חומש דברים

פרופ' ג'ורג' מנדלבאום 

 

במקביל לפרשת משפטים (בספר שמות)

פרשת שופטים מוקדשת כולה לתיאור מוסדותיה של המדינה:

סדרי מערכת המשפט והמבנה שלה, מבנה שלטון ומבנה כהונה,

אשר שרויים כולם תחת הנבואה, ביקורתה והשראתה.

בעיקר מבוססת מערכת החוקים התנ"כית

על המוסר והיושר בעיני הא'לוהים

כמו שכתוב  " כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'." דברים כא,ט

לכן בתורה, הדיינים מכוּנים גם הם 'אלוהים'.

 

לפי פרופסור הנרי ברוּק  

(חבר לאקדמית המדע ורפואה בצרפת) נמצא תמיד קשר הדוּק

בין הצדק המוסרי של חיי החברה 

ובריאוּתו הנפשית של גוף האומה.

צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּוף לְמַעַן תִּחְיֶה." דברים טז,כ

מצפוּן האדם או של החברה דומה למצפֵּן שמצביע לצפוֹן כלומר לצדק הצפוּן,

אדם או חברה שחולה נפש דומה למצפֵּן שקיבּל מכּה

ומחוֹג שלו משתגע והולך לכל הכיווּנים, 

כדי להבריא אותו חזרה, צריך להחזיר לו לכיווּן הצדק (הצפוּן לו במצפוּנוֹ)

ע"י כך הוא יחזור להתנהגוּת צודקת אישית בחברה.

 

לדעתו המדעית, הסוציולוגית והרפואית, של פרופ' ברוּק

עיווּת המוּסר בהתנהגוּת חברתית 

מביאה למחלה ציבורית נפשית, שבְסוֹף יכולה להמית את החברה עצמה.

כפי שבגוף האדם, שימוש מעוּות של אידאולוגיות לא תנכ"יות

או שימוש בְּסָמים שמקלקלים ומחלישים את הנפש,

כך עיוות היושר, החוקים והמשפטים מחַבּלים בנשמת החברה והעם כמוֹקש.

עיווּת המוסר מחַבּל באיזון המנטלי של החברה, 

שחדלה מכאן להבחין בין טוב לרע,

כך נעלמוֹת הציביליזציות מעל במת ההיסטוריה.

 

על זה, המלבּים מסביר את ההבדל בין מושׂג "גוי" למושׂג "עם":

"גוי" הוא אסיפה מקרית של אנשים שגרים ביחד באותו איזוֹר

ובונים חברה עם חוקים אזרחיים בלי דת ומוסר,

וזה מתאים להגדרת המדינות המערביות הדמוקרטיות

שמאבּדים ממש בזמנינו את המוסר התנ"כי, הם מעדיפים מוסר טבעי,

כאילו מעל המוסר התנ"כי, למשל הם מקלקלים את המושׂג של משפחה 

( יחסים של אבא, אמא וילידים) 

או למשל אפשר להגדיר את האנטישמיות כמחלהת נפש האומות 

כך נעלמוֹת הציביליזציות מ האדמה. 

 

אבל "עם" (לפי המלבּים) הוא קבוצה שיש לה דת, תרבות ומקור משותף,

כמו ישראל שיוצאים ממשפחה אחת עם תורה אחת על ארץ אחת שלהם.

המוסריוּת היא כל כך עקרונית במחשבת ישראל,

שהיא חלק בלתי נפרד מן ההתגלוּת הנבואית שקיבלנו מהא'ל.

 

הפרשה "שופטים" מלאה דרישוֹת להתנהגוּת מוסרית

של החברה הישראלית במסגרת אישית או ציבורית.

כדי שיִישָמֵר הצדק בהתנהלוּת, נדרש יושר מְדָיַנים בשיפוט,

וגם הקפדה על אמיתוּת העדוּת, בשיתוּף רצון העָם במוּסריוּת וחוּקיוּת.

רק כך יהיוּ מקוּבלים ומוּצדקים

פסקי הדין, הנקראים "דין אלוהים".

 

 

באמת המטרה המקורית האלוקית היתה שישראל

יהיה עם קדוש וממלכת כהנים, 

שכל אחד ואחד יהיה טהור, קדוש, ככהנים, כולם בנים למקום,

אבל בינתיים זה עוד לא המצב, זה יהיה רק בסוף הזמנים, בימות המשיח,

בינתיים יתרו הציע למשה מבנה חברתי היררכי

שופטי 100 שופטי 50 שופטי 10 

ובפרשתנו, נותנים מבנה עם מלך, סנהדרין, כהנים ונביאים.

 

בסיכום, המסר שישראל מביא לעולם

הוא ש-ה' ברא את האדם והעולם,

וחוקים מוסריים נתן לאדם,

עליהם  להצדיק את קיומם

במוסריוּת התנהגותם ,

לכן יש להיסטוריה משמעות דתית ורוחנית,

שהיא למעשה נותנת משמעוּת קיומית

וככה יהיה בעתיד גאולה עולמית.

במהרה בימינו. אמן ואמן . סלה.