שו"ת ומאמרים בנושאי הקורונה

דינם של סרבני חיסון והקוראים לא להתחסן

שאלה:

א. יש לי שאלה שנשאלתי מכמה בחורים, וגם אני מסתפק בזה, לגבי אדם שמת רח''ל מקורונה משום שלא התחסן, מחמת שהאמין לכל מיני שמועות, האם אפש''ל שאשמתו שמת, והו''ל כדאין המאבד עצמו לדעת, וכ''ש שלא שמע לדברי חכמים. או דלמא שסו''ס כיון שהחיסון לא מועיל במאה אחוז ואפשר דהוי גזירת שמים ואין לספר אחרי המת כמבואר בגמ' בברכות ועוד.

ב. היה אחד שכתב שאותם דמתיקרי רבנים וכו' שאומרים שהחיסון הורג ונהרגו בזה מאלפים הוא נקרא הרוצח

בברכת התורה

הצב''י יוסף אביטבול

 

תשובת הרב ש. ב. גנוט שליט"א:

א. ודאי שאינו נחשב מאבד עצמו לדעת ח"ו ובודאי הוא יהודי רגיל שנפטר ממחלה

 יש בעולם הרבה סוגי אופי של אנשים וישנם אנשים שמאמינים לשמועות הרבות המתרוצצות בנושא החיסונים בכל רחבי תבל, בפרט כשהם נראים כמגובים במחקרים ובשמות של רופאים. האדם הרגיל, וגם רופאים רבים, הרי אינם יודעים לסנן את המידע שמגיע להם, וישנם כאלו שחוששים.

אינני יודע האם מי שלא מתחסן, נחשב כעובר על דברי חכמים. יותר מסתבר לי שלא.

אנחנו הולכים בתמימות ובטוחים שהנוטל עצה מהזקנים אינו נכשל ושהקב"ה לא יביא תקלה לצדיקים, בפרט לצדיק כמרן הגרח"ק שליט"א. אך לא נראה לי שיש חיוב הלכתי צרוף להתחסן, למי שחושש שהחיסונים מזיקים.

 

ב. נפסק בהלכה שהולכים אחר דעת רוב הרופאים, וכמבואר בשו"ע (או"ח סימן תרי"ח) רופא אחד אומר שהחולה יכול לצום ביוה"כ ורופא אחד אומר שהוא חייב לאכול, לא יצום. אך אם שני רופאים אומרים שהוא בריא, ולא רואים על פניו שום דבר מדאיג, ורק רופא אחד אומר שהוא חייב לאכול ביוהכ"פ, אין דבריו של אחד במקום שנים.

רוב הרופאים המומחים ורוב מוחלט של ארגוני הבריאות בעולם בעד לקיחת חיסונים. ולמרות שישנם מומחים המתנגדים לכך, הרי מבחינת ההלכה בטלה דעתם אצל רוב הרופאים.

יש לנו ג"כ אנשי רפואה חכמים ויודעי דבר, שאנו סומכים עליהם בכל נושא רפואי. למשל, כולנו, כולל רופאים מומחים ובכירים, מייקרים מאד את עמדתם של הרב אלימלך פירר והרב בנימין פישר. כל חולה במחלה הנוראה או הנזקק להשתלת אברים בחו"ל וכו' וכו'- פונה אליהם.

לכן דעתם נחשבת ביותר גם בנושא החיסונים, וכיון ששניים אלו, בין תומכי החיסונים, ממילא אין להכריע נגדם בנושאים שלאנשים אחרים, כולל תלמידי חכמים גדולים, אין מידע והכרעה.

אינני רוצה לכנות רבנים או כ"א אחר בשם 'רוצחים'. אך בוודאי שזה היה שיקול דעת רוב חכמי ישראל הקוראים להתחסן, לסמוך על המומחים, ובפרט על המומחים הידועים לנו כמקצועיים ונאמנים וחסרי פניות אישיות.

מנגד, גם א"א לומר שמי שבכל זאת מפחד וחושש, כנראה בטעות, (בגלל ים האינפורמציה השקרית המסתובבת במחוזותינו ובגלל שבאמת החיסונים לא מועילים לכולם, ויש גם מקרי אלרגיה חמורים וכו') להתחסן- שנחשיבו כמאבד עצמו לדעת וכיוצ"ב.

הוא הרי לא עושה זאת להכעיס או מרשעות, אלא מתמימות וממידע כוזב שהגיע לידיו.

 

בברכה שמואל ברוך גנוט

 

שאלת המשך:

האם מבחינת ההלכה אדם שסרב להתחסן, חלה, הדביק את חברו וחברו מת מהמחלה. האם דין הסרבן הוא כדין רוצח ?

 

תשובת הרב ש. ב. גנוט שליט"א:

הוא לא רוצח בידים, אלא גרם ליהודי מיתה, בגלל שלא האזין לדברי רוב ככל חכמי ישראל שקראו להתחסן ולא התחסן.