חומש דברים
דבר החסידות – פרשת תצא
- פרטים
- קטגוריה: פרשת כי תצא
- פורסם ברביעי, 07 ספטמבר 2022 04:03
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 307
ב"ה
דבר החסידות – פרשת תצא
"שהשמחה במעונו"
פעם שאלו את הרבי במכתב, מה כל כך גרוע בריקודי תערובת לכבוד החתן והכלה?
והרבי השיב, וזל"ק:
קידושין וחתונה ענינם: ה ר י א ת מ ק ו ד ש ת ל י – ששנים יהיו שייכים אך זל"ז – וכשהנאספים מבטאים שמחתם וברכתם להזוג – צ"ל באותו התוכן, עכ"פ לא ב ה פ כ ו ו ס ת י ר ה ל ז ה.
ריקודי תערובת ת ו כ נ ם
שנשואה לאחד רוקדת עם אחר, או שבחורה רוקדת עם בחור ואין צורך כלל לנישואין וקידושין וכו'. וזה עושין בפרסום וברעש וכו'!!!
אתדל"ע כעין אתדל"ת – כשמראין למטה שנישואי הזוג מביאין לשמחת קירוב כהנ"ל הרי, ר"ל, וכו' וק"ל.
(ממכ' ט' סיון תשל"ב, נד' בלקוטי שיחות חי"ד בהוספות עמ' 305)
~~~
כמות שהיא או נאה וחסודה?
בפרשתנו (כד, א ואילך) נאמרה מצוות קידושי אשה: "כי יקח איש אשה וגו'", שמכאן למדו חז"ל כמה דיני קידושין ונישואין.
בגמרא (כתובות טז, ב) נחלקו בית שמאי ובית הלל "כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא [=לפי יופיה וחשיבותה מקלסין אותה – רש"י], בית הלל אומרים [שמשבחים את כל הכלות:] כלה נאה וחסודה".
מספרת הגמרא: "אמרו להם בית שמאי לבית הלל: הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה, והתורה אמרה מדבר שקר תרחק? אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם מי שלקח מקח רע כו' ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר ישבחנו בעיניו".
ויש לתמוה:
הרי ברור, שגם לפי בית הלל קיים הציווי "מדבר שקר תרחק", ולאידך גיסא: גם לפי בית שמאי צריך לשבח "מקח" בפני מי שקנה אותו, ובמה איפוא חולקים בית שמאי ובית הלל?
אלא:
אנו רואים בכמה מקומות בש"ס – שבית שמאי סוברים, שלפי התורה נקבעים הדברים לפי תוכנם הכללי הנראה במבט ראשון (בדומה לכלל "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" – סנהדרין ו, ב), ולדעת בית הלל יש להתחשב בפרטי הדבר ועומקו, אף שפרטים אלו אינם ניכרים וגלויים.
[לדוגמא: במשנה בברכות (נא, ב) נחלקו ב"ש וב"ה כיצד מברכים על הנר? "בית שמאי אומרים שברא מאור האש, ובית הלל אומרים בורא מאורי האש". מסבירה הגמרא: "דב"ש סברי חדא נהורא איכא בנורא, וב"ה סברי טובא נהורי איכא בנורא" [=ב"ש סוברים שיש אור אחד באש, וב"ה סוברים שגוונים רבים יש באש].
וקשה: הרי במציאות רואים שישנם כמה גוונים באור (וברור שאין כאן מחלוקת במציאות), כיצד איפוא אומרים בית שמאי ש"חדא נהורא איכא בנורא"?
אלא: הכלל הוא (במשנה שם) ש"אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו" – כלומר, הברכה היא על ההנאה מהאור. ואם כן, בהסתכלות כללית אין אדם רואה באש פרטי גוונים אלא אור (אחד), וממנו הוא נהנה – לכן לשיטת בית שמאי מברכים "בורא מאור האש", על כללות בריאת האור.
אך כשמתבוננים באש בעומק יותר רואים בו מספר גוונים, והאדם נהנה מכולם – לכן לשיטת בית הלל מברכים "בורא מאורי האש".]*
על פי זה מובנת המחלוקת בענייננו:
במבט ראשון לא רואים יופי וחוט של חן בחיגרת וסומא, ולכן לשיטת בית שמאי, שהמבט הכללי קובע, יש לקלסה "כמות שהיא", אך כשמוסיפים להתבונן נוכחים לדעת שאם החתן בחר בה, סימן שבעיניו היא "נאה וחסודה" (כתשובת ב"ה), ולכן לשיטת בית הלל, ששופטים לפי עומקם של דברים, באמת אין כאן "דבר שקר".
שבת שלום!
מבוסס על: הדרן על מסכת חגיגה, נד' בלקוטי שיחות חלק טז, תרומה שיחה ד (עמ' 312 ואילך ובמתורגם ללה"ק עמ' 332). בשיחה נתבארו מחלוקות נוספים של ב"ש וב"ה – ע"ש ותרווה צמאונך.
______________
*) דוגמא נוספת: בסיפור הידוע (שבת לא, א) על שלושת הנכרים שבאו להתגייר בתנאים שונים, ובכולם – "בא לפני שמאי, דחפו באמת הבנין שבידו, בא לפני הלל, גייריה". המשמעות הכללית של דיבורי הנכרים לא היתה ראויה, ובהשקפה ראשונה הדעת נוטה שאין ראוי לגיירם, אך כאשר יורדים לפרטים ודנים לעומק בסיבות דיבורם, באים למסקנא שרצו להתגייר באמת (ראה תוס' יבמות כד, ב: בטוח היה הלל דסופו לעשות לשם שמים) ודיבורם היה מצד חוסר ידיעה (בגדר כהן גדול) וכיו"ב.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.
|
תשובההעברה |