חומש דברים

דבר החסידות – פרשת ראה

פרטים: קטגוריה: פרשת ראה; פורסם בחמישי, 25 אוגוסט 2022 05:37; נכתב על ידי Super User; כניסות: 336

ב"ה

דבר החסידות – פרשת ראה

"ואל ירע לבבך בתתך לו" (פרשתנו טו, י)

בעת שהאדמו"ר ר' יואל'יש מסטמאר זצ"ל* היה אופה מצות מצוה לליל הסדר, היה נוהג להשתתף בשעת מעשה ולעבור בין העוסקים במלאכת הקודש ולבדוק שהכל נעשה בתכלית ההידור.

בסיום האפייה, בנוסף לתשלום לבעל המאפיה, היה נוהג גם לתת לכל עובד מצה אחת מידיו באופן אישי.

אך מה שהיה מעניין, שהוא היה דורש ושואל כל עובד ועובד מה היה תפקידו והאם אכן ביצע זאת ורק לאחר מכן היה מעניק לו את המצה.

אחד הגבירים, מהתומכים המכובדים שנוכחו במקום, ניגש לאדמו"ר, ולאחר קבלת רשות שאל:

מה ההבדל בין חלוקת המצות של הרבי לבין חלוקת הצדקה שלו?

איך זה, שאל הגביר, שהרבי מחלק לעניים סכומים גדולים כל כך מבלי ולברר לעומק, וכאן במצות – כמה כבר עולה מצה? – הרבי כל כך בודק ומברר?

ר' יואל חייך, ותוך כדי שואל אותו גביר האם הוא יכול לענות על השאלה שהוא בעצמו שאל.

הגביר נבוך אבל הרבי אמר: נו...

ואז העיז הגביר והשיב: "על המצות הרבי עבד ועמל על כך, על הכסף אף פעם לא עבד" .

ר' יואל'יש חייך מאוד. הגביר תפס את הנקודה.

המסר הוא: אכן לגביר יותר קשה לתת כי עמל על כספו, אך זו הצדקה המהודרת והאמיתית, כשאדם נותן מעצמו, מתמצית חלבו ודמו...

(שמעתי מידידי השליח הרב יעקב יהודה שוורץ, שליח בשכונת חפציבה בית שמש)

_______________

*) הביאוני אצלו בעת ה'אפשערעניש' ['חלאקה'] שלי והושיבני על ברכיו וסלסל לי את הפאות למשך כחצי שעה... נסתלק כ"ו מנ"א ה'תשל"ט.

~~~

בין נחש לעקרב

בפרשתנו (יד, ג ואילך) נישנו שוב דיני כשרות הבהמות, החיות, הדגים והשרצים.

בגמרא מצאנו חילוק מעניין בין נחש לעקרב:

שנינו בברכות (ל, ב) "אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק". מפרשת הגמרא (שם לג, א) "אמר רב ששת: לא שנו אלא נחש, אבל עקרב פוסק".

הסבר ההבדל שבין נחש לעקרב, על דרך החסידות:

נאמר בספר ערכי הכינויים (לבעל סדר הדורות, מע' נחש): "נחש – ארסו חם, עקרב – ארסו קר" [ומרומז גם בגמרא (ברכות נח, ב) "אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה, ופירש רש"י: "עקרב היינו כימה". ועוד].

וזהו הפירוש בגמרא: כאשר אדם עומד להתפלל ולהתדבק בקב"ה, ולפתע אוחזת אותו חמימות והתלהבות של ענייני העולם, "נחש כרוך על עקבו" – הנה הגם שאין זה כפי הרצוי, בכל זאת "לא יפסיק" מתפילתו, כי מכיוון שיש לו חיות הרי סוף-כל-סוף יהפך את החיות וההתלבות לקדושה.

אבל אם עומד בתפילה ואוחזת אותו קרירות, "עקרב כרוך על עקבו" – אז למרות שזה רק על עקבו, היינו שהקרירות לא פעלה במוחו ולבו רק ב"עקביים" (בחיצוניותו) – עליו להפסיק מסדר עבודה זה ולפתוח בסדר עבודה חדש, מתוך חיות והתלהבות, שבאה ע"י לימוד פנימיות התורה, "אילנא דחייא" (זח"ג קכד, ב).

ויש להוסיף בדרך הרמז:

"עקרב" ר"ת עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי, גבור כארי, אלא שחסר אחד (שיש ב' במקום ג' של גבור כארי), והרמז הוא שאפילו אם חסר פרט אחד מההכנה לתפילה בחיות – יש להפסיק ולמצוא דרך להוסיף חיות בעבודתו.

שבת שלום!

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ב עקב בסופו (עמ' 375) ומתורגם ללה"ק (בתוספת דוגמאות ומקורות מהשיחה הבלתי-מוגהת) בתורת מנחם חי"ז עמ' 148 ואילך. הסיום – ע"פ רשימות חוב' ז סעיף לג (נד' ב"רשימות" ח"א ע' 82). בשיחה נתבאר גם הפסוק (בפ' עקב) "המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים" ע"ש ותרווה צמאונך.

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

תשובההעברה