א. זמן הדלקה - לכתחילה הזמן הראוי להדליק נרות הוא ( כעשרים דקות לפני השקיעה (כפי שכתוב בלוח שנה ובדיעבד כשלא הדליקה יכולה להדליק עד כחמש דקות לפני זמן השקיעה שכתובה בלוח שנה 1.
ב. ספק שקיעה - כשיש ספק אם שקעה השמש או לא, אין מדליקים נרות שבת 2.
ג. אי אפשר לקבל שבת לפני פלג המנחה שהוא בימות הקיץ כשעה ורבע לפני השקיעה ובימי החורף כשעה לפני השקיעה) והמדליקה נרות מפלג המנחה כגון שמדליקה כשעה לפני השקיעה צריכה לקבל עליה שבת מיד, ואסורה בעשיית מלאכה כדי שיהיה ניכר שהדליקה 3.
ד. תנאי לא לקבל שבת בהדלקת נרות - לפי שיטת עדות המזרח אינה חייבת לקבל שבת בהדלקת נרות ורצוי שתתנה לפני ההדלקה ותאמר "איני מקבלת שבת בהדלקת נרות", ואז אפילו שהדליקה הנרות בברכה, עדיין לא נכנסה שבת ותקבל שבת מאוחר יותר, לפני השקיעה, ודי בתנאי אחד לכל השנה 4.
ה. אכילה ושתייה לאחר הדלקת נרות - מרגע שקיבלה על עצמה שבת אסורה באכילה ושתייה עד הקידוש ואפילו מים אין לה לשתות ואם חייבת לאכול תקדש לעצמה אבל כשהדליקה נרות בלבד ולא קיבלה שבת על עצמה מותרת לשתות עד השקיעה ותמנע מאכילה 5.
ו. תפילת מנחה - ראוי שלפני הדלקת נרות תתפלל תפילת מנחה ואם יודעת שאין לה זמן יכולה להתפלל כבר משעה שתיים בצהריים תפילת מנחה 6.
ז. כשהדליקה נרות ולא התפללה תפילת מנחה - אפילו שקבלה שבת לאחר שהדליקה נרות יכולה להתפלל תפילת מנחה לפני השקיעה 7.
ח. תוספת שבת - אפשר לקבל תוספת שבת בהדלקת נרות או באמירת "מזמור שיר ליום שבת" או באמירת המילים "שבת שלום" ותכוין שבאמירה זו תחול עליה קדושת שבת ומהרגע הזה אסורה במלאכות 8.
ט. חובת אשה בתפילה - בשבת חייבת להתפלל כפי שנוהגת בשאר ימי השבוע ולכן אם נוהגת להתפלל תפילה אחת בכל יום חייבת להתפלל בשבת לפחות תפילה אחת ועדיף שתתפלל בערב שבת תפילת ערבית של שבת ובבוקר תפילת שחרית של שבת 9.
י. תפילת ערבית לנשים - מנהג עדות המזרח: נשים אינן מברכות ברכות קריאת שמע ולכן תאמר את סדר קריאת שמע וברכותיה ללא אמירת שם ומלכות ולאחר מכן תאמר את תפילת העמידה ויצאה ידי חובה של תפילת ערבית 10.
יא. אתה חונן - הטועה בתפילת השבת והתחילה בטעות את ברכת אתה חונן לאדם דעת ואפילו אמרה את המילים "אתה חונן" צריכה לסיים את הברכה כרגיל ולאחר שתברך חונן הדעת תחזור לנוסח של שבת "אתה קדשת" וכולי אבל אם אמרה אתה בלבד יכולה להמשיך אתה קידשת 11.
יב. תפילה בבגדי שבת - לכתחילה ראוי להתפלל בבגדי שבת בין איש ובין אשה אבל בשעת הדחק מותר לאשה להתפלל עם חלוק של שבת 12.
יג. שיר השירים - מנהג לקרוא שיר השירים בכל ערב שבת לפני שמקבלת שבת בהדלקת נרות ואם לא קראה יכולה לקרוא גם לאחר שקבלה שבת ואפילו אם לא אמרה אין צריכה להשלים 13.
יד. מזמור שיר ליום השבת או ברכו - כשבבית הכנסת אמרו "מזמור שיר ליום השבת" או "ברכו את ה' המבורך" כבר חלה קדושת שבת על כל המתפללים בבית הכנסת ועל משפחתם 14.
טו. ויכולו השמיים: אין לאשה חיוב לומר "ויכולו השמים". מכל מקום אם רוצה לומר רשאית לאמרו אפילו ביחידות ואפשר לאומרו בין בישיבה בין בעמידה 15.
טז. תפילת שחרית - מעיקר הדין די בכך שתאמר ברכות השחר קריאת שמע ולאחר מכן תפילת העמידה ואם רוצה להחמיר על עצמה ולומר זמירות. וכן נשמת כל חי לא תברך בשם ומלכות את ברכת ברוך שאמר וישתבח 16.
יז. אכילה לפני תפילת שחרית - לפני תפילת שחרית אסור לאכול אבל אפשר לשתות תה או קפה, ואחר תפילת שחרית תקדש 17.
יח. תפילת מוסף - נשים פטורות מתפילת מוסף אבל הרוצה להתפלל תפילת מוסף רשאית להתפלל 18.
נקודה למחשבה:
כשביום שישי אין מנוחה ועובדים ללא הפוגה
והילדים מתישים את כוחנו
נשנן ביננו לבין עצמנו תודה רבה ה'
שזכינו להיות השבת בביתנו.
יש כאלה שאינם צריכים להתכונן ...
נמצאים בבתי חולים או שאצלם הבית ריק.
1. זמן תוספת שבת אין לו שיעור עיין בשו"ע או"ח סימן רסא סעיף ב באה"ל שם ד"ה מתחילת השקיעה ובשו"ת יבי"א ח"ה או"ח סימן כא. מנוחת אהבה פרק ד' סי"ז ואע"פ שבתוספת כל שהוא קודם השקיעה סגי מ"מ כיון שאין הכל בקיאים בזמן .השקיעה המדוייק במקום מגוריהם, כתבנו כחמש דקות
2. מגן אברהם סימן רסא ס"ק א הביא את דברי הב"ח שאם נסתפק אם הזמן הוא בין . השמשו"ת אסור וכן הובא במשנ"ב שם
3. כתב בשו"ע אורח חיים סימן רסג סעיף ד לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת וגם לא יאחר. ואם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת מיד, רשאי ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה שהוא שעה ורביע קודם הלילה ע"ע באחרונים ובבאה"ל שם שאם קבל עליו שבת יוכל להקדים עד פלג המנחה ואע"פ ששעות אלו זמניות שערנו זמן זה על מנת להבהיר את השעה .המשוערת אם ירצו בכך
4. יכולה לסמוך על כך בשעת הצורך לעשו"ת אחר הדלקת נרות שאר מלאכות, כגון הדלקה וכיבוי חשמל עד כחמש דקות לפני השקיעה ומפני שאינה מקבלת שבת בהדלקת נרות יכולה עדיין לעשו"ת מלאכה עד שמקבלת שבת בפה וכד'. ורק 'כשמדליקה מפלג המנחה צריכה לקבל שבת מיד.וכן הבן איש חי פרשת נח אות ח שו"ת הר צבי או"ח ח"א סימן קל"ט שו"ת דברי יציב חלק או"ח סימן קכא ובשו"ת ציץ אליעזר חלק י' סימן י"ט שו"ת יביע אומר חלק ב' או"ח סימן טז והביא גם את שו"ע הגר"ז סי' רס"ג סעיף י"א שאשה שחל זמן טבילתה בליל שבת, תדליק ותברך קודם לכתה לבית הטבילה, ותתנה שאינה מקבלת שבת עליה בהדלקה זו. ותנאי . מועיל במקום הצורך. ע"ש. וכן פסק בכף החיים שם ס"ק לז
5. שו"ע או"ח ס' רע"א סעיף ד' אסור לטעום כלום קודם שיקדש אפי' מים. עיין שם בשו"ע וכתב במשנה ברורה ס"ק יא וזהו רק איסור דרבנן והטעם כיון דחיוב של הקידוש חל עליו מיד בכניסת שבת ואפילו לא קבל עליו שבת בהדיא דכיון שנעשה ספק חשיכה ממילא חל עליו שבת ואם קבל עליו שבת אפילו עדיין יום גדול דינא הכי ואם רוצה לקבל שבת מבע"י ולקדש ולאכול ולהתפלל ערבית אח"כ בלילה רשאי ובתנאי שיהיה חצי שעה קודם זמן מעריב כבסימן רל"ה ס"ב. וע"ע בנד"ד בשו"ת מנחת יצחק חלק ח' סימן י"ח. אבל כשאינה מקבלת על עצמה את השבת מותרת בשתיה ואכילה שרק לאחר שמקבלים שבת יש איסור של טעימה ולכן תהיה מותרת .בטעימה עד השקיעה
6. תפילת מנחה אפשר להתפלל כחצי שעה אחר חצות יום וכיון שהזמנים משתנים בהתאם לשעה הזמנית כתבנו בשעה שתים בצהריים שבכל ימות השנה אפשר להתפלל בשעה זו. ופרט שכתב במשנ"ב שעדיף ביום שישי להתפלל מנחה גדולה על מנת שלא לבוא לידי טרדות ולשכוח את התפילה עיין מה שכתבנו לעיל בהלכות . הכנות לשבת
7. במגן אברהם אורח חיים סימן רסג ס"ק יט ובמשנה ברורה שם ס"ק מג כתב אם אין שהות לזה יותר טוב שתתפלל ערבית שתים אך בלוית חן סימן ו' כתב שאפילו שמקבלת שבת בהדלקת נרות יכולה להתפלל מנחה. וכן בשו"ת יבי"א ח"ז או"ח סל"ד ובהליכות עולם חלק ג', ובאוצר דינים לאשה עמ' רס"ג, ובמנוחת אהבה ח"א עמ' צ"א וכל שכן לדידן שאשה אינה מקבלת שבת בהדלקת נרות. ע"ע בשו"ת דברי . יציב חלק אורח חיים סימן קכא
8. כתב בשו"ע או"ח סימן רסא סעיף ד אחר עניית ברכו, אע"פ שעדיין יום הוא, אין מערבין ואין טומנין משום דהוא קבליה לשבת עליה; ולדידן הוי אמירת מזמור שיר ליום השבת כעניית ברכו לדידהו. וכתב שם במשנ"ב ס"ק לא בשם ספר דרך חכמה דה"ה במקומות שנוהגין לומר לכה דודי ומסיימין בואי כלה הוי קבלת שבת ממש ועל מנת לקבל תוספת שבת יש לומר את הקבלת שבת לפני השקיעה ודי באמירת .בואי כלה" או "שבת שלום" ע"ע בשו"ת אור לציון חלק ב עמוד קסד
9. והשבת מתחילה מהשקיעה עד צאת הכוכבים ולכן תשתדל להתפלל תפילה אחת . לפחות כפי שרגילה בימות השבוע
10. מכיון דנשים פטורות ממצות ק"ש, כן כתב בשו"ע סימן ע' נשים ועבדים פטורים .מק"ש מפני שהיא מ"ע שהז"ג, ונכון הוא ללמדן שיקבלו עליהן עול מלכות שמים . לכן אין לנשים חיוב לברך ברכות ק"ש, ע"ע באורך בשו"ת יבי"א ח"ב או"ח סי' ו
11. שו"ע אורח חיים סימן רסח סעיף ב אם טעה והתחיל תפלת החול, גומר אותה ברכה שנזכר בה אפילו בשאר הברכות. ואין הבדל בין איש לבין אשה כיון שהיא מתפללת .חל עליה חיוב כאיש
12. עיין בשו"ע אורח חיים סימן צא שמבואר שם שאדם המפלל צריך להיות לבוש כעומד לפני מלך, ולכן יש להשתדל להתלבש בבגדים נאים כשמתפלל, ובפרט בליל . שבת שיש עניין לקבל שבת בבגדי שבת
13. מהפוסקים מובן שקוראים שיר השירים לפני קבלת שבת וכן בקצוש"ע הרב גאנצפריד סימן עב סעיף יא וכן הבן איש חי שנה שניה סוף פרשת לך לך כתב שטוב . לומר בכל ערב שבת קודם קבלת שבת שיר השירים בשמחה ובקול נעים
14. שו"ע אורח חיים סימן רסא סעיף ד אחר עניית ברכו, אע"פ שעדיין יום הוא, אין מערבין ואין טומנין משום דהוא קבליה לשבת עליה, ולדידן הוי אמירת מזמור שיר . ליום השבת כעניית ברכו לדידהו
15. כתב במשנה ברורה סימן רסח ס"ק יט יחיד המתפלל י"א דאינו חוזר לומר ויכולו דאין עדות ליחיד וי"א דיחיד יכול לומר אבל אין צריך עמידה, וטוב שגם היחיד יאמר אבל לא יתכוין לשם עדות אלא כקורא בתורה ואצל נשים קל יותר כיון שאין .בהם שייכות לעדות
16. עוד כתב שם ביבי"א הנ"ל שאין לנשים לברך ברכות פסוקי דזמרה, שגם לפסד"ז יש זמן מיוחד, שהרי נתקנו לפני שחרית דוקא ומכיון דלאו רחמי נינהו אע"פ שהם צורך תפלה, נשים פטורות. וע' משנה ברורה (סק"ב) מ"ש בזה. ועכ"פ אם ירצו הנשים . לאמרם, יברכו ברכות פסד"ז וברכות ק"ש בלא הזכרת שם שמים
17. יש איסור לאכול לפני תפילת שחרית בין לאנשים ובין לנשים כמו שכתב בשו"ע אורח חיים סימן פט סעיף ג שאסור לאכול ולא לשתות, אבל מים מותר לשתות . קודם תפלה, בין בחול ובין בשבת וי"ט. וכן אוכלים ומשקין לרפואה, מותר
18. עיין בשו"ת יביע אומר חלק ב או"ח סימן ל הביא פוסקים ובכללם את שו"ת בשמים ראש (סי' פט) שכ', שאע"פ שהנשים פטורות מתפלת מוסף, כבר נהגו להתפלל כל .דבר, וחייבו עצמן בכל המצוות. ואפשר לומר שמעיקר הדין פטורות עיי"ש