שו"ת ומאמרים בנושאי הקורונה

שאלה:

 

האם עד עתה שמתפללים במרפסות האם חל קדושה עליהם?

 

יוסף אביטבול

מח"ס שער יוסף, דברי יוסף, באר התורה, ושא"ס

 

 

תשובת הרב ש. ב. גנוט שליט"א:

 

שלום וברכה לכבוד הרה"ג רבי יוסף אביטבול שליט"א

 

עי' שו"ע או"ח סי' קנא סי"א לגבי תנאי בבתי כנסיות, ועי' שו"ת דברי חיים חו"מ ח"ב סימן לב וז"ל: הנה דבר זה נראה בפשיטות דהבתי מדרשים של צדיקי הדור שמיחדים בביתם אין להם דין בית המדרש להיות עליו קדושת בית הכנסת שהרי אנו רואים שמשתמשים בו דברים שאין רשאים להשתמש בבית המדרש סתם אפילו ע"י תנאי במקומו שעושין סעודות נשואין ושוחקין בשמחת מצוה כנהוג אשר אין רשאין לעשות כן בבית המדרש אחר וגם ישינים בהרבה בתי מדרשים של צדיקים שינת קבע דאסור על פי הדין ועוד כמה תשמישים כידוע:

 

אך הטעם דצדיקים בונים רק לשם בית וועד לתלמידי חכמים להקהל יחד ולשמוח באהבה בכל המצטרך לשמחת מצוה וגם להשתמש לצרכי האורחים בכל מה שיצטרכו ורק שיתפללו בו ג"כ לא שיהי' קדושת בית הכנסת עליהם וכן שמעתי בפירוש שצדיק אחד אמר בפירוש בשעת בניית בית המדרש בביתו אמר בבנותו שמתנה בפירוש שבונה בית ועד אבל לא שיהא קדושת בית המדרש עליו ובזה בודאי רשאי להשתמש אפילו בעודו קיים ולא נחרב דלא נקרא עליו מעולם שם קדושת בית הכנסת ומסתמא כן נוהגים כל הצדיקים:

 

ונהי שמקדשים הבית בקדושה היינו כמו שמקדשים כל הבנינים לצרכם כל אחד כפי מה דמשער בלבו מקדש לשם מצוה אבל לא לקדושת בית תפלה והוי רק תשמישי מצוה והוי דין תשמישי מצוה דהתפלה הוא טפל ולא חל עליו אפילו קדושה כל דהוא כמו שכתבו הרמב"ן והר"ן ז"ל [מגילה כ"ו ע"א ר"ן ד"ה מאן דשרי] דזה מקרי רק בונה סתם לצורכו ורק שהצדיק עושה כל צרכיו בקדושה אבל לא נקרא על הבית המדרש קדושת בית הכנסת דלא נתיסד כלל לבית הכנסת ונהי דבפי העולם נקרא מקום קדוש דאפילו במקום שמתפללין דרך ארעי ובתיקו צדיקים לא בית המדרש נקרא גם כן מקום קדוש:

 

וגם יש לומר דאפילו אם נימא דלו דין בית הכנסת מכל מקום כיון דאדעתא דידיה בא יכול לעשות בו מה שירצה כמבואר בש"ס [שם] ורק שכתבו הפוסקים כולם ומביאם המג"א דדוקא רב אשי שהי' מושל בקדושתו ותורתו על כל העולם לא בזמננו לא מהני אם נתנו אחרים מעות לזה או אם בני העיר מוחים וכמבואר הכל במג"א [ס"ק י"ב] ושו"ע [סי'] קנ"ג [סעיף ז'] מ"מ בכמות המנהג בזמן הזה שהצדיק בונה בביתו מקום תפלה ובית ועד והוא מנהיג הבית המדרש כרצונו כולי עלמא מודים דאדעתא דידיה נבנה ורשאים לעשות כרצונו וכן כתבו המהר"ם [מלובלין] ז"ל [סי' נ"ט] והמשאת בנימין ז"ל [סי' ל"ג] דבימיהם תלוי בדעת מנהיגי המדינה יעו"ש ואם כן זאת ידוע בודאי דהכל תלוי בדעת הצדיק ורשאי הוא לעצמו לעשות בו מה שירצה ואם נימא דאמרינןקז נתנו מעות לבנותו מ"מ אדעתא דידיה ננהוקח וכמבואר בתשובה הנ"ל ובפרט שנותנים רק להצדיק כמו שנותנים לו לצורך ביתו ולא נחשב עמו כידוע:

 

ולכן משום הכי המנהג שנמכרים בתי צדיקים עם הבית המדרש ולפי דעתי שגם בית המדרש הקדוש של אדמו"ר רבן של כל ישראל מה"ר אלימלך מליזענסק זלה"ה נמכר לבעל הבית אחד ולכן בודאי הוא תולה בדעת הצדיק ונמכר וניתן לכל מי שירצה והוי ממונאקט ממש, עכ"ל ועיש"ע.

 

וע"ע בשו"ת אגרות משה  או"ח ח"ב סי' מד.

 

ובנידו"ד דומה הדבר לפינה בבית האדם שקובע לעצמו כדי להתפלל שם בשעה שאירע לו אונס, שגגה או מזיד ואינו מתפלל במנין (עי' בספרי שלהי דקייטא מד' הראשונים דחשוב קובע מקום לתפילתו בכה"ג), שאין בחדר זה קדושה, כיון שאין דעתו להופכו לביהכנ"ס, אלא מתפלל הוא בו באקראי בביתו, וכ"ש וק"ו בנידו"ד, שהמרפסות לא יועדו כלל לתפילות, ורק בגלל צוק העיתים ומגפת הקורונה נאלצנו לעשות זאת, ומכיון שאנו מעדיפים להתפלל דרך המרפסת ולהשתתף עם הציבור, זה טוב לנו יותר מלהתפלל בתוך הבית, לכן אין בזה כלל קדושת ביהכנ"ס, וא"צ להתנות, דהוא פשוט וברור בליבו ובלב כל אדם. והשי"ת יעזרנו לשוב בקרוב לבתי מקדש מעט ולהסתופף בהיכל ביהמ"ק.

 

 

שמואל ברוך גנוט