פרשת עקב

הפטרת פרשת עקב- ישועת ה' בציון-כיצד?

הפטרת פרשת עקב- ישועת ה' בציון-כיצד?
מאת: אהובה קליין.

ההפטרה  פותחת בדבריה של ציון- הלוא היא ירושלים הקדושה וגם כנסת ישראל וארץ ישראל:
"ותאמר ציון עזבני ה' ואלוקים שכחני:"

ולשאלתה זו הנביא ישעיהו עונה:" התשכח אישה עולה מרחם בן ביטנה?  גם-אלה תשכחנה ואנוכי לא אשכחך:הן על כפיים חקותיך חומותייך נגדי  תמיד:מהרו בנייך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו: שאי סביב עינייך וראי כולם  נקבצו- לך חי אני נאום-ה' כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה:[ישעיהו מ"ט,י"ד-י"ט]
ובהמשך בשורה נפלאה:"והיו מלכים אומניך ושרותיהם מינקתיך אפיים ארץ ישתחוו לך ועפר רגלייך ילחכו וידעת כי אני ה' אשר לא יבושו קווי"[שם מ"ט,כ"ג-כ"ד]

השאלות הן:
א] מה המשותף  בין פרשת עקב להפטרה?
ב] באילו אמצעים אומנותיים משתמש הנביא  ישעיהו בנבואת הנחמה?
ג] כיצד מתאר הנביא את יום הישועה?

התשובה לשאלה א]
בפרשת עקב נאמר:"ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית"[דברים י"א,י"ב]
מכאן, שארץ ישראל היא ארץ מיוחדת וגם עם ישראל נחשבים לבניו של אלוקים,לכן  הקב"ה משגיח  ומביט תמיד על הארץ ובניו.
ובמקביל לכך- בהפטרה  נאמר:
"הן על- כפיים חקותיך חומתיך נגדי תמיד"
[ישעיהו מ"ט,י"ז]

כוונת הנביא להגיד: כי כמו שאדם חורת את דמות אהובתו על כף ידו - על מנת שלא ישכח אותה-כך גם אלוקים מביט בחומות ירושלים  תמיד ואינו שוכח את ציון,אלא  דואג לה.
מכאן שגם בפרשה וגם בהפטרה אלוקים מביט באופן  תמידי על בניו בארץ ישראל וזוכר אותם.

התשובה לשאלה ב]
האמצעים האומנותיים בהם משתמש הנביא ישעיהו הם:
1] דימויים.
2] ניגודים.
3]"האנשה"
4] שאלה רטורית.
5] לשון נופל על לשון.

דימויים:
הנביא משתמש בדימויים כדי להמחיש את דבריו:את ציון הוא מדמה לתינוק-האהוב על אימו,ומסביר: כשם שאימא  לא תשכח לעולם את תינוקה,כך גם  הקב"ה  אינו שוכח את בניו לעד.

יש בדבריו של הנביא:"האנשה"-הכוונה שהוא  מדבר על ציון כפי שמדברים על אדם:"ותאמר ציון עזבני ה' "או, בפנייתו אל ציון נאמר:"שאי- סביב עיניך וראי.."
ניגודים: "גם- אלה תשכחנה ואנוכי לא אשכחך"?- הנביא אומר: גם אם יש בכל זאת אמהות העלולות לשכוח את ילדיהן,הרי אלוקים לעומתן אינו שוכח!
שאלה רטורית-היא שאלה שהתשובה שלה מובנית מאליה כדוגמת שאלת הנביא:
"התשכח אישה עולה מרחם ביטנה?- האם יתכן שאימא תישכח את תינוקה?
לשון נופל על לשון:"מהרסייך-ומחריבייך"

התשובה לשאלה ג]
הנביא פונה ישירות לציון ואומר:"מהרסייך ומחריביך ממך יצאו, שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו  באו לך, חי-אני נאום ה' כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה"
ביום שהבנים שבים לציון ,כל המחריבים והמהרסים יצאו ויעזבו את ירושלים.
הנביא  מדמה כאן את ציון לצופה-המסוגל להביט בעיניו-כדי לראות את כל המתרחש סביבו ביום הישועה, בדומה לדברי ה' אשר נאמרו לאברהם:
"שא נא עינך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה  וימה:כי את כל הארץ אשר-אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם"[בראשית י"ג,י"ד-ט"ו]
דוגמא נוספת,כאשר משה מתחנן לה' על רצונו להיכנס לארץ ,אלוקים עונה  לו:
"עלה ראש הפסגה ושא עינך ימה צפונה ותימנה ומזרחה וראה בעינך.."[דברים ג,כ"ז]
ובהמשך הנביא אומר:"כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה"

גם כאן יש שימוש בדימוי יוצא מהכלל:כל השבים אל הארץ יהיו כתכשיט המהדר את המקום,כלומר כל הבנים השבים  מהגלות ישמשו כתכשיט לציון בכך שהם יבנו אותה
כלילת יופי והדר.ציון תצמיד את התכשיטים בקישורי  חוטים- כדוגמת הכלה המקשרת את עדייה לגופה.
הנביא מבשר:"והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותייך אפיים ארץ ישתחוו לך ועפר רגלייך ילחכו וידעת כי-אני ה' "

מסתבר שהגולים לא ישובו לבדם לארץ הקודש,אלא בסיוע המלכים- מלכי  הגויים,הנביא מדמה אותם לאומנים המטפלים בתינוקות, והשרים של אותם מלכים  יהיו כביכול המניקות של הבנים,הם  ישתחוו לכבוד ציון וילחכו את העפר לרגליה.
המטרה הסופית תהיה,כי ציון תיווכח כי כל חששותיה,שמא הקב"ה שכח אותה-היו לשווא,כמו שנאמר:"אשר לא יבושו קווי"-כלומר: כל הבוטחים בה' אינם מתאכזבים מתקוותם כי ה'  יגאל אותם- וזאת בדומה לדברי דוד המלך :"גם כל קוויך לא יבושו"[תהלים כ"ה,ג]

לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן לראות בברור קו משותף לפרשת עקב ולהפטרה-בה מוכח כי הקב"ה אינו נוטש בניו,הוא מביט על ארץ ישראל מראשית השנה  עד אחרית.
ועל כן אין לחשוש לשכחה,מסירות ה' אל בניו היא כמסירות נצחית בין האם לבניה.

יהי רצון ובקרוב נזכה,בע"ה לגאולה שלמה.
אמן ואמן.

ציון ביום גאולתה

ציון ביום גאולתה
שיר מאת: אהובה קליין
 ©

כהרף עין הנה היום
מציאות רוקמת חזון
ציון מוחה דמעותיה
חיש פוקחת עיניה.

שיכורה ולא מיין
שטופת שמש וקרניים
מסירה מעליה אפר
עוטרת בראשה כתר.

לאוזנה המולה ושאון
גיל שמחה ששון
ים רוזנים ומלכים
את גאולתה חוגגים.

בית הבחירה עוטה תפארה
לבוש מלכות וענווה
הכול חפצים לחסות בצילו
ליהנות  מנוגה וזיו שכינתו.

הערה: השיר בהשראת ההפטרה לפרשת עקב,[ישעיהו]

 

 

 

 

 


 

טיהור הארץ/ שיר מאת: אהובה קליין ©

טיהור הארץ/ שיר מאת: אהובה קליין ©

שערי הארץ נפתחים
בניה לרגביה מייחלים
לא עוד מן ושליו
אלא עמל ויגע רב.

המה יטהרו כל פינה
מאלילים אשרות ומסכה
בעזרת פטישים ואזמלים
התרמית מנפצים ומעלימים.

אלוקים בוחן כליות ולב
חטאים ופשעים מתעב
את בניו יאמץ לחיקו
כנשר  הסוכך על גוזלו.

הערה: השיר בהשראת פרשת עקב [חומש דברים]

פרשת עקב- מהו המקור לאיסור עבודה זרה?

פרשת  עקב- מהו המקור לאיסור עבודה  זרה?

פרשת עקב גדושה בנושאים רבים,אך ישנו איסור אחד - אשר מופיע  בפרשה ובמקומות רבים ושונים בתנ"ך והנושא הוא: איסור עבודה זרה.

וכך התורה מתארת את הנושא:"פסילי אלוהיהם תשרפון באש: לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך,פן תווקש בו,כי תועבת ה' אלוהיך הוא: ולא- תביא תועבה אל ביתך-,והיית חרם כמוהו: שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו  כי  חרם הוא"

השאלות הן:

א] מהו המקור האיסור לעבודת אלילים בתורה?

ב] היכן נפגשים אנו בראשונה עם האלילים  במקרא?

ג] באילו מקומות בתנ"ך  מצאנו דוגמאות לעבודה זרה?

התשובה לשאלה א]

המקור לאיסור עבודה זרה הוא בעשרת הדיברות:"אנוכי ה' אלוקיך...לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני: לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ: לא תשתחווה להם ולא תעבדם כי אנוכי ה' אלוקיך.." [שמות  כ,ב-ו]

על המילים:"אנוכי ה' אלוקיך" מביאים חכמנו  מדרש יפה המרמז כי התורה היא אמת וההוכחה לכך:

עשרת הדיברות  מתחילות באות: א' –"אנוכי ה' אלוקיך"

האות הראשונה במשנה היא: מ'-"מאימתי קורין את שמע בערבית"?

האות הראשונה בתלמוד הבבלי היא: ת'-"תנא  היכא קאי"?"

ועל כך יש רמז בתהלים:"ראש דבריך אמת"[תהלים קי"ט,ק"ס]

התשובה לשאלה ב]

עניין עבודה זרה כבר מוזכר בבראשית רבה[ל"ח,י"ג]

אברהם אבינו בעודו צעיר נתבקש על ידי אביו- תרח לשמור באחד הימים על חנותו שהייתה מקום ממכר לפסלים.לפתע הגיעה אישה אחת והביאה עימה קערת סולת ואמרה לאברהם שיקריב את מנחתה זו לפסלים,בתגובה על כך, אברהם תפש במקל והרס את כל האלילים,פרט לפסל גדול במיוחד אשר שם בידו את המקל,כשאביו שב לביתו,שאל את אברהם  לפשר ההרס בחנות,ענה לו אברהם שאישה אחת הביאה סולת להקריב לפסלים, באותו רגע היה רעש ומהומה בחנות,האלילים רבו ביניהם,זה אומר: אני אוכל ראשון,השני אומר:לא! אני אוכל קודם.

עד שהפסל הגדול קם והרס את כולם במקלו.

שאל אותו אביו: האם אלילים יכולים לדבר?

ענה לו אברהם:"שמע  מה פיך אומר":כלומר :אתה בעצמך חי בספק גדול-לגבי אותם אלילים.

התשובה לשאלה ג]

הנה כמה דוגמאות בתנ"ך:

1] מעשה עגל הזהב,כאשר בני ישראל ראו כי משה בושש לרדת מן ההר מיהרו ובקשו  מאהרון שיעשה להם אלוהים אחרים.

כפי שמסופר בתורה:"וירא העם כי בושש משה לרדת מן- ההר ויקהל העם על אהרון ויאמרו אליו קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלוך מארץ מצרים..." [שמות ל"ב,א-ג]

ובהמשך מסופר שהם תרמו את תכשיטיהם ואהרון יצר מכך עגל מסכה ובני ישראל אמרו:"אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" [שם  ל"ב,ד]

כאשר משה ירד מההר הוא השליך את לוחות הברית ושבר אותם מרוב כעס.

2] עיר נידחת:"כי תשמע באחת עריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבת שם לאמור:יצאו אנשים בני –בלייעל מקרבך וידיחו את-יושבי עירם לאמור:"נלכה נלכה ונעבדה אלוהים אחרים אשר לא ידעתם:ודרשת וחקרת ושאלת היטב,והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת מקרבך:הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי-חרב...ושרפת  באש את העיר ואת כל שללה כליל לה' אלוהיך,והייתה תל עולם,לא תיבנה עוד".[שםי"ג,י"ג-י"ט]

3] אביו של גדעון היה עובד עבודה זרה,ואלוקים ציווה אותו שיהרוס את אלילי אביו:"ויהי בלילה ההוא ויאמר  לו ה' קח את פר- השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את- מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרות:" [שופטים ו,כ"ה]

4] דוד המלך  לועג לאלילים:"עצבי הגויים כסף וזהב,מעשה ידי אדם: פה להם ולא ידברו,עיניים להם ולא יראו:אוזניים להם ולא יאזינו אף אין-יש רוח בפיהם:כמוהם יהיו עושיהם,כל אשר בוטח בהם: [תהלים ק"לה,ט"ו-י"ט]

5] שלמה המלך-לעת זקנתו חטא בעבודה זרה כפי  שהכתוב מעיד עליו:"ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו לבבו אחרי אלוהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם ה' אלוהיו כלבבת דוד אביו:וילך שלמה אחרי עשתורת אלוהי צידונים ואחרי מילכום שיקוץ עמונים:ויעש שלמה הרע בעיני ה' ולא מילא אחרי ה' כדוד אביו[מלכים א,י"א,ד-ז]

לסיכום:

לאור האמור לעיל ניתן להסיק,כי עבודה זרה אסורה מן התורה,וכאשר בני ישראל נכנסים לתוך ארץ ישראל הם חייבים לנפץ את האלילות ולא די בכך,אלא חייבים גם לשרוף את המקום כדי לטהר את אדמת הארץ.

עבודה זרה היא אחת משלוש עבירות החמורות-היינו-שלושה לווין:

א] עבודה זרה.

ב]גילוי עריות –ניאוף.

ג]שפיכות דמים.   

עבירות- אילו אסורות גם במקרה  שאדם נמצא בסכנת חיים, וביצוע העבירה עשוי להצילו,על זה נאמר:

"יהרג  ובל יעבור"

בית המקדש  הראשון נחרב בעבור שלושת עברות אלה.

יהי רצון ועם ישראל, כאיש אחד בלב אחד, יחזרו בתשובה ובית המקדש השלישי יבנה במהרה.

ובקרוב מאד יתקיים בנו הפסוק:"ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה" [עובדיה,א,כ"א]

ממדבר לארץ חמדה

ממדבר לארץ חמדה
שיר מאת: אהובה קליין (c)

ארבעים שנות נדודי מדבר
אלוקים ישמרם מכל משמר
כנשר הנושא גוזליו 
כן ינצור בניו.


מזון על מגש הכסף
אש וענן ללא הרף
בגדיהם אינם בלים
כעור לגופם תואמים.

בהיכנסם לארץ חמדה
לא עוד זרי דפנה
עמל ויגע מנת חלקם
ישתו בצמא מעיין תורתם.

יחסו בצל השכינה
יאכלו רימון ותאנה
דבש חלב בכל פינה
יודו למלך רם ונישא.

הערה: השיר בהשראת פרשת עקב [חומש דברים]

פרשת עקב-אורח חיים בארץ ישראל- במה שונה מהמדבר?

פרשת עקב-אורח חיים בארץ ישראל- במה שונה מהמדבר?

מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:

"והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ואהבך וברכך והרבך וברך פרי—בטנך ופרי—אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר—אלפיך ועשתרות צאנך על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך ברוך תהיה מכל העמים..." [דברים ז,י"ד]
ובהמשך נאמרים פסוקים בהם התורה מתארת את חיי נדודי המדבר:
"וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלוקיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך התשמור מצוותיו אם לא....ויענך וירעבך ויאכילך את- המן...שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה" [שם ח,ב-ה]

השאלות הן:
א] מה פירוש המילה:"עקב"?
ב]מה ההבדל בין אורח החיים במדבר- לבין החיים בארץ ישראל?
ג]מה המיוחד והפלאי בארץ ישראל?

התשובה לשאלה א]
לפי הרמב"ן: פירוש המילה:"עקב"- בגלל :כמו שנאמר בבראשית:"עקב אשר שמע אברהם בקולי" [בראשית כ"ו,ה] רבנו חיים בן עטר,בעל "אור החיים" מפרש:המילה:"עקב" יש בה רמז למידת התורה- הכוונה שהאדם ירגיל עצמו ללכת – עקב בצד אגודל ויש בזה מידת השפלות והענווה- הליכה בדרך זו תגרום לו להבין את דברי התורה ויתכן כי האות: נו"ן אשר מופיעה בסוף המילה :"תשמעון" מרמזת על השגת חמישים שערי בינה.
רבי יהושע בן הלוי אומר:כי יש כאן עניין של תנאי: אם עם ישראל ישמור את המצוות אזי לא יסבול ממחלות-"חש בראשו, יעסוק בתורה:חש בגרונו- יעסוק בתורה....[עירובין נ"ד, ע"א]

התשובה לשאלה ב]
בתקופה בה נדדו בני ישראל במדבר- הייתה הנהגה ניסית- משה היה שליח ה' יחד עם אחיו אהרון- מנהיג שלא היה כמותו בשחר ההיסטוריה-הוא הצטיין במסירות נפש אדירה למען העם, איש אמת-אוהב צדק ויושר.
ולא קם עוד נביא כמשה.
כפי שניתן ללמוד מהכתובים ,במדבר עם ישראל קבלו הכול על מגש הכסף: בלילה- עמוד אש שהאיר להם את הדרך, ביום:עמוד ענן שהראה להם את הנתיב הנכון.
מזון רוחני- מן שמראהו היה כזרע גד לבן והיה נספג בגופם, שליו- בשר לאכילה, מים מן הסלע,הבגדים היו תואמים לגופם תמיד ולא ניזוקו באקלים המדברי,כל ההליכה במדבר -היה ניסיון אחד גדול לעם ישראל.
אומנם, היו מקרים שהם נשברו ונפלו ברוחם וגם בחטאיהם, אך בגדול אלוקים זוכר לטובה את נדודיהם באזור המדברי כמו שנאמר: "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה"[ירמיהו ב,ב]
לעומת אורח החיים במדבר, בארץ ישראל- עם ישראל חייב לעבוד על מנת להתפרנס, לא עוד מזון משמים. וכמו שכתוב זוהי ארץ מיוחדת:"כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא, אשר יצאתם משם..." [דברים י"א,י]
לפי הסבר הרמב"ן הכוונה : ארץ ישראל היא משהו יוצא מהכלל- 
אם העם לא ישמור מצוות- המטר ייעצר והאדמה לא תיתן יבולה.
אומנם ביסודה -ארץ זבת חלב ודבש, ארץ ובה שבעת המינים, אך כדי ליהנות מטובה- יש לקיים את מצוות התורה,זוהי ארץ שמימיה נוצרים מהגשמים- גשמי ברכה.
לא כארץ מצרים שעשירה ביאורים ואגמים.
הרשב"ם [רבי שמואל בן מאיר] אומר:כי הארץ הזאת טובה מכל הארצות- כאשר העם שומר מצוות.אך רעה לעומת יתר הארצות בזמן שהעם מתרחק מהתורה ומצוותיה.ואם שומרים מצוות-"עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחריתה" [שם י"א,י"ב]

התשובה לשאלה ג]
המיוחד והפלאי בארץ ישראל: ארץ אשר ה' מביט עליה תמיד וכמו שנאמר:"ארץ אשר ה' אלוהיך דורש אותה תמיד..."[שם י"א,י"ב]
על כך אמר הרב חרל"פ[רבה של שכונת-"שערי צדק" בירושלים]:
כשם שאסור ליהודי להסיח את דעתו מהתפילין – כך אין להסיח דעתו מארץ הקודש.
מעניין כי יש לכך רמז בגמרא- במסכת יומא:"והיה על מצחו תמיד" [שמות כ"ח,ל"ח]כשם שהכהן הגדול אינו מסיח דעתו מהציץ שעל ראשו כך אין להתעלם מארץ חמדה.
וגם ה' אינו מתנתק לעולם מארץ ישראל.
-דברי רבי מרדכי יהודה ליב זק"ש-[ חתנו של הרב חרל"פ.]
לאור האמור לעיל, עלינו להסיק כי חיי עם ישראל בארצנו הקדושה שונים מחיי המדבר- בהם הכול ניתן על מגש הכסף,כאן על האדם לעמול ולהיות דבוק לתורה ומצוותיה.

יהי רצון שדברי דוד המלך יתגשמו תמיד:
"יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשתך כגפן פורייה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך הנה כי-כן יבורך גבר ירא ה'" [תהלים קכ"ח,ב-ה]

פרשת עקב- כיצד מתגלה ארץ ישראל כמיוחדת בפרשה? מאת אהובה קליין

פרשת עקב- כיצד מתגלה ארץ ישראל כמיוחדת בפרשה? מאת אהובה קליין

התורה משבחת את ארץ ישראל באופן מיוחד:"כי ה' אלוקיך מביאך אל- ארץ טובה ארץ נחלי מים עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר-
ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ- זית שמן ודבש ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת" [דברים ח,ז-ט] 
ובחלק השני כתוב: " הישמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך לבלתי שמור מצוותיו ומשפטיו וחוקותיו אשר אנוכי מצווך היום..." [דברים ח,י"א- י"ט]

השאלות המתעוררות כאן:
א] מה הקשר בין הקטע המתאר את טוב הארץ לבין- "הישמר לך.."בעניין קיום המצוות?
ב] מדוע ה' הושיב בכנען:" גויים גדולים ועצומים"? [שאלתו של החתם סופר] בו בזמן שארץ ישראל מיועדת מזמן בריאת העולם לעם ישראל?
ג] מדוע ה' לא גירש את המצרים ממצרים כגמול על כך שהעבידו את עם ישראל בפרך והיה טבעי- שעם ישראל כתמורה על השעבוד - יישאר להשתקע במצרים? לעד? ובמיוחד שיש שם מים בשפע ממקור הנילוס? 

התורה נותנת מענה לשאלות אלה: מצרים היא ארץ שיש לה באופן קבוע- מים בשפע -מקור הנילוס- ובכך התכונה הזאת מקשיחה את ליבם של המצרים, כאילו בידם מצוי מפתח לחייהם ויש ביכולתם לקבוע את איכות חייהם, אין להם בעיות של מחיה ולכן אין הם חשים שעליהם לשפר את התנהגותם לאהוב ולדאוג לזולת בכדי שהקב"ה גם ירחם עליהם, מסיבה זו המכה הראשונה שנחתה על המצרים הייתה מכת הדם בנילוס -מפני שהמצרים ייחסו לכך כוח עליון- שהם תלויים בו ללא שום תנאי. 
לכן, ה' הבטיח:"בכל אלוהי המצרים אעשה שפטים"[שמות י"ב,י"ב]
לעומת ארץ מצרים- ארץ ישראל היא ארץ:"הרים ובקעות" אין המים מגיעים אליה בדרך מישורית ואין שום תועלת לצבור מים בכמויות בבקעות, אלא, ארץ ישראל תלויה בגשמים שלה!
על כך אמר הרשב"ם: [פסןק י'] "כי הארץ אשר אתה בא שמה, אינה כארץ מצרים שאינם זקוקים למטר"
כי במצרים בין אם חוטאים או אין חוטאים יש לכולם לחם לאכול.
ארץ ישראל אם שומרים בה את המצוות- ניתן לפנות לרחמי שמים- כי ה' אל רחום וחנון והוא מתבונן בנו כפי שכתוב: "ארץ אשר אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה.."
בארץ ישראל ה' משגיח מראשית עד אחרית- אם עם ישראל שומר את המצוות הגשם יורד בכמות הרצויה בכל מקום בהתאם לצורך.

ראינו דוגמא מוחשית לגבי סדום שנאמר עליה:"כגן ה' בארץ מצרים היא הייתה כולה משקה". הקשר בין סדום ומעשיה והעונש - הוא אינו מקרי, הדבר מזכיר לנו את תועבת מצרים, אלא שבמצרים למרות התועבות שלהם הם נשארו בארצם , אבל בארץ ישראל שהיא נחלת ה' – מקיאה את החוטאים כפי שכתוב :"ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם"

לסיכום, ישנה תשובה אחת לכל השאלות, הקב"ה נתן לנו את ארץ ישראל לנחלה ועוד מימי בריאת העולם, עצם חיינו כאן- הם נס בפני עצמו, ארץ ישראל יש לה תפקיד, היא משמשת ככלי הכרה בקב"ה שאנחנו תלויים אך ורק בו והוא הושיב בארצנו עמים גדולים כדי שנגיע לידי מסקנה שבזכות קיום המצוות אנו שורדים והקב"ה מגן עלינו יום, יום , שעה, שעה בהשגחה פרטית מתמדת ובניסי ניסים!

פרשת עקב/ האם יש יתרון ללוחות הברית השניים?

פרשת עקב/ האם יש יתרון ללוחות הברית השניים?


מאת: אהובה קליין.



בפרשת עקב מתואר הציווי למשה: לפסל שני לוחות הברית שניים:
"בעת ההיא אמר ה' אלי:פסל- לך שני לוחות אבנים כראשונים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ ואכתוב על- הלוחות את- הדברים אשר היו על- הלוחות הראשונים אשר שיברת, ושמתם בארון" [דברים י,א-ב]

ציווי זה מעורר מחשבה רבה ואף כמה שאלות:
שאלה א: במה היו זהים לוחות הברית השניים לראשונים?
שאלה ב: במה היו שונים לוחות הברית השניים מהראשונים?
שאלה ג: מדוע משה בעצמו הוכרח לפסל את הלוחות השניים?

התשובה לשאלה א: רוב המפרשים אומרים כי מבחינה חיצונית לא היה כל הבדל ביניהם- הם היו שווים בגובה וגם במראה החיצוני.

התשובה לשאלה ב: הלוחות השניים היו שונים מהלוחות הראשונים ואף עדיפים עליהם:
1] ללוחות השניים נעשה כבר מתחילה ארון כפי שכתוב:"ואעש ארון עצי שיטים ואפסול שני לוחות אבנים כראשונים [דברים י.ג]
ולמה הדבר דומה? לכלה הנכנסת אל חופתה.
2] בלוחות הראשונים לא הוזכר "טוב" [לא כתוב בדיבר החמישי שבפרשת: "יתרו":"ולמען ייטב לך"]
לעומת זאת, בלוחות השניים כן היה בהם "טוב" שהרי נאמר בפרשת ואתחנן:
"למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך..." [דברים ה,ט"ו]
3] בלוחות ראשונים לא הבהיקו פני משה ואילו בלוחות השניים הבהיקו פניו כפי שכתוב:"ויהי ברדת משה מהר 
סיני ושני לוחות העדות ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו איתו" [שמות ל"ד,כ"ט]
4] לוחות הברית הראשונים מצאו את עם ישראל בשפל רוחני- עבודת עגל הזהב. 
ואילו בלוחות שניים מצאו את ישראל במצב רוחני- מרומם , מיוחד ביום הכיפורים כאשר הם שרויים בצום ותחנונים.

התשובה לשאלה ג: ישנו מדרש האומר: כי אחת המטרות הייתה להעשיר את משה מהפסולת שנוצרה כתוצאה מחציבת הלוחות,
אך נשאלת השאלה- האם יתכן כי משה התעניין בכסף וזהב בהיותו ברמה רוחנית כה גבוהה, הרי לא היה לו שמץ של תאווה וחמדת ממון.
אלא, כאשר בני ישראל יצאו ממצרים- יצאו ברכוש גדול ואילו משה שהיה עסוק בעצמותיו של יוסף - נשאר עני, ועוד נשאלת שאלה: מדוע רק אחרי ארבעים שנה החליט ה' להעשירו?
אלא , מאחר שבני ישראל חטאו בחטא העגל,אמר משה לה":"בשביל כסף וזהב שהשפעת עליהם לישראל עד שאמרו: די, הוא גרם להם שעשו את העגל: אין הארי נוהם מתוך קופה של תבן, אלא מתוך קופה של בשר" [ברכות ל"ב]
ובני ישראל היו טוענים אותה טענה כלפי משה ואומרים שהוא רוצה להוכיחם, 
שהרי אין זה פלא שמשה לא השתתף בחטא העגל שהרי לא היה עשיר ולא נתנסה בכסף וזהב, שהרי אם היה עשיר מי יודע אם היה עומד בניסיון!
לכן ה' העשיר את משה בפסולת של הלוחות שפיסל בעצמו כדי להוכיח
שגם בהיותו עשיר אינו מסתנוור מהכסף והזהב ועומד בניסיון!
לסכומו של דבר- ניתן ללמוד: כי הייתה עדיפות ללוחות השניים - 
לאור כל הגורמים שהוזכרו במאמר.
מי ייתן ועם ישראל יקפיד למלא את המצוות וכשם שאור פניו של משה ברדתו עם הלוחות השניים- קרן למרחקים- כך גם אורו של עם ישראל יקרין עליו ויזרח למרחקים וישמש אור לגויים ונזכה כולנו ש"אור חדש על ציון תאיר" ובמהרה יגאל ה' אותנו ונזכה לראות את בית המקדש השלישי ממש קרוב בימינו. אמן ואמן.

לוחות ידי משה / שיר מאת: אהובה קליין (c)

לוחות ידי משה / שיר מאת: אהובה קליין (c)

שמים כחולים וחום מדברי
אינם מרתיעים מנהיג אמיתי
רוח מזרחית תסלסל בבגדיו
אבק פורח בריסי עיניו.

עבד נאמן ועניו
אזמל ופטיש בידיו
צוויי ה' יקיים
אומן בלב שלם.

לוחות שניים לעם נבחר
בארון עצי שיטים נשמר.
רוח שכינה אותו תלווה
קדושה אלוקית אותו תרווה.

הערה: השיר בהשראת פרשת עקב [חומש דברים]