- פרטים
-
קטגוריה: פרשת כי תצא
-
פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 22:20
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 718
דבר החסידות – פרשת תצא
מתי צריך לשלם לנו שכירות?
בפרשתנו מצווה התורה "ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש גו'" – פירוש: שאסור למעביד להלין שכר אלא לשלם בזמן.
נשאלת השאלה: הרי ידועים דברי המדרש (שמו"ר פ"ל, ט) "הקב"ה מה שהוא עושה – אומר לישראל לעשות, שנאמר מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו", ולפי זה היו ישראל צריכים לקבל את שכרם בסיום כל יום שהם מקיימים מצוות (כפי שמצינו שהם נקראים "פועלים" – אבות ספ"ב) וא"כ מדוע אנו מוצאים שהקב"ה (="בעה"ב") משלם את שכרם רק לעתיד לבא, כדברי הגמרא (עירובין כב, א) "היום לעשותם, למחר (לעולם הבא) לקבל שכרם"?*
יש המפרשים (עיון יעקב לעירובין שם), שמכיון ש"כל ימינו אנו משועבדים להקב"ה לעבודתו" – אם כן יוצא שזו שכירות אחת ארוכה שירדנו לעולם לעבוד את ה' כל ימינו, והרי הדין הוא "שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף" (ב"מ קי, ב), כלומר, שאם שכרו מישהו לתקופה מסויימת אינו עובר על 'בל תלין' עד שתעבוד כל התקופה, ולכן גם ליהודי משלם הקב"ה על עבודתו בעולם רק לבסוף – בעולם הבא.
אולם, זוהי תשובה רק בנוגע לשכר שהאדם מקבל בגן-עדן על עבודתו בעולם הזה, אבל איך 'מאחר' הקב"ה את השכר של ימות המשיח ותחיית המתים שזה מגיע זמן רב אחרי שהאדם סיים את עבודתו!?
אלא נקודת הביאור בזה היא, ע"פ המבואר בתניא קדישא (פרק לו-לז) שתכלית בריאת העולם היא "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים". וא"כ מובן, שכל זמן שלא סיימו בני ישראל, כל אחד את החלק שלו, להכין את העולם שתהיה דירה לה' – עדיין לא נשלמה ה"שכירות" שלהם! וזה יושלם רק בביאת משיח צדקנו כאשר כל העולם כולו ימלא כבוד ה', במהרה בימינו ממש.
שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה!
*) ואע"פ שאם התנה עם הפועל ע"מ שלא יתחייב לפורעו בזמנו תנאו קיים (שו"ע אדה"ז חו"מ הל' שאלה ושכירות כו' סי"ח) – הרי (א) אם יוכל לפרוע בזמנו טוב לפורעו ולא לסמוך על התנאי (שו"ע שם). (ב) ועוד ועיקר: איך מתאים לומר שהקב"ה התנה שלא כהוראתו בתורתו "ביומו תתן שכרו" – והרי "מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות" (כנ"ל בפנים).
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כט תצא שיחה ג' (עמ' 138 ואילך ובמתורגם ללה"ק עמ' ?). העיבוד בסיוע "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' קנד.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת כי תצא
-
פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 12:53
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 673
וורט לשבת פרשת תצא
טעם איסור כלאי בהמה
על הפסוק בפרשתנו (כב, י) "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו", אומרת המשנה (ב"ק סוף פ"ה) "אחד שור ואחד כל בהמה . . אלא שדבר הכתוב בהוה". אולם בפוסקים מצינו מחלוקת בזה; לדעת הרמב"ם אסור לחרוש דוקא בבהמה טהורה עם הטמאה, ולדעת הרא"ש אסור גם בטמאה עם טמאה וטהורה עם טהורה.
בתורת החסידות ישנם שני ביאורים לאיסור "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו":
א) כי השור שהוא טהור מקבל חיותו מקליפת 'נוגה', ולכן צריך להרחיק ממנו את החמור שהוא מקליפות הטמאות, שלא יינק מבחינת הקדושה.
ב) כי השור הוא מבחינת גבורות [כנאמר "ופני שור מהשמאל"] והחמור מבחינת חסדים ["חמרא אפי' בתקופת תמוז קרירא לה" (שבת נג, א) – היפך האש שמהגבורות] ולכן אסור לערבם יחד, כשם שאסור לערב חלב (חסד) עם בשר (גבורה).
ויש לומר, שזהו שרש המחלוקת בין הרמב"ם לרא"ש: לדעת הרמב"ם ה'לאו' הוא דוקא בטהור עם טמא, כי הוא סובר כטעם הא' שאסור ל'קליפה' לקבל מהקדושה, אבל כששניהם טהורים או טמאים אין חשש, אבל הרא"ש סובר כטעם הב', שהקב"ה ברא אותם במדות שונות זו מזו ואין לערבם וזה שייך בכל סוגי הבהמות.
אבל, מצינו שהותרו כלאים בציצית ובבגדי כהונה, כי הקב"ה "עושה שלום במרומיו – מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ואין מכבין זה את זה" (תנחומא) ולכן גם המצוות, שהם המשכת אורות עליונים, יש להם כח לחבר שני הפכים.
שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כד, תצא ג. העיבוד בסיוע 'מעיין חי' חלק טו עמ' 80. ועיין בפנים השיחה שמאריך בביאור הפלוגתא גם ע"פ נגלה דתורה (והמובא בפנים הוא רק סיום השיחה).
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת כי תצא
-
פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 20:45
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 611
פרשת כי תצא - סוגי מלחמות בפרשה - וכיצד לנצח ?
מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בנושא : מלחמה נגד אויב – אך גם מסיימת בנושא מלחמה. בפסוק הראשון נאמר: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ, בְּיָדֶךָ-וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר...." " [דברים כ"א, י- י"א]
ואילו בסוף הפרשה נאמר: "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח". [דברים כ"ה, י"ז-י"ט]
השאלות הן:
א] באיזו מלחמה מדובר בתחילת הפרשה?
ב] מיהו עמלק וכיצד יש להילחם בו?
תשובות.
"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה"
רש"י מסביר: מדובר – במלחמת רשות כי לגבי מלחמה על ארץ ישראל אין לומר:"וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" שהרי נאמר כבר:
"רַק, מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה--לֹא תְחַיֶּה, כָּל-נְשָׁמָה".[דברים – כ, ט"ז]
חז"ל מתייחסים ללשון היחיד: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" ומסבירים: יש כאן מסר חשוב מאד לעם ישראל, כי אפשר לנצח אויב – אך ורק על ידי אחדות העם – כאיש אחד בלב אחד ועל כך אמרו חז"ל: "דורו של אחאב כולם עובדי עבודה זרה היו, ועל שלא הייתה ביניהם מחלוקת, היו מנצחים במלחמה" [ירושלמי מסכת פאה א', א]
הוסיפו חז"ל בדבריהם: לעולם אל יגיד האדם: כיצד אוכל לנצח אויב כה אדיר המתייצב נגדי? אלא, בין אם מדובר באויב גלוי לעין -הבא נגדך עם נשק ובין אם מדובר באויב שאינו נראה לעין- הכוונה- ליצר הרע אשר מופיע בכל עת ומנסה להכשיל את האדם - עליך לצאת כנגדו במיטב הכוחות- כדי לנצחו במלחמה!
רבי מנחם מנדל מקוצק היה אומר: נאמר: בלשון יחיד: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ": הטעם לכך, ההצלחה במלחמה תלויה ביוזמה שאתה מגלה לצאת כנגד האויב ולהילחם בו- כשהוא עדיין על אדמתו וככל שאתה מתכנן ויוזם תכניות ותחבולות -טרם יבוא האויב כנגדך, גדל הסיכוי: שהתוצאה תהיה בע"ה: "וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ"! ,היינו, ניצחון מובטח לך!
הוא הדין גם לגבי המלחמה הפרטית של האדם נגד יצר הרע. כל עוד לא נתת אפשרות לדריסת רגל ליצר הרע לבוא אל סביבתך הקרובה, קל יהיה לך להתגבר עליו - מפני תכסיסיו ומזימותיו הרעות.
אך אם לא תעמוד כנגדו, אלא תאפשר להיכנס לסביבתך, קשה מאד יהיה עליך להרחיקו ממך ואז תהיה זקוק למאמצים מיוחדים ורחמי שמים כדי לנצחו!
רבי נפתלי מרופשיץ נשאל פעם על ידי חסידיו: כיצד ניתן למנוע את רדיפת יצר הרע אחרי האדם כדי שלא יסיטהו מדרכו הישרה אל דרך רעה ,חלילה?
ענה להם הצדיק: עד שאתם דואגים שמא יצר הרע ירדוף אחריכם, דאגו תחילה- שאתם לא תרדפו אחריו!
הבעש"ט מסביר: "שעה שאתה לוחם את מלחמתך התמידית נגד אויבך התמידי, היצר הרע - למוד תלמד ממנו לקח, כיצד לנהל את המלחמה ובאותה מידה של זריזות ועקשנות שהוא משתמש בה כדי לשבותך [כדי להביא אותך לשבי] תשתמש אתה כדי לשבות אותו". [מעיינה של תורה]
חז"ל עונים על השאלה: כיצד ניתן להתגבר על היצר הרע: "אמר הקב"ה לישראל בניי בראתי יצר הרע - בראתי לו תבלין, אם אתם עוסקים בתורה, אין אתם נמסרים בידו שנאמר: "הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל- בּוֹ". [בראשית ד, ז]
רבינו בחיי מתייחס למילה: "וּנְתָנוֹ"- המופיע בפסוק הבא: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" ואומר: היה צריך להיות כתוב: "ונתנם"- אלא הכוונה: כאשר יוצאים למלחמה כנגד אויב- יוצאים מאוחדים כאיש אחד!
מלחמת עמלק:
נאמר: "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.."
עמלק הוא בנו של אליפז בן עשיו ותמנע פילגשו. ממנו יצא עם הקרוי בשם זה. מעניין כי: בנבואת בלעם - עם זה מכונה בשם: "ראשית גויים" זהו אויב מיוחד במינו אשר מצטיין בשנאה יתרה לעם ישראל, ללא כל סיבה מוצדקת, הוא אורב לו בכל זמן ועל סמך העבר ניתן להסיק - כי הוא מתקיף במיוחד בעת שחלה ירידה רוחנית בעם, כפי שניתן לראות זאת גם בפרשה: לאחר שנעשים לעם ישראל ניסים ונפלאות ביציאתו ממצרים, העם מגיע למקום בשם רפידים ושם הוא צמא למים וכשהצימאון גובר הוא בא לפני משה בטענה: "למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בניי ואת מקניי בצמא"?:[שמות י"ז, ג]
הכלי יקר מבהיר: רעיון מעניין, כאשר ישראל חונים ברפידים ומתחילים לריב עם ה' ועם משה ונופלים באמונה, ישנה ירידה רוחנית. אם נתבונן בשם: "רפידים"- נראה את המילים: פרידים, ואותיות-רף ידיים, "והא בהא תליא- כי על ידי שני מיני פרידים אלו שנפרדו מאת ה' ופירוד לבבות שביניהם, באו לידי רפיון ידיים, ומטעם זה לא היה לעם מים ברפידים -לפי שרפו ידיהם מן התורה שנמשלה למים, על כן חסרו מים. עמלק דומה לזבוב המסמל את יצר הרע-אך בכוח פיו הקטן הוא מתקשה לעשות נקב בגוף האדם, אלא כאשר הוא רואה איזה פצע, או, שחין - הדבר מקל עליו לחדור בקלות לגוף במצב זה -הוא עלול להתנחל שם ולגרום להרחיב את הפרצות. היצר הרע אינו יכול לחדור אל תוך הצדיק הקשור לתורה ומצוותיה, אך אצל אדם החוטא -ישנן פרצות שדרכן הוא חודר ומרחיב את הפרצה וגורם לנזקים גדולים. מטרת עמלק לשמש "שוט" לעם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, כאשר העם יורד באמונתו בבורא עולם וגם הוא עצמו אינו מלוכד כאיש אחד, עמלק מזהה את הרפיון ומיד יוצא למלחמה נגדנו.
הרמב"ם אומר: כי ישנה מצווה מיוחדת למחות את עמלק- זוהי מלחמת מצווה. את עמלק ניתן לפגוש גם אחרי סיפור המרגלים כאשר הוציאו את דיבת הארץ רעה, עמלק נלחם נגד ישראל. גם המן היה מזרע עמלק והציק רבות ליהודים, אך לאחר שעם ישראל חזרו בתשובה, המן הובס יחד עם עשרת בניו.
הרמב"ן טוען: כי עונשו של עמלק כה חמור- היות והוא בא כמתגבר על ה'- זהו מאבק נגד ה' .
דבר נוסף שיש ליחס אליו- עמלק מתעבר על ריב שאינו שייך לו - מבלי כל התגרות מצד עם ישראל.
המלבי"ם מסביר: "שלא היה דרך מלחמה כנהוג, רק דרך כפירה נגד ה' ומשטמת נצח נגד מחצבתם, הנשמר בלבם דור, דור"
רש"י מסביר על ידי שלושה פירושים: את במילים: "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ"
א] לשון מקרה.
ב] לשון קרי- לשון טומאה
ג] על פי תנחומא:
לשון קור וחום, שעמלק היקרך לפני אחרים,- היינו הראה מקום לאחרים- משל: לאמבטיה עם מים רותחים שאין כל בריה מסוגלת להיכנס לתוכה, עד שבא בן בליעל אחד קפץ לתוכה ולמרות שנכווה - הקרה את האמבטיה עם המים הרותחים- בפני אויבים אחרים.
רש"י גם מדגיש את חולשת עם ישראל בעת הירידה הרוחנית שלהם– הם חסרי כוח במובן "הַנֶּחֱשָׁלִים" – ובחילופי אותיות הכוונה :הנחלשים.
מדרש תנחומא וגם ורבנן מסבירים: כי היה שבט אחד , שבט דן - היו כולם עובדי גילולים- שנאמר: "וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹקִים"
ובספרי נאמר: מלמד שעמלק היה פוגע בעיקר באנשים שנחלשו והתרחקו מדרכי ה' - "מתחת כנפי הענן"
עם עמלק יש לנהוג בקפידה ללא רחמים:
כדברי רש"י: יש למחות את האויב הזה - מאיש עד אישה ,מעולל ועד יונק משור ועד שה ,שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה- לומר: בהמה זו משל עמלק הייתה" וכך נהג שמואל הנביא עם שאול כפי שמתואר: [בספר שמואל- א, ט"ו ,ג]:
"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק, וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל, עָלָיו; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד-שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר".
דברי שמואל אלה מכוונים לצווי ה'- על מחיית עמלק-
"תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק" שלא יהיה שם עמלק אפילו על בהמה!
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להבחין בכמה סוגי מלחמות בפרשה: מלחמת רשות, מלחמת מצווה - דוגמת מלחמת עמלק,
ומלחמה פרטית של האדם כנגד יצר הרע - המנסה באופן תמידי להכשיל אותו בכל עת, חלילה.
המסקנה: חייבים אנו להיות עבדי ה' ,ללכת באורחותיו ומצוותיו ולהתאחד כאיש אחד בלב אחד, זוהי העוצמה הנדרשת מאתנו לאורך כל ימינו- כפי שנאמר: "בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַה' אֱלֹקֵיכֶ֑ם" [דברים י"ד]
