חומש במדבר

דבר החסידות – פרשת בלק

ב"ה

דבר החסידות – פרשת בלק

 

לעילוי נשמת סבא-רבה שלי, הפוסק הנודע הגאון החסיד רבי אברהם חיים ב"ר מנחם מענדל ז"ל נאה. נלב"ע כ' תמוז ה'תשי"ד ומ"כ בהר המנוחות בעיה"ק ירושלים תובב"א. ת.נ.צ.ב.ה.

מצות בחודש תמוז

ביום שני, ט"ו תמוז תשט"ז ביקר הרבי במחנה הקיץ "גן ישראל" בהרי הקטסקילס בניו-יורק.

אחרי סיור במקום, ביקש הרבי ליטול את ידיו הקדושות להתוועדות ואז הוציא מכיס בגדו פיסת מצה שהביא עמו, בירך 'המוציא' ואכל.

לאחר מכן לקח הרבי את שאר חתיכות המצה ומסרן לחלק אותן בין קהל המשתתפים, בהדגישו – "העיקר שלכל אחד תהיה חתיכה. הכמות הרי אינה נוגעת כאן, ואם יחטפו חתיכה גדולה יותר – הרי אין זה נוגע".

לפתע הפסיק הרבי במהלך החלוקה לרגע, נטל מספר חתיכות, עטף אותן במפית והכניסן בחזרה לכיס הבגד, והמשיך לחלק.

בסיום ההתוועדות ניגש אל הרבי אחד ממארגני הקעמפ והודיע בהתרגשות על תאונת דרכים שאירעה למכונית מלאה בחסידים שיצאה מ-770 ובדרך התהפכה שלוש פעמים (!).

"נו, הכל יהיה בסדר", הפטיר הרבי. הכניס את ידו הק' לחיקו, הוציא את חתיכות המצה שהניח שם קודם בתוך המפית, ומסרן למארגן שיחלק בין המעורבים בתאונה.

אחר-כך התברר כי התאונה אירעה בדיוק בשעה שבה הפסיק הרבי את החלוקה והכניס את שברי המצות לחיקו! ועוד בטרם עזב הרבי את המקום, הגיעו שניים מהמעורבים בתאונה והרבי נתן לכל אחד מהם חתיכת מצה.

('התקשרות' גל' א'שצב, מדור ניצוצי רבי, עמ' 19)

 

~~~

למה דווקא 'כפרה'?

בנבואת בלעם (פרשתנו כד, ה) נאמר הפסוק הידוע "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל".

מפרש רש"י (בפירושו השני): "מה טובו אהליך – מה טובו אהל שילה ובית עולמים ביישובן, שמקריבין בהן קרבנות לכפר עליכם. משכנותיך – אף כשהן חרבין, לפי שהן משכון עליכם, וחורבנן כפרה על הנפשות, שנאמר (איכה ד, יא) "כילה ה' את חמתו" ובמה כילה? "ויצת אש בציון"".

 

וצריך להבין:

א)    וכי זו היא מעלתם העיקרית (ה"טוב") של המשכן וביהמ"ק "שמקריבין בהן קרבנות", הרי לכאורה עיקר עניינם הוא שהם מקום להשראת השכינה, כמפורש בקרא "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"*?  

ב)  גם בהמשך דברי רש"י לא מובן – מה נוגע להבנת הכתוב כאן שהקרבנות הם "לכפר עליכם" וחורבנן הוא "כפרה על הנפשות" [ובפרט, שלפני זה בריש פ' פקודי כותב רש"י "המשכן משכן – שני פעמים רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עוונתיהן של ישראל" ואינו מזכיר עניין הכפרה!]?

ג) עוד יש לדייק: מהו העניין של "כפרה על הנפשות" – לשון שאינו רגיל כלל?! –

 

והביאור בזה:

כהקדמה לנבואה זו מסופר בכתוב "וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים". מפרש רש"י: "לקראת נחשים – לנחש אולי יקרה ה' לקראתו..." אלא "אזכיר עוונותיהם, והקללה על הזכרת עוונותיהם תחול".

 לכן, כשנאלץ בלעם לחזור בו ולברך את ישראל במקום לקללם – ראה צורך להסביר מה מונע את הקללה על "הזכרת עוונותיהם":

ועל זה אמר "מה טובו אהליך יעקב" (בנוסף לפירוש הראשון שאין אהליהם מכוונים זה כנגד זה) – שיש להם משכן ומקדש, שבו מתכפרים עוונותיהם (ע"י הקרבנות), וממילא אין לקללה על מה לחול!

אבל זה עדיין לא מספיק, כי: 1) כל זה הוא רק בזמן שביהמ"ק קיים,  2) וגם אז הרי הקרבנות מכפרים רק על השגגות (או המזיד באיסור עשה), אבל על המזיד באיסור כרת ומיתת בי"ד אין הקרבנות מכפרים, ואם כן ייתכן שהקללה תחול על עוונותיהם אלו?

– לכן הוסיף "משכנותיך ישראל" ומפרש רש"י "וחורבנן כפרה על הנפשות" – שבזה רומז על העוונות החמורים [כמו שפירש רש"י לפני זה (קרח יז, ג) "החטאים האלה בנפשותם – שנעשו פושעים בנפשותם"], ומוסיף את הפסוק "כלה ה' את חמתו . . ויצת אש בציון" – שחמתו של הקב"ה על עוונותיהם של ישראל כבר כלתה, כי התכפרו ע"י החורבן, וזה כולל גם את הפשעים וגם את העוונות שבעבר (כי אחרת עדיין נשארה "חמתו" של הקב"ה על עוונות אלו) – ולכן לא תחול על ישראל הקללה גם אחרי החורבן וגם על עוונות החמורים.

 

וממילא מתורצות כל הקושיות: א) למה עיקר ההדגשה היא הקרבנות וגם  ב) למה מודגשת הכפרה – כי כל העניין כאן הוא להסביר שאין לקללה על מה לחול [משא"כ בפ' פקודי בא רק לרמוז על ב' המקדשות ואין נוגע שם עניין הכפרה וכיו"ב], וכן  ג) התוספת "כפרה על הנפשות" מסביר איך ביהמ"ק כיפר גם על הזדונות וגם אחרי החורבן כי כבר "כלתה חמתו" של הקב"ה.

 

שבת שלום!

ומהרה יבנה המקדש וייהפך צום הרביעי לששון ולשמחה!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יג, חוקת שיחה ב (עמ' 78 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" במדבר עמ' שצא-ג. וראה בפנים השיחה ביאור נפלא גם על הפירוש הראשון בפירש"י כאן ועוד חזון למועד.

 

______________

*)  וגם ע"פ דרך ההלכה הרי אף שכתב הרמב"ם (בספהמ"צ מצוה כ. וכ"ה ביד החזקה ריש הל' בית הבחירה. ובספהמ"צ שורש יב) "שציונו לבנות בית הבחירה לעבודה בו יהיה ההקרבה כו' " (דלא כברמב"ן ר"פ תרומה וראה גם רמב"ן פ' עקב י, ה) – הרי כבר נתבאר (בלקוטי שיחות ח"ד ע' 1346) שכיון שמקרא מלא הוא בנוגע לכוונת מ"ע זו ד"ועשו לי מקדש" – שהיא "ושכנתי בתוכם", הרי אי אפשר לומר שהרמב"ם חולק בזה על הרמב"ן, אלא שהרמב"ם מדבר בעניין המצוות שנצטוו בנ"י לעשות בבית הבחירה (עבודת האדם), והרמב"ן מדבר בענין וחפץ אשר במשכן עצמו, שהוא "ושכנתי", השראת השכינה שהיתה בו (מלמעלה).

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.