אקטואליה
מילי דהספידא לזכרו של הרב הלל קלעוואן זצ"ל
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים אקטואליים
- פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 16:17
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 1773
מילי דהספידא
לזכרו של הרב הלל קלעוואן זצ"ל
רב ונשיא התאחדות הרבנים בוושינגטון הבירה
--הרה"ג רבי שלמה מילגרום שליט"א----
הדברים הכתובים בשורות הבאות, נכתבו ונערכו מתוך ההספדים שנשאו ונאמרו, בעת בה לווינו את הרב הלל קלעוואן זצ"ל בדרכו האחרונה למנוחת עולמים. מן הראוי להקדים, כי אם ננסה להעריך את כל חייו הגדושים והמלאים בתורה ובמעשים טובים של רבי הלל זצ"ל, תקצר היריעה לכך ובוודאי שמסגרת זו אינה מתיימרת לעמוד במשימה זו. כמו כן, לא נוכל במילים פשוטות אלו להעביר את רחשי הלב, את הרגשות ההומים, שנשפכו מקירות ליבם של המספידים הרבים, בהיפרדם מרבי הלל זצ"ל. תפקידנו הוא לתאר ולו במעט בפני אברכי הכולל היקרים, האברכים החשובים שנשא ליבם אותם ללמוד את הש"ס כולו לעילוי נשמתו, את הקו המוביל לאורך חייו של רבי הלל זצ"ל, הקו שלאורו הלך ולשמו פעל ועשה, את כל מעשיו ופעליו הגדולים בתחום הרבנות וביחסיו האישיים בין אדם לחברו.
חייו של רבי הלל היו למופת בעשייתו למען הכלל, בעבודתו למען החינוך ובפעלו למען הכשרות, אישיותו הכבירה היתה לסמל ולדוגמה בנתינת אמת לטובת כל יהודי ויהודי באשר הוא. דמותו של רבי הלל בחיי חיותו הקרינה אור על כל סובביו, וכל מי שזכה להיות בקרבתו חש מושפע מעוצמת אישיותו הנעלה.
למעלה מיובל שנים עברו מאז החל רבי הלל זצ"ל כהן בתפקיד רבנותו בוושינגטון הבירה, על אף היותו ממשיך דרכו של אביו הגדול רבי יהושע זצ"ל זכה רבי הלל לתואר לשבח מפי אחד מגדולי ראשי הישיבות בארה"ב שכינה אותו כאחד מ'עשרה ראשונים' בתחום הרבנות והנחלת דרכי התורה ההלכה והיראה בוושינגטון די.סי. ובשל כך ראוי הוא ליטול שכר כנגד כולם.
חותם גדול בחיי התורה והיהדות בעיר וושינגטון הניח אחריו רבי הלל, מושגי ה'יידשקייט' בעירו מורגשים עד היום ביתר שאת, כתמורה להשקעתו הברוכה בהנחלת חיי הדת בקהילתו, וכפי שהתבטא אחד המספידים ואמר: "אם יכולים אתם לאכול היום אוכל כשר מחנות מזון או מקייטרינג ללא חשש, דעו לכם כי אתם נהנים מפירותיו ברוכים ומעמלו של המנוח זצ"ל". באישיותו הקורנת והנינוחה, קרב רחוקים וחזק קרובים, ורבים חבים לו את חייהם הרוחניים, באשר הוא אשר נטע בהם את ההרגשה כי הם בנים למקום והכוונתו בנו את בתיהם על אדני התורה והיראה.
הרב הלל זצ"ל ניחן בכישורים הטבעיים להנהגה ולרבנות, וכפי שניתן להבין מושגי הרבנות היו קרובים לליבו עוד מבית אביו הגדול. כבר בהיותו בחור בישיבת 'נר ישראל' היה מצויין במידות נעלות, באחריות ובאכפתיות לכל נושא ועניין שבקדושה, וכפי שהתבטא הגאון הגדול רבי אהרון פלדמן שליט"א, ראש ישיבת נר ישראל וחבר מועצגה"ת בארה"ב, כי משחר נעוריו היה ניכר כ'בר-דעת' מורם מעם.
למרות התכונות שנתברך בהם, מציינים תלמידיו ומוקיריו, כי הצלחתו הגדולה במעשיו ובהשפעתו, לא היו תולדה של כישורים אלא נבעו ישירות מעצם אישיותו הנעלה, וממהותו הפנימית והמוסרית.
ענוותן כהלל היה רבי הלל זצ"ל, לעולם לא חשב על עצמו, וכל מבטו היה על טובת הכלל והפרט, הן ברוחניות והן בגשמיות, מתוך טוב לב העולה על גדותיו, הטיף טוב וחסד ללא גבולות על כל סובביו. כשאדם פתח קייטרינג ובקש הכשר למוצריו, לא הסתפק רבי הלל זצ"ל בפיקוח ובתעודה בלבד, אלא הוסיף להתעניין באיש המבקש ובצרכיו. "הרי אתה פותח עסק חדש, בוודאי זקוק הנך לעזרה וסיוע, כיצד אוכל לעמוד לימינך כדי שתתבסס ובמה אוכל לסייע בעדך" כך בדברים אלו היה פונה הרב למבקש תעודה וכשרות. כמובן שיחס אישי וכנה שכזה, היה פותח בפני הרב שיתוף פעולה הדוק, והאדם המבקש היה מכיר לו טובה וחפץ לעמוד בכל דרישות הכשרות שהציב בפניו הרב, וכך רומם הרב את קרן הכשרות. בכלל, דואג היה רבי הלל זצ"ל תדיר לכבודם של משגיחי הכשרות, שיזכו לכבוד הראוי להם בפני הציבור, ובכך יכלו לעשות את מלאכתם נאמנה.
רבי הלל האיר פנים לכל אדם בנעימות מיוחדת, מלווה בחיוך נצחי הנסוף תמיד על פניו, ותמיד דבר טוב לעמו. אין פלא שכינוהו ה'נסיך' כאות לאצילות רוחו ויושר ליבו, אשר ליווהו כל ימי חייו.
אצילות רוחו ומידותיו התרומיות של רבי הלל זצ"ל, שרשם ויסודם בהררי קודש, נטועים וחזקים היו מידות אלו בנפשו, מאביו הגאון הגדול רבי יהושע זצ"ל, שאף הוא קבל את דרכו בעבודת ה' ובתורה מרבותיו בעל הברכת שמואל זצוק"ל והאלטער מסלבודקה זצוק"ל. שרשים אלו התפתחו לאילן רב פארות, שכלל את מסכת חייו הארוכה של רבי הלל זצ"ל. חייו לא ידעו עליות ומורדות, ומעולם לא נכרה בו ההפסקה מהמדרגה הרוחנית אותה הוריש לו אבותיו ורבותיו, תמיד היה שרוי באותה שמחת החיים ואהבת הבריות, ובהתמדה ויציבות מפליאה אחז תמיד את דרכו בעבודת קונו.
תפלותיו היו לשם דבר בכל מצב, אפילו בזמני חולשב לא הרפה מלהתפלל כעבדא קמיה מאריה, וכבן המתחטא לפני אביו, אמר את תיבות התפלה במתינות כמונה מעות, ובטעמו הטוב היה מורה לרבים את דרכם בחשיבות התפלה מעצם עבודת תפלתו.
כמו שניכרו בו בחייו בחינת 'עשה טוב' כך בלטה בו מאד הנהגת ה'סור מרע' עד כי בני משפחתו מעידים עליו כי מעולם לא שמעוהו מדבר בגנות אדם, ובכלל לא נשמע ממנו דבר שאינו חיובי. כך גם כשקלטו אוזניו תחילת דברי לשון הרע, מיד היה מצהיר בתקיפות 'אנו לא הולכים לדבר על כך כעת' וכך סתם את הגולל על האפשרות לדבר במחיצתו בדברי לה"ר. גם מענייני ממון היה מרוחק מאד, שונא בצע כפשוטו, ולא שמעוהו מדבר על כסף בשום צורה.
בערוב ימיו ציווה לבנו כי אם יספידהו לא ישכח לבקש בשמו מחילה מאנשי קהילתו, ולבן אחר אמר כי צוואתו היא: 'הזהרו בכבוד אמכם'. אכן סיום זה נאה לחייו הארוכים שהיוו מופת ודוגמה, לשמירה על כבוד הזולת והאכפתיות לכבודו של האחר.
בלי ספק אבד דורנו דמות נדירה ומיוחדת שהשתייכה לדמויות ההוד בני הדור הקודם, דמות שהאירה מאורה הגנוז בדור יתום כשלנו, וחסרונו מי ימלא. בהתבוננות בדמות מופת זו, נלמד ונקח מוסר, הלוואי יגעו מעשינו במעשיו ונתרומם על ידם למעלה, כפי שהיתה שאיפתו כל חייו לרומם את האנשים שסביבו לקרבת ה' וטהרת המידות.
ת.נ.צ.ב.ה.