- פרטים
-
קטגוריה: פרשת עקב
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 13:40
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 324
הפטרת פרשת עקב- ישועת ה' בציון-כיצד?
מאת: אהובה קליין.
ההפטרה פותחת בדבריה של ציון- הלוא היא ירושלים הקדושה וגם כנסת ישראל וארץ ישראל:
"ותאמר ציון עזבני ה' ואלוקים שכחני:"
ולשאלתה זו הנביא ישעיהו עונה:" התשכח אישה עולה מרחם בן ביטנה? גם-אלה תשכחנה ואנוכי לא אשכחך:הן על כפיים חקותיך חומותייך נגדי תמיד:מהרו בנייך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו: שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו- לך חי אני נאום-ה' כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה:[ישעיהו מ"ט,י"ד-י"ט]
ובהמשך בשורה נפלאה:"והיו מלכים אומניך ושרותיהם מינקתיך אפיים ארץ ישתחוו לך ועפר רגלייך ילחכו וידעת כי אני ה' אשר לא יבושו קווי"[שם מ"ט,כ"ג-כ"ד]
השאלות הן:
א] מה המשותף בין פרשת עקב להפטרה?
ב] באילו אמצעים אומנותיים משתמש הנביא ישעיהו בנבואת הנחמה?
ג] כיצד מתאר הנביא את יום הישועה?
התשובה לשאלה א]
בפרשת עקב נאמר:"ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית"[דברים י"א,י"ב]
מכאן, שארץ ישראל היא ארץ מיוחדת וגם עם ישראל נחשבים לבניו של אלוקים,לכן הקב"ה משגיח ומביט תמיד על הארץ ובניו.
ובמקביל לכך- בהפטרה נאמר:
"הן על- כפיים חקותיך חומתיך נגדי תמיד"
[ישעיהו מ"ט,י"ז]
כוונת הנביא להגיד: כי כמו שאדם חורת את דמות אהובתו על כף ידו - על מנת שלא ישכח אותה-כך גם אלוקים מביט בחומות ירושלים תמיד ואינו שוכח את ציון,אלא דואג לה.
מכאן שגם בפרשה וגם בהפטרה אלוקים מביט באופן תמידי על בניו בארץ ישראל וזוכר אותם.
התשובה לשאלה ב]
האמצעים האומנותיים בהם משתמש הנביא ישעיהו הם:
1] דימויים.
2] ניגודים.
3]"האנשה"
4] שאלה רטורית.
5] לשון נופל על לשון.
דימויים:
הנביא משתמש בדימויים כדי להמחיש את דבריו:את ציון הוא מדמה לתינוק-האהוב על אימו,ומסביר: כשם שאימא לא תשכח לעולם את תינוקה,כך גם הקב"ה אינו שוכח את בניו לעד.
יש בדבריו של הנביא:"האנשה"-הכוונה שהוא מדבר על ציון כפי שמדברים על אדם:"ותאמר ציון עזבני ה' "או, בפנייתו אל ציון נאמר:"שאי- סביב עיניך וראי.."
ניגודים: "גם- אלה תשכחנה ואנוכי לא אשכחך"?- הנביא אומר: גם אם יש בכל זאת אמהות העלולות לשכוח את ילדיהן,הרי אלוקים לעומתן אינו שוכח!
שאלה רטורית-היא שאלה שהתשובה שלה מובנית מאליה כדוגמת שאלת הנביא:
"התשכח אישה עולה מרחם ביטנה?- האם יתכן שאימא תישכח את תינוקה?
לשון נופל על לשון:"מהרסייך-ומחריבייך"
התשובה לשאלה ג]
הנביא פונה ישירות לציון ואומר:"מהרסייך ומחריביך ממך יצאו, שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו לך, חי-אני נאום ה' כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה"
ביום שהבנים שבים לציון ,כל המחריבים והמהרסים יצאו ויעזבו את ירושלים.
הנביא מדמה כאן את ציון לצופה-המסוגל להביט בעיניו-כדי לראות את כל המתרחש סביבו ביום הישועה, בדומה לדברי ה' אשר נאמרו לאברהם:
"שא נא עינך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה:כי את כל הארץ אשר-אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם"[בראשית י"ג,י"ד-ט"ו]
דוגמא נוספת,כאשר משה מתחנן לה' על רצונו להיכנס לארץ ,אלוקים עונה לו:
"עלה ראש הפסגה ושא עינך ימה צפונה ותימנה ומזרחה וראה בעינך.."[דברים ג,כ"ז]
ובהמשך הנביא אומר:"כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה"
גם כאן יש שימוש בדימוי יוצא מהכלל:כל השבים אל הארץ יהיו כתכשיט המהדר את המקום,כלומר כל הבנים השבים מהגלות ישמשו כתכשיט לציון בכך שהם יבנו אותה
כלילת יופי והדר.ציון תצמיד את התכשיטים בקישורי חוטים- כדוגמת הכלה המקשרת את עדייה לגופה.
הנביא מבשר:"והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותייך אפיים ארץ ישתחוו לך ועפר רגלייך ילחכו וידעת כי-אני ה' "
מסתבר שהגולים לא ישובו לבדם לארץ הקודש,אלא בסיוע המלכים- מלכי הגויים,הנביא מדמה אותם לאומנים המטפלים בתינוקות, והשרים של אותם מלכים יהיו כביכול המניקות של הבנים,הם ישתחוו לכבוד ציון וילחכו את העפר לרגליה.
המטרה הסופית תהיה,כי ציון תיווכח כי כל חששותיה,שמא הקב"ה שכח אותה-היו לשווא,כמו שנאמר:"אשר לא יבושו קווי"-כלומר: כל הבוטחים בה' אינם מתאכזבים מתקוותם כי ה' יגאל אותם- וזאת בדומה לדברי דוד המלך :"גם כל קוויך לא יבושו"[תהלים כ"ה,ג]
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן לראות בברור קו משותף לפרשת עקב ולהפטרה-בה מוכח כי הקב"ה אינו נוטש בניו,הוא מביט על ארץ ישראל מראשית השנה עד אחרית.
ועל כן אין לחשוש לשכחה,מסירות ה' אל בניו היא כמסירות נצחית בין האם לבניה.
יהי רצון ובקרוב נזכה,בע"ה לגאולה שלמה.
אמן ואמן.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת עקב
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 10:41
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 331
פרשת עקב- מהו המקור לאיסור עבודה זרה?
פרשת עקב גדושה בנושאים רבים,אך ישנו איסור אחד - אשר מופיע בפרשה ובמקומות רבים ושונים בתנ"ך והנושא הוא: איסור עבודה זרה.
וכך התורה מתארת את הנושא:"פסילי אלוהיהם תשרפון באש: לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך,פן תווקש בו,כי תועבת ה' אלוהיך הוא: ולא- תביא תועבה אל ביתך-,והיית חרם כמוהו: שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא"
השאלות הן:
א] מהו המקור האיסור לעבודת אלילים בתורה?
ב] היכן נפגשים אנו בראשונה עם האלילים במקרא?
ג] באילו מקומות בתנ"ך מצאנו דוגמאות לעבודה זרה?
התשובה לשאלה א]
המקור לאיסור עבודה זרה הוא בעשרת הדיברות:"אנוכי ה' אלוקיך...לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני: לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ: לא תשתחווה להם ולא תעבדם כי אנוכי ה' אלוקיך.." [שמות כ,ב-ו]
על המילים:"אנוכי ה' אלוקיך" מביאים חכמנו מדרש יפה המרמז כי התורה היא אמת וההוכחה לכך:
עשרת הדיברות מתחילות באות: א' –"אנוכי ה' אלוקיך"
האות הראשונה במשנה היא: מ'-"מאימתי קורין את שמע בערבית"?
האות הראשונה בתלמוד הבבלי היא: ת'-"תנא היכא קאי"?"
ועל כך יש רמז בתהלים:"ראש דבריך אמת"[תהלים קי"ט,ק"ס]
התשובה לשאלה ב]
עניין עבודה זרה כבר מוזכר בבראשית רבה[ל"ח,י"ג]
אברהם אבינו בעודו צעיר נתבקש על ידי אביו- תרח לשמור באחד הימים על חנותו שהייתה מקום ממכר לפסלים.לפתע הגיעה אישה אחת והביאה עימה קערת סולת ואמרה לאברהם שיקריב את מנחתה זו לפסלים,בתגובה על כך, אברהם תפש במקל והרס את כל האלילים,פרט לפסל גדול במיוחד אשר שם בידו את המקל,כשאביו שב לביתו,שאל את אברהם לפשר ההרס בחנות,ענה לו אברהם שאישה אחת הביאה סולת להקריב לפסלים, באותו רגע היה רעש ומהומה בחנות,האלילים רבו ביניהם,זה אומר: אני אוכל ראשון,השני אומר:לא! אני אוכל קודם.
עד שהפסל הגדול קם והרס את כולם במקלו.
שאל אותו אביו: האם אלילים יכולים לדבר?
ענה לו אברהם:"שמע מה פיך אומר":כלומר :אתה בעצמך חי בספק גדול-לגבי אותם אלילים.
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות בתנ"ך:
1] מעשה עגל הזהב,כאשר בני ישראל ראו כי משה בושש לרדת מן ההר מיהרו ובקשו מאהרון שיעשה להם אלוהים אחרים.
כפי שמסופר בתורה:"וירא העם כי בושש משה לרדת מן- ההר ויקהל העם על אהרון ויאמרו אליו קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלוך מארץ מצרים..." [שמות ל"ב,א-ג]
ובהמשך מסופר שהם תרמו את תכשיטיהם ואהרון יצר מכך עגל מסכה ובני ישראל אמרו:"אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" [שם ל"ב,ד]
כאשר משה ירד מההר הוא השליך את לוחות הברית ושבר אותם מרוב כעס.
2] עיר נידחת:"כי תשמע באחת עריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבת שם לאמור:יצאו אנשים בני –בלייעל מקרבך וידיחו את-יושבי עירם לאמור:"נלכה נלכה ונעבדה אלוהים אחרים אשר לא ידעתם:ודרשת וחקרת ושאלת היטב,והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת מקרבך:הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי-חרב...ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה' אלוהיך,והייתה תל עולם,לא תיבנה עוד".[שםי"ג,י"ג-י"ט]
3] אביו של גדעון היה עובד עבודה זרה,ואלוקים ציווה אותו שיהרוס את אלילי אביו:"ויהי בלילה ההוא ויאמר לו ה' קח את פר- השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את- מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרות:" [שופטים ו,כ"ה]
4] דוד המלך לועג לאלילים:"עצבי הגויים כסף וזהב,מעשה ידי אדם: פה להם ולא ידברו,עיניים להם ולא יראו:אוזניים להם ולא יאזינו אף אין-יש רוח בפיהם:כמוהם יהיו עושיהם,כל אשר בוטח בהם: [תהלים ק"לה,ט"ו-י"ט]
5] שלמה המלך-לעת זקנתו חטא בעבודה זרה כפי שהכתוב מעיד עליו:"ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו לבבו אחרי אלוהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם ה' אלוהיו כלבבת דוד אביו:וילך שלמה אחרי עשתורת אלוהי צידונים ואחרי מילכום שיקוץ עמונים:ויעש שלמה הרע בעיני ה' ולא מילא אחרי ה' כדוד אביו[מלכים א,י"א,ד-ז]
לסיכום:
לאור האמור לעיל ניתן להסיק,כי עבודה זרה אסורה מן התורה,וכאשר בני ישראל נכנסים לתוך ארץ ישראל הם חייבים לנפץ את האלילות ולא די בכך,אלא חייבים גם לשרוף את המקום כדי לטהר את אדמת הארץ.
עבודה זרה היא אחת משלוש עבירות החמורות-היינו-שלושה לווין:
א] עבודה זרה.
ב]גילוי עריות –ניאוף.
ג]שפיכות דמים.
עבירות- אילו אסורות גם במקרה שאדם נמצא בסכנת חיים, וביצוע העבירה עשוי להצילו,על זה נאמר:
"יהרג ובל יעבור"
בית המקדש הראשון נחרב בעבור שלושת עברות אלה.
יהי רצון ועם ישראל, כאיש אחד בלב אחד, יחזרו בתשובה ובית המקדש השלישי יבנה במהרה.
ובקרוב מאד יתקיים בנו הפסוק:"ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה" [עובדיה,א,כ"א]
