חומש דברים

פחד מהאויב?! (בעת מלחמה-הפחד הוא האויב

בס"ד    

 

יהא השיעור להצלחת והצלת עם ישראל/לרפואת פצועי וחולי עם ישראל וביניהם יהודה יצחק בן איריס (הישראלי),אופיר שמואל בן ניקול אמה (כהן),חיים אליעזר בן אסתר (אלסטר) (וכמובן שניתן לומר שמות נוספים)/לע"נ שלושת החטופים הי"ד ולע"נ החיילים הגיבורים שלחמו באומץ,במסירות ובאמונה/לע"נ גבריאל בן אביגדור (בן דור)ז"ל/לע"נ בנימין בן אברהם יוסף (מסלו) ז"ל

פרשת עקב                 פחד מהאויב?! (בעת מלחמה-הפחד הוא האויב)

       מספר פעמים בפרשה חוזר הרעיון שאל לנו לפחד מהאויב(ים) גם אם הם רבים.לדוגמא בדברים ז',19-17 כתוב: "כי תאמר בלבבך:רבים הגויים האלה ממני.איכה אוכל להורישם?לא תירא מהם.זכור תזכור את אשר עשה ה' אלוקיך לפרעה ולכל מצרים...כן יעשה ה'  אלוקיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם"

שאלה למחשבה:*מה מעורר בך פחד? כדי לענות לעצמך על שאלה זו,ניתן להשלים את המשפט:אני פוחד מ...  או אני פוחדש... (חלילה יקרה משהו)

*כיצד את/ה מתגבר על הפחד? מה הן דרכי ההתמודדות שסיגלת אל מול הפחד?

      אנשים מפחדים מדברים שונים (ולעתים גם משונים),גם הגיבור חושש מדברים מסוימים,אך הוא מתגבר על הפחד.רצוי להכיר מה גורם לי לפחד ולא להתעלם מהפחד ולאחר שלב ההכרה בדבר שמפחידני בא שלב שבו צריך לנסות ולהתמודד עם הפחד (לשם כך יש שיטות שונות).

      בפרשה נאמר לא לפחד מהאויב במלים "לא תירא". כאשר נאמר דבר על דרך השלילה (=מה לא לעשות),הכוונה היא מה כןיכול להיות .ברור שאפשר ונורמלי בהחלט כן לפחד,בוודאי מדבר רציני כמלחמה שיש בה סכנת חיים,שזה דבר  מפחיד באמת אלא שצריך להתגבר על הפחד, ולא לתת לפחד להשתלט. לא לתת לפחד לגרום לשיתוק וחוסר יכולת לתפקד או לגרום לבלבול,או אף להתעצם ולהפוך להיסטריה או חרדה,אלא להפוך אותו לדחף לפעילות.להשתדל ולתפקד ככל יכולתו של האדם,גם בסיטואציה המפחידה.(החייל צריך לא לחשוב על הפחד,אם חייל מפחד הוא לא יכול להילחם ואף עשוי "להדביק" חיילים נוספים בפחד ואף האזרחים צריכים להשתדל לא להתמקד במחשבות על הפחד,לנסות לחשוב על נושאים שונים ולעסוק בדברים שונים,להמשיך לחיות ולתפקד ככל האפשר. למי שמתאים להימצא בחברה- כדי לחוש רגוע יותר ולא  לפחד - ישתדל להימצא ביחד,לשוחח עם אנשים,אותם ניתן לשתף בתחושת הפחד ולדבר על המצב ולשאוב כוחות מאנשים שמצליחים לשמור על אמונה ובטחון,מצב רוח טוב ואופטימיות)

    במשלי כ"ח,14 נאמר:"אשרי אדם מפחד תמיד" יש יתרונות ברגש הפחד,כאשר יש סיבה אמיתית לפחד,כפי שנרמז בפסוק בראשי המלים ביצירת המילה אמתפחד משמש מעין תמרור אזהרה:היזהר!סכנה לפניך! אם האדם ישים לב לדבר שעורר בופחד,ייזהר ויוכל להימנע מלחטוא.במסכת גיטין נ"ה,ע"ב מובא פסוק זה ואחריו מסופרות אגדות החורבן,שהראשונה מביניהן היא על קמצא ובר קמצא. מה הקשר בין הפסוק "אשרי אדם מפחד תמיד",(שמשמעו:מאושר האדם שמפחד תמיד) לבין אגדות החורבן? אגדות החורבן מראות שהמצב עשוי היה להיות שונה אם כל אחד מהאנשים המוזכרים בהן היה "מפחד תמיד" וחושב מה עשויות להיות ההשלכות העתידיות כתוצאה מדבריו ומעשיו.

שאלה למחשבה: מה גורם לאדם שמפחד תמיד להיות מאושר (="אשרי"),והרי הפחד אינו דבר שמסב לאדם אושר (כאשר אדםפוחד ממשהו,מוזר לומר שהוא מאושר).אם היו אומרים לך להשלים את המשפט:האדם שמפחד תמיד הוא- (וכאן צריך לומר תואר כלשהו)-באיזה תואר היית בוחר/ת כדי לתאר את האדם?האם המילה "מאושר" נשמעת לך כתשובה מתאימה?!נראה יותר שהאדם אומלל/סובל/מסכן אם הוא סובל מפחדים ועוד שהפחד תדיר אצלו.

הצעת תשובה:מפחד=חושב מראש מה עשויות להיות ההשלכות של דבריו ומעשיו,הוא מפחד מהשפעות לעתיד ולכן הוא מתנהג כראוי ואז הוא מאושר.הוא בבחינת "איזהו חכם?!הרואה את הנולד".

       ברור שיש גם חסרונות ברגש הפחד ,כאשר האדם מפחד מדבר דמיוני וזה פחד סתמי כפי שאמר דוד המלך בתהלים נ"ג,6:"שם פחדו פחד-לא היה פחד".ר' נחמן מברסלב אמר:"והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל" (הפועל "יתפחד" בבנין התפעל מורה על דבר שמשפיע על האדם עצמו.האדם מפחד ממשהו,אך במקום להתמודד עם הפחד הוא מעצים אותו,חושב עליו ומפחיד עצמו עוד יותר). אחת השיטות להתמודד עם הפחד,היא לחשוב על מקרה (או מקרים) דומים שארעו בעבר ובהם הצלחנו להתמודד.לחשוב מה אירע אז וכיצד הצלחנו לתפקד ומה שהיה מוצלח ונכון כדאי להעתיק גם למצב הנוכחי.        

*בתנ"ך מסופר על אויבים שקמו כנגד עם ישראל,עמים חזקים,כעמי כנען,הפלשתים,אשור שהיתה אימפריה ובראשה עמד המלך סנחריב (המחריב,שעבר בארץ עד הגיעו לעיר נוב,בה עמד בגאוה,נופף לעבר ירושלים ואמר:מחר אכבשנה,אך מזימתו לא עלתה בידו)ועוד ועם ישראל,הקטן,הצליח לשרוד ובעזרת ה' אף לנצח.      

 *בתפילות רבות אנו מזכירים את האויבים שקמו לעמנו ובעזרת ה' יכולנו להם .אנו אומרים בשירת הים:"תיפול עליהם אימתה ופחדבגדול זרועך ידמו כאבן".לא אנו צריכים "לשקשק" בגלל אויבינו,אלא המצב הרצוי לנו הוא ליצור הרתעה בקרב האויבים,כדי שלא יעזו לחשוב לקום כנגדנו.במגילת אסתר היו גזירות קשות וסיבות אמיתיות לפחד (האויב רצה להשמיד את היהודים),אך בע"ה המצב התהפך לטובה.היהודים שלפי הדרש,הלכו למשתה אחשורוש (=ניסו להתחבר עם הגויים ולהתערות בהם),הבינו שעליהםלהתחזק מבחינה רוחנית.שמעו לקול אסתר וצמו,התענו,התפללו ושבו בתשובה ואז "נפל פחד היהודים עליהם (=על הגויים)"(אסתר ח',16-17).כאז כן גם כיום.עלינו לפעול לשם יצירת הרתעה,כך שאויבינו יפחדו מאתנו,לשם כך עלינו לקיים את המצוות ולהתנהג כנדרש מאתנו בתורה.כתוב במפורש בדברים י"א.22-25 :"כי אם (=זו מילת תנאי) שמור תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה...לא יתיצב איש בפניכם.פחדכם ומוראכם יתן ה' אלוקיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה" אם נשכיל ונקיים את המצוות אז ה' יגרום לכך שהגויים יפחדו. לעתים מובא דבר ומכלל הן נלמד הלאו,אך כאן-כדי להדגיש,כתוב בפשט הפסוקים מהו בדיוק הדבר הנדרש מאתנו(=להאמין ב-ה' ולשמוע בקולו) ומה יקרה אם נתנהג בכל אחת מהאפשרויות (אם נתנהג כנדרש מאתנו ואם ,חלילה,לא ננהג כך).ה' אומר במפורש מה יקרה אם חלילה לא נקיים את המצוות:"והיה אם שכוח תשכח את ה' אלוקיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם...העידותי בכם היום כי אבד תאבדון"(דברים ח',19).נדרש מאיתנו: "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל"(דברים ח',18) צריך להכיר ב-ה',בכוחו ובגדולתו ולקיים את המצוות שנתן ואז נחוש את שאנו אומרים במוצאי שבת בהבדלה:"הנה א-ל ישועתי אבטח ולא אפחד".

     צריך לא לפחד לקרוא את הכתוב,להבין מה עלינו לעשות ולהתחזק בחודש אב ב-א"ב:אמונה וביטחון ולהרבות בהתנהגות טובה וגם בתורה ובתפילות כי חודש אב מזכיר לנו ש:אלול בא ואו-טו-טו מתחילה שנה חדשה. יש הנוהגים כבר מיום ט"ו באב(שחל ביום ב' השבוע) להתחיל ולאחל: כתיבה וחתימה טובה,לשנה טובה ומתוקה!

 שבת שלום!         עדנה ויג        This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.