הדפסה
קטגוריה: קבלת השבת
כניסות: 149

מו. נוסח הברכה של הדלקת נרות שבת - ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת.

מז. נוסח הברכה להדלקת נר ביום טוב - ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב.

מח. נוסח הברכה להדלקת נר ביום טוב שחל בשבת - ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציוונו להדליק נר של שבת ויום טוב.

מט. זמן אמירת הברכה - יש לברך לפני הדלקת הנרות כדי שתהיה עוברת לעשייתן ולא תכנס לספק ברכה לבטלה ויש הנוהגות להדליק הנרות ומכסות עיניהן מברכות ואח"כ מורידות את הידיים ונהנות מאור הנרות 46.

נ. ברכת שהחיינו - אשה המדליקה פעם ראשונה בחייה נרות שבת אינה מברכת שהחיינו על הדלקה זו, וכדאי שתלבש בגד חדש ותברך עליו שהחיינו ותכוון גם על הדלקת הנרות 47.

נא. כששכחה לברך - אם הדליקה את כל הנרות ומיד נזכרה ששכחה לברך אינה מברכת ואפילו אם תכבה את הנרות לא יועיל לה ורק אם נשאר לפחות נר אחד שלא הודלק מותר לה לברך עליו 48.

נב. הפסק בדיבור - אחר הברכה אסור לה לדבר אלא מיד צריכה להדליק את הנרות 49.

נג. כשדיברה בין הברכה להדלקת נרות - אם דברה מענין של הדלקת הנרות כגון "תביאו לי גפרורים" או, "אני צריכה נר" אינה צריכה לחזור ולברך אבל אם דברה מענינים אחרים שאינם קשורים להדלקת נרות צריכה לחזור ולברך 50.

נד. כשברכה רק על שבת או רק על יום טוב - כשהזכירה שבת ללא יום טוב או יום טוב ללא שבת יצאה ידי חובה ואינה צריכה לברך שוב.

נה. כשכבו הנרות - אם כבו הנרות ועדיין לא קיבלה שבת יכולה להדליקם שוב כשאר מלאכה המותרת לפני כניסת שבת ואם רק היא קיבלה שבת יכולה לבקש מאדם שעדיין לא קיבל שבת שידליק בעבורה ללא ברכה 51.

נו. אמירה לגוי - זמן הדלקת נרות לפני השקיעה, אבל לאחר השקיעה בזמן בין השמשות אסור להדליק נרות שבת, ומותר לומר לגוי להדליק והיא לא תברך על ההדלקה 52.

נז. אמירה ליהודי - כשקבלה שבת ונזכרה שלא הדליקה אור וכדומה אם עדיין לא נכנסה השבת יכולה לבקש מאחד מבני הבית שעדיין לא קיבל שבת שידליק אור 53.

נח. כבוד הנרות - אסור לעשות מול הנרות כל תשמיש בזוי כהחלפה לתינוק או להושיב קטן שעושה צרכיו בכלי או לשהות ליד הנרות שלא בצניעות 54.

 

 תפילה לפני הדלקת נרות

 יהי רצון מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי.
שתחונן אותי . (ואת אישי ואת בני ואת אבי ואת אמי)
ואת כל קרובי ותתן לנו ולכל ישראל חיים טובים וארכים
 ותזכרנו בזכרון טובה וברכה.
ותפקדנו בפקדת ישועה ורחמים ותברכנו ברכות גדולות.
ותשלים בתינו. ותשכן שכינתך בינינו.
וזכני לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים.
אוהבי ה'. יראי אלוהים. אנשי אמת. זרע קדש.
דבקים ומאירים את העולם בתורה
ובמעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא.
אנא ה' אלוהי שמע את תחנתי בעת הזאת.
בזכות שרה ורבקה ורחל ולאה אמותינו
והאר נרנו שלא יכבה לעולם ועד והאר פניך ונושעה.
אמן:

 



46. רמב"ם הלכות שבת פרק ה הלכה א כתב וחייב לברך קודם הדלקה. ובשו"ע או"ח סימן רסג סעיף ה כתב כשידליק, יברך בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של שבת, אחד האיש ואחד האשה. וברמ"א כתב ויש מי שאומר שמברכין קודם ההדלקה, ויש מי שאומר שמברך אחר ההדלקה וכדי שיהא עובר לעשייתו לא יהנה ממנה עד לאחר הברכה, ומשימין היד לפני הנר אחר הדלקה ומברכין, ואח"כ מסלקין היד וזה מקרי עובר לעשייה, שאין קבלת שבת תלויה לגמרי בהדלקת הנרות, ואין כל חשש בקדימת הברכה להדלקה, ובבא"ח פרשת נח כתב ותניח ידה על עיניה ותעצום עיניה ותברך תיכף, כלומר שתברך אחר ההדלקה אך בשו"ת יב"א ח"ב או"ח סט"ז ובשו"ת יחוו"ד ח"ב סל"ג הביא פוסקים רבים ובכללם רב עמרם גאון והרמב"ם והראבי"ה והמרדכי והשבולי הלקט, שכתבו שצריך לברך עובר לעשייתן, וכל שמברכות אחר .ההדלקה נכנסות בספק איסור ברכה לבטלה

47. בשו"ת יחוה דעת חלק ב' סימן ל"א הוכיח שאין לברך שהחיינו, עיי"ש

48. שמעיקר הדין די בהדלקת נר אחד. ולכן כל עוד שלא הדליקה את הנר האחרון יכולה לברך לפני ההדלקה אבל אחר ההדלקה של כל הנרות אין לה לברך משום חשש ברכה לבטלה. וכ"כ בשו"ת יבי"א לעיל, וכן במנוחת אהבה פ"ד ס"ה, ובילקוט יוסף .סימן רס"ג סל"ד פסק שלא תברך אם סיימה להדליק

49. כדין ברכת כל המצוות שאסור להפסיק בדיבור בין הברכה לעשיית המצוה

50. כ"כ הבן איש חי שנה שניה פרשת נח ואם שחה שלא מענין ההדלקה, אם עדיין לא הדליקה אפילו נר אחד, תחזור ותברך, ואם קודם ששחה הדליקה נר אחד מאלו .הנרות שברכה עליהם, לא תחזור ותברך וכן הובא באוצר דינים עמוד רמ

51. שו"ע או"ח סימן רס"ג סעיף י"ז כתב מי שקבל עליו שבת קודם שחשכה מותר לומר לישראל חבירו שעדיין לא קיבל שבת לעשו"ת לו מלאכה. משנה ברורה שם ס"ד כיון שעדיין לא קיבלו עליהם רוב הקהל את השבת ולחבירו מותר אין איסור אמירה שייך בזה, ילקוט יוסף סי' רס"ג ס"ז, ואינה מברכת כיון שבירכה בתחילה ויצאה ידי . חובה

52. בשו"ע סי' רסא ס"א כתב בבין השמשו"ת אין מדליקין את הנרות ומותר לומר לגוי בין השמשות, להדליק נר שבת ובמשנה ברורה שם ס"ק ו' וס"ק י"ג כתב שספק איסור דאורייתא הוא. ואסור כמו בשבת אבל אמירה לגוי הוא בכלל שבות ולא גזרו .על שבות בין השמשו"ת לצורך מצוה

53. כנזכ"ל כשקיבל שבת יכול לומר לאדם אחר שלא קיבל שבת שיעשה מלאכה בעבורו