פרשת עקב
הַזְּכִייָּה בְּאַהֲבַת ה'.
מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּאַרְמוֹן מְלוּכָה
בָּהּ מִתְגּוֹרְרִים אַנְשֵׁי סְגֻלָּה
מֵהַשָּׁמַייִם מַבִּיט בָּהֶם אֱלוֹקִים
כָּל מַעֲשֵׂיהֶם בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִים.
בּוֹרֵא עוֹלָם חָשַׁק בַּיְּהוּדִים
מִתּוֹךְ יָם אַדִּיר שֶׁל עַמִּים
אוֹתָם הוֹצִיא מִבֵּית עֲבָדִים
כְּנֶשֶׁר הַנּוֹשֵׂא בִּמְסִירוּת גּוֹזָלִים.
ה' בְּאַהֲבָתוֹ נֶאֱמָן לְבָנָיו
שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו
מַצִּיב תְּנָאִים בַּעֲלֵי חֲשִׁיבוּת
עֵקֶב יִשְׁמְרוּ מִצְווֹת בַּאֲדִיקוֹת .
אָז יַמְטִיר עֲלֵיהֶם רֹב בְּרָכוֹת
יָסִיר מִינֵי מַכּוֹת - סוּגֵי מַחֲלוֹת
יַעֲנִיק צֹאן דָּגָן - תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר
נִיצָּחוֹן כְּנֶגֶד הָאוֹיֵב - הַיּוֹם וּמָחָר.
עַם נִבְחָר אֱלוֹקִים זוֹכֵר חֲסָדִים
נְדִידָתוֹ בַּמִּדְבָּר - מָטָר נִסִּים
ה' מַרְעִיף עָלָיו אַהֲבָה וַהֲגָנָה
עֲבוּר נֶאֱמָנוּתוֹ לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת: עֵקֶב [חֻמַּשׁ דְּבָרִים]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת עקב
- כניסות: 147
פרשת עקב - מה הקשר בין מעלת ארץ ישראל למצוותיה?
מאת: אהובה קליין
פרשת עקב פותחת בפסוקים: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ. וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ. בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל הָעַמִּים: לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ. וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ, כָּל חֹלִי; וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ. וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ—לֹא תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם; וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם, כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ" [דברים ז', - י"ב-י"ז]
בהפטרה אנחנו קוראים את דברי ישעיהו הנביא: להלן קטע מדברי הנביא:
"וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲזָבַנִי ה'; וַאד-ֹנָי, שְׁכֵחָנִי. הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ; גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. הֵן עַל כַּפַּיִם, חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד. מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ. שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ; חַי אָנִי נְאֻם ה', כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים, כַּכַּלָּה" [ישעיהו מ"ט, י"ד-.י"ט]
השאלות הן:
א] מה פירוש המילה "עקב"- וכיצד הדבר מתבטא בפועל?
ב] מהי המעלה המיוחדת של ארץ ישראל?
ג] מהי האמת שעליה מנבא ישעיהו הנביא?
תשובות.
משמעות המילה "עקב" בהסבר ובפועל.
על פי רש"י –בשם תנחומא: המילה: "עקב"- אלו מצוות קלות שאדם דש בעקביו- כלומר אינו נותן להן משקל רב בחשיבותן- כמו משליך אותן תחת עקביו.
ה"נתיבות שלום", מביא דוגמא מדבריו של דוד המלך האומר:
"לָמָּה אִירָא, בִּימֵי רָע-- עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי".[ תהלים מ"ט, ו'] –כאן דוד המלך מתיירא מיום הדין ואומר: ריבונו של עולם איני מתיירא ממצוות חמורות בתורה אני ,דווקא, מתיירא מהמצוות הקלות שבני אדם נוהגים להשליכן תחת עקביהם ושואל ה"נתיבות שלום": הרי היה צריך לכתוב שהכוונה למצוות שאדם מזלזל בהן, אם כן מדוע נכתבו מצוות אלה בלשון: "עֵקֶב"? ומדוע השכר על זה רוחני שה' יאהב את היהודי?
ה"נתיבות שלום" מביא הסבר מעניין על פי הרב הקדוש מרוז'ין: הפסוק מתחיל במילה: "וְהָיָה עֵקֶב .." והמילה: "וְהָיָה" – לשון שמחה וגם ראשי תיבות של הפסוק : "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ." [תהלים צ"ו, י"א]
"עֵקֶב"- מורה על דורות אחרונים של "עקבתא דמשיחא"- כי נשמות ישראל הם קומה שלמה - וכמו שבקומת האדם יש חלקים- היינו:- ראש גוף , רגליים - כך הדבר גם בנשמות ישראל:
הראש - יש בו ראייה ושמיעה מוחשית. וגם ראיה ושמיעה שכלית.
הגוף - בו משכן הלב שאינו כולל ראיה ושמיעה מוחשית - אבל יש בו ראיה ושמיעה שכלית כנאמר: בבקשתו של שלמה המלך מה': בספר מלכים א' (פרק ג', פסוק ט')
לתת לו "לב שומע" (או לב מבין) כדי לשפוט את העם ולהבין בין טוב לרע.
אבל החלק האחרון: זה הרגליים - אין בהם קשר לראייה ,או לשמיעה לא מוחשית ולא שכלית - כך זה בנשמת הדורות.
לפי שהדורות הקדומים היו: נשמותיהם בבחינת ראש - שהיה בהם ראיה ושמיעה - היינו -שראו אלוקות ושמעו את דבר ה' ואילו הדורות המאוחרים יותר היו בבחינת הגוף, כלומר: "לב שומע" שכבר לא היה אצלם ראייה ממש - אבל היה בהם: רק תא של ראייה ושמיעה שכלית.
הדורות האחרונים ממש הם: בבחינת רגליים - שאינם רואים ואינם שומעים וברגליים עצמם - החלק הנמוך ביותר –הוא העקב- שהם הדורות של עקבתא דמשיחא - כלומר: ההסתר גדול בהם כל כך- שאין הם רואים ואין הם שומעים!
אבל כל מה שיש בהם בכל זאת זה : כוח האמונה. למרות שבתקופה זו בעקבתא דמשיחא - ההסתר כה רב וכאן משמעות המילה: "והיה"- המבטאת שמחה בשמים לפני בורא עולם. שאפילו בתקופה זו של ירידה רוחנית כה גדולה עם ישראל ישמע בכוח האמונה ! דבר שיהווה שמחה בשמים!
על זה - יש מידה כנגד מידה: ה' אוהב ומברך את עם ישראל-כנאמר:
"וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ"- לפי שבדורות האחרונים ניכרת מתוך כוח האמונה של עם ישראל- גודל אהבת ה' של העם- למרות החשכה הרוחנית-שבו הוא שקוע.
הרעיון הזה של ירידת הדורות מתבטא בעונש של הנחש שה' אמר לנחש:
"הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב".[בראשית ג' ט"ו]
ההסבר: בדורות הקודמים שהיו בבחינת ראש - שראו ושמעו - ידם הייתה על העליונה: "...וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב".
אבל בתקופת עקבתא דמשיחא- זה- עקב- לפי שיש הרבה הסתר בדור הזה- אז קורה מצב הפוך : יד הנחש על העליונה! הנחש הוא היצר הרע.
מעניין כי בתורה מוזכר לראשונה הביטוי: "עקב" כאשר ה' מברך את אברהם :
לאחר שעמד בניסיון העקדה: "וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי".[בראשית כ"ב, י"ח] כאן זה במשמעות: תמורה.
עוד נאמר: "עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה' עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים" [משלי כ"ב, ד'].
"מצודת דוד" מבאר: "עקב" - סוף הענווה היא יראת ה', כלומר: הענווה תסבב היראה, כי כשיכיר האדם-בשפלות עצמו יגדיל רוממות המקום, ותבוא בלבו יראת הרוממות, וימצא עושר וכבוד וחיים.
להלן דוגמא על צדיק שלא זלזל בשום מצווה:
"מעשה ברבי פנחס בן יאיר שהיה דר בעיר אחת בדרום והלכו לשם אנשים להתפרנס והיו בידיהם שתי סאין של שעורים והפקידו אצלו ושכחו אותן [אצלו]. הלכו להם- והיה ר' פנחס בן יאיר זורע אותן בכל שנה ועושה אותן גורן וכונסן ]אוספם]. אחרי שבע שנים- הלכו אותם חברים לשם לתבוע את השעורים ולהחזירן להם. מיד הכיר אותם ר' פנחס בן יאיר אמר להם: הביאו גמלים וחמורים ובאו וטלו אוצרותיכם" [דברים רבה, ג', ה']
מעלתה המיוחדת של ארץ ישראל.
בגמרא [כתובות] נאמר: "כל הדר בארץ ישראל- דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמו שאין לו אלוה"
ארץ ישראל היא כארמון מלוכה וכשם שבתוך ארמון המלוכה אין משרתי המלך יכולים לעשות כל העולה על רוחם ואינם יכולים לפעול בניגוד לחוקי המלוכה- כי אחרת יורחקו מהארמון בדרך זו או אחרת- כך גם ארץ הקודש היא מיוחדת מבורכת בכל טוב—"ארץ זבת חלב ודבש" וממנה נובע שפע רב לכל רחבי תבל ואלוקים בה מתבונן יומם וליל ומשגיח כנאמר:
"כִּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם: אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת־ זַרְעֲךָ, וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה מָּיִם. אֶרֶץ, אֲשֶׁר־ ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, י' - י"ג]
לכן כל החוטא בתוך הארץ- חוטא במעונו של הקב"ה- הוא אף מסכן את עצמו ואת חייו ,אך אם הוא- מקיים את חוקי ה' והמצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו- הוא זוכה לחיים טובים ומבורכים.
מעניינים דברי המשנה: "רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם? כֹּל שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ, וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְּבָרִים, וְאִי אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, כָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין": [מסכת אבות, פרק: ב', א']
מעניין במיוחד - כי ארץ ישראל מדוברת הכי הרבה בחדשות בכל אמצעי התקשורת בעולם - עליה תמיד כולם מביטים והיא תופשת כותרות בעיתוני העולם. וזאת למרות גודלה הזעיר במפת העולם.
חז"ל טוענים כי אפילו האוויר בארץ הקדושה שלנו - הוא מחכים בנוסף מכפר ומזכה את האדם להתעלות רוחנית גבוהה, ולכן משה רבינו השתוקק רבות להיכנס לארץ ישראל - כי בארץ היה יכול לקיים את מצוותיה המיוחדות וכך היה מתעלה ביתר שאת- ברמתו הרוחנית.
דברי האמת של ישעיהו הנביא לעם ישראל ובפרט לציון:
דברי ישעיהו הנביא בהפטרה: הם כאילו המשך דברי משה על-חשיבות ארץ ישראל המחוברת למצוותיה , אומר ישעיהו הנביא:
"וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲזָבַנִי ה'; וַאדֹנָי, שְׁכֵחָנִי. הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן־ בִּטְנָהּ; גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ"[ישעיהו מ"ט, יד]
והוא שואל: וכי ניתן לתאר- שאישה תשכח את תינוקה? הרי אלוקים לעולם אינו שוכח את ציון שהיא מקום המקדש!
הנה הוא מנבא משהו שמתגשם בימים אלה ממש: "מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ". [להלן: מ"ט, י"ז]
בפיו דברי נחמה לעם ישראל באומרו:
"וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה', אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי" עוד יבואו לציון מלכים וישתחוו לה'. הנביא מבקש מעם ישראל להביט אל אבותינו:
"הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם, וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם: כִּי אֶחָד קְרָאתִיו, וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהו"ּ.[ישעיהו, נ"א, ב']
לסיכום לאור האמור לעיל, ארץ ישראל והתורה ועם ישראל - אחד הם וככל שנשמור את המצוות והחוקים -כך נזכה לחיים טובים ומבורכים בארץ הזאת.
יהי רצון שנשכיל להתחבר לדברי משה ולנביאי האמת דוגמת ישעיהו.
עוד יבואו עלינו ימי אחדות ואהבת חינם – ימים של שמחה כדברי הנביא:
"כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה'; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה" [ישעיהו נ"א, ג']
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת עקב
- כניסות: 107
יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא - מְעוֹרֵר יִשְׂרָאֵל.
מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©
יָמִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל שָׁנָה
יִשְׂרָאֵל חַיָּיבים הַכְווָנָה
לֹא עוֹד קְרָבוֹת וּדְמָעוֹת
אֶלָּא – כּוֹס יְשׁוּעוֹת וּבְרָכוֹת.
הַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ מְעוֹרֵר יְשֵׁנִים
מִקְבָּצָם כְּרוֹעֶה אֶת הַכְּבָשִׂים
מַטַּף וְעַד זָקֵן מִתְאַסְּפִים
בִּשְׁקִיקָה וּבְצִימָּאוֹן מַקְשִׁיבִים
מַצִּיעַ לָהֶם לְהַרְווֹת צִימְאוֹנָם
מַיִם טְהוֹרִים יְחַיּוּ נַפְשָׁם.
יַחְדָּיו לְהַטּוֹת אֹזֶן וְלִשְׁמֹעַ
דַּי לַחֲטָאִים וּלְכָל הָרֹעַ.
יִשְׁפְּכוּ תְּפִלָּתָם כַּמַּיִם
אָז יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם
מֵעַתָּה בְּרִית עוֹלָם תְּקֻיַּם
חַסְדֵי דָּוִד לְעַם נָבוֹן וְחָכָם.
לְפֶתַע רוּחַ חֲדָשָׁה נוֹשֶׁבֶת
שִׁירַת גְּאוּלִים לָהֶם מְזַמֶּרֶת
עוֹד יִבָּנֶה מִקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם
הַשִּׂמְחָה כְּיָם רְחַב יָדַייִם.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת: רְאֵה [וְהַהַפְטָרָה בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ : פֶּרֶק נ"ה]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת עקב
- כניסות: 914
צִיּוֹן שׁוֹאֶלֶת שְׁאֵלוֹת
מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©
אַט, אַט הָעֲרָפֶל מִתְפּוֹגֵג
לֵב יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא מִתְמוֹגֵג
נוֹשֵׂא לָאֻמָּה מָשָׁל פִּלְאִי
נִמְשָׁל זֹהַר כֹּה אֲמִתִּי.
צִיּוֹן נִצֶּבֶת עִם עוֹלְלָה
בְּשַׁעַר יְרוּשָׁלַיִם כֹּה אֻמְלָלָה
נִדְמֶה לָהּ כִּי בַּעֲלָהּ עֲזָבָהּ
שׁוֹאֶלֶת שְׁאֵלוֹת בְּחִיל וּרְעָדָה:
הַאִם עֲזַבְתָּנִי אֱלוֹקִים אַדִּירִים
שְׁכַחְתַּנִי גַּלְמוּדָה בַּמַּחְשַׁכִּים?
אוֹחֶזֶת בְּאַהֲבָה תִּינוֹקָהּ הַיָּפֶה
מְצַפָּה לְאוֹרָהּ שִׂמְחָה –וּמַעֲנֶה.
לְפֶתַע מִשָּׁמַיִם בּוֹקְעוֹת הַמִּלִּים
מִלּוֹת נֶחָמָה – יְשׁוּעוֹת וְנִסִּים.
הַתְשַׁכַּח אִישָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם?
ה' זוֹכֵר לָעַד - עַל בָּנָיו מְרַחֵם.
שֶׁאִי סְבִיב עֵינַיִךְ צִיּוֹן
אֵין זוֹ אַגָּדָה אוֹ דִּמְיוֹן
חִישׁ כֻּלָּם נִקְבְּצוּ אֵלַיִךְ
שָׂשׂוֹן וְזִמְּרָה יָאִירוּ פָּנַיִךְ!
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת- פָּרָשַׁת עֵקֶב- וּנְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת עקב
- כניסות: 890
פרשת עקב - צו השעה והמסר של ישעיהו הנביא !
מאת: אהובה קליין
פרשת עקב פותחת בפסוקים: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר ה’ אֱלֹקיךָ לְךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת ההַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ. וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר ־אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ. בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל הָעַמִּים: לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ. וְהֵסִיר ה’ מִמְּךָ, כָּל חֹלִי; וְכָל ־ מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ. וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר ה’ אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ—לֹא תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם; וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹקיהֶם, כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ". [דברים ז', י"ב- י"ז]
ההפטרה : דברי ישעיהו הנביא:[פרק: מ"ט, י"ד- נ"א, פסוק: ד' ]
"וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲזָבַנִי ה’; וַאדֹנָי, שְׁכֵחָנִי. הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ; גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. הֵן עַל כַּפַּיִם, חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד. מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ; חַי אָנִי נְאֻם ה’, כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים, כַּכַּלָּה". [ישעיהו כ"ט, י"ד- י"ט]
השאלות הן:
א] מהו צו השעה לעם ישראל בתקופה מלחמה ?
ב] מה מבשר ישעיהו הנביא לעם ישראל?
תשובות.
צו השעה לעם ישראל בימים אלה ממש.
המילה "עקב" מופיעה לראשונה לאחר עקדת יצחק ומשמעותה תמורה.
כך נאמר לאברהם: "וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ־ ה’: כִּי, יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־ הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ, אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ. כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי".[בראשית כ"ב, ט"ז- י"ט]
כאן הקב"ה מודיע לעם ישראל: אם תקיימו את חוקות התורה- הרי אתם תתברכו ותזכו מהשפע הרב שמובטח לכם כלומר: כל הדברים הטובים והמשמחים שתיהנו מהם- יהיו בעבור התמורה שאני מבטיח לכם על קיום המצוות,
כמו שכתוב:
"וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר ה’ אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ":
דוד המלך אומר: "מִצְוַת ה’ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם.
יִרְאַת ה’, טְהוֹרָה--עוֹמֶדֶת לָעַד: מִשְׁפְּטֵי ה’ אֱמֶת; צָדְקוּ יַחְדָּו.
הַנֶּחֱמָדִים--מִזָּהָב, וּמִפַּז רָב; וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ, וְנֹפֶת צוּפִים".
[תהלים פרק י"ט, ט'- י"ב]
במילים אלה מקדים דוד המלך את יראת האדם מה' ומשבח את מצוות ה' שהם אמת ויקרים מפז ומזהב עבור היהודי המקיים אותן.
הוא גם מדגיש: כי ארץ ישראל ניתנת לעם היהודי בעבור קיום המצוות:
"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם; וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּ־יָהּ."[תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]
עלינו לזכור את נוכחות ה' התמידית כאן בארצנו-כפי שנאמר::
"וְהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹֽבְרִ֥ים שָׁ֨מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה ־מָּֽיִם׃ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר ־יְהוָ֥ה אֱלֹקיךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹקיךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַֽחֲרִ֥ית שָׁנָֽה"׃[להלן, י"א, י"א]
בפרשתנו התורה מפרטת גם את כל הרע, אם חלילה לא נקיים את דברי התורה- מתוך שכחת ה' והמחשבה – כי אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו!
"וְאָמַרְתָּ, בִּלְבָבֶךָ: כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי, עָשָׂה לִי אֶת־ הַחַיִל הַזֶּה. וְזָכַרְתָּ, אֶת ה’ אֱלֹקיךָ--כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ, לַעֲשׂוֹת חָיִל: לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר ־נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, כַּיּוֹם הַזֶּה". דברים ח', י"ז- י"ח ]
ה"נתיבות שלום" מסביר: כל ומה שה' מבטיח עבור קיום המצוות- אין זה שכר כלל, אלא סימן ואות שעם ישראל קיים את המצוות בתכלית השלמות!
לעניות דעתי, לרגל גל האנטישמיות הבוער בעולם ולאור הדרישה מההנהגה והעם שלנו להעניק מדינה לאויב, חייב כל נואם יהודי שלנו בכנסת ישראל ,או בתקשורת המקומית- או בחו"ל: להיות מצויד עם ספר התנ"ך. לצטט פסוקים מתוך ספר קדוש זה - המציינים את הבטחת הארץ רק לעם היהודי. וזאת מפני שרוב האויבים יודעים ומכירים את התנ"ך המתורגם לשבעים שפות-ומכבדים אותו ! ברגע שנקרא פסוקים מתוך ספר הספרים הם
יתחילו להשתומם – ויגיעו להכרה : כי עם ישראל אינו מוותר על מולדתו כלל ! והוא נחוש לעמוד על העקרונות של הבטחת הארץ השייך רק לעם שלו.
אך יש גם אזהרה לכולנו:
לֹא תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם; וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹקיהֶם, כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ".
אסור לרחם על אויב אכזר לא להדמות לו בדרכיו - כי אם לא נתייחס לצווי זה מפי אלוקים: הם יהוו לנו מוקש וכישלון!
עלינו לשנן לעצמנו - כי התורה , ארץ ישראל ועם ישראל - אחד הם!
המסר של ישעיהו הנביא:
"הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ; גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ".
בניגוד לחשש של ה' מהשכחה בקרב עם ישראל את התורה הקדושה, ומעמד הר סיני,- וההתעלמות מהעובדה של הנוכחות התמידית של ה' בארץ ישראל- הרי אלוקים אינו שוכח לעולם את בניו ואת הבטחותיו :
בראש ההפטרה הוא מציין את דברי ציון –המופיעה כאישה הסבורה כי ה' שכח אותה ונטש אותה, אך זוהי טעות!
הנביא מדמיין אותה לאישה שננטשה על ידי בעלה ושכח אותה.
ציון היא: ירושלים - ארץ ישראל, וגם כנסת ישראל.
אך אלוקים סותר את מחשבתה ועונה לה: האם יתכן שאישה תשכח את תינוקה? וזוהי שאלה רטורית! הרי ברור שאישה איננה שוכחת את תינוקה - וציון חביבה על ה' כתינוק האהוב על אמו.
האם יתכן שאישה תיטוש את בנה ולא תתמלא רחמים עליו?
לא רק שאלוקים אינו שוכח את עם ישראל- אלא הם ישובו ארצה-אותם בני ציון הגולים.
הקב"ה יוציא מהארץ את "מהרסייך ומחרביך" בראותם –שכל בני ה' ממהרים לשוב לארץ מולדתם.
כי הגאולה, בע"ה - בוא תבוא ,אלוקים עתיד ,כביכול, להרים את דגלו כשר צבא הפוקד על חייליו לבוא - והגויים האלה יגיעו אל ציון אשר יסייעו ליהודים לצאת מהגלות ולהגיע לארץ המובטחת. והעמים יישאו את הבנים של ישראל בחוצן - בקפלי הבד של מלבושיהם. ואת הבנות על הכתפיים. ומלכי הגויים ישמשו כאומנים ויטפלו בבנים - כאומנים המטפלים בתינוקות.
לסיכום: לאור האמור לעיל: אלוקים מודיע לעם ישראל: כי אינו שוכח את בניו לעולם, ואפילו מביט על ארץ ישראל יומם וליל- ומשגיח ,אך מנגד מזהיר את עם ישראל לא לשכוח את התורה הקדושה ולקיים את מצוותיה. וכך יזכו להיות מבורכים ולחיות בארץ המובטחת .
לפי דברי ה"נתיבות שלום" מדובר בדור של עקבתא דמשיחא - אחת מהדורות האחרונים שנחלש בדרכו הרוחנית- אך מנגד- ממשיך להאמין באלוקים ויודע כי הגאולה- בע"ה עוד תגיע- ויפה הפסוק של הנביא: ישעיהו:
- "כִּי נִחַם ה’ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה’; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה". [ישעיהו , נ"א, ג]
,
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת עקב
- כניסות: 788
פרשת עקב – התורה ,עם ישראל, ארץ ישראל-הקשר?
מאת: אהובה קליין
הקורא פרשה זו מבחין – כי אין זו פרשה בפני עצמה, אלא - המשך לקודמתה , פרשת ואתחנן.
כך נאמר בפתיחת הפרשה: "וָהיָ֣ה עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ ה' אֱלֹקֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת ־הַבְּרִית֙ וְאֶת הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַֽאֲבֹתֶֽיךָ׃ וַאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵֽרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ וּבֵרַ֣ךְ פְּרִֽי ־בִטְנְךָ֣ וּפְרִֽי ־אַ֠דְמָתֶךָ דְּגָ֨נְךָ֜ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ שְׁגַר ־אֲלָפֶ֨יךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר ־נִשְׁבַּ֥ע לַֽאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃ בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכָּל ־הָֽעַמִּ֑ים.." [דברים ז', י"ב- ט"ו]
בהמשך אלוקים דורש מעם ישראל: "וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה ה' אֱלֹקק֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵֽעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם ־לְ֠יִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל ־דְּרָכָיו֙ וּלְאַֽהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת ־ה' אֱלֹקיךָ בְּכָל ־לְבָֽבְךָ֖ וּבְכָל ־נַפְשֶֽׁךָ׃ לִשְׁמֹ֞ר אֶת ־מִצְוֺ֤ת יְהוָה֙ וְאֶת ־חֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְט֖וֹב לָֽךְ׃ הֵ֚ן לַֽיהוָ֣ה אֱלֹקיךָ הַשָּׁמַ֖יִם וּשְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם הָאָ֖רֶץ וְכָל ־אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ רַ֧ק בַּֽאֲבֹתֶ֛יךָ חָשַׁ֥ק יְהוָ֖ה לְאַֽהֲבָ֣ה אוֹתָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַֽחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכָּל ־הָֽעַמִּ֖ים כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד׃ כִּ֚י ה' אֱלֹקיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹקי הָֽאֱלֹקים וַֽאֲדֹנֵ֖י הָֽאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹֽא ־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד"׃ [להלן ,י', י"ב- י"ח]
ארץ ישראל מיוחדת בהשוואה ליתר הארצות:
"וְהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹֽבְרִ֥ים שָׁ֨מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה ־מָּֽיִם׃ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר ־ה' אֱלֹק֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹקיךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַֽחֲרִ֥ית שָׁנָֽה"׃[להלן, י"א, י"א]
השאלות הן:
א] מדוע נסמכה פרשת עקב לפרשת ואתחנן?
ב] מה הטעם בבחירה, בעם ישראל כעם נבחר?
ג] במה ייחודה של ארץ ישראל?
תשובות
פרשת עקב נסמכה לפרשת ואתחנן.
הגאון רבי אליהו מווילנא מסביר: יש טעם לסמיכות הפרשיות: בסוף פרשת ואתחנן נאמר:
"וְיָדַעְתָּ, כִּי-ה' אֱלֹקיךָ הוּא הָאֱלֹקים: הָאֵל, הַנֶּאֱמָן--שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָו, לְאֶלֶף דּוֹר".[דברים ז', ט']
ישנו חשש שיאמר האדם: מדוע עלי לקיים מצוות? כבר אבי שמר מצוות וה' משלם לבניו עד אלף דור- אם כך כבר בזכות אבי – מובטח לי שכר בזכותו.
מסתבר כי אותו אדם טועה בדיבורו - לפי שפרשו הקדמונים: [עיין דעת זקנים מבעלי תוספות] כי "שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו" המשמעות כמו:" וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר".[בראשית ל"ז, י"א] דבר הנאמר על חלום יוסף אשר שיתף את אביו - יעקב בסיפור חלומותיו.
יש לדעת , כי הקב"ה הוא ממתין עם שכרו של הצדיק עד לרגע הנכון, ורק אם יזדמן מצאצאיו מי שראוי לקבלו, אז ה' מעניק לו, גם את שכר זקנו, כלומר: אם הבן אינו הולך בדרכי אביו - ממתין ה' עם השכר לנכדו, ואם גם הנכד אינו זכאי אזי ה' שומר את השכר לדור הרביעי - וכך הלאה - עד אלף דור. לכן נאמר בפתיחת הפרשה:
"וָהיָ֣ה עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙.."
"וְשָׁמַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹקיךָ לְךָ֗ אֶֽת ־הַבְּרִית֙ וְאֶת הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַֽאֲבֹתֶֽיךָ"׃
פרושו של המשפט: אם אתה תשמור את המצוות - התוצאה תהיה: שה' יעניק לך את שכר אבותיך ולא ישמור את השכר לבניך כי אתה, על פי מעשיך ראוי לקבלו.
על כך דוגמא אצל יוצאי מצרים שה' קיים עימם את החסד - שהבטיח עוד לאברהם למרות שלא היו ראויים לנסים גדולים אלא :
"לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה". [דברים, ח', ח']
כוונת הדברים: מחמת זכות אבות לבד לא היה די ,אבל גם מחמת זכות עצמם לא היה די - אלא רק בזכות שניהם יחד היו ראויים לחסד. אך הדורות הקודמים להם לא היו ראויים כלל לחסד לכן ה' לא זכר להם את ברית אבותיהם לגאול אותם בימיהם !
אלוקים בחר את עם ישראל- כעם הנבחר מכל העמים.
נאמר: "רַ֧ק בַּֽאֲבֹותיךָ חָשַׁ֥ק יְהוָ֖ה לְאַֽהֲבָ֣ה אוֹתָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַֽחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכָּל־ הָֽעַמִּ֖ים כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה"
רש"ר מסביר: כי ה' לא התקרב אל שום יצור כפי שהתקרב אל עם ישראל, כי הוא בחר באבותינו מתוך כל משפחות האדמה והוא מצא אותם ראויים לאהבתו והוא בחר בהם "ובזרעם אחריהם" מכל העמים - כדי לשרת את מטרותיו המיוחדות למען האנושות, ועל כן חובת עם ישראל להיות ראויים לכך! וזה מחייב אותנו להסיר כל פגם המנוגד לקשר זה.
זו הכוונה במילים הבאות.
"וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם" ועליכם להתנגד למרי של ליבכם -
עליכם לדאוג שליבכם ישמע לכם - ואתם תישמעו לה'- יש להתנגד למרי ופריקת העול של לבבכם עליכם לשלוט על מחשבותיכם ותאוותכם.
"וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד" - שחררו את עצמכם מכל עקשנות. של הרוח והרצון. עליכם להקשיב לדברי ה' והסירו מעליכם כל פגם העשוי להפריע לרצון ה'.
יש להישמע רק לה' שהוא מלך מלכי המלכים.
רש"י מסביר: כי עם ישראל הם חשוקים מכל העמים בידי ה'.
לכן ה' אומר לעם ישראל: הסירו את אוטם לבבכם - את האטימות –הכיסוי מהלב- כדי שיהיו פנויים להישמע לצוויי ה'..
דעת מקרא מסביר: אלוקים בחר בנו כעם- מתוך שבחר באבותינו מתוך אהבה וגם בזרעם אחריהם- "כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה" –זה מלשון קיום ואימות.
ה"נתיבות שלום" מסביר: עם ישראל חייב שיהיה לו יראת שמים. רק על ידי היראה ניתן להתגבר על כל המכשולים כדברי דוד המלך: "יִרְאַ֤ת יְהוָ֨ה ׀ טְהוֹרָה֮ עוֹמֶ֪דֶת לָ֫עַ֥ד" [תהלים י"ט, י']
ייחודה של ארץ ישראל
נאמר על ארץ ישראל: "אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר ־ה' אֱלֹקיךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י.. "ואחרי זה נאמר: "וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺתַי,.." [להלן יא, י"ג]
הגאון מווילנא שואל: מדוע נסמכו שני מקראות אלה?
תשובתו: אלוקים הבדיל בין ארץ מצרים לארץ ישראל - שהרי במצרים הנילוס עולה ומשקה אותה – באופן תדיר.
אבל ארץ ישראל התלויה במטר השמים - היא ארץ שה' דורש אותה תמיד ולכן מכאן עלינו להבין כי השגחת ה' על ארץ ישראל - היא תלויה - אם מקיימים את התורה בפועל, או ,חלילה, לא!
את התנאי הזה אנחנו אומרים בקריאת שמע:
"וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל- מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹקיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. יד וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ..." [להלן י"א, י"ג]
אך אם ,חלילה, אין מקיימים את המצוות. נאמר בהמשך:" וְחָרָה אַף-ה' בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר"
אדם הרוצה באמת להשיג את מימוש משאלותיו מאלוקים - עליו להתפלל תפילה מתוך בקשה ותחנונים..
אמר רבי לוי:"אתה מוצא דברים הרבה ברא הקב"ה בעולם, וברר [ובחר] לו אחד מהם [אחד מכל סוג] ברא שבעה ימים- בחר לו הקב"ה- שבת, שנאמר: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ":
ברא ארצות וברר לו אחת מהן: ארץ ישראל, שנאמר: "תמיד עיני ה' אלוקיך בה.." וכן הקב"ה קורא אותה: "ארצי"
שנאמר:" וְאֶת-אַרְצִי, חִלֵּקוּ" [יואל ד', ב'] ברא אומות וברר לו אחת מהן - אלו ישראל שנאמר:
"וּבְךָ בָּחַר ה', לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה"[דברים י"ד, ב']
לסיכום, לאור הנאמר לעיל - ניתן להסיק: כי עם ישראל הוא עם נבחר אלוקים – ועל מנת לחיות בארץ ישראל המובטחת עוד מימי אבותינו -עלינו להתחבר לתורה ומצוותיה ורק כך ניתן להגיע אל חיים טובים ורגועים.
"כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת -כָּל- הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ: לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--וּלְדָבְקָה-בוֹ. וְהוֹרִישׁ יְהוָה אֶת -כָּל- הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם; וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם". [דברים י"א, כ"ב-כ"ד]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת עקב
- כניסות: 1218
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִדְרֶשֶׁת.
מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©
דִּבְרֵי אֱלוֹקִים מִתְמַמְּשִׁים
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ נִכְנָסִים
הִיא בְּעֵינֵיהֶם - כְּאַרְמוֹן מְלוּכָה
מִיְּמֵי קֶדֶם לַאֲבוֹתֵינוּ הֻבְטְחָה.
שִׂמְחָתָם מַרְקִיעָה שְׁחָקִים
תּוֹרָתָם בִּידֵיהֶם אוֹחֲזִים
מְחִישִׁים צְעָדִים כְּאַיָּלִים
מִיְּמִינָם וּשְׂמֹאלָם סְלָעִים .
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים
עֲדַת מַלְאָכִים אוֹתָם מְלַוִּים
שִׁירָה לִכְבוֹדָם מְזַמְּרִים
קוֹלָם בְּאַהֲבָה מְסַלְסְלִים
אֶרֶץ מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ
לִמְטַר הַשָּׁמַיִם זְקוּקָה
ה' דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ תָּמִיד
יָמִים כְּלֵילוֹת בָּהּ יַבִּיט.
עַם הַדָּבֵק בֶּאֱלוֹקִים
מִתְבָּרֵךְ בַּהֲגָנָה וְנִסִּים
אֵינוֹ יָרֵא מֵאוֹיְבִים
עָלָיו שׁוֹמֵר אֱלוֹקִים.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת עֵקֶב [חֻמַּשׁ דְּבָרִים]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת עקב
- כניסות: 1369
פרשת עקב -- כיצד להתמודד עם מלחמה רב מערכתית?
מאת: אהובה קליין
בימים אלה ממש - נשאלת שאלה: כיצד עם ישראל - מסוגל להתמודד במלחמה רב מערכתית ?
ידוע - שהתורה היא: מלשון הוראה - יש בה את התשובות לכל השאלות - הן מהעבר - הן על ההווה והן על העתיד.
כמו שנאמר במסכת אבות: "בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בַּהּ,דְּכֹלָּא בַּהּ" [מסכת אבות: ה', כ"ב]
כך נאמר בפרשה: "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם. לֹא תִירָא, מֵהֶם: זָכֹר תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה ה' אֱלֹקיךָ, לְפַרְעֹה, וּלְכָל-מִצְרָיִם. הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ, ה' אֱלֹקיךָ; כֵּן-יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹקיךָ, לְכָל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא, מִפְּנֵיהֶם. וְגַם, אֶת-הַצִּרְעָה, יְשַׁלַּח ה' אֱלֹקיךָ, בָּם: עַד-אֲבֹד, הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים--מִפָּנֶיךָ. לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם: כִּי-ה' אֱלֹקיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא. וְנָשַׁל ה' אֱלֹקיךָ אֶת- הַגּוֹיִם הָאֵל, מִפָּנֶיךָ--מְעַט מְעָט: לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. וּנְתָנָם ה' אֱלֹקיךָ, לְפָנֶיךָ; וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה, עַד הִשָּׁמְדָם. וְנָתַן מַלְכֵיהֶם, בְּיָדֶךָ, וְהַאֲבַדְתָּ אֶת-שְׁמָם, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם: לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ, עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם". [דברים ז', י"ז- כ"ה]
השאלות הן:
א] מהם החששות של עם ישראל בימים אלה?
ב] מה יהיה מנת חלקם של האויבים?
תשובות.
חששות בקרב העם מפני מלחמה רב מערכתית.
אומנם החששות המופיעות בפרשה - הן לגבי כיבוש הארץ – טרם כבשו עם ישראל את ארץ ישראל- כלומר לפני הכניסה לארץ המובטחת. - אך כאז כן עתה. האיומים של אויבנו לא פסקו וכדי ללמוד ולדעת כיצד מתמודדים במצב זה - אנו מוצאים בפרשתנו תשובה לכך : "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם. לֹא תִירָא, מֵהֶם: זָכֹר תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה ה' אֱלֹקיךָ, לְפַרְעֹה, וּלְכָל-מִצְרָיִם. הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ, ה' אֱלֹקיךָ; כֵּן-יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹקיךָ, לְכָל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא, מִפְּנֵיהֶם.... ..."
על פי רש"י: החשש אצל עם ישראל מכמות האויבים, אל תגיד זאת אין לך מה לפחד מהם - יש להיזכר ולהביט בכל הנסים שה' עשה לעם ישראל בעבר - נסים מעל הטבע - ה' הוציא את עם ישראל ממצרים והביא את עשרת המכות על המצרים..
כך יעשה ה' לכל העמים שעם ישראל חושש מפניהם!
עתיד ה' להביא על האויבים את הצרעה - מן שרץ - עוף השולח ארס לתוך עיני האויבים ומסמא אותם - כלומר גורם להם לעיוורון.
עוד נאמר:
"לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם: כִּי-ה' אֱלֹקיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא"
על פי דעת מקרא - הכוונה: לא תישבר רוחכם מפני גויים רבים - כי הקב"ה נמצא בתוכנו.
השל"ה הקדוש - [רבי ישעיה הלוי הורוביץ] מסביר: משה מדריך את העם שלא יסמכו רק על כוחם וגבורתם - אלא יבטחו בקב"ה ובזכות כך יצליחו לנצח את האויבים גם בעתיד.
אם עם ישראל יגיע להכרה שלמרות שהאויבים רבים - רק אלוקים יוכל להושיעם - על כך נאמר: "לֹא תִירָא, מֵהֶם" כי ה' תמיד יעמוד לימין עם ישראל ויושיע.
רבי שלום מרדכי שבדרון [המהרש"ם] : אומר רעיון דומה: אם עם ישראל יגיד בכנות: כי אינו יכול להתגבר בדרך הטבע – היינו - לנצח את האויבים, אלא בעזרת ה'. אז: "לֹא תִירָא, מֵהֶם"- כי ה' יכניע את כל האויבים - כפי שעשה–זאת לפרעה ולמצרים.
אבל, אם חלילה יחשוב העם שהוא מסוגל להוריש את הגויים בכוחו ובעוצם ידו - יש סיבה לפחד מהם - כי במצב זה העם סומך על כוח בשר ודם - ואין זו, אלא "משענת קנה רצוץ" שאין היא יכולה להחזיק מעמד בשעת מבחן.
נאמר: "לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם: כִּי-ה' אֱלֹקיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא".
דעת מקרא מסביר: לא תישבר רוחך מפני הגויים הרבים בדומה למילים: "לֹא תִירָא, מֵהֶם": היות וה' נמצא בקרבך ולכן, רק את מוראו תיראו ואותו תעריצו!
ב"חובת הלבבות"- מסופר על חסיד אחד כי בוש ונכלם הוא להתיירא מפני מי בעולם, פרט לאלוקים.
ההסבר: אם אדם מחבב את הזולת ומכבד אותו ומודה לו על דברים טובים שעשה למענו אין הדבר פוגם באהבת ה' וכבוד ה'. אך אין הדבר אמור לגבי יראה, שאם אדם מתיירא מאדם - בשר ודם - זו הוכחה שיראת ה' אצלו אינה שלמה ותמימה - כי אם האדם מתיירא באמת מפני אלוקים - בוודאי לא יפחד מהיצור של ה'!
לכן נאמר: "לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם – אין לירא מהעמים - כי ה' הוא גדול ונורא ואם בכל זאת אנחנו נפחד מהעמים המאיימים עלינו יהיה זה פגם במורא שלנו מפני בורא עולם! [הכתב והקבלה בשם מהרי"ל מרגליות ז"ל]
גורלם ומנת חלקם של האויבים המאיימים עלינו.
נאמר: "וְנָשַׁל ה' אֱלֹקיךָ אֶת- הַגּוֹיִם הָאֵל, מִפָּנֶיךָ--מְעַט מְעָט: לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. וּנְתָנָם ה' אֱלֹקיךָ, לְפָנֶיךָ; וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה, עַד הִשָּׁמְדָם. וְנָתַן מַלְכֵיהֶם, בְּיָדֶךָ,..."
נשאלת השאלה: "הלא יכול היה ה' לעשות כך, שלא תוכלנה החיות להזיק?
פעמים רבות קורה שאנחנו מתפללים למען בקשה מסוימת ואיננו נענים ! תופעה זו נמצאת גם אצל צדיקים גדולים - שאינם נענים, הדבר קורה - כדי שלא תתבטל הבחירה החופשית אצל האדם שהרי אם כל תפילה של אדם, או צדיק תענה מיד – יהפכו כולם לצדיקים ולא תהיה קיימת הבחירה החופשית!
חז"ל מספרים: "בשעה שעלה משה למרום, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם: מה לילוד אישה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא, אמרו לפניו: חמדה [חמדה- תורה] גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות, קודם שנברא העולם, אתה מבקש לתנה לבשר ודם? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו... אמר לו הקב"ה- למשה: אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים- אמר להן:
למצרים ירדתם, לפרעה - השתעבדתם – תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה: לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני, בין עמים אתם שרויים שעובדים עבודה זרה? שוב מה כתיב בה? זכור את יום השבת לקדשו- כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות ? [לשבות] שוב מה כתיב בזה: לא תישא - משא ומתן יש בינכם ?... כבד את אביך ואת אמך - אב ואם יש לכם? לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב - קנאה יש בינכם? יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו לקב"ה". מכאן לומדים אנו: שאילו לא הייתה כוח בחירה לאדם - היו המלאכים צודקים ומנצחים בדעתם: שאין לתת את התורה לאדם - ילוד אישה. לכן נאמר: "לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר.." לא תוכל לכלות ללא כל קשיים שהרי אם כן , אז תתבטל הבחירה החופשית - כשיראה העולם שהכול מתנהל שלא כדרך הטבע , ואם לא תהיה בחירה אז ממילא: " תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה". חיות הקודש, שרפים ואופנים שבשמים- ירבו ויתגברו בטענתם - כי אין לתת את התורה לבשר ודם.
שוב לא יהיה מקום לתירוץ שיש יצר הרע לאדם.. [ מתוך אור- צדיקים בשם המגיד מקוזניץ]
לסיכום לאור האמור לעיל: ניתן להסיק : כאשר עם ישראל חש סכנה קיומית במצב שרבים הגויים הבאים להילחם נגדו, יבטח בה' ,יביט אל העבר - לאור כל הנסים שה' הוציאם ממצרים והציל אותם מכל מיני אויבים - ולא יבטח בכוחו ובעוצם ידו , אז יהיה ראוי העם להבטחה: "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן" [שמות י"ד, י"ד]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת עקב
- כניסות: 1498
לֹא תִּירָא מֵהֶם
מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©
הַנְחָיַת בּוֹרֵא עוֹלָם
לְמֹשֶׁה מַנְהִיג הָעָם
הַרְגָּעַת בָּנִים תּוֹעִים
מֵאִיּוּם סוּפַת אוֹיְבִים.
הַפַּחַד כְּיָם סוֹעֵר
הוֹלֵךְ , עוֹלֶה גּוֹבֵר
שׁוֹטֵף חַדְרֵי לִבָּם
מֵקִיץ מֵעוֹרֵר מוֹחָם.
עַתָּה יְרַעַנְנוּ זִיכְרוֹנָם
כְּהֶרֶף עַיִן מִי הוֹשִׁיעָם
ה' גְּאָלָם - יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם
הַיָּם נִבְקַע חִישׁ לַשְּׁנַיִם.
עַם חָכָם וְנָבוֹן
דָּבֵק בְּמֶלֶךְ עֶלְיוֹן
הוּא מַלְכֵי הַמְּלָכִים
אוֹהֵב , גּוֹמֵל חֲסָדִים.
נְשָׂאָם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים.
הֶרְאָה אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים
מֵהֶם – אֵלָיו יִרְאָה דּוֹרֵשׁ!
מֵהָאוֹיֵב - לֹא תִּירָא - מְבַקֵּשׁ.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת עֵקֶב [חֻמַּשׁ דְּבָרִים]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת עקב
- כניסות: 1500
צִיּוֹן מֻופְתַּעַת
מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©
צִיּוֹן שְׁטוּפַת הִרְהוּרִים
שֶׁמָּא עֲזָבַנִי אֱלֹוקִים
לָעַד בָּנָי מְשֻׁעְבָּדִים?
נַפְשִׁי מְיֻוסרֶת גַּעְגּוּעִים.
מוֹחָהּ דִּמְעָה מִפָּנֶיהָ
לַמֶּרְחַקִּים נוֹשֵׂאת עֵינֶיהָ
לְפֶתַע , שׁוֹמַעַת בַּת קוֹל
הָסִירִי יְגוֹנֵךְ צְאִי בְּמָחוֹל.
הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוֹלָלָהּ
אֱלֹוקִים שׁוֹאֵל שְׁאֵלָה
חֲבִיבָה צִיּוֹן בָּעֶלְיוֹנִים
בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת לְעוֹלָמִים.
מֵעַל רֹאשָׁהּ שְׁכִינָה
פָּנֶיהָ נְסוּכוֹת שִׂמְחָה
לְאָזְנֶיהָ קוֹל שָׂשׂוֹן
שְׁאוֹן הֲמֻלָּה פִּתְאוֹם.
נוֹשֵׂאת עֵינֶיהָ סָבִיב
מַרְאֶה סַסְגּוֹנִי מַרְהִיב
בָּנֶיהָ שָׁבִים מֵהַגָּלוּת
לֹא עוֹד - יָגוֹן וּבָכוּת.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הַהַפְטָרָה [יְשַׁעְיָהוּ מ"ט] לְפָרָשַׁת עֵקֶב [חֻמַּשׁ דְּבָרִים]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת עקב
- כניסות: 1677