין כאן פרסומי ניסא של הימים כאן הדלקת הנר היא בשביל להרבות אור בבית לכבוד שבת קודש ודי בנר אחד . מעיקר הדין ואפילו אם יחשבו שהדליקו שתי נשים מכל מקום אין בכך איסור

17. לא כתבנו בלשון חובה לעשו"ת התרת נדרים כיון שאין כאן מנהג של מצוה שהמצוה היא להדליק נרות וכל תוספת של נר היא תוספת אור ולפי שיטת השו"ע אין מברכים על תוספת אור ורק מנהג של מצוה צריך התרת נדרים מכל מקום כתבנו שרצוי שתעשה התרת נדרים כיון שיש פוסקים שכותבים שזהו מצוה, וכן ראיתי שכתב . באוצר דינים לאשה ולבת בעמוד קצז

18. כיון שעשתה תנאי שאינה מקבלת על עצמה את הדלקת נרות כנדר לכן אינה צריכה . התרת נדרים, גם לשיטת האומרים שאכן צריכה התרת נדרים מכח של מנהג טוב

19. כל מנהג שאין רצונה לבטלו אלא להמשיכו אבל פעם אחת אינה עושה מסיבות שונות, אינה צריכה התרת נדרים וכן כתב בשו"ת יביע אומר חלק ב או"ח סימן ל .שבכה"ג שיש לה איזה אונס, ודעתה לחזור למנהגה אין צריכה התרה

20. לכאורה היה מקום לומר כיון שרגילה להדליק מספר קבוע של נרות אז תקפיד שבעלת הבית תדליק במספר שווה כמוה אבל כל זה אינו כך כי די בכך שמתארחת אצלה וסומכת על נרותיה והיא מוציאה אותה ידי חובה של הדלקת נרות ואם רוצה .להדליק ללא ברכה כפי שרגילה, הרשו"ת בידה

21. כך קנסו אותה חז"ל ואפילו שיש אור של מנורת החשמל מכל מקום עיקר המצוה היא שיש לאשה להדליק נרות שבת וכתב המגן אברהם שם ס"ק ג ואם שכחה כמה פעמים צריכה להוסיף בכל פעם כי הדבר משום היכר שתהיה זהירה מכאן ולהבא . בכבוד שבת, שו"ת אורל"צ ח"ב עמוד קע בסוף הערה יב

22. כיון שכל הקנס הוא כדי שיהיה אור בבית וכן כדי שלא תבוא לזלזל בכבוד שבת אבל כאן שרוצה לכבד את השבת בהדלקת נרות ורק מטעמי אונס אינה יכולה להדליק אז לא נקנסה כ"כ במשנה ברורה סימן רסג ס"ק ז. וע"ע בשו"ת רבבות אפרים חלק ח .סימן קל

23. שו"ע סימן רסה מותר ליתן מים בעששית שמדליקים בה בערב שבת כיון שאינו מתכוין לכבוי אלא להגביה השמן. משנה ברורה שם ס"ק טו אמנם בשאר מלאכות מותר להתחיל מבעוד יום והמלאכה נגמרת בשבת אבל כאן יש לחשוש שמא תחשוב שאין בזה שום איסור ותעשה כן בשבת וגם שמא תגביה הכלי עם המים נגד .הניצוצות ותכבה וכ"כ בשו"ת אור לציון ח"ב פי"ח שאלה י"ז ובילק"י רס"ה ס"ג

24. עיין בשו"ת יבי"א חלק ט סימן קח אות קכד ובאוצר דינים לאשה ולבת עמוד ערה . אור לציון חלק ב עמוד קע, רבבות אפרים חלק ח סימן קכט

25. שו"ע אורח חיים סימן רסד סעיף ט א"צ להבהב הפתילה וכתב הרמ"א שם נהגו להדליק הפתילה ולכבותה כדי שתהיה מחורכת ותאחז בה האור יפה. ובמשנה ברורה ס"ק כח הוסיף וזה יעשה האיש מתחלה ויהיה תועלת שלא תשהה האשה בהדלקתה בהגיע זמנה, וטעם נוסף נראה לי הוא משום שבפתילות המצויות היום יש שעווה שמרוחה עליהן על מנת שידלקו היטב ולכן נהגו להדליק את הפתילות על מנת שהאשה תדליק מיד בשמן ולא בשעוה ומכל מקום אין צריך בזה כיון שכל כוונתה .הוא להדליק נר של שמן והשעוה מיד נשרפת ולכן אינו חייב לעשותו

26. שו"ע אורח חיים סימן רסד סעיף ח המדליק צריך שידליק רוב מה שיוצא מן הפתילה מהנר. וכתב שם במשנ"ב ס"ק כו כדי שהלהבה תעלה יפה מיד שיסלק ידו . כפי שהיה בהדלקת המנורה

27. כתב ביאור הלכה סימן רס"ג ד"ה שתי פתילות דהדלקת הנר הוא לצורך שבת ובמשנה ברורה ס"ק ד' ומותר להדליק מנר לנר בין אם מדליקה שנים או יותר ואין בזה משום בזוי מצוה דכולן של מצוה הם, אבל אסור להדליק גפרור או נר של חול מנר של שבת משום בזוי מצוה, וע"ע במנוחת אהבה שם ס"ד, שש"כ פרק מ"ג סעיף . ל"ח

28. כל שימוש בנרות שבת אסור בין להדלקה ובין לחימום השעוה על מנת שידבק וכל זה לאחר שיחדו את הנר להדלקת נרות אבל לפני שהדליקו לכבוד שבת אלא רק מונח על הפמוטים וכן כשמהבהבים את הנר אין איסור לחמם את הנר על מנת להדביקו .כיון שעדיין לא נחשב לנר שבת וכל האיסור בזמן שהוא נקבע כנר שבת ולא בהכנתו

29. פשוט, אבל הנוהגת לקבל שבת בהדלקה צריכה להיזהר בזה. כיון שבהדלקה נכנסת שבת על כל חומרותיה ולכן אי אפשר לטלטל את הגפרורים שדינם ככלי שמלאכתו . לאיסור, וגפרור לאחר שכבה דינו כמוקצה מחמת גופו

30. מכיון שהאם מברכת על הדלקת נרות אין לאשה אחרת לברך בנוסף, לכן אין לחנך הילדה להדליק נרות בברכה, שיש כאן ספק ברכה לבטלה ואין כאן חינוך, וע"ע בשו"ת יחוה דעת חלק ב סל"ב שאם יש ברצונן להתנהג בחסידות ולהחמיר על עצמן להדליק נרות שבת בחדריהן, אסור להן לברך על הדלקת הנרות, אלא ישמעו הברכה מפי האם שהיא עקרת הבית, בעת שמדליקה בחדר האוכל ויענו אמן, ואז ידליקו . הנרות

31. שמצות הדלקת הנרות חלה על עקרת הבית בלבד, ואין כל חיוב על הבנות להדליק נרות בערב שבת אלא לאחר נישואיהן בבית בעליהן. כיון שהאם מדליקה גם בשבילן .כ"כ בשו"ת יחווה דעת חלק ב סימן לב

32. שו"ת יחווה דעת חלק ב סימן לב אם יש ברצונן להתנהג בחסידות ולהחמיר על עצמן להדליק נרות שבת בחדריהן, אסור להן לברך על הדלקת הנרות, אלא ישמעו הברכה מפי האם שהיא עקרת הבית, בעת שמדליקה בחדר האוכל, ויענו אמן, ואז ידליקו . הנרות בחדריהן בלא ברכה. עיין באוצר דינים עמוד רח

33. כיון שיש עליה חובת הדלקת נרות שבת היכן שנמצאת ואם אין בעלת הבית מדליקה .שם נרות צריכה היא להדליק

34. כיון שיש עליהן חיוב של הדלקת נרות שבת ואין מי שמדליק שם, לכן אחת תדליק .בשביל כולן ולא כולן יברכו משום חשש לברכה לבטלה כנז"ל

35. כ"כ השו"ע אורח חיים סימן רסג סעיף ח ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום א י"א שכל אחד מברך על מנורה שלו, ויש מגמגם בדבר. ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד. וכן כתב מרן הגאון החיד"א בספר ברכי יוסף בשיורי ברכה (סימן רסג סק"ג), שנראה שלכל הדעות כלה וחמותה, וכן אם ובתה, הסמוכות על שלחן .אחד, אז הברכה אחת היא, ואם כל אחת מדלקת ומברכת הרי היא ברכה לבטלה .וכן הובא בשו"ת יחווה דעת חלק ב סימן לב

36. שו"ע או"ח סימן רסג סעיף ז', ובסעיף ט' כתב ואם אין הנרות ארוכות שדולקות עד הלילה הוי ברכה לבטלה. ובמשנה ברורה שם ס"ק ל"ב, עי"ש ובאחרונים. ומש"כ לענין החשמל כ"כ בשו"ת יחוו"ד ח"ה סי' כד במקום שאין אפשרות בשום פנים .להשיג נרות, אפשר לברך ולהדליק מנורות חשמל, ויוצאים בהם ידי חובת ההדלקה

37. . כנ"ל ואם חוששת שלא תגיע לחדרה בעוד הנרות דולקות תסמוך על אור החשמל

38. שו"ת יבי"א ח"ט סימן ק"ח, שו"ת אז נידברו ח"ג ס"א, ילקוט יוסף רס"ג סי"ט וסימן רס"ד סס"ב, ואם לא הספיקה להדליק ראשונה את הנרות תשמע ברכה מאשה הנוהגת לברך כגון מבנות אשכנז ותפטור אותה בברכת הדלקת נרות של שבת או שתדליק ללא ברכה. ומש"כ לענין הדלקת אור החשמל כתב בשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן כד במקום שאין אפשרות בשום פנים להשיג נרות שמן או שעוה, אפשר לברך ולהדליק מנורות חשמל, ויוצאים בהם ידי חובת ההדלקה. ע"ע בשו"ת יביע .אומר ח"ד או"ח סימן מ אות ה

39. כיון שלפי שיטת השו"ע רק אחת מברכת על הדלקת נרות, וע"ע בשו"ת יחווה דעת . חלק ב סימן לב

40. כיון שמצוות הדלקת נרות שבת היא שיהיה אור וכאן שמתארחת ומדליקים בשבילה נרות שבת אינה צריכה להיות נוכחת בהדלקת נרות כי אין החיוב עליה אלא על בעלת הבית ולכן בת אינה צריכה להיות נוכחת בהדלקת נרות של האם וכן אורחת אבל במקומות שנהגו שהאורחת מברכת צריכה לברך או לשמוע את הברכה על מנת . לצאת ידי חובה

41. שמצוה זו חובה על כל הנשים ובכל בית ולכן אם אין אשה שמדליקה חייבת להדליק אפילו שגרה לבדה וכן אפילו שהיא רווקה שאין הבדל בדינים אלו בין אשה לנשואה . לבין שאינה נשואה

42. כיון שכל החיוב הוא על האיש ועל האשה אבל האשה היא שליחה של האיש ומעיקר הדין החיוב הוא על בעל הבית ולכן עדיף שידליק הוא וכן פסק באוצר דינים לאשה .ולבת עמוד רח והביא את שש"כ ח"ב עמוד לז

43. כתב במשנה ברורה סימן רסג ס"ק מח אם הדליק בבית במקום שמשתמשין בו מותר לטלטלם אח"כ ולהניח במקום אחר דכל הבית הוי מקומם. והלבוש מחמיר . אף בזה ובמקום הצורך יש להקל

44. כתב הרמ"א רסג ס"י צריך להניח הנרות במקום שמדליקין, במשנ"ב שם ס"ק מח 'כתב שבמקום הצורך יש להקל וכ"כ בילק"י שבת א' עמ' קפ"ו ובאוצר דינים עמ . קנ"א

45. כיון שנרות שבת הם מוקצה ובסיס לדבר האסור שהתקצה כל זמן בין השמשו"ת ואם עושים תנאי אפשר להרימם ואם הם יקרים דינם כמוקצה מחמת חסרון כיס .שאסור לטלטלו כלל כפי שיבואר להלן בדיני מוקצה