פרשת פינחס

פרשת פינחס- מי היה יהושע ובמה ייחודו?

פרשת פינחס- מי היה יהושע ובמה ייחודו?
מאת: אהובה קליין.

בפרשתנו מוזכר יהושע כממשיך דרכו של משה,בציווי ה' - משה  סומך עליו את ידיו ומקדיש אותו למנהיג ישראל.
כנאמר:"ויאמר ה' אל משה קח—לך את—יהושע בן-נון איש אשר רוח-בו וסמכת את—ידך עליו:והעמדת אותו לפני אלעזר הכוהן ולפני כל העדה וציוותה אותו לעיניהם,ונתת מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל.."
 [במדבר כ"ז,י"ח-כ"א]

השאלות הם:
א] מי היה יהושע?
ב] במה ייחודו?

התשובה לשאלה א]
יהושע היה משרתו של משה,ככתוב:"יהושע בן-נון נער לא ימיש מתוך האוהל"
[שמות ל"ג,י"א]

רבינו בחיי מציין: כי יהושע חי- 110 שנים,מתוכם 40 שנה  כשבני ישראל הלכו במדבר,14 שנה  בארץ,מתוכם 7 שנים שנכבשה ו-7 שנים שחילקוה.
ולכן שואל רבינו בחיי, מדוע הכתוב מכנה אותו:"נער"? הרי היה בן 56שנה כאשר שירת את משה?
ותשובתו: כי המילה:"נער" מבטאת= משרת-היות והאדון נקרא איש והמשרת נקרא נער,כמו שכתוב[אסתר ב]"נערי המלך משרתיו"
הרמב"ן עונה על שאלה  זו בדומה לתשובתו של  רבינו בחיי,אלא שהוא מביא דוגמאות נוספות מהמקרא:
"יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו"[שמואל-ב,ב,י"ד]

ובהמשך אומר הרמב"ן: כי משמעות השם:בן-נון - נבון:"כי אין נבון וחכם כמוהו"
יהושע מלווה את משה גם להר סיני,כפי שהכתוב מציין זאת:"ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל- הר האלוקים"[שמות כ"ד,י"ב]
כאשר משה חוזר מהר סיני עם לוחות הברית ובני ישראל משתחווים לעגל- הזהב,יהושע  שומע את רעש קולות העם,הוא טועה בחשיבתו:"ויאמר אל- משה קול מלחמה במחנה.."
אך משה מבין שאין זו מלחמה ועונה לו:"אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אני שומע"[שם ל"ב,י"ז-י"ח]משה מבחין שאין זה קול של מנצחים במלחמה ואין זה קול של מנוצחים,אלא קול רינה וצהלה של העם.
טרם שולח משה את המרגלים לתור את הארץ,הוא משנה את שמו של יהושע.
כפי שהכתוב מציין:"ויקרא משה להושע בן- נון יהושע"[במדבר י"ג,ט"ז]
רש"י אומר על כך: משה התפלל על יהושע-שה' יושיע אותו מעצת המרגלים.
מתברר כי תפילה זו התגשמה.

ההוכחה:כאשר משה שולח את המרגלים לתור את הארץ,יהושע לוקח גם חלק בריגול,אך הוא וכלב בן יפונה מדברים באופן חיובי על הארץ בניגוד ליתר ראשי- השבטים:"ויהושע בן-נון וכלב בן יפונה מן-התרים את הארץ קרעו בגדיהם:ויאמרו אל-כל—עדת בני ישראל לאמור הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאד,מאד: אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש: אך בה' אל- תמרודו ואתם אל- תיראו את- עם הארץ..."[במדבר י"ד,ו-י]
יהושע השתתף גם במלחמות ישראל, כגון המלחמה בעמלק:
"ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק מחר אנוכי ניצב על ראש הגבעה ומטה אלוקים בידי,ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להילחם בעמלק.. ויחלוש  יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב"[שמות י"ז,ח-י"ג]
מעניינת גישתם של אנשי גבעון כאשר שמעו על מלחמותיו של יהושע ביריחו והעי,הם חששו גם להיפגע,כפי שמתואר בתנ"ך:"ויושבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע  ליריחו ולעי:ויעשו גם המה בעורמה וילכו ויצטיירו וייקחו שקים בלים לחמוריהם ונאודות יין בלים ומבוקעים...וילכו אל-יהושע אל המחנה הגילגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל: מארץ רחוקה באנו ואתה כרתו לנו ברית.."[יהושע ט]יהושע באמת ובתמים מאמין לאנשים רמאים אלה- המתחפשים לדמויות שבאו ממרחקים- וכורת איתם ברית-לפיה הוא לא יפגע בהם לרעה.
לבסוף, התרמית התגלתה ובני ישראל לא נלחמו בהם, היות וכיבדו את השבועה בברית.
יהושע קרא לאנשי גבעון ,הוכיח אותם וכעס עליהם: "למה רימיתם אותנו"?
תשובתם הייתה:כי ידעו שארץ ישראל תיכבש מידי העמים והיות והם היו חלק מאותם יושבי הארץ חששו לגורלם,עתה לפי ההסכם החדש יהושע הפך אותם לחוטבי עצים ושואבי מים לעדת ישראל ולמזבח.

התשובה לשאלה ב]
ייחודו של יהושע היה בכך: שבזמן מלחמותיו התרחשו ניסים גלויים,
כשנלחם נגד חמשת מלכי האמורי נפלו אבני ברד גדולות מהשמים:"ויהי בנוסם מפני ישראל הם במורד בית-חורין וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים עד-עזקה וימותו רבים אשר- מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב"
[יהושע י,י"א-י"ב]

ובהמשך התרחש נס שני:
 השמש והירח נדמו בזמן מלחמתו נגד האמורי, כפי שכתוב:"וידום השמש וירח עמד עד ייקום אויביו הלוא היא כתובה  על ספר הישר ויעמוד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא יום תמים: ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה' בקול איש כי ה' נלחם לישראל"[שם י,י"ג-ט"ו]
יהושע היה מנהיג לדוגמא, הוא היה מחובר לאלוקים ומקיים את כל הציוויים.
לסיכום, ניתן להסיק: יהושע היה ממשיך דרכו של משה-בעל רוח אחרת, במילים אחרות-נילחם נגד הזרם כמו כלב בן יפונה ,לא הלך בדרך חבריו המרגלים.
הוא זכה להנחיל לעם ישראל את ארץ ישראל ובימיו התרחשו ניסים שלא היו כדוגמתם מעולם -לפני כן ולא יהיו בעתיד.
במותו כונה בשם: "עבד ה' "

התנ"ך גם מגלה לנו היכן קבורתו.
"וימת יהושע בן-נון עבד ה' בן מאה ועשר שנים ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש"[יהושע- כ"ד, כ"ט]

 

 

 

 

יהושע המנהיג/ שיר מאת: אהובה קליין© י

יהושע המנהיג/ שיר מאת: אהובה קליין©

יהושע מנהיג לתפארת
תפעם בו  רוח אחרת
מילותיו עוטות מעשים
אמונתו מניסה פחדים.

זוכה לברכת רבו
ישועת ה' בקרבו
כארי מלך החיות
ידלג על מהמורות.

קוטף ניצחונות כפרחים
משמש מודל למנהיגים 
חוליה בשרשרת הדורות
צועד בנתיבי האבות.

מקיים ציוויי אלוקים
הארץ מנחיל  לבנים
הלבנה והחמה מביטות
למנהיג דגול מסייעות.

 הערה: השיר בהשראת פרשת פינחס[חומש במדבר]

 

 


 

פרשת פינחס-האם מנהיג נבחר אלוקים-מצליח תמיד בתפקידו?

פרשת פינחס-האם מנהיג נבחר אלוקים-מצליח תמיד בתפקידו?
מאמר: מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו אנו עדים לבחירת  מנהיג  על עם ישראל ,לפי ציווי ה', כפי שהכתוב מתאר:
"ויאמר ה' אל משה: קח- לך את יהושע בן-נון,איש רוח בו,וסמכת את ידך עליו: והעמדת אותו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וציוויתה אותו לעיניהם ונתת מהודך עליו, למען ישמעו כל- עדת בני ישראל.."
[במדבר כ"ז,י"ח-כ"א]
השאלות הן:
א] מדוע נבחר דווקא יהושע למנהיג כיורשו של משה, בעוד  שטבעי הדבר שבניו של משה -ירשו תפקיד רם זה?
ב] האם מנהיג נבחר ה' תמיד יצליח בתפקידו?
ג] היכן מוצאים בתנ"ך דוגמאות לתשובה לשאלה זו?
התשובה לשאלה א]
ישנן כמה סיבות לבחירת יהושע ליורשו של משה:
1] יהושע הוכיח כבר בעבר את נאמנותו לעם ישראל, במלחמת עמלק כשמשה הטיל עליו את ניהול המלחמה,כפי שכתוב:"בחר  לנו אנשים וצא הילחם בעמלק"[שמות י"ז,ט]
2] יהושע היה משרת את משה בנאמנות וביושר כפי שהתורה מתארת זאת:"ומשרתו יהושע בן נון נער,לא ימיש מתוך האוהל"[שם, ל"ג,י"א]
3] הוא  לא השתתף בחטא העגל,אלא במשך ארבעים יום המתין למשה  בתחתית ההר עד לשובו מהר סיני.[כך פירש  אבן עזרא.]
4] בעוד שבניו של משה לא עסקו בתורה הרי על  יהושע נאמר:"נוצר תאנה יאכל פריה ושומר אדוניו יכובד" [משלי כ"ז,י"ח] הוא היה דואג בבית מדרשו של משה לסידור מקומות הישיבה והמחצלאות בנאמנות מיוחדת..
 [במדבר רבה,כ"א, ט"ו]
5] יהושע הצטיין באופי חזק ומיוחד, הוא היה:"איש אשר  רוח בו"
 מנהיג בעל אוזן קשבת לכל אחד ומסוגל  לפשר בין הבריות- בתוך דעותיהם המנוגדות זו לזו.
כפי שרש"י מדגיש :"מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו"
[רש"י  כ"ז,ט"ז]
ויש מפרשים שיהושע היה מסוגל גם לעמוד כנגד דעות של אנשים שלא היו ברוח התורה.היה יכול ללכת כנגד הרוח של כל אחד באופן נפרד.
יש לציין ,כי על אף כל מעלות הנ"ל,הזקנים לא העריכו את יהושע כמנהיג הנמצא בדרגת רבו- משה.
כפי שאמרו :"פני משה כפני חמה: פני יהושע כפני לבנה"
בנוסף לכל המעלות שהוזכרו,אלוקים ראה ביהושע מנהיג מתאים ביותר באותה תקופה לעם ישראל.
התשובה לשאלה ב]
מנהיג הרוצה להצליח  בתפקידו לאורך כל הדרך-
חייב להיות מחובר וקשוב לרצון  האלוקים, היות והוא נבחר אלוקים,מהשמים מתבוננים בהתנהגותו  ומדייקים בכל פרט-ממש כחוט השערה.
די לטעות אחת  שנוגדת את רצון הבורא , השליט עלול להפסיד את שלטונו.
כמו כן ,הוא חייב לשמש דוגמא אישית לעם לאורך כל הדרך,ללכת בקו ישר כשהתורה נר לרגליו ולא לזגזג לכאן או,לכאן.
ברגע שהוא משדר חוסר יושר ואמינות ונותן לעם להרגיש שהוא דואג לאינטרסים האישיים שלו ,ברור שמנהיגותו אינה לאורך ימים.
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות למנהיגים שעשו טעויות ובכך הפסידו את המשך שליחותם.
דוגמא1]
משה בכבודו ובעצמו, שהתורה מתארת את מסירותו מצד אחד לעם וגם את נאמנותו לאלוקים,כפי שכתוב:"ולא קם עוד בישראל כמשה" [ דברים ל"ד,י]
דווקא הוא, חוטא במי המריבה,בעוד שנצטווה לדבר אל הסלע, הכה את הסלע פעמיים- לעיני עם ישראל.
בעקבות מעשה זה, לא השלים את שליחותו ולא זכה להיכנס לתוך ארץ ישראל כמו  אהרון אחיו -שחטא בחטא העגל וגם ממנו נמנעה הכניסה לארץ - המובטחת.
דוגמא 2]
שאול, היה  מלך נבחר אלוקים,אלוקים ציווה את שמואל להכתירו  על ישראל,
כפי שמסופר:"וייקח שמואל את- פך השמן ויצוק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא משחך ה' על נחלתו לנגיד" [שמואל-א,י,א]
אך, במלחמת עמלק כאשר שאול קיבל בפירוש  ציווי משמואל:"עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את-כל אשר לו ולא תחמול עליו והמתה מאיש עד אישה מעולל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור:" [שמואל-א, ט"ו,ג-ד]
שאול לא קיים את הציווי,כמו שכתוב:"ויחמול שאול והעם על - אגג ועל מיטב הצאן והבקר ..." [שם ט"ו,ט]
והתוצאה:"ויסוב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע: ויאמר אליו שמואל: קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך:"
[שם  ט"ו,כ"ז-כ"ט]

דוגמא 3]
המרגלים שהיו מנהיגים, להוציא את יהושע וכלב בן יפונה- חטאו והוציאו דיבה על ארץ ישראל.
והתוצאה:"וימותו האנשים מוציאי דיבת-הארץ רעה, במגפה לפני ה' והושע בן-נון וכלב בן יפונה חיו מן- האנשים ההם ההולכים לתור את הארץ" 
[במדבר י"ד,ל"ז-ל"ח]
לסיכום, לאור האמור לעיל,כשמנהיג  נבחר על ידי אלוקים,אין זה עדיין מבטיח שישלים את שליחותו עד תום,אלא די שיעשה טעות אחת, הקב"ה  מדייק איתו כחוט השערה  ומונע ממנו  להשלים את  תפקידו ואף מענישו.
מי ייתן, ועם ישראל יזכו למנהיגים אשר התורה היא אור לרגליהם  לאורך  כל הדרך.
ויורדים אל חיי העם ומעורבים  בהם באופן פעיל  ,אינם מזגזגים לכאן או,לכאן  ומשתדלים במיוחד לא לטעות בהתנהגותם אפילו טעות אחת קטנה.

מנהיג נבחר אלוקים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

מנהיג נבחר אלוקים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

מנהיג נבחר אלוקים
יונק תורת חיים
יורד לחיי העם
קשוב   למעמקי נפשם.

יומם כלילות מתמיד
כדרך קורבן התמיד
אך אוי לטעות קטנה
נבחן כחוט השערה.

מנהיגותו תחדל משמים
לא יועילו דמעות כמים
לא אמתלות ותירוצים
המעשים בספר נכתבים.

דוגמת שאול מבן-ימין
נפל ברשתו במידת הרחמים
כנף בגדו קרע שמואל
מלכותו קטע בציווי האל.

הערה: השיר בהשראת פרשת פינחס[חומש במדבר]
וכן בהשראת שמואל-א, ט"ו,ט]

פרשת פינחס- מי היה באמת פינחס ומה פעל למען עם ישראל?

פרשת פינחס- מי היה באמת פינחס ומה פעל למען עם ישראל?

מאת: אהובה קליין.

הפרשה בתחילתה מתארת את פינחס:

"וידבר ה' אל- משה לאמור: פינחס בן אלעזר בן—אהרון הכהן השיב את—חמתי מעל בני—ישראל בקנאו את—קנאתי בתוכם ולא—כליתי את בני ישראל בקנאתי: לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קינא לאלוקיו ויכפר על—בני ישראל: ושם איש ישראל המוכה אשר הוכה את- המדיינית זמרי בן- סלוא נשיא בית- אב לשמעוני ושם האישה המוכה המדיינית כוזבי בת-צור.." [במדבר כ"הי-ט"ז]

השאלות הן:

א] מה המעשה שעשה פינחס – שהיה כה הכרחי באותו זמן?

ב] מי היה פינחס?מה השכר שקיבל?

התשובה לשאלה א]

את פעולתו של פינחס- התורה מתארת בסוף פרשת בלק, עם ישראל היה במצב רוחני ירוד מאד והתחבר למואב וחטא בגילוי עריות ועבודה זרה ואת הגרוע מכל- קוראים אנו בפסוקים הבאים: "והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדיינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בוכים פתח אוהל מועד: וירא פינחס... וידקור את שניהם... ותעצר המגפה" [במדבר כ"ה,ו- ט]

פינחס הרג את שני החוטאים- מתוך קנאה לה' ובעקבות זאת נעצרה המגפה בקרב עם ישראל.

לפי דברי רש"י:הסיבה לבכייתם של ישראל באותו אירוע הייתה - כי ראו שמשה היה חסר אונים- לא הייתה לו תשובה למצב הנורא ורפו ידיו מפעולה והנה פינחס בא והציל את המצב.

התשובה לשאלה ב]

הקב"ה הבטיח שכר לפינחס על מעשהו: "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום"

לפי תרגום יונתן בן עוזיאל:הקב"ה הבטיח לפינחס שיהפך למלאך ויחיה לנצח והמטרה כדי שיוכל לבשר על הגאולה באחרית הימים.

נשאלת השאלה, מדוע הוא נבחר דווקא לבשר את הגאולה?

מתברר שפינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן- נקט בשני מעשים מיוחדים למען עם ישראל כשעמדו על סף הכניסה לארץ ישראל:

א] בזמן שעם ישראל התקרב יתר על המידה למואב והייתה סכנת התבוללות בעם, העם היה ממש בסכנה של התרסקות רוחנית,

קם פינחס ועשה את הדבר הנכון ביותר בזמן המתאים, כפי שכתוב: "ויקם מתוך העדה וייקח רומח בידו וידקור את שניהם"

התורה משבחת אותו על מעשהו הנועז: "פינחס בן אלעזר...השיב את חמתי מעל בני ישראל.."

ב] פינחס היה בראש הצבא שיצא לנקום במדיינים, כפו שנאמר: "נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים" והוא הצליח במלחמה וחזר עם חייליו בשלמות.

אחרי שתי פעולות אלה, פינחס זוכה לכהונת עולם.

הרמב"ם מסביר: מה הם הסימנים למשיח:

"ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה'"

כלומר- הוא יצליח לאחד את עם ישראל סביב הקב"ה וגם יצליח במלחמות ישראל.

שתי סגולות אלו היו בפינחס ולכן: הוא אליהו שיבוא ויבשר את הגאולה.

בילקוט שמעוני נאמר: "אמר ר' שמעון בן לקיש, פינחס הוא אליהו, אמר לו הקב"ה אתה נתת שלום בין ישראל וביני בעולם הזה, אף לעתיד לבוא אתה שעתיד ליתן שלום ביני לבין בני, שנאמר:הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה'.. והשיב לב אבות על בנים"

גם בזוהר הקדוש נאמר:אליהו הוא כוהן והוא גם פינחס.

רבנו בחיי אומר: כי פינחס נשאר חי ורק שמו השתנה

אחרי שעלה השמיימה- נקרא אליהו.

אש, מים, רוח, עפר והמיתה באה לאדם כתוצאה מהתגברות יסודות אלה על אלה, כגון האש מתגברת על המים, אך אצל אליהו הייתה תופעה מיוחדת כל ארבעת היסודות שבו- היו משולבים זה בזה באופן שווה ולכן נאמר: "הנני נותן לו את בריתי שלום"- ארבעת יסודות הנ"ל יחיו בשלום ביניהם ולכן חייו הם נצחיים.

לסיכום, לפי רוב המפרשים, פינחס נקט בפעולות חשובות במטרה להציל את עם ישראל מהתבוללות, ובעקבות זאת זכה לכך שהפך למלאך- הלא הוא אליהו הנביא שעתיד לשוב אלינו בקרוב לבשר את הגאולה.

לא נותר לנו, אלא לייחל שהגאולה תגיע במהרה לעם ישראל.אמן ואמן.

פינחס הוא אליהו/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

פינחס הוא אליהו/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בראות פינחס פשעי העם
ממלאים הארץ כרוחב ים
ליבו נשמתו אש זעם
עזה החלטתו סופת רעם.

הרומח יניף בידיו
ילחם ברמ"ח אבריו
לעיני כל הצופים
ינקום נקמת אלוקים.

על בני ישראל כפרה
ראשו עטור עטרה
חייו לא ייתמו לעולם
ישוב כאליהו בשורה לעם.

הערה: השיר בהשראת פרשת פינחס [חומש במדבר]

סמיכת יהושע למנהיג/ מאת: אהובה קליין (c)

סמיכת יהושע למנהיג/ מאת: אהובה קליין (c)

השמים יריעה קדושה
ענני כבוד רוח חדשה
ישראל יוצאים מאהליהם
במאורע נדיר יחזו עיניהם. 

משה ניצב מול יהושע
מעל ראשו ידו תנוע
בחיל ורעדה יברכהו
בתפילות ואיחולים ירוממהו.

לעיני אלעזר הכהן
ארשת פניו הוד וחן
אורים ותומים יקרינו אור
מנהיג חדש קם לדור. 
הערה: השיר בהשראת פרשת פינחס [חומש במדבר]

פרשת פינחס/ מי ראוי להנהיג את העם? / אהובה קליין.

פרשת פינחס/ מי ראוי להנהיג את העם? / אהובה קליין.

פרשת פינחס גדושה בנושאים רבים, אחד מהם: מינוי מנהיג לעם ישראל בסוף ימיו האחרונים של משה. הדבר מתרחש-לאחר שהקב"ה מודיע למשה כי עליו לעלות על הר העברים כדי לראות את ארץ ישראל טרם מותו. משה פונה בבקשה אל ה': למנות מנהיג לעם ישראל, כפי שהתורה מתארת זאת: "וידבר משה אל ה' לאמור: יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר, איש על העדה: אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה" [במדבר כ"ז,ט"ז]

תשובתו של ה' איננה מאחרת לבוא:"קח לך את יהושע בן נון איש אשר- רוח בו, וסמכת את ידך עליו" [במדבר כ"ז, י"ח[

מתעוררות כאן כמה שאלות:

א] מדוע משה מבקש דווקא עכשיו למנות מנהיג לעם ישראל- ואינו מתחנן להיכנס לארץ ישראל? 

ב] מאין לנו- כי משה ציפה למנות את בניו כיורשי הנהגתו?

ג] אילו תכונות נדרשות למנהיג? 

ד] מדוע נבחר דווקא יהושע להנהיג את העם בהמשך? 


התשובה לשאלה א: משה תובע למנות מנהיג - היות והוא עומד להיאסף אל עמו וקרוב לימיו האחרונים .הוא רואה חובה לדאוג לחיים תקינים בקרב עמו על ידי מנהיג ראוי - במטרה:"ולא תהיה עדת ישראל כצאן אשר אין להם רועה"
כוונתו במשפט זה ,שעם ישראל יקבל מנהיג אחראי כדוגמת רועה האחראי על הצאן.
בשלב זה אין הוא שם דגש על רצונו להיכנס לארץ ישראל, אלא הדאגה לעם היא העיקר.

התשובה לשאלה ב: כיוון שראה שבנות צלופחד ירשו את אביהן, משה הבין- אם בנות יורשות את אביהן [כשאין בנים] קל וחומר שבניו ראויים לרשת אותו וינהיגו אחריו את ישראל. 

התשובה לשאלה ג: תכונות המנהיג- שמשה מעלה הן: 
א] המנהיג חייב לעמוד בראש העם ואם הכרחי לצאת למלחמה – הוא יצא בראשם, עליו לשמש דוגמא אישית לעמו. למען הסדר הטוב ולדאוג שלא יהיו כצאן ללא רועה.
ב] המנהיג חייב ללכת בדרך ה'- עושה את רצון בוראו ואינו הופך את פניו אל העם כדי להנהיגם על פי רצונם,תמיד יהיה "לפניהם".

התשובה לשאלה ד: יהושע נבחר להנהיג את העם בהמשך, ולא בני משה, אומנם גם הם התאימו לתפקיד ,אך יהושע התעלה עליהם.

ההנהגה שונה ממלכות וגם מכהונה, בעוד שכהונה עוברת בתורשה וגם מלכות עוברת בדרך כלל מאב לבנו, הרי יש כתר מיוחד – כתר תורה - יכול לזכות בו רק כל מי שעוסק - ועמל בתורה ואכן כזה היה יהושע, הוא היה מרבה לעסוק בתורה ולא מבזבז זמנו לריק. 

וכמו שנאמר במסכת אבות :"רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה....ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעיין שאינו פוסק וכנהר שמתגבר והולך..." [אבות ו,א] מכאן שאדם שעמל בתורה כדוגמת יהושע – זוכה לתבונה מיוחדת ומתמצא גם בדברים של הנהגה.

ואכן הגמרא מעידה על יהושע, שכאשר משה עלה להר סיני לקבל את התורה- יהושע היה נוטה לו אהל לרגלי ההר- וכל זה על מנת לקבל את פני רבו- משה ראשון- למען יספוג ממנו דברי תורה וירווה מהמצוות והחידושים. כמו כן היה משרת אותו, היה מסדר את הספסלים במקום התכנסות תורה- על מנת ללמוד.

נאמר: "וזרח השמש ובא השמש: [קהלת א,ה]כל עוד לא שקעה שמשו של משה- [לפני שירד משה מגדולתו כמנהיג]הייתה זורחת שמשו של יהושע.

בנוסף יהושע היה איש רוח- הכוונה מנהיג המבין את הלך הרוח שלכל אחד ואחד, כמו שאמר הקב"ה למשה:"קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו" [במדבר כ"ז,י"ח]

יהי רצון ועם ישראל יזכה למנהיג בעל סגולות מיוחדות- כדוגמת משה ויהושע.