- פרטים
-
קטגוריה: פרשת מסעי
-
פורסם בשני, 19 אוקטובר 2020 13:26
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 451
פרשת מסעי- מותו של אהרון-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
*[המאמר מוקדש לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל בת בן- ציון]
פרשת מסעי -מתארת את כל מסעות בני ישראל במדבר ואת שמות המקומות בהם חנו.
אחד מהם הוא :הר ההר- מקום שאליו עולה אהרון בסוף ימיו כדי להיקבר שם:
"וייסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום: ויעל אהרון הכהן אל הר ההר על--- פי ה' וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחודש החמישי באחד לחודש: ואהרון בן שלוש ועשרים ומאת שנה במותו בהר ההר' " [ במדבר ל"ג, ל"ז- מ]
נושא מותו של אהרון מתואר גם בפרשת חוקת, אלא ששם ישנו תיאור מפורט יותר כיצד אהרון עולה לראש ההר:
"ויאמר ה' אל משה ואל אהרון בהר ההר... ייאסף אהרון אל עמיו כי לא יבוא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה: קח את—אהרון ואת אלעזר בנו והעלה אותם הר ההר: והפשט את אהרון את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרון ייאסף ומת שם ויעש משה כאשר ציווה ה' ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה"[במדבר כ, כ"ג-כ"ח]
השאלות הן:
א] באיזה אופן עלה אהרון אל ראש הר ההר וכיצד התרחשה מיתתו?
ב] מה היה מיקומו של הר ההר וכיצד נראה?
ג] כיצד הגיבו בני ישראל למותו?
התשובה לשאלה א]
לפי תיאור הכתוב: אהרון עולה יחד עם משה ואלעזר בנו - אל ראש הר ההר.
רש"י מפרש: כי משה מצווה לקחת את אהרון בדברי ניחומים כפי שנאמר בתנחומא:"אמר לו הקב"ה: הרי אתה מנחמו שהוא מוריש כתרו לבניו מה שאין אתה מוריש לבניך"
כלומר, משה יכול לנחם את אהרון שהוא מוריש את הכהונה לבנו ,דבר שמשה לא זכה לפני מותו להעביר את הנהגתו לבניו.
ולא נאמר למשה :"אמור אל אהרון" או: "קרא לאהרון", אלא נאמר בלשון רכה: "קח את אהרון"
יש בכך שכנוע לאהרון שיעלה מתוך רצון טוב.
בתנחומא ישנו תיאור מעניין מה אירע כאשר הם הגיעו לראש ההר: "אמר לו משה: אהרון אחי הגיע זמנך להיפטר מן העולם--- וכיון שרצו להיכנס למערה אמר לו משה: אהרון אחי---לבוש אתה בגדי אלעזר ואלעזר ילבש בגדיך. וניכנס אני ואתה במערה. וכן עשה, כיון שנכנסו ראו נר דלוק ומיטה מוצעת. אמר לו משה: אהרון אחי, עלה בזו המיטה ועלה, אמר לו: פשוט ידיך ופשט, קפוץ עינך וקפץ, סתום פיך וכן עשה. ובאותה שעה יצאה נשמתו. כיון שראה משה כך- חמד מיתתו, אמר לו הקב"ה: חייך, "כמות זה כן מות זה"[קהלת ג. י"ט]- כך תהיה מיתתך.."
אצל משה ואהרון נאמר: "על פי ה' " ואילו אצל מרים לא נאמר כן – לפי שגנאי הדבר.
התשובה לשאלה ב]
על פי הכתוב: הר ההר היה על גבול ארץ אדום.
ורש"י מוסיף: כי כיוון שבני ישראל התחברו כאן לעשו הרשע-כדי לעבור דרך ארצו, הדבר גרם להם להפסיד צדיק -הלוא הוא אהרון.
רבינו בחיי מביא את דברי חז"ל במדרש: כי הר ההר -היה הר על גבי הר בדומה לתפוח קטן על תפוח גדול. ואהרון היה קבור באותו מקום ששמו הר, שנאמר: "וימת אהרון שם בראש ההר".
שלשה הרים היו:
הר סיני- שהיה מיועד לקבלת התורה.
הר ההר- שהיה מיועד לקבורת אהרון.
הר נבו – ששימש כמקום לקבורת משה.
התשובה לשאלה ג]
על כך עונה רש"י ומביא את דברי תנחומא:"כיון שירדו משה ואלעזר מן ההר נתקבצו כל הקהל עליהם, אמרו לו: היכן אהרון? אמר להם: מת, אמרו לו: היאך מלאך המוות יכול לפגוע בו? אדם שעמד במלאך המוות ועצרו? כמו שכתוב: "ויעמוד בין המתים ובין החיים ותיעצר המגפה" אם אתם מביאין אותו- מוטב ואם לאו- נסקל אתכם. באותה שעה עמד משה בתפילה, אמר: ריבונו של עולם הוציאני מן החשד, מיד פתח הקב"ה את המערה והראהו להם שנאמר: "וירא כל העדה כי גווע אהרון" [י"ז] מאחר ואהרון מת על ראש ההר והעם היה למטה כיצד ראו? אלא שמלאכים הראהו להם"
והכתוב מתאר את תגובת העם כאשר קיבלו את הבשורה המרה על מותו של צדיק זה: "ויראו כל- העדה כי גווע אהרון ויבכו את – אהרון שלושים יום כל בית ישראל "[ במדבר כ, כ"ט]
רש"י מפרט: כל העדה הם- הגברים והנשים-הכאב היה חזק מאד בקרבם היות והם הכירו את אהרון כאיש אוהב שלום ורודף שלום. ומטיל אהבתו בין האנשים בעלי המריבה ומגשר באהבה במחלוקות בין בעל לאשתו.
בפרקי דר' אליעזר נאמר: "..שהיה אוהב שלום ורודף שלום ועובר במחנה ישראל בכל יום, ונותן שלום בין איש לאשתו ובין איש לרעהו, לפיכך גמלו לו חסד כל ישראל"[פרקי דר' אליעזר י"ז]
וזאת לעומת הבכי על משה שעליו נאמר:" ויבכו בני ישראל את משה" [דברים ל"ד, ח]
בגמרא נאמר: כי לפי דברי רבי יוסי בר' יהודה: שלושה מנהיגים היו לעם ישראל והם:
משה, אהרון ומרים ועל ידם ניתנו ג' מתנות והן:
בזכות מרים- באר מים.
בזכות אהרון- עמוד ענן .
ובזכות משה- מן.
כשנפטרה מרים נסתלק גם הבאר.
וכשנפטר אהרון- נסתלקו ענני הכבוד, שנאמר:" וישמע הכנעני מלך ערד.." מה שמועה שמע? שמע שמת אהרון ונסתלקו ענני הכבוד, ולכן השתכנע כי ניתנה לו הרשות להילחם בעם ישראל.
[מסכת תענית ט]
לסיכום, אהרון שהיה איש חסד, ירא שמים , אוהב שלום ורודף שלום - היה אהוב על הבריות ובוודאי שהיה אהוב גם על הקב"ה, כפי שנאמר: "..כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו" [מסכת אבות ג, י]
הרמב"ם מסביר: כי כל מי שאהוב על הבריות למטה- בעולמנו- בידוע שהוא אהוב גם בעולם עליון.
מי ייתן ונשכיל ללכת בדרכו של אהרון ובכך נגביר את אורו של עם ישראל בעולם.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת מסעי
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 13:36
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 402
חנייה באילים
שיר מאת: אהובה קליין©
ישראל חונים באילים
בהנחיית מלכי המלכים
מרגוע בין מסעות
גן עדן עלי אדמות
זיו פניהם כחמה
עיניהם בורקות כלבנה.
שנים עשר מעיינות
למען השבטים מגדנות
שבעים עצי תמרים
כמניין זקני חכמים
חכמתם כמעיין המתגבר
כקטורת העם תרומם.
הצאן שותה לרוויה
מרווה צימאונו בהנאה
ענני שכינה סוככים
ממרחבי רקיע מהללים
עם למוד סבל וניסיונות
כהרף עין זוכה לישועות.
הערה: השיר בהשראת פרשת מסעי/חומש במדבר.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת מסעי
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 13:36
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 438
פרשת מטות מסעי- מה גנוז במסעי בני ישראל במדבר?
מאת: אהובה קליין.
פרשת מסעי –היא הפרשה האחרונה המסיימת את חומש במדבר ומתארת את מסעות וחניות בני ישראל במדבר:
"אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון:ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם..."[במדבר ל"ג,א-ג]
השאלות הן:
א] מדוע מתוארים כל מסעות העם-מה החשיבות לכך?
ב] מהם הגילויים המופלאים הגנוזים במילים המתארות את המסעות?
ג] באילו מקומות מיוחדים חנו בני ישראל בין המסעות?
התשובה לשאלה א]
התורה מפרטת את כל המסעות והחניות של העם מהטעמים הבאים:
רש"י מביא שני פירושים:
פירוש 1] לפי רבי משה הדרשן :מטרת תיאור המסעות היא: להדגיש את חסדי ה', אשר למרות הנדודים במדבר במשך ארבעים שנה ,בין מסע למסע הייתה להם גם מנוחה.
בסה"כ ארבעים ושניים מסעות עברו בני ישראל,מתוכם י"ד מסעות במשך השנה הראשונה-לפני הגזירה בעקבות חטא המרגלים אשר הוציאו דיבה על ארץ ישראל.
ושמונה מסעות אחרי מותו של אהרון-מהר ההר עד ערבות מואב-בשנת הארבעים,לפי חישוב זה במשך שלושים ושמונה שנות הנדודים-נסעו עשרים מסעות.
פירוש 2] לפי דברי תנחומא:"משל למה הדבר דומה? למלך שהיה בנו חולה,הוליכו למקום אחר לרפואתו, כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות ואמר לו:כאן ישננו,כאן התקררנו,כאן חששת את ראשך,כך אמר לו הקב"ה:משה מנה להם את כל המקומות היכן הכעיסוני,לכך נאמר מסעי בני ישראל"
לפי המדרש הראשון התורה הייתה צריכה לתאר רק את עשרים המסעות מרתמה לקדש ברנע,להודיע את חסדי ה' שבמשך שלושים ושמונה שנים נסעו עשרים מסעות בלבד.
לפי מדרש תנחומא:משה היה צריך להזכיר רק את המסעות הראשונים.
במרה:"וילונו העם על משה לאמור מה נישתה"[שמות ט"ו,כ"ד]
במדבר סין:"וילונו כל עדת בני ישראל על משה ואהרון"[שם ט"ז,ב]
ברפידים:"וירב העם עם משה"[שם י"ז,ב]
ממש כאותו מלך שהזכיר לבנו שהתרפא-את כל התחנות שעברו יחדיו.
לפי ספורנו: כל תיאור המסעות בפרשה בא במטרה: לשבח את עם ישראל
בלכתם אחרי ה' בארץ לא זרועה כדברי ירמיהו הנביא:"...כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"
[ירמיהו ב,ב]
התשובה לשאלה ב]
חז"ל מגלים לנו עניין מדהים:
תוך כדי קריאת הפסוק:"אלה מסעי בני ישראל.."[שם ל"ג,א]
באמצעות ראשי תיבות של האות הראשונה בכל מילה,-רמוזים ארבעה מסעות גדולים שאותם עברו בני ישראל מאז צאתם ממצרים:
"אלה"- אדום- גלות אדום[רומי]
"מסעי"- מדי- גלות פרס.
"בני "- גלות בבל.
"ישראל" - גלות יון.
דעה מעניינת מביאים לנו הקדמונים,לפיה:"אלה מסעי בני ישראל"
יש במילים אלה רמז כי: גאולה ראשונה מארץ מצרים הייתה בידי בשר ודם ולכן לא היה באפשרותה להיות נצחית ובעקבותיה - בני ישראל עתידים לעבור כמה גלויות,כנאמר בהמשך:"אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון"
אך לעתיד לבוא עתידים בני ישראל להיגאל ביד אלוקים שהיא גאולה נצחית.
חז"ל מביאים עוד רמז נפלא:המילה- "ואלה" בגימטרייא ארבעים ושניים,
כלומר מסעי עם ישראל היו כמניין האותיות:"ואלה"
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות לחניית בני ישראל במדבר:
אילים-"..ויבואו אלימה ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם"[במדבר ל"ג,ט]
לפי דברי הכלי יקר: באילים היו שנים עשר מעיינות מים כנגד שנים עשר השבטים.
והיו שבעים עצי תמרים כנגד שבעים הזקנים הצדיקים,כפי שנאמר על הצדיק:"צדיק כתמר יפרח"[תהלים]
רתמה-"..ויחנו ברתמה"
לפי דברי רש"י: רתמה היה מקום בו המרגלים חטאו בלשון הרע על ארץ ישראל,
שנאמר :"מה ייתן לך ומה יוסיף לך לשון רמייה חיצי גיבור שנונים עם גחלי רתמים"[תהלים ק"כ]
רפידים-"..ויחנו ברפידים ולא היה שם מים לעם לשתות"[שם ל"ג,י"ד]
לפי דברי הרמב"ן:במרה לא הוזכר נס המים ובמדבר סין לא הוזכר נס המן,אבל ברפידים קרה דבר גדול,לא היה לעם מים ושם ניסו את ה' ונקרא המקום: "מסה ומריבה" ושם הוציא להם משה- מים מהסלע וחטא בכך שלא דיבר אל הסלע,אלא היכה,ובמקום זה באה עליהם מלחמת עמלק.
לכן הכתוב הזכיר בקצרה כי במקום זה לא היה לעם-מים לשתות.
לסיכום,לאור האמור לעיל- נראה כי כל המסעות והחניות במדבר- יש בהם בנוסף לגילויים המופלאים, גם מסרים חשובים בכלל ובפרט לגבי מסעות ותחנות בחיי-האדם אשר להם תכלית והיא: לעלות בסולם הערכים ולהגיע לעתיד טוב ומבורך ,כמו שאמר ה' למשה טרם קריעת ים סוף :"דבר אל בני ישראל ויסעו"[שמות י"ד, ט"ו]
המטרה תמיד לנוע קדימה וללכת מחיל אל חיל עד הגשמת המטרה הנכספת.
וכאשר עם ישראל נע קדימה ודבוק בתורה הקדושה- האויבים נסים מפניו.
כנאמר:"ויהי בנסוע אהרון ויאמר משה,קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך"[במדבר י,ל"ה]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת מסעי
-
פורסם בשבת, 17 אוקטובר 2020 19:50
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 486
ציווי איבוד אלילים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
אלילים מעשה ידי אדם
ללא חושים ובשר ודם
תוצר חומרי גלם שונים
ברזל נחושת שיש אבנים.
גם אם מתהדרים ביופיים
חסרי ערך דבוקים למושבם
אין בכוחם להושיע
חולה עייף וגם יגע.
ציווי משמים לשוברם ולאבדם
כהרף עין תתגלה אפסיותם
אך אלוקים יחיד ומיוחד
ברא עולם משגיח לעד.
הערה: השיר בהשראת: פרשת מסעי [חומש במדבר]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת מסעי
-
פורסם בשבת, 17 אוקטובר 2020 19:42
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 391
פרשת מסעי- מדוע יש להשמיד את האלילים עם הכניסה לארץ?
מאת: אהובה קליין.
אחד הנושאים בפרשתנו הוא: איבוד העבודה הזרה בארץ ישראל וכך הציווי נאמר בכתובים:
"וידבר ה' אל- משה בערבות מואב על—ירדן יריחו לאמור: דבר אל – בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עוברים את—הירדן אל ארץ כנען: והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם ואיבדתם את כל—משכיתם ואת כל- צלמי מסכותם תאבדו ואת במותם תשמידו:והורשתם את הארץ וישבתם- בה כי לכם נתתי את—הארץ לרשת אותה" [במדבר ל"ג,נ-נ"ד]
השאלות הן:
א] באיזה תנאי רשאים בני ישראל להיכנס לארץ המובטחת?
ב] מדוע יש לכבוש את כל שטחי ארץ ישראל?
ג] מה הטעם באיבוד האלילים - בארץ?
התשובה לשאלה א]
לפי רש"י:יש לרשת את הארץ מיושביה – המשמעות היא: לגרש את תושבי הארץ הכנענים ואז עם ישראל יוכל לשבת בארצו ולחיות בה.
לפי "אור החיים": המצווה היא :"והורשתם" את הארץ ואילו לשבת בה- זו הבטחה.
הרמב"ן מחדש לנו חידוש :"וישבתם בה"- זוהי מצוות עשה מן התורה: וכך הוא מבטא זאת בלשונו:"על דעתי זו מצוות עשה.יצווה אותם[כלומר הקב"ה מצווה בכך את בני ישראל] שישבו בארץ וירשו אותה,כי הוא נתנה להם,ולא ימאסו בנחלת ה',ומה שהפליגו אבותינו במצוות הישיבה בארץ ישראל ושאסור לצאת ממנה[כמו שכתוב במשנת כתובות י"ג,י"א]:
"הכול מעלין לארץ ישראל, ואין הכול מוציאין"- כל אדם רשאי להכריח את בני ביתו לעלות איתו לארץ ישראל, ואין אדם רשאי להוציא את בני ביתו מן הארץ בניגוד לרצונם: וידונו כמורדת אישה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לארץ ישראל, וכן האיש[וכך גם הבעל- המסרב לעלות עם אשתו לארץ ישראל, נחשב כמורד וחייב ליתן גט לאשתו ולשלם לה כל הסכום הרשום בכתובתה- כמובא בהמשך המשנה שם]- בכאן נצטווינו במצווה זו, כי הכתוב הזה מצוות עשה"
התשובה לשאלה ב]
התורה מדגישה בלשונה:"והורשתם את כל יושבי הארץ" ובהמשך נאמר:
"ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעינכם ולצנינים בצידכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה והיה כאשר דימיתי לעשות להם אעשה לכם"[שם ל"ג,נ"ה]
כלומר אם עם ישראל לא יכבשו את כל הארץ, התוצאה תהיה הרסנית, אותם נוכרים שישארו כאן- הם יציקו לעם ישראל ממש כמו סוגים שונים של קוצים:
"שיכים" ו"צנינים" .חז"ל אומרים כי משה רמז בדבריו לשני סוגים של שונאי ישראל:
א] כאלה השונאים את ישראל בגלוי ואין הם מסתירים זאת ,הם כ"שיכים" פגיעתם ידועה לכל.
ב] יש השונאים בהסתר וכלפי חוץ מתנהגים כידידים- הם משולים ל"צנינים"
קשה במיוחד הסוג השני של השונאים- כי כלפי חוץ הם מציגים כאילו חפצים בטובת עם ישראל.
התשובה לשאלה ג]
לפי פירוש:"מלא עומר": מוצאים אנו בגמרא כי משה היה יכול לבטל לחלוטין את יצר העבודה הזרה, אלא שהייתה לו חסרה זכותה של ארץ- ישראל"
לכן נאמר בכתובים:"כי אתם עוברים את הירדן"- מפני שרק אתם עוברים את הירדן, אך לא משה,על- כן נאמר:"ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו" והמטרה: כדי שלא תיכשלו בהם, אך אילו משה היה נכנס
איתם לארץ, היה הוא בכבודו ובעצמו מבטל את יצר העבודה הזרה ולא היה חשש מפני עברה זו.
והרי ידוע שעבודת אלילים- איסור מן התורה, כמו שנאמר:
"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל וכל תמונה... לא תשתחווה להם ולא תעבדם"[שמות כ, ג-ה]
עבודת אלילים- היא אחת משלושת העברות החמורות:
עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים.
איסורים אלה החלים על עם ישראל ,אפילו אם חייהם נתונים בסכנה וביצוע עשיית העברה עשויה להצילם-"ייהרג ובל יעבור"
לפי משנה תורה לרמב"ם-ספר המדע הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים- יש בכללן 51 מצוות מתוכן: שתי מצוות עשה ו-49 מצוות לא תעשה.
והנה כמה דוגמאות:
א]שלא לפנות אחר עבודה זרה.
ב]שלא לתור אחר הרהור הלב וראיית העיניים.
ג]שלא לגדף
ל] לאבד עבודה זרה, וכל הנעשה בשבילה.
לסיכום ,לאור האמור לעיל, לומדים אנו כי- כדי שעם ישראל יכנסו לארץ
הקדושה, הם חייבים לכבוש את הארץ כולה ולא להשאיר חלק מהעמים, כי עמים אלו עלולים בעתיד להציק לבני ישראל ממש כמו קוצים.
כמו כן, בהיות ארץ ישראל קדושה גם העם חייב להיות קדוש- כמו שנאמר:"קדושים תהיו"
ויש להשמיד את כל העבודה הזרה של העמים לבל יגרמו חס ושלום מכשול עבור עם נבחר ה'- עם סגולה.
