חומש דברים

וורט לפרשת ואתחנן - נחמו

וורט לפרשת ואתחנן - נחמו

 

נחמה בכפליים

הפטרת השבוע פותחת בפסוק "נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם". המדרש (ילקוט שמעוני ישעי' רמז תמה) מסביר שמה שנאמר פעמיים "נחמו" הוא נחמה על בית ראשון, נחמה על בית שני.

ענין הנחמה היא כאשר מישהו חווה אבדן ואין אפשרות למלא לו את החסרון אז לפחות מנחמים אותו, אך בענייננו, הרי ידוע שבבית שני חסרו חמשה דברים (יומא כא, ב) וא"כ, אחרי שיש כבר נחמה על בית ראשון המושלם יותר, מה צריך עוד נחמה על בית שני, כלומר איזו מעלה היתה בו שלא היה בבית ראשון?

ויובן ע"פ דברי הגמרא (ב"ב ג, א) על הפסוק "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון יותר מן הראשון" שהבית השני היה גדול מהראשון בבנין ובשנים כלומר, שהיה גבוה יותר ושרד יותר שנים.

מהי באמת הסיבה ל'גדולה' זו של הבית השני? מבואר בחסידות, שבימי בית ראשון היו בני ישראל במעלת צדיקים, אבל לבית השני הם הגיעו בדרגא של בעלי תשובה. מעלתו של בעל תשובה היא יגיעתו העצמית; יש עריבות מיוחדת כאשר מקבלים משהו אחרי יגיעה עצמית, ולכן, הבית הראשון היה בעיקר 'גילוי מלמעלה', היתרון של בית שני שהיא באה אחרי 'עבודת המַטָה'.

בזהר נאמר, שבית המקדש השלישי יהיה גדול מן הראשון וגם מהשני, כי בגאולה יהיו לנו את שתי המעלות: גם 'גילוי מלמעלה': ביהמ"ק ירד משמים, וגם יהיה בו את היגיעה העצומה ומסירות-נפשם של בני ישראל במשך כל שנות הגלות! שעל ידם הגיעה הגאולה.


 

שבת שלום!

 

מקור: לקוטי שיחות חלק ט' ואתחנן שיחה ג'. העיבוד והקיצור בסיוע 'מעיין חי' ח"י עמ' 24.