פרשת ראה

בס"ד מנחם–אב תשע"ד  יהא השיעור להצלחת והצלת עם ישראל/לרפואת פצועי וחולי עם ישראל /לע"נ שלושת החטופים הי"ד ולע"נ החיילים הגיבורים שלחמו באומץ,במסירות ובאמונה/לע"נ שרה בת דוד ז"ל (מלר)/דוד בן שמחה מרדכי ז"ל (וסרצוג)/יצחק בן אפרים (פולק) ז"ל ולהרבות בעם ישראל אהבה ואחוה ושלום ורעות

פרשת ראה                               אנו בניך ואתה אבינו

      בפרשה כתוב:"בנים אתם ל-ה' אלוקיכם"(דברים י"ד,1) שאלות  למחשבה: *מה אומרות לך המלים:בן ו-אבא? *אילו אסוציאציות עולות במחשבתך בשומעך מלים אלו? *מה הכוונה שאנו בנים של ה'?

     לכל אדם (חוץ מאדם הראשון ואשתו) יש אבא בשר ודם ויש אבא (=ה') בשמים וניתן לראות דברים דומים רבים ביחסו של ה' אלינו(שאנו בניו) וביחסו של אב לילדיו וגם ביחס הילדים כלפי ה' וכלפי אביהם. אלוהים נחשב ל"אב" משום שהוא "אבי העולם",יצר אותו וקבע את חוקיו. ה' מבקש שנקרא לו אבא,ככתוב בירמיהו:"הלא מעתה קראת לי אבי" (ג',4 ) וגם:"ואֹמר:אבי תקראי לי" (ג',19).הרב משה איסרליש (=הרמ"א) כתב בספרו תורת העולה,חלק ג',פרק ע':"האב מורה על אבינו שבשמים יתעלה, אשר הוא אב לכל".

     במקומות רבים בתנ"ך מכונה עם ישראל בשם "בנים" לדוגמא:"בני בכורי ישראל"(שמות ד',22),"הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים"(ירמיהו ל"א,19). ה' מורה לנו שמערכת היחסים בינינו ובינו היא כיחס אב ובן.כפי שהבן (וגם הבת,כמובן) צריך לכבד את הוריו ולירוא מהם "איש אמו ואביו תיראו"(ויקרא י"ט,3),כך עליו לכבד את ה',לירוא ממנו,("עבדו את ה´ ביראה" תהלים ב',11),לשמוע בקולו ולקיים את המצוות,כי בקיום התורה והמצוות אנו מתעלים ומתקשרים לה´ יתברך.  

    יחס בין אבא לבן עשוי להיות יחס של אהבה/הערכה/כבוד/הערצה/הזדהות ושייכות ועוד דברים טובים רבים,אך לעתים יכולים להיות גם ויכוחים,כעסים,אי-הסכמות על דברים שונים) הגיוני שלכל אדם יש דעות משלו ואפשר ואף רצוי להביע דעה ולדון בנושאים שונים,תוך הקשבה אחד לשני ונתינת כבוד הדדי),שעשויים להידרדר עד כדי מחלוקות ונתקים בין בני המשפחה.ניתן לתקן זאת מכיוון שהקשר בין בני המשפחה הוא קשר שנוצר מלידה והוא קשר דם,שצריך להשתדל ,ככל האפשר,לשמור עליו שיהיה קשר טוב,חיובי ובריא.העובדה היא שיש אבא ויש לו בן ויש קשר ביניהם,שגם אם חלה בו התרופפות או ריחוק,ניתן לחזק את הקשר מחדש,ברצון טוב של האב ושל הבן.

    האב דואג לבנו מבחינות שונות:חומרית (שיהיה לו בית לגור בו,בגד ללבוש,אוכל ועוד דברים רבים) ורוחנית (מחפש לו מורים טובים,מלמדו תורה,מחנכו למצוות). האב צריך ללמד את בנו דברים כדי שיידע כיצד להתנהל נכון ויצליח בחייו.

    כשם שאב נותן דברים לילד ורוצה את טובת ילדו,כך גם ה' שהוא טוב ומיטיב לכל,רוצה לתת לנו את תורתו הקדושה "ראה אנכי נותן לפניכם היום" (דברים י"א,26).אב מלמד את ילדו דברים,מסביר לבנו את האפשרויות העומדות בפניו ואת ההשלכות שעשויות לנבוע מכל בחירה שיבחר בה.גם ה' מסביר לעם שאם "תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם"(דברים י"א,27) תקבלו "ברכה" ו"אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם" תקבלו (חלילה) "קללה"(דברים י"א,28).

    כשם שהאב, מציב לבנו גבולות ולעתים מעניש אותו,כך גם ה' נוהג עם בניו. הרב מרדכי פוגלמן זצ"ל כתב בספרו "פרשת מרדכי" עמ' כ"ב על האמור במסכת ברכות (דף ג',ע"א): "שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות": "בן גיסי ילד חכים (=חכם) כמר ישראל מאיר שיחיה (=הרב לאו) שאל בשעת השיעור: אם בעוונותיהם של ישראל הקדוש ברוך הוא החריב את ביתו ושרף את היכלו והגלה את ישראל לבין האומות למה הוא מנהם והומה כיונה ומתאבל ומקונן על חורבן הבית וגלות ישראל?!" הרב השיב לו: "הדבר דומה לאב שחטא עליו בנו, האב מעניש את בנו כדי שלא יוסיף לחטוא כדי שישוב בתשובה שלמה, אבל לבו עליו דווי על שהוא מוכרח לענוש את בנו".

        בשבוע הבא יסתיים חודש מנחם –אב שבו אירעו דברים קשים לעם ישראל ונחרב בית המקדש           (הראשון והשני) ויתחיל חודש אלול,חודש התשובה.האב שכעס על בניו,חש אחריות וערבות כלפיהם ולכן הוא קורא להם:"שובו בנים שובבים"(ירמיהו ג',14 וגם בפס' 22) ובמלאכי (ג',7) נאמר :"שובו אלי ואשובה אליכם" (ניתן,אולי,לצרף פסוק זה לפסוקים שיש בהם ראשי תיבות "אלול")האב קורא לבניו שישובו אליו ויחדשו את הקשר כמקודם ומבטיח שגם הוא,מצידו,ישוב אליהם.

       ה' מבטיח לנו:"הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא. והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם" (מלאכי ג 23-24 )

שאלה למחשבה: לפי הבנתך,מה נאמר בפסוק זה? (ברור שיש תשובות שונות שניתן לומר)

תשובות:1. אנשים(="אבות" ו"בנים") שהתרחקו זה מזה ואף נוצר נתק ביניהם,יתקנו זאת. ישובו ויחדשו את הקשר ביניהם.משפחות שבהן חל נתק (מסיבות שונות) בין אב ובנו יצליחו לגשר על המחלוקות והכעסים שהיו ביניהם ולהשלים.

2.האבות על (=עם) הבנים,ישובו כולם ביחד בתשובה שלמה.(כך פירשו ראב"ע ורד"ק)

3. האבותהביולוגיים יחזרו בתשובה(="והשיב") לאבינושבשמים על ידי הבנים("על בנים"). בניהם ילמדום ויסבירו להם והאבות יקשיבו ויבינו שעליהם להתנהג בדרך ה' וכן גם יהיו בנים שיחזרו בתשובה על ידי אבותיהם (="על אבותם")שיסבירו להם והבנים יאזינו לדברי אבותיהם אליהם וישתכנעו.רש"י (על אתר) פירש: "והשיב לב אבות" - לקב"ה, "על בנים" - על ידי בנים, יאמר לבנים דרך אהבה ורצון לכו דברו אל אבותיכם לאחוז בדרכי המקום וכן(=אותו דבר צריך לפרש) "ולב בנים על אבותם".לב הבנים יחזור בתשובה לקב"ה,על ידי האבות שידברו אתם שצריך ללכת בדרך התורה והמצוות.

      כדי שנצליח לחזור בתשובה ולחדש את הקשר עם אבינו (=ה'),נבקש:

"אבינו אב הרחמן, המרחם, רחם עלינו,

ותן בלבנו בינה

להבין ולהשכיל,

 לשמוע, (מכל אחד וגם אב מבן-כי יש הרבה מה לשמוע מהילדים, ובן מאב-שיש לו ידע וחוכמת חיים)

ללמוד וללמד, ("מכל מלמדי השכלתי"-ללמוד מכל אחד וגם אב מבן ובן מאב,וגם ללמד זה את זה)

 לשמור ולעשות

ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה".

שבת שלום! שבת מברכין לחודש אלול

"> This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.       עדנה ויג

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת ראה

פורסם ב26 אוקטובר 2020

כניסות: 2116

• פרשת ראה
• עדנה ויג

פרשת ראה - כיצד נזכה להגיע לשלום המיוחל ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו פותחת בברכה והקללה, הברכות תבואנה על עם ישראל – אם יקיימו את  מצוות התורה ואילו הקללות באות, חלילה, אם לא יקיימו את התורה ומצוותיה:

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה".

כך הכתוב מתאר את התנאי להשגת הברכות: "...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ, ה', בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן-לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ -

רַק אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקוֹל ה' אֱלֹקיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.  וכִּי-ה' אֱלֹקיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ; וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ".  [דברים ט"ו, ה-ז]

השאלות הן:

א] מדוע התורה פותחת בלשון יחיד "ראה" וממשיכה בלשון רבים?

ב] "...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ" , מהי הברכה?

ג]  כיצד יגיע  עם ישראל למשול בגויים?

תשובות.

ראה

נאמר: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה".

[דברים, י"א, כ"ו]

חז"ל שואלים: מדוע הקב"ה פונה בלשון יחיד אל כל העם: "ראה.."? ובהמשך נאמר בלשון רבים: "אנוכי נותן לפניכם...את הברכה אשר תשמעו.." [דברים  י"א, כ"ו- כ"ח]

הגאון רבי אליהו מווילנא משיב: משה מלמד כל אחד באופן נפרד מסר חשוב לחיים: שלא יאמר היחיד אני הולך בדרך מסוימת-מפני שכולם הולכים  בדרך זו. ועל כן איני בודק אם הדרך הזו ראויה.

לכן ישנה פניה בלשון יחיד: "ראה"- אתה היחיד  עליך לבדוק אם אכן הדרך הזו ראויה. ועל פי המסקנה - תבחר את הדרך  הנכונה בחייך.

אבן עזרא מפרש: כי הטעם  לפניה בלשון יחיד-"ראה"- היא שתיקון העולם תלוי בתיקונו של היחיד.

התורה פונה לכל אחד באופן נפרד ומביאה אותו לידי הבנה- שאם הוא מעוניין  לחיות בחברה  מתוקנת- תחילה עליו לתקן את עצמו.

רש"ר [רבי שמשון רפאל הירש] מסביר: ה' אומר: אני פונה אל עם ישראל ואומר: על יסוד כל הדברים שראיתם בעבר והובאו לתודעתכם בסקירה על עברכם - על סמך זה אתם  מבינים שכל אחד- עתידו בידו לברכה, או חלילה - לקללה, וזאת על פי מה שכתוב בתורה.

"...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ"

דעת מקרא מסביר: ה' יברך את עם ישראל  בכך שאלוקים יעזור לו להתגבר  על אויביו כפי שנאמר :"כִּי אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקֹלוֹ, וְעָשִׂיתָ, כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר--וְאָיַבְתִּי, אֶת-אֹיְבֶיךָ, וְצַרְתִּי, אֶת-צֹרְרֶיךָ". [שמות כ"ג, כ"ב] ובהמשך ה' מבטיח:

"וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹקיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ " [שם פסוק כ"ה]

כאן בפרשתנו נאמר:

"בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים.." [דברים ז, י"ד]

על המילים: "וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים"- מסביר דעת מקרא: מלשון = עבוט- פרושו: משכון- שעם ישראל יהיה במצב כה טוב -  כתוצאה משמירת המצוות - שהוא ילווה לגויים הלוואות - תמורת משכון שיקבל מידם- אבל עם ישראל עצמו לא   יזדקק ללוות מהגויים תמורת משכון שהרי נאמר לפניכן: "אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן" [פסוק ד'] במצב בו עם ישראל מקיים הלכה למעשה את המצוות – מצבו הכלכלי יהיה יציב וטוב ולא יזדקק להלוואות מהגויים.

עם ישראל מושל  על הגויים.

נאמר בפרשתנו: "וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ".

הנביא ישעיהו  מנבא בהפטרה לפרשה: "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם ה'".[ישעיהו נ"ד, י"ז]

רבים הפסוקים בתנ"ך  על נושא: השלום הנה  כמה מהם: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם."[ ויקרא כ"ו, ו]

"יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.[ במדבר ו, כ"ו]

"וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם."[ישעיהו ל"ב, י"ז]

"וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת." [ישעיהו ל"ב, י"ח]

"כִּי כֹה אָמַר ה' הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם וִינַקְתֶּם עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ."[ ישעיהו ט"ו, י"ב]

"וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה הַנְּבִאִים אֹמְרִים לָהֶם לֹא תִרְאוּ חֶרֶב וְרָעָב לֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי שְׁלוֹם אֱמֶת אֶתֵּן לָכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה." [ירמיהו י"ד, י"ג]

"וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם."[יחזקאל ל"ז, כ"ו]

"גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר ה' צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם ה' צְבָאוֹת."[חגי, ב', ט]

"סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." [תהלים ל"ד, ט"ו]

"וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם."[תהלים ל"ז, י"א]

כאשר עם ישראל מקיים את המצוות והחוקים עליהם נצטווה בהר סיני- קיימת מידה כנגד מידה . כפי שנאמר במסכת סוטה: "בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ".

כפי שהפרשה פותחת  בעניין הברכה והקללה, האדם רשאי לבחור כאוות נפשו את דרכו -  בין ברכה ובין קללה, הברכה תינתן לפרט ולכלל כאשר ילכו בדרך הישר:

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְוֺת ה' אֱלֹקיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺת ה' אֱלֹקיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם.."

לעניות דעתי: על מנת להגיע  לחיים שקטים ושלווים בארץ ,הרי בנוסף לקיום החוקים והמשפטים הכתובים בתורה  אשר כאיש אחד בלב אחד: התחייבנו לקבלם –בהיותנו לרגלי הר סיני במילים  " ..כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".

עלינו להתרחק מהמחלוקת ומשנאת החינם ולהרבות שלום בין איש לרעהו, אז נזכה להגיע לשלום המיוחל- בין עם ישראל לגויים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, כל יחיד ויחיד בישראל יש בכוחו להגדיל את אור השלום והגאולה- על ידי מעשיו הטובים- כי עם ישראל  הוא כגוף אחד וכל פרט ופרט הוא חלק מישראל ואם נבחר בברכה- ונקיים את המצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו- נזכה  לימים טובים ולבוא הגאולה – כפי שמנבא  הנביא ישעיהו:

"וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". [ישעיהו ב, ד]

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת ראה

פורסם ב25 אוקטובר 2020

כניסות: 2234

• אהובה קליין
• פרשת ראה

משל ונמשל

שיר מאת: אהובה קליין ©

זהו משל ונמשל

על איש מבולבל

בתוך עם נבחר

אז, היום ומחר.

לא שבע מתאוותיו

ייסורים דבקו בעצמותיו

עצבות  לבשה פניו

מחה דמעות עיניו.

ויהי ביום מהימים

סר להתייעץ בידידים

איך ייצא מהמבוך

יזכה לטוב  אין סוף !

שבע מעצות אחיתופל

לא נגאל מאופל

רץ לספר הספרים

לתדהמתו גילה מסרים:

להימנע מדרך חתחתים

להתרחק מפירות באושים

להלך בדרך ישרים

ליהנות מטעם החיים.

הנמשל ברור ונבון

לא עוד חלום

עם ,  החפץ חיים

ידבק בציוויי אלוקים.

יקיים חוקים ומשפטים

ימשול כארי על גויים

דבש וחלב על לשונו

בכל יום יודה לבוראו.

 הערה: השיר בהשראת פרשת: ראה [חומש דברים]

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת ראה

פורסם ב25 אוקטובר 2020

כניסות: 2359

• אהובה קליין
• פרשת ראה

פרשת ראה- מדוע לא הוזכר  מקום המקדש באופן ברור?

מאת: אהובה קליין.

עם כניסת עם ישראל לארץ ישראל ישנו ציווי לאבד כל עבודה זרה – של הגויים  בתוך גבולותיה   וישנה אזהרה לעסוק בעבודת ה'– אך ורק  בבית המקדש:

"אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ:  כָּל-הַיָּמִים--אֲשֶׁר-אַתֶּם חַיִּים, עַל-הָאֲדָמָה.  אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם--אֶת-אֱלֹהֵיהֶם:  עַל-הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל-הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן.   וְנִתַּצְתֶּם אֶת-מִזְבְּחֹתָם, וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת-מַצֵּבֹתָם, וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן; וְאִבַּדְתֶּם אֶת-שְׁמָם, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא לֹא-תַעֲשׂוּן כֵּן, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה.  וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה, עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם, וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם; וְנִדְרֵיכֶם, וְנִדְבֹתֵיכֶם, וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם, וְצֹאנְכֶם. וַאֲכַלְתֶּם-שָׁם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם, אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם--אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  לֹא תַעֲשׂוּן--כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה, הַיּוֹם:  אִישׁ, כָּל-הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו."  [דברים י"ב, א- ט]

השאלות הן:

א] מהו המקום הבלעדי- בו יעסקו ישראל בעבודת ה'?

ב] מדוע לא הוזכר המקום  באופן  גלוי וברור?

תשובות.

מקום המקדש.

בית המקדש נבנה בירושלים במקום הימצאות הר הבית היום ,מהסיבה. כי שם- בהר המוריה התנסה אברהם אבינו בעקדת יצחק, מקום של מסירות נפש, הניסיון הקשה ביותר מתוך עשרה במספר שעמד בהם בהצלחה. כאשר הלך אברהם לעקוד את יצחק, נאמר: "וירא את המקום". [בראשית כ"ב, ד] הפלא הוא: כיצד הבחין אברהם במקום?

עונה על כך רש"י: אברהם ראה ענן קשור אל ההר ההוא ואינו מסתלק, לפיכך ידע כי שם מקום השכינה.

כמו כן, שם שרתה על אברהם רוח הנבואה כפי שאמר לנעריו: "שבו –לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשובה אליכם"[שם כ"ב, ה]  לא אמר:"אשובה" לפי שנתנבא שישובו שניהם בריאים ושלמים.[לפי רש"י]

רבינו בחיי מביא מדרש מעניין: יצחק ראה דמות אריה על גבי המזבח .זה רמוז במילים: "פחד יצחק" וגם במילים: "בהר ה' יראה"[שם כ"ב, י"ג]כי נראה לו דמות אריה בהר ה'.

לפי רש"י: "בהר ה' יראה" שעתיד ה' להשרות שכינתו במקום זה-ששם יקבל את הקרבנות והתפילות מאת עם ישראל.

דעת מקרא מדגיש: שהתורה מזכירה בפרשה זו כמה פעמים את מקום בית הבחירה- הכתוב שילש את המילה : "שָׁם"- כדי להורות שעבודת ה' תהיה אך ורק בבית הבחירה, בכך עם ישראל שונים מהגויים- לפי שאצלם כל יחיד בוחר מקום כאוות  נפשו ועובד שם את אלוהיו.

ואילו לגבי ישראל- אלוקים בוחר להם את המקום המיוחד לעבודת הבורא.   מחשש  שעבודה הרוחנית ברגע שהיא פזורה בכל מיני מקומות- יכולה לגרום לעבודה של ריבוי אלוהות.

מסיבה זו, הייתה דאגת יהושע וישראל מן המזבח שבנו להם בני ראובן  במזרח הירדן. [יהושע כ"ב,- ט-כ'] וכשסטו ישראל מהדרך, חטאו בריבוי אלוהות- הוכיח אותם הנביא  ירמיהו:

"וְאַיֵּה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָּךְ--יָקוּמוּ, אִם-יוֹשִׁיעוּךָ בְּעֵת רָעָתֶךָ:  כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ, הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה". [ירמיהו, כ', כ"ח]

כמו כן נאמר: "לְמַעַן עַבְדִּי דָוִד, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ, מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". [מלכים א', י"א, ל"ב]

בתהלים נאמר: "כִּי-בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן;    אִוָּהּ, לְמוֹשָׁב לוֹ". [תהלים קל"ב, י"ג]

נאמר כאן: "לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם—" לקרוא את שמו עליו, כמו: "וַיָּשֶׂם אֶת-שְׁמוֹ, אֲבִימֶלֶךְ".[שופטים ח', ל"א]

והמקום הזה נקרא: "בית ה'  " כמו שנאמר :

"כִּי-שִׁמְךָ נִקְרָא עַל-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי".[ מלכים א, ח', מ"ג] והכוונה: שה' ישרה את שכינתו בבית המקדש- לשם מצווים בני ישראל – לדרוש את ה'.

 היות וה' ציווה את ההליכה לבית המקדש בלשון דרישה וביאה- על כן כאשר עמוס הנביא בא להוכיח את ישראל למנוע מהם לפקוד את העגלים בבית אל- גם הוא פנה אליהם בלשון  של דרישה וביאה: "כִּי כֹה אָמַר יְהוָה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל:  דִּרְשׁוּנִי, וִחְיוּ.  וְאַל-תִּדְרְשׁוּ, בֵּית-אֵל, וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ" [ עמוס ה, ד'-ה]

מקום המקדש ברמז.

שואלים המפרשים: מדוע אין משה  מציין באופן ברור את  מקום המקדש? בארץ המיועדת שבה יעסקו בני ישראל בעבודת ה'?

הרמב"ם בספר :"מורה נבוכים" [חלק ג, פרק מ"ג] כותב :"אין ספק אצלי, שהמקום אשר ייחדו אברהם אבינו בנבואה- הוא הר המוריה, היה ידוע למשה רבנו ואשר לא התבאר בתורה ולא נזכר בפירוש, אלא ברמז באמרו: "אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם",יש לי בזה שלושה טעמים:

האחד- שלא יחזיקו בו [במקום המקדש] האומות וילחמו עליו מלחמה חזקה.

השני-שלא יפסידוהו [יקלקלו אותו] האומות וישחיתוהו בכל יכולתם.

השלישי- והוא החזק בהם [הסיבה העיקרית] שלא יבקש כל שבט שיפול המקום הזה בנחלתו הוא וימשול עליו.

רבי משה סופר- בעל  "חת"ם סופר" מעיר: אם עם ישראל יקיימו את הציווי: "שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ", הקב"ה ינחה אותם  בשלום לארץ האבות ויקוים בם: "וּבָאתָ שָּׁמָּה".

דברים אלה מכוונים כלפי היהודים השאננים היושבים מעבר לים ומסתפקים באמירה נאה, שמאד רוצים לעלות לארץ ישראל, אך אילו היו מתאמצים באמת לעלות לארץ הקודש, היו בהחלט זוכים ועולים ובאים שמה.

מוסיף ואומר החת"ם סופר":  אנו מבקשים: "רענו זוננו פרנסנו וכלכלנו" ואחר כך מבקשים מה': "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו" ורודפים אחר הפרנסה –כדי להשיגה ,לו היינו נוהגים להתאמץ באופן דומה לגבי שאיפותינו למען בניית המקדש - היה רצוי שלפחות נקדיש את מחצית מאמצינו למען בניית בית הבחירה.

רש"י סובר: כי בית המקדש יבנה בחלקו של שבט בנימין ועל כך שוב רומז משה בברכתו לשבט בנימין לפני מותו: "לְבִנְיָמִן אָמַר--יְדִיד יְהוָה, יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן". [דברים ל"ג, י"ב]

אך השאלה היא:

הרי נאמר:"כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם" מכאן שכל השבטים היו שותפים בקרקע, שנבנה עליו בית המקדש-

 מדוע, בנימין זוכה שבחלקו יבנה המקדש?

רש"י עונה על כך: כאשר  דוד המלך רכש את הגורן מארוונה היבוסי [לבית- המקדש] גבה זהב [לקנות את הגורן] מכל השבטים, ומכול מקום, הגורן היה בחלקו של שבט בנימין. תשובה  זו מבוססת על דברי הגמרא [מסכת זבחים [קט"ז, ע"ב] במקום אחד נאמר:

"וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן, בַּמָּקוֹם, שִׁקְלֵי זָהָב, מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת" [דברי הימים-א, כ"א, כ"ה]

 במקום נוסף כתוב:

"וַיִּקֶן דָּוִד אֶת- הַגֹּרֶן וְאֶת-הַבָּקָר, בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים" [שמואל- ב, כ"ד, כ"ד]

 כיצד ניתן לישב את הסתירה בין שני מקורות אלה?

התשובה: גובה מכל שבט ושבט חמישים ₪ שהם סך הכול-  שש מאות מכל י"ב השבטים.

"כלי יקר" מסביר: "ואומר אני שיש סוד בדבר כי אפילו לאברהם לא גילה מיד, ואמר: "על אחד ההרים אשר אומר  אליך  וקרא שמו "ה' יראה"- כי הוא יתברך הרואה ואין אתו יודע מה, וקרוב לשמוע שלכך לא גילנו- שלא ינהגו בזיון בשילה, נוב  וגבעון.- כשידעו  בבירור שלא זו הנחלה  והמנוחה.

במילים אחרות, היות ועד לפני בניית המקדש- היו באופן זמני-מרכזים רוחניים לעם ישראל בשילה,, נוב, וגבעון.

בכל מקומות אלה-  הקב"ה  חפץ היה שיכבדו את המקום ולא יבזו את הקדושה שם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, אלוקים ציווה על עם ישראל לבוא ולהקריב קורבנות- רק בבית המקדש ,כי רק שם שורה השכינה, אך אין  הכתוב מתאר במפורש-  היכן המקום , כדי שידעו עם ישראל ,שהם בניגוד לאומות העולם, אינם יכולים לעבוד את ה' בכל מקום אשר יחפצו, אלא  עליהם להיות כפופים אך ורק-לציווי ה'- לבוא  למקום אשר הקב"ה יבחר.

 מי ייתן ויבנה בית המקדש במהרה, אמן ואמן.

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת ראה

פורסם ב25 אוקטובר 2020

כניסות: 1609

• אהובה קליין
• פרשת ראה

מקום המקדש.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 מזה עידן ועידנים

 מקום קדוש לבָּנִים

 לשם ינהרו בהמוניהם

 עם עולותיהם וזבחיהם.

 חלקת אלוקים קדושה

 עליה שורה השכינה

 שם נעקד יצחק

 זיכרון שלא נמחק.

 דוד המלך רכש בדמים

 כדברי - ספר הספרים

 במהרה  –בית המקדש

ישוב יבנה מחדש.

הערה: השיר  בהשראת  פרשת ראה [חומש דברים]

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת ראה

פורסם ב25 אוקטובר 2020

כניסות: 1634

• אהובה קליין
• פרשת ראה