פרטים

קטגוריה: קורונה

פורסם ברביעי, 02 דצמבר 2020 18:25

נכתב על ידי Super User

כניסות: 546

בס"ד פרשת "כי תשא" תש"פ

מקורונה ל"קראו נא"/ הרגשה בפרשה, עדנה ויג

נגיף הקורונה מדבק ומסוכן. מה באפשרותנו לעשות כדי להינצל ולהישמר מפגיעתו? ה"הרגשה בפרשה" שלי היא שיש בפרשת השבוע ריכוז של דרכי פעולה רבות שעלינו לעשותן. הנגיף פוגע בגוף הפיסי, אך בנוסף לכך יש לכל מחלה פַן רוחני. ההתנהלות שתסייע במאבק בנגיף צריכה להיות משולבת מבחינה גופנית וגם מבחינה רוחנית. על ידי התחזקות בא"ב- אמונה וביטחון באֵל וקיום מצוות. בפרשה מופיעים שלושת המדדים, שבכוחם להעביר את רוע הגזירה: תשובה, תפילה וצדקה.

1.חזרה בתשובה – על כל אחד מאתנו לפשפש במעשיו ולהתחרט על אלו בהם סטה מדרך התורה. ייתכן שאדם יתייאש ויחשוב שאין לו שום סיכוי כי הִרבָה לחטוא. ומה המצב כאשר רבים מהעם עוברים עבירות? עלינו לדעת שיש אפשרות לחזור בתשובה. הפרשה מלמדת שאפילו כאשר חטאו רוב העם חטא חמור – יכלו לחזור בתשובה, ו - ה' הסכים לקבל את תשובתם. ה' רוצה בחזרתנו בתשובה, מצפה שנתחרט ונתקן את מעשינו.

ה' אמר לנביא יחזקאל: "אֱמֹר אֲלֵיהֶם: חַי אָנִי נְאֻם ה' אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה." ה' לא רוצה להעניש את החוטא, אלא חפץ בחזרתו בתשובה. ה' אמר לעם: "שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל?!" (יחזקאל ל"ג,11). התעוררו לחזור בתשובה ואקבל זאת. יש שתי אפשרויות לבחירה: הֶמשֵך בדרך שאיננה מתאימה לעם - יגרור בעקבותיו עונש. שינוי ההתנהגות - יביא בעקבותיו שפע, ברכה והצלחה.

כצעד ראשון בדרך להתנהגות הניאותה יש לבצע "סור מרע". אחר כך להוסיף "עשֵה טוב".

* "סור מרע": לא לחטוא. בפרשה מסופר על חטא העגל. בני העם המתינו למרגלות ההר זמן רב, התייאשו ופנו אל אהרן הכהן בדרישה: "קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו" (שמות ל"ב,1). אהרן ניסה לדחותם אך נאלץ להיענות לבקשתם. אסף זהב מבני ישראל, זרָקוֹ לאש ויצא עגל. בני ישראל קראו "אלה אלהיך ישראל" (שמות ל"ב,4). ה' הורה למשה: "לך רד כי שיחת עמךָ" (שמות ל"ב,7). לפני ירידתו התחנן משה לה' שלא ישמיד את העם, וה' הסכים. משה ירד מההר, ראה את העגל ושבר את לוחות הברית. הרס את העגל ושלח את בני שבט לוי להרוג את אלו שעבדו לו. אחר כך חזר אל ה' ושוב ביקש שלא להשמיד את העם. ה' היכה את העם במגפה, אך לא הרג את כולם.

* הכרה בעובדה שאנו "עם קשה עורף". נדע לצמצם את קשיות העורף שלנו, ולא ניפול בגללה לחטאים ולמרד נגד ה'. הביטוי "עם קשה עורף" מופיע מספר פעמים בפרשה. ה' אומרו למשה כתכונה שלילית של העם: "רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא" (שמות ל"ב,9). משה השתמש באותן מילים ואמר ל – ה': "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ" (שמות ל"ד,9). ביכולתנו להשתמש בתכונת האופי של העקשנות לחיוב: להתעקש לקיים מצוות. להתעקש לשַמֵר את זהותנו היחודית ולא לנהות אחרי עמים אחרים.

* "עשֵה טוב": שמירת שבת: עניין השבת חשוב מאוד ולכן חוזרים על כך פעמים רבות בתורה.  שמירת השבת נזכרת מספר פעמים בפרשת "כי תשא": "את שבתותי תשמורו" (שמות ל"א,13), "ושמרתם את השבת" (שמות ל"א,14), "ושמרו בני ישראל את השבת" (שמות ל"א,16) ועוד.

אחד מהשירים ששרים בשבת הוא: "כי אשמרה שבת אל ישמרני. אות היא לעוֹלמֵי עַד בינו וביני". למילה "כי" יש מספר פירושים אחד מהם הוא "אם". אם אני שומר/ת את השבת – ה' שומר עלי. פירוש נוסף למילה "כי" הוא "כאשר". כאשר אני שומר/ת את השבת – ה' שומר עלי. יש הדדיות. אני שומע/ת לציווי ש- ה' אמר ו – ה' גומל לי על כך. 

השבת היא אחד מהדברים עליהם נאמר שהם "אות" (סימן) בין ה' לעם ישראל. (גם על התפילין וברית המילה נאמר שהם אות) "כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" (שמות ל"א,13) שומר השבת מורֶה שבחר בכך כדי לקיים את ציווי האל, לשבות דווקא ביום השבת. "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם" (שמות ל"א,17). אנו מבקשים רפואה מ – ה' שהוא רופא כל בשר. לשם כך עלינו לשמוע בקולו ולשמור את המצוות. התורה היא נצחית ובמִצוַת השבת נכתב שהיא "לְדֹרֹתֵיכֶם", "לְעֹלָם". אי אפשר "לשים פס" ולפעול כראות עֵינָיו של אדם. המחליט שרצונו ליסוע בשבת, והנאבק למען הסדרת תחבורה ציבורית ביום המנוחה – מורֶה ש"אות" השבת לא "מדבר" אליו.

 *קיום הכתוב בעשרת הדברות: משה קיבל את לוחות הברית אך בגלל חטא העגל שחטא העם – שבר אותם. ה' הורה למשה להכין לוחות חדשים, ולמסור אותם לעם. המצוות מחייבות אותנו, וחשוב מאוד לשמור אותן. הבסיס לקיום המצוות כתוב בדיבֵר הראשון: "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". עלינו להכיר באֵל שהוציא את העם מגלות מצרים, כדֵי לתת להם את התורה במדבר ולהביאם לארץ ישראל.

*שמירת מצוות: ה' חזר בפרשה על הציוויים בקשר לשלוש רגלים ועל איסור עבודה זרה. אנו בברית נצח עִם ה'. מאמינים בו ועובדים אותו. כל אליל אחר, כשמו כן הוא: "עבודה זרה" – עניין שהוא זר לנו, ולא שייך לנו לעסוק בו. אין שום היגיון לעבוד לאליל כלשהו: האדם מעניק לו כוח שאין בו. אין לו כוח לפעול "עצביהם" (הפסלים שעושים הגויים עשויים מ) "כסף וזהב מעשה ידי אדם." האדם יוצר את הפסל במו ידיו, ואחר כך מתפלל אליו ומבקש את עזרתו. זה לא הגיוני. הפסל הוא דומֵם שאיברי גופו אינם יכולים לתפקד: "פֶה להם ולא ידברו, עיניים להם ולא יראו..." (תהלים קט"ו,5). יש באדם נטיה להמציא בכל תקופה אלילים שונים. בימינו יש הרודפים אחרי כסף וזהב. הם משקיעים בכך שעות רבות, כוח ומרץ. חשוב לרדוף אחרי שלום (כאהרן הכהן שהיה "אוהב שלום ורודף שלום") ולהתאמץ בכל יום "לאסוף" מצוות ומעשים טובים רבים ככל האפשר. 

2. 2. תפילהואמירת שלוש עשרה מידות של רחמים: "ויחל משה את פני ה' אלוקיו"(שמות ל"ב,11) משה התפלל ל – ה' מכל הלב כדי שייסלח לבני ישראל על חטא העגל. ה' הרוצה בטובת עמו, לימד את משה את שלוש עשרה מידות הרחמים שלו: "ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה" (שמות ל"ד,6-7)  זהו כלי עוצמתי בעל כוח השפעה רב. בעת צרה יש להשתמש בו, כדי לשכנע את ה' לסלוח לנו.

* אמירת "פיטום הקטורת" בכל יום היא כלי נוסף לעצירת ה"קורונה", כי אמירת קטעים הקשורים בקטורת נחשבת כשימוש בה.  בפרשה נאמר למשה שיש להכין למשכן מספר פריטים ביניהם הקטורת. ידוע שבכוחה לעצור מגיפה, מכך שאהרן הכהן עצר בעזרתה מגיפה שפרצה בעַם. בעת מרד קורח ועדתו הנשיאים הקטירו קטורת בלי רשות, וכעונש על כך  - נשרפו באש. בני ישראל האשימו את משה ואהרן: "אתם הַמיתם את עם ה'!" (במדבר י"ז,6). כתוצאה מתלונה זו החלה מגיפה שכמעט וכילתה את כל עם ישראל. כדי לעצור אותה, התייצב אהרן בין החיים ובין המתים ובידו קטורת. המגפה – נעצרה.

* בקשת רחמים: משה התחנן ל –ה' על עם ישראל וביקש שירחם עליהם וילך אִתם בדרכם לארץ: "וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ...יֵלֶךְ נָא ה' בְּקִרְבֵּנוּ...וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ" (שמות ל"ד,9) ה' נענה לתחנוניו. גם כיום עלינו לפנות ל – ה', לבקש שיחוס עלינו ולהביע את רצוננו שיישאר אתנו. חטאנו ולעתים הִפנֵינו לו עורף במקום לעובדו, אך אנו בטוחים שאיננו מוכנים לוותר על הַקֶשֶר עִם ה'. רצוננו להבטיח ש – ה' יהיה אתנו, ואנו מוכנים לפעול כראוי לשם כך.

3. 3.צדקה- נתינת מחצית השקל: ה' ציוה את משה לאסוף תרומה בסך מחצית השקל מכל אחד מבני ישראל לצורך הקמת המשכן. מובטח בפשט הכתוב: "ולא יהיה בהם נגף בפקֹד אֹתם" (שמות ל',12). גם כיום באפשרותנו לתת צדקה, ולקראת פורים נָתַנו סכום ל"מחצית השקל".

*אחדות בעם ישראל: במחצית השקל באה אחדות העם לידי ביטוי בכך שכל אחד נתן סכום זהה. היה מותר לתת רק מחצית השקל. לעשיר שרצה לתת סכום רב -  נאמר: "לא ! אי אפשר ! רק מחצית השקל מתקבלת". העני שהתקשה לתת את מחצית השקל, נאלץ להשיג סכום זה.

*הגנה על הפנים: פניו של משה קרנו לאחר ש - ה' דיבר אליו והוא הניח מסוֶה כדי שבני ישראל יוכלו להסתכל עליו. אני חשה אירוניה בדימיון המילים: "וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ" (שמות ל"ד,29). "ויתן על פניו מסוה" (שמות ל"ד,33). ל"קורונה" ו"מסיכה". משה קָרַן מרוב קדושה ואילו נגיף הקורונה התחיל ממאכלים טמאים בשוק בסין בו נאכל כמעט "כל מה שזז". יהי רצון שתשרה הקדושה בעמנו. נלך בדרך שמשה רבנו לימד אותנו. לא נצטרך מסיכה להגנה מפני נגיף מדבק - ה"קורונה", אלא נתפלל ל – ה' ובכך ניענה ל"קראו נא".

שבת שלום ! 

עדנה ויג  (c) "הרגשה בפרשה"

לרפואת: הרב משה אריה בן שושנה (קליין) / גד יעקב בן טובה קלרה / אחיה רפאל הכהן בן רחל צילה / חיים שילה בן אביגיל ויאיר (גולדשטיין) מהישוב עטרת נפגע מדריסת רכב בטרמפיאדה באזור הישוב הר ברכה

חמותי – גיטל פעסל בת רוזה / מיטל בת הדסה (ספטי) / טוהר בת נועה (נבון) / שרה בת חביבה / חיה סיון זהבה (צימרמן) בת טובה צילה / בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל /

*לזיווגים הגונים וטובים בקרוב למרים וחגית בנות נחמה חמדה

*להצלחה, ברכה ומזל טוב: מירי טל בת שרה לאה

לעילוי נשמת: יעקב בן מרדכי (כהן) ז"ל / אלחנן (פאר) בן אביגדור (פלהיימר) ז"ל / דב בן צילה (צירל) ומשה (יבלונסקי) ז"ל / יצחק בן גבריאל וסלחה (מענה) ז"ל / כדורי בן פרי (pary) ויוסף (משה) ז"ל / שמעון טל (רז) בן חיים (סרזו)  ז"ל /

אמי מורתי - מלכה אסתר בת דבורה ושלמה ז"ל / דודתי – שיינדל (לוי) בת שמעון יוסף ז"ל / נעמי (בוסני) בת אהרן ורומיה (ג'ובני) ז"ל /

ולהרבות בעם ישראל, אחדות, אמונה וביטחון, אהבה (אהבת ה', אהבת התורה, אהבת האדם, אהבת הארץ), הכרת הטוב, מוסריות, קדושה, שמחה, שלום ועוד.    

• קורונה
• עדנה ויג

• קודם
• הבא