אקטואליה

חוקים- מאז ולתמיד

חוקים- מאז ולתמיד

נקודה למחשבה

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

סיפר המגיד הנודע מארה"ב רבי פסח קראהן שליט"א: קהילה אמריקאית קטנה התארגנה לכתיבת ספר תורה עבור בית הכנסת שבקהילתם, ארגנו ערבי התרמה כדי לאסוף תרומות הנצרכות לכתיבת ספר התורה, שכרו סופר מומחה וירא שמים, וציפו בקוצר רוח להשלמת ספר התורה, לקראת יום הכנסת ספר התורה להיכל בית הכנסת.

כדי לשתף גם את הנשים במצווה הגדולה, הציעו להן להכין מעילים לספר התורה החדש. הובהר להן מראש שכל המעילים יהיו בשימוש לספר תורה החדש או לספרי התורה האחרים, אך היפה ביותר ייבחר למעמד הכנסת ספר התורה. הנשים עבדו במרץ רב וכל אחת התאמצה לתפור ולרקום את המעיל הנפלא ביותר.

הגיע יום הכנסת ספר התורה והרב עם ראש הקהל נתבקשו לבחור את המעיל היפה ביותר. הבחירה הייתה קשה אולם לבסוף הוחלט על מעיל מסויים שנתפר ע"י אישה מבוגרת ועשירה, התורמת בקביעות ממון רב לבית הכנסת. התרגשותה של האשה הייתה גדולה, הנה יש שכר למאמציה והיא תזכה בכבוד הגדול ובזכות הגדולה לפאר את ספר התורה ביום חגו.

זמן קצר לפני יציאת התהלוכה לעבר ביהכ"נ הוזמנה האישה לבית הרב להיות נוכחת בהלבשת ספר התורה החדש במעיל שהיא טוותה בידיה, אך כאן נכונה לה אכזבה גדולה. המעיל הולבש על הספר אך התברר שהוא קצר מדי. הגבאים ניסו למשוך את המעיל ולמתוח אותו אך ללא הועיל, מבוכת האישה הייתה גדולה. בין רגע נמוגה גאוותה ואת מקומה תפסה הבושה והאכזבה.

ברגע האחרון כאשר הרב וראש הקהל עמדו ללכת ולבחור מעיל אחר, קראה האישה בקול: "יש לי רעיון. אפשר בהחלט להשתמש במעיל שלי!"

"הכיצד?", שאלו כולם והאישה הסבירה בנחרצות: "פשוט מאוד. קחו סכין, תקצרו את יריעות ספר התורה ואז המעיל בוודאי יתאים"....

&&&

"זה החוק הראשון שלכם? עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים, עוד תקציבים, עוד סידור עבודה לחבר'ה. כל מה שמעניין אתכם זה ג'ובים. אם זה לא קשור לג'ובים, שום דבר לא מעניין אתכם. לא מספיק לכם 36 שרים ו-16 סגני שרים? מפלצת עם 52 ראשים, אתם רוצים עוד. מישהו אצלכם בממשלת המנותקים זוכר מאיפה מגיע הכסף? זה כסף של אנשים עובדים. אתם לא רואים בני אדם, אתם רואים כספומטים".

את הדברים המאד- נחרצים שקראתם כעת כנגד ביזבוזי הכספים של הממשלה, מינוי 36 שרים וחקיקת החוק הנורבגי, נשא בפאתוס, מילה במילה, יאיר לפיד, אך לפני כשנה. השבוע מונה לפיד לראש ממשלה חליפי בממשלה שהוא וחברו הטוב נפתלי בנט הקימו, ממשלת 'האחים והמוסלמים', כאשר מספר השרים בממשלתם הוא הגבוה ביותר מקום המדינה, יחסית למספר הזעום של חכ"י הקואליציה. וכן, לפיד, שומר כספי האנשים-העובדים הידוע, גם משתמש במלוא המרץ בחוק הנורבגי וממנה רשימה ארוכה ארוכה של חכי"ם חדשים, במקום כל השרים וסגני השרים.

שקרים על גבי שקרים מלווים את הקמת הממשלה החדשה. ערימות של כזבים ובדותות, הפרת הבטחות, ועוד לא ידוע כמה חוקים ישונו, בדרך למטרה הנכספת, חסימת נתניהו בעתיד. ככה הם פני המדינה וחוקיה. כך מתנהלים הדברים בחוקי הערכאות, חוקי הממשלות.

ישנם חוקים? ישנם החלטות והבנות שאנחנו עצמנו קבענו אותם? לא נורא, ממלמלים משהו בסגנון של התנצלות, מסבירים שזאת 'חובה לאומית לאיחוי הקרעים וליכוד השורות' ומוחקים את כל המשנה הסדורה במחי יד.

ולהבדיל, אלף אלפי שנות אור, חוקי תורתנו הקדושה והטהורה.

"זאת חוקת התורה". וכתב רש"י: "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה".

נשאל: מדוע כתבה התורה 'זאת חוקת התורה' ולא כתוב 'זאת חוקת הפרה'? הרי התורה עצמה כוללת מצוות רבות שיש בהם טעמים רבים. אם כך, מדוע כללו את כל התורה בשם חוקה?

מסבירים, שבמילים אלו מונחת אבן הפינה לאמונתנו בתורה הקדושה. כפי שמצוות פרה אדומה היא חוקה ללא טעם, כך כל התורה, גם המצוות שנאמר בהם טעם, הם חוקה, שחייבים לקיימם ללא טעם והבנה, אלא רק בגלל שכך ציווה הבורא יתברך. המקיים את התורה רק בגלל טעמים והבנות ולא בגלל שזהו רצונו יתברך, סופו ח"ו להטעים את התורה לרוחו ולרוח התקופה והזמן, לשנות ולקצץ בנטיעות, לפי צרכי השעה הנוחים לו.

תילי תילים של דיונים עמוקים נידונו, אין ספור ספרים נכתבו ומליוני לומדים במרוצת הדורות עסקו, ועוסקים, בהבנה וחדירה לדיוק, להבין ולהשכיל מה התכוונו גדולינו וקדמונינו בכל דבר הלכה שקבעו, התנאים והאמוראים הקדושים, הראשונים והאחרונים. כל מנהג שהתקבל נחשב ל'מנהג ישראל תורה' וכל דבר שיצא מפיהם של גדולי הדורות, נחשב לנכס צאן ברזל, ממנו לא נשנה ולו בפסיק קטנטן. כל דבר תורה ופסק הלכה קיים לעד, ללא שום שינוי או אילוץ.

אפשר לשנות סגנונות, דרכי פעולה, אופי החינוך משתנה מתקופה לתקופה. שפת הדיבור וההנגשה יכולה להשתנות, אך גם עם העטיפה משתנה, התכנים הם אותם תכנים, המסרים- אותם מסרים. וכמובן, חוקי התורה עצמם, ההלכות, המנהגים- חקוקים להם לעד.

הרשו לי משהו בנימה אישית:

היום, עוד לפני שהחמה תשקע, נכניס בס"ד, בהתרגשות גדולה, את בננו בכורנו ני"ו מתחת החופה בשעטו"מ. החתן ילבש קיטל לבן, כי כך כתבו המהר"ם מינץ ותלמיד המהרש"ל ה'מטה משה', לפני כ400-500 שנה. החופה תהיה תחת כיפת השמים, כי כך הורה הרמ"א בשם גדולי אשכנז. בחתונה ישתתפו בס"ד גם עמלי תורה, כך כבר חז"ל (כתובות יז) קבעו לנו ש'מבטלים תלמוד תורה להכנסת כלה' והרמ"א, לפני מאות שנים, פסק זאת להלכה. הורי החתן והכלה יישאו אבוקות בידיהם, כמנהג אשכנז הקדום, המובא בדברי המהרי"ל ועוד. הכלה ושושבינותיה יקיפו את החתן, כי כך נהגו באשכנז לפני דורות. הכלה תעמוד לימינו של החתן, כי כך קבעו ה'רוקח' והמהרי"ל. למרות שישנם דרכים נוספות לקדש אשה, נהגו ישראל לקדש דווקא בקנין כסף, כפי שקבע לנו הרמב"ם, בספרו שהוציא לפני כ840 שנה. ניקח דווקא טבעת זהב, כפי הוראת הזוהר הקדוש, שמחברו רשב"י זיע"א חי לפני כ1800 שנה, הוראה שהובאה בדברי הרמ"א, לפני כמה מאות שנים. את שבע הברכות נברך בדיוק בנוסח שקבעו לנו חז"ל, במסכת כתובות דף ז- ח, ב'תלמוד הבבלי' שנחתם לפני כ1500 שנה.

כך נמשיך, כמו שכולנו נוהגים, לעשות הכל בדיוק 'לפי הספר'. לפי ההלכות והמנהגים שקבעו לנו גדולי עולם לפני אלפי ומאות שנים. אנחנו יודעים וחשים עד כמה אנחנו קטנטנים לעומת גדולי דעה ואנו מצייתים באהבה גמורה לכל מוצא פיהם וכתביהם.

הם, אי שם מעבר להרי החושך, בממשלה ובכנסת, ימשיכו לשנות חוקים  במחי יד, לפי מצב הרוח או לפי שבשבת הסוקרים או הג'וב החדש והמבטיח, ואילו אנו, מה נתפלל  ברגשה מתחת החופה, לפניה ואחריה? מה כולנו כאחד רוצים בכל מאודנו ונימי נפשנו?

שנזכה לגדל את בנינו ובנותינו, נכדינו ונכדותינו, עד סוף כל הדורות, באותה דרך, בדיוק, בה התחנכו אבותינו, עם אותה מערכת חוקים מפוארת, נצחית.

--- ושתמיד נשמח בחוקי ומצוות השי"ת....