חומש דברים

דבר החסידות – פרשת ואתחנן – שבת נחמו

ב"ה

דבר החסידות – פרשת ואתחנן – שבת נחמו

מוקדש לעילוי נשמת המשפיע, הגאון החסיד ובעל מדות, ה'חוזר' הראשי של כ"ק אדמו"ר, ראש וראשון להדפסת והפצת תורת הרבי, דולה ומשקה מתורת רבו לרבבות, הרה"ת הרב יואל בן הרה"ח הרה"ת הרב רפאל נחמן הכהן כַּהַן ז"ל. נלב"ע ביום וא"ו מנחם אב ה'תשפ"א. ת.נ.צ.ב.ה.

 

אמש, התקיימה התוועדות עולמית, באמצעות ה'זום', בה השתתפו גדולי תלמידי ר' יואל, שלוחים חסידים ומשפיעים מכל רחבי תבל, וסיפרו במשך שעות ארוכות עובדות מחייו, עמקות הבנתו בחסידות, התמסרותו לתורת הרבי והפצתה, דאגתו האישית לכל תלמיד ואורח, ועוד ועוד. נציין מתוך האוצר הבלום כמה פנינים קצרים ביותר:

 

צנא מלא ספרא

סיפר הרב שלום חריטונוב, משפיע ב'אהלי תורה', ניו יורק:

כשסייעתי לר' יואל בעריכת "ספר הערכים" (אנציקלופדיה לתורת חב"ד, בעלת כרכים רבים) הבחנתי שמובא שם מפעם לפעם ביאורים מלקוטי לוי יצחק – תורתו של אביו של הרבי על הזהר.

חשבתי לעצמי, שחיפש לפעמים בספרי ר' לוי"צ כשהיה צריך תוספת ביאור לנושא הקשור עם קבלה וכיו"ב.

יום אחד אומר לי ר' יואל: "אני צריך ללמוד שוב את לקוטי לוי יצחק. אני רואה שהתחלתי כבר לשכוח את זה".

ואז קלטתי, שר' יואל ישב ולמד את כל לקוטי לוי יצחק, פשוט לכבוד הרבי, שזה תורת אביו. למרות שספרים אלה מלאים באותיות של קבלה ותורת הרמז, בשונה מאוד מאופן הלימוד הרגיל שלו בהבנה והעמקה.

 

מתי שהרבי יכנס

סיפר הרב יוסף יצחק חיטריק, שליח פעיה"ק צפת ומנהל סמינר בית חנה:

פעם נכנס יהודי ל-770 בשעות הערב, ושאל מתי יתפללו שחרית מחר?

-          ענו לו: בעשר בבוקר.

-          מיד הגיב ר' יואל: שקר וכזב! שחרית יתפללו מתי שהרבי יכנס, ובדרך כלל הרבי נכנס בעשר בבוקר...

 

מופשט מעולם הזה...

סיפר הרב לוי פאריז, בשם אחיו הרב יוסף פאריז:

פעם, לאחר תקופה ארוכה שר' יואל לא החליף את החליפה שלו, הלכתי איתו בליווי זוגתו תבלחט"א לקנות חליפה באיזו חנות במנהטן.

במהלך הקניה נכנס ר' יואל לחדר ההלבשה לצורך מדידה.

והנה, עוברים כמה דקות ור' יואל לא יוצא משם. אשתו החלה לדאוג וביקשה ממני להכנס בעדינות ולבדוק בשלומו.

ניסיתי לקרוא לו ולא ענה. נכנסתי והנה בתוך החדר החשוך למחצה שקוע ר' יואל באיזה "כתב יד קודש" של הרבי ומעיין בו בריכוז.

-         קראתי לו ושאלתי מה הוא עושה?

-          והוא ענה שכבר זמן מה הוא מחפש את ה'כתב' הזה שנעלם ממנו, והנה כשנכנס פתאום נפל ה'כתב' מאחד הכיסים. ומאז הוא פשוט שכח על המקום בו נמצא...

~~~

 

פירוש 'נחמה בכפליים'

הפטרתנו פותחת (ישעי' מ, א) "נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם" וממשיך "דברו על לב ירושלים וקראו אליה . . כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה".

נאמר על כך במדרש (איכ"ר סוף פ"א) "חטאו בכפלַים דכתיב "חטא חטאה ירושלים", ולקו בכפלַים דכתיב "כי לקחה מיד ה' כפלַים בכל חטאתיה" ומתנחמים בכפלַים דכתיב "נחמו נחמו עמי"".

וצריך להבין:

א)    מה הפירוש חטא בכפליים, הלוא אם אדם חוטא פעמיים ח"ו – הרי אלו שני חטאים, אבל איך יתכן חטא ב"כפליים"?

ב)  גם, למה היה "לקתה בכפליים", שמשמע לכאורה שהעונש הוא כפול מן החטא, הלוא רק בשכר נאמר "מדה טובה מרובה כו'" אבל לא בעונש ח"ו.

ג) גם, איך שייך "נחמה בכפליים" – ממה נפשך: אם איננו מתנחם בפעם הראשונה כיצד יתנחם בשניה?

 

ויש לבאר:

יהודי הוא "שלוחו של מקום" לתקן את עצמו ואת העולם. ועל שליח נאמר (קידושין מב, ב) "לתקוני שדרתיך ולא לעוותי" [=שלחתיך לתקן ולא לקלקל].

ולכן, יש שני דרגות בחטא ח"ו:

א – כאשר שיהודי מחסר בקיום תורה ומצוות אז נהיה רק 'חטא' מלשון חסרון*, שחסר אצלו האור שהיה צריך להיות ע"י המצווה שחיסר.

ב – אם בזמן הזה הוא גם קלקל ר"ל אז יש גם חטא כפשוטו, שלא זו בלבד שלא העלה את העולם (ע"י תומ"צ) אלא שעוד הורידו (ע"י החטא) – ואז הרי זה חטא בכפלים.

 

וכמו כן יש שתי דרגות בעונש ר"ל:

בדרך כלל, מכיוון שמטרת העונש הוא לנקות לכלוך החטא שיהיה מרוצה לפני הקב"ה כמקודם – כמארז"ל (מכות פ"ג מט"ו) "כיון שלקה אחיך הוא" – אז "לקתה" סתם.

אבל כשיש מצב של "חטאה בכפליים" – אז יש צורך ב"לקתה בכפליים", שזהו  עונש כזה שמונע את האדם מתורה ומצוות, לדוגמא כמארז"ל (יומא לט, רע"א) "המטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה", או ע"י עניות ח"ו ש"דקדוקי עניות המעבירין את האדם על דעת קונו" (עירובין מא, ב). ויוצא שלא זו בלבד שנענש על החטא אלא עוד נגרם לו לעשות עברת אחרת – ואז הרי זה לקתה בכפליים.

והדרך להחלץ מהעונש הכפול – היא ע"י חריגה מהסדר הרגיל והטבעי (שאז חטא כפול מחייב עונש כפול), וזהו ע"י עמידה בנסיונות – שעל ידי זה האדם מתרומם למעלה מהטבע והרגילות שלו, ואז גם הקב"ה מתנהג איתו למעלה מהסדר והרגיל

כלומר, מכיון שהוא גילה את כוחותיו הפנימיים, ע"י שהבין שהקב"ה מסתתר בתוך הנסיון רק כדי לרומם אותו (נסיון מלשון "ארים נסי") – אז גם הקב"ה מגלה לו את הנחמה ה'פנימית' שלמעלה מסדר העולם והיא באופן של בלי גבול (כי לשון כפל מראה על בלי גבול; ראה ב"מ לא, א בעניין "השב תשיבם") – נחמה בכפליים.

 

שבת שלום ונחמה אמיתית!

 

מבוסס על: רשימת "שבת נחמו. ה'ש"ת וישי" [=שהרבי רשם בשנת ת"ש בעיר וישי, צרפת, במהלך בריחתו מהנאצים ימ"ש]. נד' ברשימות סוף חוב' יג (בס' רשימות ח"א עמ' 217 ואילך, וב"אוצר רשימות" עמ' רמז ואילך). וראה עוד מה שביאר בזה הרבי חמישים שנה לאחמ"כ - שבת נחמו ה'תש"נ (שזכיתי להיות נוכח שם) בארוכה [וראה גם "דבר החסידות" ואתחנן תשע"ב בביאור "נחמו על בית ראשון נחמו על בית שני" – ע"ש].

 

______________

*)  על דרך לשון הכתוב (מלכים-א א, כא) "והייתי אני ובני שלמה חטאים" ופירש"י "חסרים ומנועים מן הגדולה" (ע"פ לקו"ת מטות פב, א ובכ"מ). 

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

 

תשובההעברה